Fandom

Ventura Daniel Wiki

המקום אשר יבחר ה'

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

הר הבית במפה

Synagogue Hebrew University on Mount Scopus in the name of Hecht55.jpg

מבט להר הבית מבית הכנסת

Eliyahu2.jpg

הרב מרדכי אליהו בישיבת חורב צולם על ידי אריאל הורוביץ

הרב מרדכי אליהו כתב על המקום אשר יבחר ה בעלון מעייני הישועה לפרשת ראה תשס"ט מאמר תחת הכותרת: "למה אלוקים לא מגלה את מקום המקדש ?"

המקדש והמשכן מוזכרים בתורה פעמים רבות בקשר לעבודת המקדש. לעומת זאת, המקום שלו לא נזכר היכן הוא בתורה, רק "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יבְִחַר ד'". גם לאברהם אבינו לא מגלה הקב"ה מתחילה את המקום. "מעשה אבות סימן לבנים". כך בקשר לארץ ישראל: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבּיֵת אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ"[1]. וכך ביחס למקום המקדש - מקום העקידה: "עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אמַֹר אֵלֶיךָ" [2]. רק אחרי מאמץ אברהם מגלה את המקום.

אחרי אברהם אבינו גם יעקב אבינו ודוד המלךעריכה

גם יעקב לא מגלה את המקום הזה כל כך מהר. רק אחרי מאמץ הוא מגלה את המקום שבו מתחברים שמים וארץ.כך פירש רש"י :ואנוכי לא ידעתי - שאם ידעתי לא ישנתי (ללוא מקור ). המקום שבו ניצב סולם מלאכי אלוקים שעולים ויורדים בו. מקום זה חזר להיות נסתר מאות שנים, עד ימיו של דוד המלך. דוד שב ומגלה במקום הזה "מַלְאַךְ ד' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיםִ וחְַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּידָוֹ נְטוּיהָ עַל ירְוּשָׁלםִָ" [3]. כעין מה שראה יעקב אבינו, מלאכים שנמצאים בין העולמות.

למה באמת הקב"ה לא מראה את "המקום" מההתחלהעריכה

למה באמת הקב"ה לא מראה לאבות ולבנים את המקום הזה כבר מההתחלה? יש לכך טעמים שונים. * אחד מהם הוא כדי ליצור חיבה לארץ ולמקום המקדש למה באמת הקב"ה לא מראה [4]

  • השני, הוא מה שאמרו חז"ל: "אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיהָ אֶלּאָ בְדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיןִ" [5], ומכיוון שאין לך ברכה כברכת ארץ ישראל, לכן היא נסתרת עד העת שבה צריך לגלותה. אם הדברים אמורים על כל ארץ ישראל - על אחת כמה וכמה הם נכונים לגבי מקום המקדש - המקום שהוא הברכה של העולם כולו. שם קיבל אברהם את הברכה הגדולה "בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ והְַרְבָּה אַרְבּהֶ אֶת זַרְעֲךָ כּכְוֹכְביֵ הַשָּׁמַיםִ וכְַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיּםָ ויְרִַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר איֹבְָיו: והְִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כּלֹ גּוֹייֵ הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי". על זה אמר דוד בתהילים[6].

בפיוט "עוֹקֵד והַנּעקָד והַמִּזְבֵּחַ"עריכה

בפיוט "עוֹקֵד והַנּעקָד והַמִּזְבֵּחַ", הנאמר בראש השנה לפני התקיעות, מובא בעניין זה סוד גדול שאומר כי המקום הזה נגלה רק למי שמתאמץ עליו. שם כתוב: "ידָעוּ נעָרָיו כִּי קרָאָם לֵאמֹר. אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בּרֹאשׁ הַר הַמּוֹר? ויַֹּאמרוּ: לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר. עָנָה: שׁבוּ פֹּה עַם משׁוּלִים לַחֲמוֹר. ואנִי והַנּעַר להִשְׁתַּטֵּחַ" אברהם שואל את נעריו: האם אתם רואים את המקום שבו מתחברים שמים וארץ? האם אתם רואים את האור? הם אומרים שהם לא רואים הר גבוה, הם רואים רק עמק - מהמורה. אמר אברהם לאליעזר ולישמעאל: שבו פה עם החמור!

וירא את המקום מרחוקעריכה

ובמדרש [7]: "וירא את המקום מרחוק - והיאך נראה מרחוק? מלמד שמתחילה היה מקום עמוק. כיוון שאמר הקב"ה לשרות שכינתו עליו ולעשות מקדש, אמר: אין דרך מלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה ומעלה ומיופה ונראה לכל. מיד רמז הקב"ה יתברך לסביבות העמק שיתקבצו ההרים למקום אחד לעשות מקום השכינה. לפיכך נקרא 'הר המוריה' שמיראתו של הקב"ה יתברך נעשה הר". וחידש בעל הפיוט שרק מי שהוא בעל מעלה כמו אברהם ויצחק רואה את ההר גבוה ומיוחד. על פי זה נבין יותר טוב את נבואת ישעיה "והְָיהָ בְּאַחֲרִית הַיּמִָים נָכוֹן יהְִיהֶ הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים ונְִשָּׂא מִגּבְָעוֹת ונְָהֲרוּ אֵלָיו כּלָ הַגּוֹיםִ" - "גבוה ומעולה ומיופה ונראה לכל". ויהי רצון שנזכה לימים אלו. במהרה בימינו אמן.

המתינו עד לימי דוד המלךעריכה

אולם נשמטו מדברי הרב דברי שלמה ביסדו את בית המקדש הראשון :" מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם - ואבחר בדוד ... !!!"

לכאורה מה התשובה ? אלא שבחירת ירושלים ומקום המקדש לא נתבררה כביכול גם על ידי השכינה עד להתהוותה של שושלת מלכות בית דוד . זהו ההסבר על ארבע עשרה הפעמים של האיזכור " המקום אשר יבחר ה' " - ללא איזכור ירושלים .

לפי מורה נבוכיםעריכה

הפרק נכתב בעקבות שיעורו של הרב שמעון בן שעיה בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים

במאמר: מורה נבוכים - חלק שלישי פרק מ"ה - בית בחירה, הרמב"ם התיחס לנושא:

כמו כן אין לי ספק שהמקום שאותו בחר אברהם בהתגלות היה ידוע למשה רבנו, ולרבים, מפני שאברהם ציווה להם שזה יהיה בית עבודת האל, כמו שהבהיר המתרגם: ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא ואמר קדם ה' הכא יהון פלחן דריא [בכן יתאמר ביומא הדין בטורא הדין אברהם קדם ה' פלח][8] . ומה שהוא לא נזכר במפורש ובפרט בתורה, אלא ברמז ונאמר: [המקום] אשר יבחר ה' [אלהיך לשֹום שמו שם] (דברים י"ב, 21) - לכך יש, לדעתי, שלושה נימוקים-של-חוכמה:

  • האחד, שהאומות לא תחזקנה בו ולא תילחמנה עליו מלחמה קשה, כאשר תדענה שהמקום הזה הוא תכלית התורה בארץ.
  • השני, שלא ישחיתוהו אלה שעתה הוא בידיהם ויחריבוהו ככל יכולתם.
  • והשלישי - והוא החזק שבהם - שלא יבקש כל שבט שיהיה זה בנחלתו וישתלט עליו, ותארע בו מחלוקת ומלחמת אחים כמו שאירע כשביקשו[9]

את הכהונה. לכן בא הציווי שלא ייבנה בית הבחירה אלא לאחר הקמת מלך, כדי שהשליטה תהיה בידי אחד ויתבטל המאבק, כמו שהבהרנו בספר שופטים[10]

הרב יהודה שביב מישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.) הסביר:" התבוננות תגלה כי 'שלש החכמות' הולכות אל מקום אחד. העלמת שם המקום באה כדי שלא תשמש ירושלים עילה למלחמה פנימית או חיצונית. ועתה צא ולמד, אם לאחר שכבר נודעה קדושתה של ירושלים נשפכו עליה כל כך הרבה דמים, כמה דמים היו נשפכים אילו נודעה קדושתה משכבר הימים.

ואפשר שרמז לתקווה שלא תתעורר מלחמה סביב העיר הזאת ניתן בשמה הקודם 'שלם'. כך מציע ראב"ע בפירוש לכתוב בתהלים (ע', ג) "'ויהי בשלם' - היא ירושלים, אולי נקראה כן כי היא שלימה כנגד שער השמים, או שהיא ראויה להיות בשלום, או קראוה כן דרך תפילה, כדרך 'שאלו שלום ירושלים'".

לפי זה, גילוייה של ירושלים כמקום נבחר ומקודש, אפשר לו לבוא רק לאחר ששלם כיבוש הארץ, וכל השבטים הופכים להיות לעם אחד "ששם עלו שבטים שבטי י-ה" (תהלים קכ"ב) (9).

אולם ההסבר מדוע לא אוזכרה ירושלים בתורה ורק אוזכר 22 פעמים " המקום אשר יבחר ה'" מוסבר היטב בתפילת שלמה המלך לאחר יסוד המקדש והוא ממלכים (א ו' ): כי לא בחרתי בירושלים...ואבחר בדוד :"- דהיינו לא כדעת הרמב"ם במורה המציג סיבות טכניות אלא מסיבות פנימיות ועמוקות של חוסר אפשרות להתגלות מקומה של הבחירה בירושלים הקשור בקשר הדוק עם בחירת מלכות בית דוד . וראה בהרחבה במלב"ים שם, זוהר ויקהל ודברי רבי אבא .וכן בפרוש על הזוהר של רבי לויק ,אביו של הרבי מלובביץ ודבריו המורחבים בנושא ,דרשות הרב גינצבורג כי " אין עם בלא מלך". בעקרון מוחל פה הכלל של החלת קדושת ירולים שבתוך חומותיה ובהיקפה מותר לאכול קדשים קלים ומעשר שני כבמחנה ישראל -מה שמתגלה רק עם יצירת מלכות בית דוד /co.il ישראל המקדשית .

המקורות

מראה מקומות לנושאעריכה

בעקבות שיעורו של בנימין קוסובסקי בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים

מורה נבוכים ח"ג פרק מ"העריכה

(ראו גם הפרק לעיל)
וכן אין ספק לדעתי כי אותו המקום אשר קידש אברהם אבינו בחזון, היה ידוע אצל משה רבנו ואצל רבים , כי אברהם כבר ציווה אותם שיהא זה בית עבודה, כמו שבאר המתרגם ואמר, ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא ואמר [שעז] קדם ה' הכא יהון פלחין דריא וגו' . אבל מדוע לא הזכירו בפירוש בתורה ולא ייחדו אלא נרמז עליו ונאמר אשר יבחר ה' וגו' , יש בכך לדעתי שלוש חכמות:

  • האחת כדי שלא יחזיקו בו העמים וילחמו עליו מלחמה קשה כאשר ידעו שהמקום הזה מטרת התורה מכל העולם .
  • והשנית שלא ישחיתוהו אותם שהוא בידיהם עתה ויהרסוהו ככל יכלתם.
  • והשלישית והיא היותר חשובה, כדי שלא יבקש כל שבט שיהא זה בנחלתו ויכבוש אותו , ויהיה שם מן המחלוקת והקטטה כמו שאירע בדרישת הכהונה (מעשי קורח ועדתו) ולפיכך בא הציווי שלא יבנה בית הבחירה כי אם אחר הקמת מלך, כדי שתהא ההחלטה ביד אחד ויסתלקו הקטטות כמו שביארנו בספר שופטים

המקרא כתב על בספר דברי הימים:"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-ה' בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ--אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי. (ב',ג',א')

הערות שולייםעריכה

  1. בראשית יב
  2. בראשית כב
  3. דברי הימים א' כא טז
  4. רבה בראשית נה
  5. ב"מ מב
  6. קלג( שהַרְרֵי צִיּוֹן הם המקום שבו "צִוּהָ ד' אֶת הַבְּרָכָה חַיּיִם עַד הָעוֹלָם"
  7. תנחומא וירא פרק כב
  8. תרגום אונקלוס לבראשית כ"ב, 14 (=ואברהם עבד [את האל] והתפלל שם במקום ההוא ואמר לפני ה': כאן הדורות יעבדו [את האל]. אז ייאמר: ביום הזה בהר הזה אברהם עבד לפני ה').
  9. קורח ועדתו את הכהונה
  10. משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים, פרק א', הלכות א-ב: "שלוש מצוות נצטוו ישׂראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך... ולהכרית זרעו של עמלק... ולבנות בית הבחירה... מינוי מלך קודם למלחמת עמלק... והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית...". השוו תלמוד בבלי, סנהדרין כ', ב.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית