Fandom

Ventura Daniel Wiki

החפירות הארכאולוגיות בתל חברון

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Ancient Tel Hebron - Walls and Trees06:33

Ancient Tel Hebron - Walls and Trees

Ancient Tel Hebron - Walls and Trees

Ancient Tel Hebron - Excavations and Modern Tel Hebron08:21

Ancient Tel Hebron - Excavations and Modern Tel Hebron



החפירות הארכאולוגיות בתל חברון נערכו בארבע שלבים, כאשר התוצאות פורסמו רק לגבי שני מועדים. הארכיאולוג הנודע, פרופ' בנימין מזר קבע בזמו שיש שתי ערים בעלות חשיבות לחקר המקרא:ירושלים וחברון. בחברון נעשו חפירות ארכאולוגיות בארבע מועדים. על שני עונות חפירה לא יצא דו"ח מסודר. למעשה רק העונה האחרונה הייתה פוריה ביותר.

על היותה חברון עיר קדומה יש לנו כבר עדות בספר במדבר בפרשת המרגלים:"וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם"(י"ג,כ"ב) - כלומר היא קדמה לצען - לפי המשוער המאה ה-18 לפנה"ס [1]

החפירות נערכו על-ידי הגורמים הבאים:

הקרן לחקר ארץ ישראלעריכה

בשנת 1865 הגיעו לארץ ישראל הקרן לחקר ארץ ישראל. בסקר שנערך בשנת 1882 הוצע לזהות את המקום עם תל חברון המקראי. הם גילו את המעיין לרגלי התל ואת המבנה המכונה קברי ישי ורות - אשר בחלקו זוהה בתור בית כנסת מתקופת המשנה והתלמוד. וכך הסתבר כי מומחי הקרן צדקו, אך החפירות החלו מאוחר יותר.

סירוס המונדעריכה

בשנים 1964-66 חפרה כאן משלחת אמריקאית בראשותו של פרופ' סירוס המונד (או פיליפ האמונד מאוניברסיטת יוטה) חפר במקום לפני מלחמת ששת הימים. הוא חפר במקום במשך שתי עונות חפירה. אך לא פירסם דו"ח על מימצאיו. האמונד גילה את שרידי החומות הגדולות והמרשימות שהקיפו את העיר מתקופת הברונזה התיכונה (מלפני 3,800 שנה). עקב גודלן הוא כינה ותן "חומות קיקלופיות" - חומות ענקים, מבנים מתקופת הברזל ורצף שכבות עד לתקופה הערבית-הקדומה. יואל יעקובי במאמרו בעלון פרשת השבוע עולם קטן לפרשת חיי שרה תש"ע שיער כי "כגוי אנטישמי, הוא הניח כי פירסום הממצאים יחזק את הזיקה היהודית למקום".

לאחר מלחמת ששת הימיםעריכה

התל נסקר כמו כל יהודה ושומרון במסגרת יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח על-יד פרופ' כוכבי. אחרי ערך סקר שמריהו גוטמן.

אחריו חפר אבי עופר,חבר קיבוץ מענית, מאוניברסיטת תל אביב, בשנים 1985-86. הוא חשף ממצאים רבים מהתקופה הישראלית - ההתנחלות וימי בית ראשון. בחפירות שנערכו בשנות השמונים נפתח חתך בשולי התל, הורחבה חשיפת החומות. גולת הכותרת של חפירה זו היה מכתב בכתב יתדות מן התקופה הכנענית (הברונזה התיכונה) שכלל רשימת קורבנות שהוקרבו או הובאו למלך העיר וכנראה שריד לארכיון העיר. ממצא זה המעיד על היות חברון מרכז שלטוני ואולי גם מרכז פולחני. למרות שפע הממצאים, כתב יואל יעקובי, היא נפסקה באופן מפתיע בטענה ש"צריך להמשיך את הסקר בכל האזור". הממצאים ננעלו בצריף בקיבוץ מענית ולא פורסמו מעולם. חלק של הממצאים פורסמו בכתב, אבל באופן חלקי. מכל מקום, התגלה כאן יישוב חי.

חפירות קמ"ט ארכאולוגיה 1989עריכה

החופר הבא היה יובל פלג מטעם קמ"ט ארכאולוגיה ביהודה ושומרון, אשר פעל בקיץ 1989. הוא נקרא למקום, כאשר חפרו לצורך יציקת גוש ביטון למתקן צבאי. שם הוא גילה מערת קבורה כנענית קדומה, חלק ממערך הקבורה העתיק של העיר. פלג גילה בה ממצא מרשים מהעיר מהתקופה הכנענית המאוחרת, זו שככל הנראה נכבשה ע"י יהושע ואחריו ע"י כלב בן-יפונה נשיא שבט יהודה. הממצא כולל עשרות נפטרים ומאות כלי חרס, חלקם מיובאים מקפריסין ומיון, תכשיטים, ופך מעוטר בציורי יעלים. ממצא זה מעיד כי בניגוד לדעות שונות, ובעיקר לדעתו של אבי עופר, חברון היתה מיושבת בתק' הברונזה המאוחרת, ערב ההתנחלות הישראלית [2].

יואל יעקובי מציין כי "באופן די מפתיע בית הקברות היהודי של ימינו, שנמצא בהמשך הדרך, יושב על בית קברות קדום. אני מכיר רק מקום אחד נוסף שיש בו רצף קבורה כל כך קדום הר הזיתים. כמובן, בהמשך לרצף הקבורה יש גם רצף של חיים".

חפירות 1999עריכה

בשנת תשנ"ט (1999), עמנואל אייזנברג מרשות העתיקות במע חפירות ארכיאולוגיות כהכנה לבניית בתי קבע באדמות ישי. הוא גילה ממצא מפתיע ומרשים - חומת ענק, ברוחב 7 מ', מתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ – 4500 שנה). בין שתי החומות התגלה גרם מדרגות, שמור היטב, שהוביל למרומי מצודת השער בכניסה המערבית לעיר; בדיוק באותו מקום עובר כיום כביש הכניסה לתל. זהו גרם המדרגות היפה והשמור בארץ מתקופה זו. גילוי החומה מוסיף היבט מעניין נוסף לפסוקים הרבים המתארים את עצמתה של חברון במקרא: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבאֹ עַד-חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צעַֹן מִצְרָיִם" (במדבר י"ג, כ"ב), "עָרִים גְּדלֹת וּבְצוּרתֹ בַּשָּׁמָיִם וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" (דברים א', כ"ח), "וַיָּבאֹ יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת-הָעֲנָקִים מִן-הָהָר מִן-חֶבְרוֹן מִן-דְּבִר מִן-עֲנָב וּמִכּלֹ הַר יְהוּדָה..." (יהושע י"א, כ"א). תגלית זו הקדימה את תיארוך הקמת העיר בכ-700 שנה.

במקום התגלו שרידי ממגורות מתקופת הברזל 1 ("תקופת השופטים") ושרידי מבנים משלהי תקופת מלכות יהודה- מתקופת המלך חזקיהו - ובהם "בית ארבעת המרחבים ומתקני איסום" ממצא זה מתקשר עם החותמות "למלך-חברון" שנמצאו באתרים שונים הקשורים לממלכת יהודה. מתקופת הבית השני מתקופה זו נתגלו קטעי מבנים ושפע של מטבעות שנלקטו במהלך השנים בתחומי התל. תקופה זו נחתמת בשתי 'שכבות שריפה' המיוסות למרד הגדול (ממנו נתגלו פרוטות ברונזה במקום) ומרד בר-כוכבא. מן התקופה הביזנטית נמצאו חלקי מבנים קרמיקה ומטבעות רבים כן נחשפה וגתות יין מתקופת התלמוד.

עם זאת עדיין הסמוי מרובה על הגלוי ונמתין להזדמנות לחידוש החפירות.

תמונות מאתר החפירותעריכה


חותמת מחברוןעריכה

Lmlk-seal impression-h2d-gg22 2003-02-21.jpg

חותמת "למלך", גלגל חמה דו-כנפי. שורה ראשונה: "למלך", שורה שנייה: "?ברן", כלומר חברון - מקור:ויקישיתוף, צילם:Basilicofresco

על חשיבותה על העיר ניתן ללמוד מידיות של כלי חרס ועליהן הוטבעה חותמת "למלך" "חברן", אשר נמצאו רק עם כתובות של ארבע ערים. החותמות מתוארכים לתקופת מלכותו של חזקיהו מלך יהודה - המאה ה-8 לפנה"ס - המאה ה-9 לפנה"ס. אחד המקומות שנמצאה ידית זאת הוא "תל שקף" - דרומית למושב אחוזם [3] סבורים כי הכדים הללו הכילו שמן או יין אשר הובאו כמיסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצרכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים.

ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה שנמצאו חבל ארץ יהודה. דוגמאות נוספות לחותמות: "שוכה" - בעמק האלה, "זיף" בחבל ארץ הר חברון ו"ממשת" - אולי מרכז שלטוני "רמת רחל" שם נמצא אוסף של כ-100 חותמות [4]

בטביעה הגדולה, אשר גודלה, 2X2.5 ס"מ ניתן לראות דגם חיפושית דו כנפית המאפיינת את טביעות "למלך" שנתגלו על עשרות קנקנים בארץ, ויתכן כי היא מסמלת מגילה עפה.

עד כה נתגלו למעלה מ-1,200 ידיות של קנקנים ועליהן טביעת חותם עם הכתובת "למלך". לדעת רוב החוקרים, פירוש המילה "למלך" הוא: "שייך למלך." יש לציין שעד היום לא נמצא ולוּ גם חותם אחד, אלא רק הטביעות של החותמות.

הערות שולייםעריכה

  1. מאמר של עמית הורן בעלון ישיבת הר עציון
  2. נעם ארנון, יש"ע שלנו, פרשת חיי שרה תש"ע
  3. המקור:תל שקף
  4. רמת רחל ואתריה




חברון מאז ולתמידעריכה

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברוןקרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינוצוואת נרצחי חברון - אלקים העצנייחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורניישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבעבית המדרש נתיבות דרורישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר:הרב מלכיאל אשכנזיהרב שלמה עדניהחיד"אהרבנים לבית משפחת בג'איוהרב אליהו מנירבי חיים חזקיהו מדיניהרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאורהרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמןהרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלוםבית הכנסת חזון דודמצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמןמאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברוןעריכה

Hevron map full.gif

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית