Family Wiki
Register
Advertisement
Milano dacumentazia googke

Via Eupili, 6 Milan, Lombardy


Mostra shoah

תעודת זהות מימי השואה עם חותמת "מהגזע היהודי"

המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו (Centro di Documentazione Ebraico Contemporanea) או בקיצור CDEC, הוא מרכז עצמאי לתיעוד היסטורי הקיים משנת 1955. המכון מקדם את לימוד האירועים, התרבות ואת חיי היום-יום של היהודים, תוך שימת דגש על יהדות איטליה בת זמננו. מנהל המכון הוא מיקֶ‏אלה צרפתי (Michele Sarfatti ). חוקרת במכון היא ד"ר ליליאנה פיצ'יוטו פרג'יון ( Liliana Picciotto Fargion ), מחברת ספר הזיכרון לשואת יהדות איטליה, המביא פירוט שמי של הנספים, תולדות חייהם ונסיבות גירושם ומותם.

המכון עוסק בתיעוד, חינוך ומאבק באנטישמיות. המרכז ממוקם במבנה שהיה בזמנו בית הספר העממי והתיכון של יהדות מילאנו ברחוב האופילי (Via Eupili 6)

המכון הוקם בשנת 1955 ביוזמת "הפדרציה של הצעירים היהודיים באיטליה" ( Federazione Giovanile Ebraica Italiana) במטרה לחקור ולאסוף מסמכים מכל סוג שהוא הקשור לגזרות האנטישמיות באיטליה ולתרומה היהודית לתנועת ההתנגדות נגד הכיבוש הגרמני באיטליה בימי מלחמת העולם השנייה. בשנת 1957 הוא הוכר כמרכז לימודי. בשנת 1986 הוא הוכר בתור "אונלוס" ( ONLUS ) -ארגון הפועל ללא כוונת רווח ומקיים פעילות חברתית, מעמד המאפשר לו לקבל תרומות, אשר חלקן מוכר בתור הוצאה לצורכי מס.

המכון מספק ספרות, אמצעי הסברה וכן מסמכים לפעולות הסברה והדרכה לתלמידים ולחוקרים. בנוסף, הוא עורך תערוכות ניידות לפי הזמנה.

במכון קיימות המחלקות הבאות:

  1. ספריה
  2. אוסף קלטות וידאו
  3. ארכיב היסטורי
  4. ארכיב למידע על גזרות קדומות
  5. חומר לימודי על השואה

המכון מקיים שיתוף פעולה עם יד ושם ומכונים דומים בעולם.

מה היה גורלם שך ניצולי השואה[]

Picciotto

החוקרת

ליליאנה פיצ'וטו מהמרכז לתיעוד יהודי עכשוי במילאנו (רשות המחקר לזכר השואה באיטליה) הודיע ביום 23 בינואר 2013 על סיומו הקרוב של מחקר הכולל את סיפורם של 8,888 ניצולים מהשואה מתות 33 אלף הניצולים ואןכלוסיה של למעלה מ-40 אלף (בשואה הושמדו מעל 8 אלפים מיהודי איטליה.

בעזרת סוכניות מתאימות, קרנות מחקר ומימון מבנקים פרטיים ראיינו קרוב ל-650 ניצולים, קראו 250 ספרי זכרון וחקרו יותא מאלף מסמכים.

אלו השארית מתוך 33 אלף ניצולים שעדיין בחיים, לאחר שעברו תלאות רבות מאז סיום המלחמה.

המידע האישי שלהם, הביא את סיפורם. התוצאות המצוינות שהושגו הן כדי להיחשב מדגם של כל הקבוצה. אבל משהו חשוב מאוד: יש לך גם את שמותיהם של הלא היהודים הנדיבים להומניטרי, חברתי, דתי, שהשאילו את עצמם כדי לעזור להם. מי פתח את בתיהם, שאושפזו בבתי חולים, חלקם במוסדות דתיים, שגבול הצפון accompagnatoalla עם שווייץ, שהוביל אל מעבר לקווי החזית בדרום, שהלווה כסף, שספק מסמכים שקר.המחקר, אשר יכול להיחשב מתקדם ביותר בנושא זה באירופה, יפורסם על ידי Mursia המו"ל בשנים הקרובות. זה ייתן לנו, יחד עם הספר בזיכרון, זכרון הספר של גאולה.


לקריאה נוספת[]

  • IL LIBRO DELLA MEMORIA Gli ebrei deportati dall' Italia (1943-1945) ricerca di Liliana Picciotto Fargion, Edizione Gruppo Ugo Mursia Editore.
  • Roberto Bassi, Ricordo di Massimo Adolfo Vitale. Dal Comitato Ricerche Deportati Ebrei al Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea, in "La rassegna mensile di Israel", v. XLV, n. 1-3 (gennaio-marzo 1979), pp. 8-21
  • Klaus Voigt, Das Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea in Mailand, in "Zibaldone. Zeitschrift fuer italienische Kultur der Gegenwart", n. 22, 1996, pp. 51-62
  • Michele Sarfatti, La Fondazione Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea, in Fondazione Centro di Documentazione Ebraica Contemporanea, Funzioni dei Centri di storia e cultura ebraica nella società contemporanea. Atti del convegno - Milano, 3 febbraio 1997, a cura di Michele Sarfatti, Librificio-Proedi editore, Milano 1998, pp. 45-50

קישורים חיצוניים[]

Advertisement