Fandom

Ventura Daniel Wiki

הכותל המערבי

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Western Wall 1971.jpg

הכותל המערבי - לאחר שחרורו - בשנת 1971 - צילם:דניאל ונטורה

הכותל המערבי נחשב לאחד מן המקומות המקודשים ליהדות. הוא שריד מחומת הר הבית

מתוך הויקישיבה


קדושת המקום עריכה

מאז חורבן בית המקדש היה הכותל המערבי מקום תפילה, בקשות, תחנונים והשתפכות הלב למתאבלים על חורבן בית המקדש וגלות השכינה. יהודים מכל התפוצות, באים לקונן על מר הגלות ולבקש מאת הבורא על הישועה והגאולה הקרובה. בכל הדורות היו מתכנסים אחינו בכל ימות השנה, בשבת ובחול, בחג ובצום, בימי שמחה ובימי אבל ברחבת הכותל המערבי ושופכים את שיחם לפני קונם.

תיאור המקום עריכה

הכותל המערבי כולו בנוי אבני גזית גדולות מונחות זו על גב זו בלי כל טיח המדביקן זו אל זו. והאבנים, מהן אורכן כמטר וחצי וגובהן כמטר, ומהן אורכן מארבעה עד חמשה מטרים. גובה הכותל 18 מטר. תשעת הנדבכים הראשונים, הבנויים אבנים גדולות, הם העתיקים ביותר. זהו חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית סביב סביב. ארבעת הנדבכים הבנויים אבנים גדולות פחות, הונחו, כנראה, על ידי הרומאים אחרי החורבן. מעליהם עוד אחד עשר נדבכים בנויים אבנים קטנות יותר, שנוספו שנים רבות אחרי החורבן. אולם הכותל הנראה לעינינו אינו כל הכותל בשלימותו. במעמקי האדמה נמצאו עוד תשעה עשר נדבכים עשויים אבנים גדולות.

מקורות עליו עריכה

בחז"ל מובא, כי שבע אבנים ביסודו של הכותל המערבי: ראשונה הניח אדם הראשון, שניה - אברהם, שלישית - יצחק, רביעית - יעקב. יוסף הניח אבן חמישית, דוד הניח אבן שישית, ושביעית - שלמה. כשחרב בית המקדש ונפלו שלושת כתליו, ניגש איש צבא רומי להרוס כותל רביעי, הוא כותל מערבי - מיד נפל מת. ניגש שר הצבא, ויבשו כל אברי גופו. אחריו בא טיטוס הרשע בעצמו. יצאה בת קול ואמרה: רשע, פנה לאחוריך, אל תתקרב הלום, כל הכתלים מסרתי לידך, חוץ מכותל זה.

במדרש איכה רבתי (א, לב) מסופר: שלוש שנים ומחצה הקיף אספסיאנוס את ירושלים והיו עמו ארבעה דוכסין. דוכס מערב, דוכס מאפריקה, דוכס מאלכסנדריה ודוכס מפלסטיני. הקיסר הרומאי חילק את העיר בין ארבעת הדוכסים על מנת להחריבה. שלושת הדוכסים החריבו כל אחד חלק שלו. והדוכס הערבי, שנפלה בחלקו החומה המערבית של הר הבית, לא החריב את שלו. כששאלו הקיסר פשר מעשהו, ענה: אילו החרבתי את חלקי לא היה יודע שום אדם מה החרבת. ושמא יאמרו עיר קטנה הרסת, ועתה, בהשאירי חלק אחד, יראו הבריות את חוזקו הגדול ויאמרו: ראו כחו של הקיסר, עיר חזקה החריב, וזה יהיה שכרך.

האגדה על חשיפתו עריכה

האגדה מספרת, כי שנים רבות היה הכותל המערבי מכוסה אשפה, עד שבא סולטאן תורכי וציווה לגלותו. וכך מספרת האגדה: "הוגד לי, שבימי המלך שולטאן סולימאן לא היה נודע מקום מקדש וציווה לחפש אותו. ויהי היום, והאיש הממונה על המלאכה הזאת אחרי שנתייאש מלבקש ולשאול, ראה אשה באה ובראשה סל מלא זבל וטינוף. ויאמר לה: מה זה בראשך? ותאמר: זבל. - ולהיכן את מוליכתו? אמרה: למקום פלוני. אמר לה: מאיזה מקום את? אמרה לו: מבית לחם. אמר לה: ומבית לחם עד המקום הזה אין שם אשפה? אמרה לו: קבלה היא בידינו, שכל מי שמוליך מעט זבל באותו מקום מצוה הוא עושה... וציווה אנשים רבים להסיר הזבל מהמקום ההוא ויגל את מקום המקדש... וציווה לרחוץ הכותל במי שושנים".

הכותל בתקופת המנדט הבריטי עריכה

הכותל המערבי היה במשך שנים רבות סמטא בעיר העתיקה. המתפללים בו סבלו מהצקות של הערבים באזור שלא כיבדו את המקום. בתקופת שלטון המנדט הבריטי החליטה הממשלה הבריטית על "סטטוס קוו" בכותל, לפיו יהיה מותר להתפלל בכותל אך לא להביא כסאות, ספסלים, ארונות קודש וכדומה. בין השאר נאסר על היהודים לתקוע שם בשופר. המחתרות ניהלו מאבק בנושא כי ראו בכך השפלה לאומית. חברי האצ"ל, הלח"י ותנועת הנוער בית"ר תקעו במסירות נפש בשופר בכל מוצאי יום כיפור בכותל, ורבים נאסרו בשל כך.

שחרור הכותל עריכה

הכותל נכבש על ידי הלגיון הירדני עם כל העיר העתיקה במלחמת השחרור. הכותל שוחרר בכ"ח באייר - עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים. הכותל שוחרר על ידי חטיבת הצנחנים בפיקודו של מוטה גור, ובראש החיילים הלך הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב הראשי לצה"ל דאז, כשהוא תוקע בשופר ונושא ספר תורה. בכותל ערך תפילת מנחה בה קראו הלל, אמרו שהחיינו והזכירו את נשמות הנופלים בקרב. הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והרב הנזיר - הוא הרב דוד כהן זצ"ל הובא בג'יפ צבאי מיוחד לכותל אז. הרב הנזיר לא יצא מביתו בכל השנים בהם היה הכותל כבוש בידי הירדנים. הרצי"ה קוק הכריז באוזני העיתונאים שהגיעו למקום "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מפה!". בשל השחרור נקבע יום כ"ח אייר ליום ירושלים ע"י הרבנות.

הכותל בימינו עריכה

הכותל הורחב ע"י הריסת שכונות המוגרבים וכיום משתרעת לפניו רחבה גדולה בה מתבצעים אירועים גדולים כמו: השבעות של כמה וכמה יחידות בצה"ל, מעמדי תפילה, "זכר להקהל" וכדומה. ביום ירושלים מסתיים ה"ריקודגלים" ברחבת הכותל. על הכותל מונה רב - שהיה במשך שנים ארוכות הרב גץ זצ"ל. כיום רב הכותל הוא הרב שמואל רבינוביץ' שליט"א, שדואג לסדרי המקום, ואף סידר מערכת של "דיילים" ששומרים על ספרי התורה במקום, סדרי התפילות ועל הסדר. בכל אירוע ציבורי או ביקור של אישיות חשובה בכותל מתלווה רב הכותל אליהם.

נהגו לטמון פתקי בקשות מה' בין סדקי הכותל. יש שנהגו להחמיר ולהיזהר שלא להכניס אצבעות לחורי הכותל מחשש שיש שם את קדושת הר הבית, אך אין לחשוש, מאחר ו"מחילות לא התקדשו". הפתקים נלקחים ע"י רב הכותל ונטמנים בהר הזיתים.

תמונות משנת יולי 2008עריכה

פעם היה זה אחרתעריכה

החפירות בכותלעריכה

Plain of the kote buikding.jpg

תוכנית החפירות בכותל - לפי קישור בערץ שבע [1]

]]


לפי עוזי ברך ערוץ שבע האם העיתונאים הזרים השתכנעו?


לשכת העיתונות הממשלתית והרב שמואל רבינוביץ' ניצלו את ועידת הנשיא בירושלים כדי להוכיח לעיתונאים הזרים כי ישראל לא מבצעת חפירות מתחת להר הבית.

אתר ערוץ 7 בשפה האנגלית דיווח כי הסיור נתן הזדמנות פוליטית להציג לעשרות העיתונאים את הממצאי ההיסטורים החדשים ולהוכיח כי ישראל לא מבצעת כל חפירות מתחת להר הבית.

"לא היו חפירות מתחת להר הבית והדבר מנוגד להלכה. הראנו לעיתונאים שכל האשמות מצד הערבים הן הסתה ולא יותר מזה", אמר הרב רבינוביץ' לערוץ 7.

לעיתונאים הוצגה התוכנית לבצע חפירות מתחת לרחבת הכותל המערבי בלבד כהמשך למנהרות הכותל וכחלק מפיתוח המקום. העיתונאים נפגשו גם עם מהנדסים המעורבים בחפירות הארכיאולוגיות, אשר הבטיח להם כי למרות האשמות הערבים ישראל לא תבצע חפירות ולא תפגע במקום המקודשים גם לאיסלאם.

הכותל המערבי: הורדוס התחיל, אבל לא סיים עריכה

Kotel old picture.jpg

הנדבך הראשון של הכותל מונח על סלע האם. צילום: ולדימיר נייחין אתר רשות העתיקות

Old coins a kotel.jpg

מטבע של הנציב הרומי ולריוס גרטוס, המסייע בתיארוך זמן בניית קשת רובינסון המקור:אתר רשות העתיקות

רשות העתיקות מסרה ביום 23 נובמבר 2011 את הדיווח הבא בניית הכותל המערבי: הורדוס התחיל, אבל לא סיים - וזאת על סמך מימצאי החפירות שנעשו בבסיס הכותל המערבי אשר הביאו את החוקרים:"פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות:(להערכה כי) מקווה טוהרה שנחשף מתחת לכותל המערבי של הר הבית מעיד כי בניית הכותל המערבי בהר הבית לא נשלמה בימיו של המלך הורדוס.

מסקנתו מבוססת על הערכה הבאה:
לדברי פרופ' רייך, "במהלך העבודות התברר כי בסלע הטבעי מצויים שרידים חצובים של מתקנים שונים, ובהם בורות מים, מקוואות טוהרה ומרתפים. אלה, השתייכו לשכונת בתי מגורים שהתקיימו במקום לפני שהמלך הורדוס החליט על הרחבת מתחם הר הבית. ההיסטוריון היהודי בן התקופה יוסף בן מתתיהו מספר שהורדוס החל במפעל ההרחבה של המתחם בשנה השמונה-עשרה למלכותו (שנת 22 לפסה"נ), ומגדיר את ההרחבה כ"מפעל הגדול ביותר ששמעו עליו בני אדם מעולם.

משהוחלט על ההרחבה, הופקע השטח, והוסרו קירות הבתים עד הסלע. את המתקנים החצובים בסלע מילאו בעפר ובאבנים, על מנת שניתן יהיה לבנות עליהם. משנקבעו פינות הר הבית והוחל בהנחת הנדבך הראשון, התברר כי אחד ממקוואות הטהרה ממוקם בדיוק בתוואי הכותל המערבי. הבנאים מילאו את המקווה בעפר, הניחו על העפר שלוש אבנים שטוחות גדולות, ובנו את הנדבך הראשון של הכותל על גבי סתימה זו.

ניפוי של העפר מתוך המקווה החתום העלה שלושה נרות חרס מן הטיפוס שרווח במאה ה-1 לספירה. בנוסף, הוצאו בניפוי שבעה-עשר מטבעות ברונזה הניתנות לזיהוי. דר' דונלד אריאל, אוצר המטבעות של רשות העתיקות, קבע כי המטבעות המאוחרים ביותר (ארבעה במספר) נטבעו בידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס בשנה 17/18 לספירה. פירוש הדבר שקשת רובינסון, ואולי חלק ארוך יותר של הכותל המערבי, נבנו לאחר שנה זו – כלומר: לפחות 20 שנה אחרי פטירתו של הורדוס (שחלה - לפי הסברה הרווחת, ב- 4 לפני הספירה)

ממצא דרמטי זה מאשש את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו המספר כי רק בימיו של המלך אגריפס השני (נינו של הורדוס) הסתיימה העבודה, ועם סיומה נותרו בירושלים שמונה-עשר אלף מובטלים.

על סיבת הבלייה של חלק מאבני הכותל המערבי - למה חלק התבלה וחלק נשאר יציבעריכה

Limestone weathering rates accelerated by micron-scale grain detachment Simon Emmanuel1 and Yael Levenson1 + Author Affiliations

1Institute of Earth Sciences, The Hebrew University of Jerusalem, Edmond J. Safra Campus, Givat Ram, Jerusalem 91904, Israel Abstract

The weathering of carbonate rocks plays a critical role in the evolution of landscapes, the erosion of buildings and monuments, and the global-scale shifting of carbon from the atmosphere to the ocean. Chemical dissolution is often assumed to govern the rates of weathering of carbonate rocks, although some studies have suggested that mechanical erosion could also play an important role. Quantifying the rates of the different processes has proved challenging, in part due to the high degree of variability encountered across different scales in both field and laboratory conditions. To constrain the rates and mechanisms controlling long-term limestone weathering, we analyze a lidar scan of the Western Wall, a Roman-period edifice located in Jerusalem. We find that extreme erosion rates in fine-grained micritic limestone blocks are as much as two orders of magnitude higher than the average rates estimated for coarse-grained limestone blocks at the same site. Atomic force microscope imaging of dissolving micritic limestone suggests that these elevated reaction rates are likely to be the result of rapid dissolution along micron-scale grain boundaries, followed by mechanical detachment of tiny particles from the surface. Our analysis indicates that such grain detachment could be the dominant erosional mode for fine-grained carbonate rocks in many regions on Earth.

Received 28 April 2014. Revision received 9 June 2014. Accepted 10 June 2014.

המקור: http://geology.gsapubs.org/content/early/2014/07/14/G35815.1.abstract?sid=708d89ca-e63a-434d-a155-332f3bd1eb7c

על המחקר - מעיתון הארץ

בשלב הראשון של המחקר סרקו החוקרים את הכותל בסורק לייזר שדגם מיליוני נקודות על הקיר. כך הם יכלו ליצור דגם תלת־ממדי של הכותל ולאבחן במדויק את האזורים שבהם חלה בליה מואצת. עד מהרה התברר כי באבנים מסוימות קצב הבליה מהיר עד פי 100 מבאבנים שלידן. כך שבעוד חלק מהאבנים איבדו רק מילימטרים ספורים מגודלן מאז הקמת הקיר לפני 2,000 שנה, אבנים אחרות איבדו עשרות סנטימטרים. הבליה הזאת יצרה את החריצים שבהם נוהגים להטמין פתקים.

בשלב השני של המחקר בדקו החוקרים את ההבדלים בין האבנים. הם מצאו שני סוגי אבנים: שניהם נחצבו מאבני גיר מסביבת הרי ירושלים, אך האבנים שהתבלו מהר יותר בנויות מגבישי גיר קטנים, שקוטרם מספר מיקרונים (כעשירית מעובי שערת אדם), ואילו האבנים העמידות יותר עשויות מגבישי גיר גדולים בהרבה, בקוטר של כ-50 מיקרון (כעובי שערת אדם). ההבדל הזה, שלא נראה לעין בלתי מזוינת, הופך דרמטי במפגש בין האבן למי גשמים.

המקור: ניר חסון, 10 באוגוסט 2014 http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.2401653

קבלתי את התגובות הבאות:

  • בועז העצני - מערת המכפלה בנויה בדיוק באותו סגנון, ע"י אותו מתכנן, בדיוק אותו חיתוךו עיבוד של האבנים, אבל שם אין שום בלאי. הסיבה היא סוג האבן המקומי שנקרא דולומיט, שהוא עמיד בהרבה מאבן הגיר.

זה דבר שהכתב לא היה מודע לו.

  • מנחם ברודי - לא- זה לא הסיבה.

חלק מאבני הכותל המערבי הם בשימוש משנה עוד ממבנים של הבית הראשון. הם נשרפו קלות על ידי אש החרבן, אבל אחרי ניכוי- היו נראים דומה לאלו שחוצבו מחדש. אבל השפעת השרפה גרם לשכבה החיצוני של האבנים שבשימוש משנה לספוג יותר לחות אחרי כל גשם, וזה הביא אותם להתפורר יותר מהר.

עדות לחורבן הבית הראשון- מול העניים!

קישורים חיצונייםעריכה

הכותל_המערבי קישור לויקיפדיה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית