Fandom

Ventura Daniel Wiki

המוביל הארצי

7,386דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

(הועתק מהויקיפדיה העברית לאחר שהיה שם בהצבעת מחיקה)

Movil.jpg

המוביל הארצי בדרכו דרך בקעת בית נטופה - צילם:אלמוג

National Water Carrier of Israel.svg

תוואי המוביל הארצי. - ערך mto

מוביל המים הארצי הוא העורק הראשי של מפעל המים הארצי של מדינת ישראל, בו משולבים רוב מפעלי המים במדינה. הוא משמש לוויסות אספקת המים בארץ ומאפשר ניצול יעיל של מקורות המים והעברתם מהצפון הגשום אל המרכז והדרום הדלים במים. המוביל הארצי מתחיל מהכנרת ואורכו כ-130 ק"מ. תוכניות ראשונות הוכנו עוד לפני הקמת המדינה, אולם, התכנון המפורט והביצוע התאפשרו רק לאחר 1948 והביצוע הסתיים בשנת 1964.

היסטוריהעריכה

התוכניות הראשונות עריכה

הרעיון להעברת מים מן הצפון לנגב הועלה עוד לפני שקמה המדינה. בשנת 1939 ביקר בארץ ישראל המומחה הבינלאומי הנודע לשימור קרקע, ד"ר וולטר קליי לאודרמילק. בשנת 1944 פרסם את ספרו "ארץ ישראל הארץ היעודה" ובו העלה אפשרויות פיתוח חקלאי של הארץ ושימוש במי הנהרות מצפון הארץ להשקיה בדרום. ד"ר עמנואל ניומן, שהתרשם מספרו של לאודרמילק, הביא, בתמיכת ד"ר חיים ויצמן, להכנת תוכנית על ידי מהנדס אמריקני ידוע, ג'יימס בנימין הייס לפיתוח מי הירדן, הירמוך והליטני. תוכניתו של הייס פורסמה בשנת 1948. ספרו של לאודרמילק ותוכניתו של הייס, בהיותם מומחים בינלאומיים מוכרים, שחוות דעתם המקצועית אינה נתונה לעירעור, שימשו מכשיר רב ערך במאבק התנועה הציונית למען הכרה בינלאומית ביכולת לקלוט בארץ ישראל יהודים רבים. באותה תקופה, ואף קודם לכן, הוכנו בארץ תוכניות מקיפות להעברת מי הירדן, הליטני והירמוך לדרום ולנגב. ביולי 1939 הגיש המהנדס שמחה בלאס, לד"ר ארתור רופין (מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות), "פנטסיה להשקיית הנגב", שהכין לבקשתו.

ה"פנטסיה" כללה שלושה שלבים: הבאת מי קידוחים קרובים, הבאת מי הירקון והבאת מי הצפון לנגב. רק השלב הראשון לווה בתכנון מפורט והוא שימש בסיס לתוכנית אספקת המים ל-11 הנקודות בנגב. ב-1941 הוגש על ידי בלאס תזכיר בשם "תוכנית ישוב מדבריות ארץ ישראל על ידי משיכת מים מהנחלים", בו ניתן פירוט רב יותר לתוכניותיו. בראשית 1944 הגיש בלאס את תוכניתו המפורטת, להבאת מי הירדן, הירמוך והליטני לנגב, בספרו "אוצרות המים בארץ ישראל" (שהוכן עבור חברת "מקורות", בראשה עמדו לוי אשכול וסגנו פנחס ספיר). באוגוסט 1945 הוגשה תוכנית ליטניס-ירדן-נגב של חברת המים הא"י. עיקרן של כל התוכניות היה להעביר מים בצינורות ובתעלות ממקורות הירדן לנגב.

תכנון המוביל הארצי לאחר קום המדינה עריכה

עם קום המדינה, החלו הפעולות הראשונות ליישום הרעיון של הקמת מפעל מים ארצי, שיוביל את מי הצפון לנגב. פעולות אלה נעשו בתחילה על ידי אגף המים במשרד החקלאות שהוקם ונוהל על ידי שמחה בלאס, ואחר כך על ידי חברת תה"ל (תכנון המים לישראל) שהוקמה על ידי בלאס גם היא. בשנת 1950 הוקם "הועד לתכנון מפעל המים הארצי", שהיה אחראי על תכנון המוביל. כמו כן, הוקמה מועצה מייעצת של מומחי מים בינלאומיים, שליוותה את התכנון. על הקמת המוביל הארצי החליט ב-1951 דוד בן-גוריון. הקמתו מבוססת על שתי טענות:

  1. הקמת חברה מודרנית על בסיס טכנולוגיה מתקדמת.
  2. פיזור האוכלוסייה ובעקבותיו הצורך לספק מים לכלל האוכלוסיות.

תכנון "מוביל המים הארצי" נעשה בידי מהנדסי תה"ל שהוקמה בשנת 1952 (וקודם לכן - בידי מהנדסי אגף המים במשרד החקלאות, שהועברו לתה"ל עם הקמתה). בפברואר 1956 אושרה התוכנית על ידי הוועד לתכנון מפעל המים הארצי ועל ידי המועצה המייעצת. מתכנני תה"ל ליוו את הקמת המוביל הארצי עד להשלמת בנייתו ב-1964.

בניית "מוביל המים הארצי" עריכה

Eilabun.jpg

המוביל הארצי בתעלה פתוחה (משמאל) סמוך לעיילבון- צילם:אלמוג

עד לשנת 1956, בוצעו רכיבי המוביל הארצי (כמו: מפעל ירקון-נגב, מנהרת המים הראשונה - מנהרת עיילבון, האגמים, תעלת הירדן העליונה שנזנחה בשל לחצים מדיניים) על ידי תה"ל. תעלת הירדן העליונה היתה אמורה לקחת את מי הירדן ליד גשר בנות יעקב. מן התעלה אמורים היו המים לרדת בצינור לחץ לכנרת, בעיקר בשעות היום, תוך הפעלת טורבינה וגנרטור חשמלי שיפיק חשמל. השאיבה חזרה והעברת המים לעבר בית נטופה היתה אמורה להיות בשעות הלילה, שבהן מחיר החשמל נמוך. בשנת 1956 - הועבר הביצוע (יחד עם אגף הביצוע של תה"ל) לידי חברת "מקורות". לצורך בנית המוביל פותחו טכנולוגיות שאיבה והובלת מים בדרכים שונות כמו: תעלות פתוחות, צינורות, מנהרות ועוד. נבנו תחנות שאיבה גדולות שיעלו את המים מהכנרת מגובה של 212- מטר (212 מטר מתחת לפני הים), אל "אגם אשכול" שבבקעת בית נטופה בגובה 256 מטר, (הפרש גבהים של 468 מטר). הוקמה התחנה "אשד כנרות" בטבח'ה (עין שבע) שבצפון חופה המערבי של הכנרת. תחנה זו מעלה את המים בתוך "צינור לחץ". מהצינור המים עוברים לתעלת הירדן הפתוחה החוצה בדרכה את הנחלים עמוד וצלמון. התעלה מביאה את המים למאגר צלמון והם נשאבים לגובה 147 מ', אל מנהרת עילבון המוליכה את המים לתעלת נטופה, שהיא תעלה פתוחה. תעלת נטופה מוליכה את המים למאגרי אשכול, שבקצה המערבי של הבקעה. במאגרים אלה שוקעים הסחופת והטין והמים מטוהרים לפני כניסתם לצינור הראשי. הצינור הראשי עשוי בטון ומוליך את המים לאורך 77 ק"מ עד לראש העין. לצורך מעבר המים בתוואי של הצינור הראשי, דרך גבעות שומרון ורמת מנשה, נבנו שלוש מנהרות.

הבנייה הושלמה בשנת 1964 והמוביל נחנך ב-10 ביוני באותה שנה.

תוואי "מוביל המים הארצי" עריכה

נקודת המוצא ומאגר המים הראשי של המוביל הארצי הם בים כנרת. משם (באתר ספיר ליד כרי דשא) נשאבים המים אל תחנת צלמון ומנהרת עילבון (הנקודה הגבוהה ביותר במוביל הארצי). המוביל מגיע אל "מאגר אשכול" שבבקעת בית נטופה, עובר, בשלוש מנהרות, דרך גבעות שומרון ורמת מנשה ומשם הוא ממשיך עד לראש העין. מראש העין מועברים מי המוביל דרומה בצינורות של מפעל ירקון-נגב. בדרכו, משתלבים במוביל מפעלי מים אזוריים.

ב-23 בדצמבר 2009 חובר מתקן התפלה בחדרה למוביל הארצי והחל להזרים בתוכו, לראשונה, מים מותפלים [1].

איכות מי השתייה עריכה

המוביל הארצי תוכנן במקורו כך שיספק מים רק לחקלאות ואילו מי שתייה יסופקות במערכות נפרדות. לפיכך תוכנן המוביל עם תעלות פתוחות, מאגרי מים פתוחים וללא הטיפול הדרוש במים עיליים כדי לספקם לשתייה. סיבות לתכנון כזה הן:

  • מערכות נפרדות מונעות את הצורך בטיוב כל מי המוביל לדרגת מי שתייה ומאפשרות לרכז את המאמץ וההשקעה הכספית בטיוב המים המיועדים לשתייה בלבד, עד לרמה הגבוהה ביותר.
  • מערכות נפרדות עשויות לאפשר אספקת מי שתייה ממקורות שהם טהורים יותר מלכתחילה, דבר העשוי לצמצם את הצורך בפעולות טיהור כימיות, העלולות להכניס למים גורמים מסרטנים.
  • מערכות נפרדות מאפשרות הכללת מים ברמה נמוכה יותר במוביל וכך להגדיל את כמות המים שהמוביל מספק לחקלאות.
  • מערכות נפרדות מונעות ריכוז כל מי השתייה במערכת אחת, דבר העלול ליצור סיכונים ביטחוניים.

למרות זאת, לאחר העברת הביצוע של המוביל מתה"ל ל"מקורות", נקבע כי כל מי המוביל יהיו בסטטוס של מי שתייה. משרד הבריאות קבע תקנים מחמירים לאיכות מי השתייה. בעקבות כך, מפעילה חברת "מקורות" תחנות בקרה לבדיקת איכות המים, מערכות חיטוי וטיפול במים לאורך "מוביל המים הארצי".

כדי לעמוד בתקן ולהוריד את רמת העכירות, נקבע שיש להקים מתקן לסינון כל המים היוצאים ממאגר אשכול אל המוביל הארצי. הקמת מתקן זה עוכבה מסיבות תקציביות.

הורדת העכירות על ידי מתקן הסינון נועדה בעיקר כדי להרחיק עקבות טין בעוד גורמי מחלות הנישאים על ידי המים כמו: חיידקים, וירוסים ופרוטוזואה (טפילים חד תאיים) מטופלים בתהליכי חיטוי המים. אך הטיפול הקיים אינו מספיק.

לפי פרופסור מנחם רבהון, "המוביל הארצי היא מערכת המים היחידה בעולם המתקדם, המספקת מי שתייה למיליוני צרכנים מאגם עילי, ללא סינון. זהו מצב לא תקין ומסוכן כיוון שהסינון איננו מותרות, אלא צורך חיוני להבטחת איכות המים ולהגנה על בריאות הצרכנים."

בעיות מדיניות ומקור לפיגועים עריכה

בעקבות החלטתה של מדינת ישראל לנצל את מי הירדן באמצעות המוביל הארצי, תכננו סוריה ולבנון לחסום את נהרות הבניאס, הדן והחצבני בעזרת סכרים שימנעו זרימת מים לירדן, ובכך לנתק את המוביל ממקורות המים שלו.

סוריה ולבנון נקטו גם בצעדים מעשיים לסגירת מקורות המים של המוביל בפני ישראל על ידי מפעל ההטיה של מקורות הירדן. בתקופה זו של טרום מלחמת ששת הימים (1967) התרחשה "המלחמה על המים" ומוביל המים הארצי היה מטרה לנסיון הפיגוע הראשון של ארגון טרור פלסטיני, פת"ח. מלחמה זו גרמה להעברת נקודת השאיבה של המוביל מהירדן ההררי לכנרת.

בסופו של דבר, תוכניות ההטיה לא יצאו אל הפועל.

תשלומי ארנונהעריכה

באופן כללי נמנעו הרשויות המקומיות מלחייב את מקורות בתשלומי ארנונה עבור המוביל הארצי [2]. בשנת 1993 החלה מועצת עיילבון בהליכים לגביית ארנונה עבור המוביל הארצי, אולם על פי רוב דעות בפסק דין של בית המשפט העליון, המוביל הארצי מוחזק על ידי חברת מקורות "מטעם הממשלה" ועל כן הייתה פטורה מתשלומי ארנונה עד שנת 1998 והחל משנת 1998 חלו עליה תשלומי ארנונה מופחתים [3]. בעקבות פסק דין זה החלו מועצות אחרות לחייב את מקורות בתשלומי ארנונה עבור המוביל הארצי, בשיעורים שונים. בעקבות דרישה של מועצה אזורית משגב לארנונה על פי סיווג של "משרדים שירותים ומסחר" ערערה מקורות לבית המשפט המחוזי, אולם ערעורה נדחה [2] וערעור לבית המשפט העליון הסתיים בפשרה [4]. חוק ההסדרים לשנת 2003 קבע במפורש את תעריפי הארנונה על תעלות מים דוגמת המוביל הארצי [5].

ה"מוביל המלוח" עריכה

המים הנכנסים מן הירדן לכנרת מכילים מעט מאוד כלור. אולם, קיימים מעיינות מלוחים בסביבת הכנרת, שהזרימו כמויות גדולות של מים מלוחים לכנרת. פרופ' די-ליאו מתה"ל הראה, עוד בשנות ה-50, כי ניתן להטות מעיינות מלוחים המתנקזים לכנרת ולהפחית את מליחותה. אולם, רק לקראת סיום בניית ה"מוביל הארצי" (1964) החלו לתכנן את בניית ה"מוביל המלוח", שנועד להטות מי מעיינות מלוחים מן הכנרת.

בינתיים, בתקופת בניית המוביל הארצי, חלו מספר שנות בצורת והמליחות בכנרת עלתה לכ-400 מגכ"ל (מיליגרם כלורידים לליטר). כדי לפתור במהירות את הבעיה, שנוצרה בשל האיחור בהפעלת "המוביל המלוח", נאלצה "מקורות" להקים מיתקני מיהול שהחליפו חלק ממי המוביל במי בארות מאזור החוף, דבר שהוריד את מליחות מי המוביל לכ-250 מגכ"ל והמליח את מי הצרכנים של בארות אזור החוף. רק מאוחר יותר הושלמה בניית ה"מוביל המלוח", שהוריד את רמת המליחות במוביל הארצי לכ-200 מגכ"ל.

המעיינות המלוחים שעל חוף הכנרת מרוכזים בשלושה מקורות ראשיים: נור שמצפון לטבח'ה, פולייה שמצפון לטבריה ומעיינות חמי טבריה. המים המלוחים מוטים אל תעלה שנבנתה לאורך חוף הכנרת ומועברים אל הירדן בקטע הנהר שמדרום לצמח, היורד לים המלח.

אורכו של ה"מוביל המלוח" 22 ק"מ.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שמחה בלאס, אוצרות המים בארץ ישראל סכויי השקאה ופתוח הידרו-אלקטרי, מקורות, מאי 1944.
  • שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, הוצאת מסדה, 1973.
  • וו. ק. לאודרמילק, ארץ ישראל הארץ היעודה, תרגם ש. גילאי, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר 1945.
  • James B. Hays, T.V.A. on the Jordan, Public Affairs Press, Washington, D.C., 1948

קישורים חיצונייםעריכה

(מהויקיפדיה העברית)

מיזמי קרן ויקימדיה

תבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזם


הערות שולייםעריכה

  1. אבי בר-אלי, מים מותפלים זורמים במוביל הארצי; מתקן ההתפלה בחדרה החל בהרצה, 23 בדצמבר 2009, TheMarker
  2. 2.0 2.1 שמואל דקלו, ‏מקורות לעליון: מועצה אזורית משגב מחייבת תעלות בארנונה של משרדים, באתר גלובס, 22 במרץ 2004
  3. ע"א 8558/01, פסק דין מיום כ"ז באייר תשס"ג
  4. עע"ם 2829/04
  5. ע"א 8558/01, פסק דין מיום כ"ז באייר תשס"ג, פסק דינו של השופט אנגלרד

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית