Fandom

Ventura Daniel Wiki

המערכה על נהר סניו

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

קו סיום המערכה

ראו גם: תותחים על נהר הסֶניוֹ - רשימות תותחן עברי

Ww2 europe map italy june until december 1944.jpg

ההגנה הגרמנית בצפון איטליה בשנת 1944 - הקו שבו נלחמה הבריגדה היהודית נקרא Ghengis Khan Line - ויקישיתוף


המערכה על נהר הסֶניוֹ היתה מערכת הקרבות האחרונה על אדמת איטליה בין "בעלות הברית" לבין הצבא הגרמני, שהיה בנסיגה לעבר מולדתו. הבריגדה היהודית, לראשונה מאז שהוקמה, נטלה חלק במערכה זו.

הרקעעריכה

במרץ 1945 נעה הבריגדה העברית לצפון איטליה במטרה לסיים את השחרור של המדינה מהכובש הגרמני, אשר פלש לאיטליה, אחרי שממשלת איטליה חתמה, ב-8 בספטמבר 1943, על הסכם שביתת נשק (למעשה כניעה ללא תנאי) לבעלות הברית. באיטליה, במערכה על נהר סניו, הגדודים מארץ ישראל נלחמו - לראשונה - תחת דגל יהודי.

ב- 3 במרץ 1945 עברה הבריגדה העברית ממרכז איטליה פירנצה והסביבה והמשיכה צפונה, לכיוון רוונה במסלול הדרך הקדומה "ויה אמיליה" (Via Emilia), הדרך העתיקה המובילה ממרכז איטליה לצפון מזרח איטליה. הגרמנים הקינו בדרך זו "קו ביצורים" שכונה הקו הגותי ( Linea Gotica) - קו ההגנה האחרון בחזית האיטלקית - במטרה לעצור את התקדמות בעלות הברית ולמנוע מהם להשלים את כיבוש איטליה. הקו הגותי היה קו הגנה שחצה את איטליה מהעיר פיזה לחופי הים התיכון עד העיר רימיני לחוף הים האדריאטי.

הבריגדה הוצבה מול קו-משני של הקו-הגותי, שנקרא " קו גינגס חאן" (Ghengis Khan Line) או "הקו הירוק". קו גינגס חאן עבר בתחומי שלושה האזורים : אלפונסינה (Alfonsine), קסטלבולונייזה (Castelbolognese) ו קוטיניולה ( Cotignola). בתחילה הבריגדה הייתה בגזרת אלפונסינה , המישורית הפתוחה, והלחימה השתרעה צפונית מזרחית לעיר רוונה. בהמשך הבריגדה עברה - מערבה - לאזור הררי, בין קסטלבולונייזה לבין קוטיגנולה בהרי האפנינים . שטח ההערכות של הבריגדה היה דרומית לנהר הסניו (Senio), היובל השמאלי של הנהר רנו (Reno) לבין נהר למונה (Lemone), הדרומי לו. גדודי הבריגדה חנו בעמק צר בו זרמו הנהרות. צפונה לנהרות היו העמדות של הצבא הגרמני.

החזית הגרמנית שעמדה מול המחנה השמיני, שכלל את שלושת גדודי הבריגדה וחטיבה קנדית מוגברת ועוד, הייתה מורכבת כדלקמן : צפונית לרוונה מחטיבה "יֶ‏גֶ‏רס" אוסטרית וצפונית - מערבית מנהר סניו - מחטיבת צנחנים גרמנית משוריינת, המורכבת ממתנדבים צעירים בעלי ציוד משופר ונשק אוטומטי. באפריל 1945 - חודש לפני סיום המלחמה - בוצעה המתקפה האחרונה והמכרעת נגד גרמניה. במאי 1945 מדינות הציר נכנעו ותפקידה המלחמתי של הבריגדה היהודית בא לידי סיום.

בעיר אלפונסינה (Alfonsine) (ראו במפה למעלה), צפונה לעיר רוונה שבאיטליה קיים מוזיאון Museo della Battaglia del Senio המתאר את הקרבות על נהר הסֶניוֹ‏.

חזית וילנובהעריכה

Sanio A.jpg

חיילי הבריגדה היהודית מחזיקים קו, ווילנובה, איטליה 1944

החטיבה הגיע ממרכז איטליה לעיר "צ'רביה" (Cervia) לחוף הים אדריאטי, דרומית לרוונה ושם נקבע בסיסה הראשוני. החיילים התארגנו לקראת היציאה לחזית ולכניסה לעמדות הקווים הקדמיים: ארזו את החפצים הפרטיים וכתבו מכתבי פרידה ליקיריהם. לפני הכניסה לחזית התקיימה תפילה חגיגית לכל חיילי החטיבה. על שולחן הונח ספר תורה אשר ליוו את החיילים היהודים מאז היציאה מארץ ישראל. רב החטיבה קרא פסוקים מהתנ"ך, נשא נאום ובו קטעי עידוד ללחימה מהרמב"ם וכן ברך החיילים ברכת כוהנים. מ"צ'רביה" החטיבה נכנסה לעיר "רוונה", בטווח ההפצצה של תותחי האוייב, ומשם המשיכה לקו הלחימה הראשון, חזית הכפר וילנובה (Villanova) [1],שבמחוז אמיליה-רומאניה על שפת הנהר למונה (Lemone).

כאשר הגיע הגדוד השני של הבריגדה לכפר וילנובה, ב-4 במרץ 1945, הוא החליף את הגדוד הויילסי שהוצב במקום. לאור הגזרה המישורית, כמעט ללא עצים ומבנים, שיכלו לשמש מחסה מפני הירי הגרמני, שנמשך ברציפות ימים ולילות, מפקדי הבריגדה שיננו בפני החיילים את כללי הזהירות בחזית זו:

  • לשמור על דריכות ועירנות ושקט בעמדות בעת שמירת לילה, מכיוון שהאוייב משגר מיידי לילה חוליות סיור לעבר הקווים והם עלולים לחבל בעמדות.
  • לא להדליק אש, אפילו לא לעישון סיגריות או הכנת קפה, וזאת על מנת למנוע מתצפיות האוייב לכוון את הארטילריה.
  • לנוע בשטח העמדות רק לאורך סרטים לבנים מתוחים, המסמנים את השטחים שפונו ממוקשים. נודע כי השטח היה כולו זרוע מוקשים נגד אדם. ( מוקשי רגל).

הצבא הגרמני, שהיה מול החטיבה היהודית, לא ראה עצמו עדין מובס (למרות היותו בנסיגה מתמדת). תפקידו העדכני היה לבלום את התקדמות בעלות הברית, כדי שמפקדת בעלות הברית לא יוציאו כוחות צבא מאיטליה כתגבורת לחטיבות במרכז אירופה שהתקדמו לעבר כיבוש גרמניה. שטח ההפקר בין כוחות הבריגדה לבין הכוחות הגרמנים היה ממוקש ונחצה על ידי תעלת מים להשקיה  : פוסו-ווטרו.

עם הכניסה לקו נקבע סבב: כל גדוד יהיה בקו - 12 יום ובעורף - 6 ימים. הפעילות האופיינית לשגרת הקו הייתה: סיורים, מארבים, היתקלויות, ירי מרגמות והפגזות ארטילריה. הטווחים הקצרים בין חיילי הבריגדה לבין הגרמנים הביאו לכך שרוב הפעילות הייתה באמצעות מרגמות וארטילריה.

ב-7 למרץ נפצעו 3 חיילים מהגדוד לאחר שעלו על מוקש. ב-11 במרץ 1945 הגיע למקום הגדוד השלישי. הגדוד השני עבר לאימונים ותירגל שיתוף פעולה עם השריון. האימונים סוכמו בתרגילים פלוגתיים בסיוע טנקים, כהכנה לקראת ההתקפה האחרונה על הצבא הגרמני הנסוג.

פוסו-ווטרועריכה

Sanio.jpg

במערכה - המקור:ארכיון הפלמח - פרטים בדף השיחה

ב-17 במרץ 1945 חזר הגדוד השני לחזית. יומיים אחרי זה התקדמו כוחות הגדוד לתעלת המים, פוסו-ווטרו, נתקלו באש מרגמות וצלפים של האוייב. כעבור יומיים, ב-19 במארס 1945 הגדוד השתתף בהתקפה על הגרמנים במטרה להגיע עד לתעלה פוסו-ווטרו, שמאחוריה התבצרו כוחות האוייב. הקרב היה קשה והשטח היה מוצף אש מקלעים ומרגמות. החובש משה זילברברג, שהיה "נושא אלונקות", התנדב שלוש פעמים ברציפות לצאת ולחבוש את הפצועים, לטפל בהם ולשאתם למקום מחסה. לאחר סיום הקרב נשאר מרצונו בשדה כדי להראות לאחרוני השבים את המעבר הנוח והבטוח ביותר, דרך שדה מוקשים. באותו ערב המליץ הרב-סרן האנגלי מפקד הפלוגה, להעניק למשה אות הצטיינות. למחרת היום, 20 מרץ 1945, משהתחדש הקרב, נודע על פצוע המונח בשדה. משה יצא תחת אש אויב כבדה אל הפצוע, ובשעה שטיפל בו, כשהוא נושא את דגל הצלב האדום, נורה על ידי צלף גרמני ונהרג במקום, ביום בו' בניסן תש"ה. היה זה החלל הראשון של הבריגדה בגזרה. באותו יום, בסיוע טנקים וארטילריה, הבריגדה הקימה מוצבים קדמיים שהצליחו להדוף את התקפות הנגד הגרמניות. כך החלה המערכה בין הבריגדה העברית לגרמנים בחזית האיטלקית.

בפוסו-ווטרו התרחשה פעולת פטרול קטלנית, בה נהרגו כמה חיילים יהודיים של הבריגדה העברית, כאשר יצאו לפטרל מעבר לקווים. לאחר שהפטרול הראשון אבד, יצא לדרך פטרול נוסף שהיה טוב מאשר קודמו. פעולת הפטרול השני חיסלה את הפטרול של הגרמנים שפגעה בפטרול הראשון.

באותם הימים מפקדת בעלות הברית פירסמה הודעה רישמית שאישרה כי הבריגדה היהודית נמצאת בחזית הלחימה בגרמנים. הברכה צוטטה בעתונות העולם וכונתה בשם אות ( token) . גם מפקד כוחות בעלות הברית, הגנרל האמריקאי, מארק קלארק, שלח ברכה מיוחדת לבריגדה.

ב-24 במרץ 1945 יצאה הבריגדה מגזרת אלפונסינה. יום אחרי זה היא קבלה אחריות על קו חזית חדש: על נהר הסֶ‏ניוֹ‏.

מצאנו-אלפונסינהעריכה

ב-3 במרץ 1945 הגיעה "הגדוד השלישי" של הבריגדה לגזרת "מצאנו (Mezzano) - אלפונסינה" . היה זה המקום הראשון שבו הגדוד השלישי היה ערוך ללחימה. כמו בכל חזית "לילנובה" : השטח היה מישורי ופתוח, הגרמנים המשיכו להלחם בעקשנות ושטח ההפקר היה ממוקש.

לה ג'ורג'טהעריכה

Brigade a lombardia 45.jpg

ב"בוץ" האיטלקי בשפלת לומברדיה

עמדת לה ג'ורג'טה שימשה לגרמנים נקודת תצפית מצוינת על עמדות הבריגדה העברית. קציני הטיווח הארטילרי של הגרמנים השקיפו על עמדות הבריגדה העברית, ובמכשירי האלחוט שבידיהם כיוונו את התותחים הגרמניים שהיו מאחוריה. דבר זה גרם להרוגים רבים של הבריגדה העברית . לאחר כמה זמן, בו מניין ההרוגים (כתוצאה מהפגזים, אך גם כתוצאה מפטרולים והתקפות כוזבות ) עלה, החליטה המפקדה של הבריגדה העברית לחסל ולהשמיד את עמדת לה ג'ורג'טה.

בלילות ה-17 וה-18 במרץ, יצאו חיילים מכיתת החפרים, מהגדוד השלישי, להתקין שביל ברוחב 4 מטרים בתוך שדות מוקשים, שהפרידו בינם לבין עמדות הגרמנים, כדי לאפשר מעבר של טאנקים. ב-19 במרץ השתלטו שני סיורים של הגדוד השלישי על שלוש עמדות שתפסו הגרמנים בשטח ההפקר ושַ‏בוּ‏, לראשונה, 12 חיילים גרמנים. למחרת, ה-20 במרץ, הגדוד השלישי השתתף בקרב ובסיוע מטוסים, טנקים וארטילריה הגיע לכפר קטן בשם "לה ג'ורג'טה". הייתה זו הפעולה המורכבת ביותר שהוטלה על הבריגדה עד לאותו יום.

ההתקפה לשם השמדת עמדת לה ג'ורג'טה החלה בשעה עשר בבוקר, 20 במרץ, 1945. ההתקפה שולבה מעשרים חיילים מפלוגה ב' של הבריגדה ומעשרים חיילים של פלוגת ד' של הבריגדה, בסך הכול 40 חיילים. לפני שהחלה ההתקפה הובאו למקום שלושה טנקים בינוניים מטיפוס צ'רצ'יל, שהתגנבו לעמדה הקיצונית של פלוגה ב', שהייתה העמדה הקרובה ביותר ללה ג'ורג'טה. נסיעת טנקים גורמת לרעש רב, וכדי שהגרמנים לא יוכלו לשמוע את הטנקים, פתחו תותחני הבריגדה בהרעשה ארטילרית כבדה על עמדותיהם של הגרמנים. הרעשה ארטילרית והתפוצצות פגזים חייבו את הגרמנים המורעשים לטמון את ראשם בקרקע ולהתרכז פחות בסביבה וכך חילי הבריגדה יכלו להתקדם למטרה. לפני הטאנק הראשון רצו פלסים שסימנו את השביל שפונה ממוקשים, ערב קודם . אש גרמנית מרוכזת ממקלעים וממרגמות הומטרה על התוקפים החשופים והחייל ברוד חיים נפגע בצווארו ומת במקום. לאחר שהגיעו לגבול תעלת המים שבחווה (תעלה שהפרידה בין קו החזית של הגרמנים לבין קו החזית של הבריגדה העברית), החלו הגרמנים ביריות תופת לעבר כיתות התוקפים היהודיים. התקפה זו גרמה למספר קטן של הרוגים ופצועים, וזמן קצר לאחר מכן, חוסלה העמדה שירתה על הבריגדה. גם לאחר חיסול העמדה, המקום שרץ עשרות גרמנים רגליים שהיו קרובים לחיילי הבריגדה ולכן הטנקים לא יכלו לפגוע בהם. כיתות התוקפים היהודיים לחמו בהם פנים אל פנים. עמדת לה ג'ורג'טה טוהרה מגרמנים . במהלך הקרב נהרגו חיילים רבים לבריגדה היהודית. וכך נכבשה לה ג'ורג'טה , עמדה חשובה בחזית האיטלקית שבמלחמת העולם השנייה.

הצליחה של נהר הסניועריכה

Pietra bismantova.jpg

מבט על הרי האפנינים מאזור אמיליה - נוף אזורי הקרבות ! צילם:Paolo da Reggio ויקישיתוף

מפקדת הצבא הבריטי החליטה למסור לידי הבריגדה גיזרה חדשה, קשה יותר, במערב. ביום 25 מרץ 1945 שלושת גדודי הבריגדה עברו, מהמזרח, מאזור העיר רוונה (חזית וילנובה - גזרת מישור אלפונסינה) - למערב, לאזור העיר "פאנצה" (Faenza)- בה נערכה החטיבה למערכה הצבאית החשובה: הצבת ראש גשר - לצפון - אל מעבר לנהר סֶ‏ניוֹ‏. מטרת המעבר הייתה לגרום בכך להתמוטטות קו ההגנה האחרון של הגרמנים: "קו גינגס חאן". גזרת נהר הסניו הייתה שונה מגזרת מישור אלפונסינה: הגזרה החדשה הייתה בעלת אופי הרי ומבותר. השטח היה ממוקש באופן פרוע. בין גדודי הבריגדה לבין חטיבת הצנחנים הגרמנית הפריד נהר הסניו שהתפתל בתוך עמק צר. שלושת גדודי הבריגדה החזיקו כל אחד קטע של הגזרה ולא כמו בגזרה הקודמת לא התקיים סבב בינהם. לאור היום הארטילריה הייתה פעילה. בלילה היו סיורים עם התקלויות. התנועה בחלק מהאזור הייתה באמצעות פרידות. את האספקה לעמדות הביאו פרידות, מובלות על ידי חיילים איטלקים, ששיתפו פעולה עם בעלות הברית. הפרידות שימשו גם למטרות הומנטריות. וכך מתאר אחד החיילים: "למקום הריכוז שלנו מגיעה שיירת פרידות ועל כל אחד קשורים שתי אלונקות: באחת - הרוג ובשנייה - פצוע." [2]

ליל הסדר בחזיתעריכה

Pesach senio 1.jpg

ליל הסדר לאור היום

ארבע ימים אחרי שהיחידות הגיעו לחזית החדשה חל ליל הסדר. חבילות מצות ויין תוצרת הארץ הגיעו לחטיבה, יחד עם העיתון "לחייל" ובו ההודעה הרשמית של משרד המלחמה הבריטי כי החטיבה היהודית הלוחמת משתתפת בחזית באיטליה. הייתה זו שעה של התרוממות רוח. לחלק מהחיילים נערך ליל הסדר לאור היום. עם זאת, קבוצות אחדות של חיילים הסתפקו במצות אחדות וכוס קפה, קראו את הגדה של פסח מתוך הסידור שהיה ברשותם, ערכו סדר כל אחד עם עצמו ובסיומו יצאו לעמדות. אחד החיילים קבל חבילה לפסח מארצות הברית ובה אבקת בורשט כשרה לפסח. הוא החליט להמיס את האבקה וכך היחידה שלו טעמה משקה בצבע אדום במקום יין, שלא הגיע ליחידתו. ביחידת התותחנים היו גם יהודים מבריטניה וכך היחידה חגגה את ליל הסדר שתי לילות. הסדר נערך על ידי שולחנות, בהן הסבו בקבוצות, אחת אחרי השנייה. אחד המשתתפים מציין כי הפסוק "שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך", שנאמרו - "היו הקולעים ביותר ששמעתי בחיי" [2]

ברוך מאיר הר-כוכב על ליל הסדר במוסף השבת של מקור ראשון בערב פסח תשע"א אווירת ערב חג הפסח בקרב חיילי הבריגדה היהודית במלחמתם עם הנאצים, שנת 1945

וכך הוא תיאר:"היה זה באביב תש"ה (1945), כחמישה ימים לפני חג הפסח, בשעה ששלושת הגדודים של החטיבה היהודית הלוחמת החליפו את חיילי הגורקאס מצפון הודו ותפסו במקומם את העמדות בגדה הצפונית של נהר הסניו. "

"חויה בלתי נשכחת היתה ליל הסדר שבחפירות ליד נהר הסניו, בשעה שפחות מ-800 מטרים הפרידו בינינו ובין העמדות של החיילים הנאצים. בליל בדיקת חמץ הגיעה לחפירות המכונית הרגילה בסיוע החשכה ופרקה מתוכה חבילות מצות, יין והגדות. המצות היו מאמריקה, ההגדות מאנגליה (עד היום שמורה עמי אחת), והיין מארץ ישראל. בכל לילה רגיל היה לצאת סיור כדי להתחקות אחרי עמדות הגרמנים. מפקד הפלוגה החליט שבליל הסדר יאחר הסיור לצאת במחצית השעה כדי לתת לחיילים אפשרות להשתתף בסדר. בצהרים עסקו כל החיילים בהכנת השולחן בשביל ליל הסדר. זה הכין פמוטות מאבנים, זה הביא כרפס, זה בישל ביצים קשות וזה כיבס סדין כדי להכין מפה וכו'. עובדה משמחת היא שבליל הסדר אפף רגש דתי את כל חיילי הפלוגה, אף כי הרבה מהם לא הוגדרו כדתיים. זה מלמדנו כי הניצוץ היהודי הוא הרבה יותר חזק מאשר כל ההרגלים וההשקפות האחרות.

והוא סיים:". עדיין לא יכולתי לפתוח ב"הא לחמא", מכיוון שהאווירה הייתה כה שונה מאווירת ליל הסדר שהייתי רגיל בה מבית אבי ז"ל. הסתכלתי בעיניים חוקרות בפניהם של החיילים ולא ראיתי בהם חיילים כי אם בנים לאבות יהודים הצמאים לתורה ולדעת. אור קרן מפניו של כל חייל בשעה שהתחלנו להגיד "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא", כאילו ירדה השכינה וזרחה על פניהם. הזמן לא הספיק לערוך את ה"סדר" ההלכתי. הוא נערך בעיצומה של התקפת האביב של בנות הברית וערב מיגורו המוחלט של השלטון הנאצי בגרמניה. אך לחיילים הישראלים שימש ליל הסדר כהכנה ועידוד לקראת הפגישה עם אחים במחנות הריכוז, ואולי זה היה תוכנו הרוחני האקטואלי של לילה זה.

המאמר פורסם לראשונה בשנות החמישים בעיתון 'הצופה', ונשלח אלינו עתה על ידי בתו, נחמה גנץ

.

סיום המערכהעריכה

כאשר הסתיימה המתקפה האחרונה והמכרעת של בעלות הברית, הסתבר כי חלקה של הבריגדה היה צנוע ונמשך זמן קצר. המשימה שהוטלה עליה היה לצלוח את הנהר ולבצע התקפה מוגבלת. מאמץ ההבקעה העיקרי נותר בידי הפולנים. התוכנית הייתה שהבריגדה תשתלט על הרכסים שמצפון לסניו. ב-12 אפריל 1945 הגדוד הראשון חצה את נהר הסניו, התקדם צפונה, ממערב לגדוד השני. למחרת הגיע ל"מאצואאנו". ב-15 אפריל הגדודים הוצאו מהחזית למנוחה, שהתארכה מעל המצופה, ובכך סיימה הבריגדה היהודית את חלקה במתקפה של בעלות הברית.באזור הביצות של קמצ'יו (Valli di Comacchio) נמשך המרדף של חיילי הבריגדה אחרי שרידי הצבא הגרמני עד לכניעה הסופית של הגרמנים. מכאן עבר הגדוד לטרוויזיו.

התותחניםעריכה

Sanio 1.jpg

התותחנים במערכה על סניו באיטליה - מרץ 1945

בתקופה שבין 27 למרץ לבין 15 באפריל 1944 סייע גדוד תותחני שדה 202 בצליחתו את נהר הסניו ובמרדף אחרי נמלטים. הגדוד מנה 600 חיילים, בינהם, אדמונד דה רוטשילד, דור חמישי לשושלת משפחת רוטשילד הבריטית, אשר הקים ופיקד על סוללת תותחים.

את האימונים באיטליה עבר הגדוד ליד העיר "פורלי". הוא הגיע ב-25 במרץ 1945 לחזית, באזור בריזיגלה, היכן שמוקמה מפקדת הבריגדה היהודית. סוללות התותחים, בעלי 25 ליטראות, נועדו לפגוע במטרות בעומק האוייב ולשתק את מקורות הירי הגרמני. בעזרת התותחנים נחלצו סיורים שהסתבכו בעומק האזור הגרמני. היוזמה הייתה בידי החטיבה היהודית הלוחמת, אשר פגעה בכל מטרה גרמנית שהתגלתה: נייחת או בתנועה.

ההנדסה הקרביתעריכה

ב-9 באפריל 1945 החלה המתקפה הסופית של בעלות הברית: האנגלים במזרח והאמריקאיים במערב. הגדודים היהודיים התקדמו והההנדסה הקרבית התבקשה לבדוק את הדרכים. התברר כי הגרמנים פיזרו בנסיגה כמות גדולה של מוקשים, חלק מהם ללא סדר מסויים. כיתות חבלנים התקדמו בדרכים עם דקרן מחודד ובדקו כל גבשושית חשודה. אם נמצאה כזאת, הוזעק חבלן עם מגלה מוקשים, הנדלק כשהוא בא במגע עם מתכת. אם קיים חשד למוקש, מניחים במקום כיסוי מתכת בצבע לבן. החוליה הבאה, המקצועית ביותר, מסיימת את העבודה.

על מיקוש הכבישים מספר חייל חיל ההנדסה, דוד בן דוד: "הכביש היה ממוקש בצורה מזועזעת - מאות מוקשים על קטע קטן של הכביש ובצדדיו, על מנת לפגוע בהולכים בו ובחיילי ההנדסה המפנים את המוקשים". הגרמנים נהגו למקש את התעלות בצידי הכביש כדי להרוג את החבלן התופס מחסה בעת הוצאת המוקש. במרוצת הרדיפה אחרי הגרמנים פחתה הזהירות ושיירות של נפגעים ממוקשים החלו להגיע מהחזית: הפצועים קשה נישאו על ידי החובשים באלונקות והאחרים על כתפי חבריהם. בסופו של דבר היחידות הגיעה למקום בו הגרמנים לא הספיקו להניח מוקשים.

עןד מבצע אחד עמד בפני היחידה: לסייע במעבר כוחות בעלות הברית על נהר הפו (רוחב הנהר - עשרות מטרים) על ידי סיוע בהקמת גשר ביילי שבסופו של דבר היה הגשר של שלוש קומות . היה זה לאחר שהגרמנים בנסיגה הרסו את כל הגשרים על הנהר. הגשר הוקם בהנחיית מהנדסים מדרום אפריקה והיה זה "פאר היצירה ההנדסית הצבאית". אך לא די היה בגשר והצבא בנה מעבר נוסף על פני נהר הפו , מעבר של רפסודות, ובו הועבר הציוד הכבד : רכב כבד וטנקים שבמעברם על הגשר היו יכולים למוטט אותו. הגרמנים ניסו לחבל במעברים על ידי הושטת מוקשים בנהר. חיילי הבריגדה חסמו את הדרך של המוקשים שצפו על המים ברשתות דייגים. הרשתות עצרו גם גופות של חיילים גרמנים, ועל זה אמרוחיילי הבריגדה את האימרה הידועה מפרקי אבות".[2] ""הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: על דאטפת אטפוך ומטיפיך יטופון". ובתרגום לעברית: "על שהטבעת [אחרים] - [אחרים] הטביעו אותך; ועם זאת אלה שהטביעו אותך -- סופם שיוטבעו גם הם". (כדאי לעיתים לשים לב לפסוק במלואו).

הביבוש הראשון של הבריגדהעריכה

  • ראו גם: Cuffiano, Riolo Terme - הכפר הראשון שנכבש על-ידי הבריגדה היהודית

תמונות מבית הקברות הצבאי ברוונה בשנת 1945עריכה

מתוך אוסף התמונות של : חייל בגדוד השני של הבריגדה היהודית [3]



לקריאה נוספת עריכה

  • עמיהוד ארבל , תותחים על הסניו, 1948, מערכות.
רשימות תותחן עברי, אשר שירת כתותחן בבריגדה היהודית בחזית איטליה.
  • ד"ר יעקב ליפשיץ (הרב הצבאי של הבריגדה) ספר הבריגדה היהודית, הוצאת יבנה, 1947.
  • דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, פרק ו: כינון החי"ל ( הבריגדה) ויציאתה לקרב, איגוד החיילים המשוחררים בישראל ומורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב


קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. שמו המלא של המקום הוא Villanova Di Bagnacavallo, בין רוונה לבין אלפונסינה
  2. 2.0 2.1 2.2 המקור : דב קנוהל , עמודים 320 - 310, על הנדסה קרבית עמודים 323-325
  3. אריה בורוכוביץ PAL 16225 E-COY Second Infentory Batalion - אז מזכרון יעקב בשנת 2007 מ קדומים
  4. באתר ניתן לקבל פרטים על מהלך הקרבות בו נהרגו שאר חללי הבריגדה, באמצעות הקשת על ה"חץ" ב"סדר הדפדוף" לפי " תאריך הנפילה"


התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייהעריכה

Jews Brigade in palestine A 1943.jpg

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית