(המבוא הועתק מהויקיפדיה העברית - הקש בקישור מטה לקריאת המשך הערך)
המשנה היא קובץ הלכות שנאמרו בידי התנאים. המשנה היא הספר הראשון המשתייך לתורה שבעל פה. ישנן דעות שונות מתי הוחל בניסוח המשנה, אך מוסכם כי עריכתה וניסוחה הסופיים נעשו בסוף תקופת התנאים, בתחילת המאה השלישית, על ידי רבי יהודה הנשיא וחכמי דורו.
חלקי המשנה[]
מספר שורות מכתב יד קאופמן: מסכת אבות, פרק א', משנה ו' ומשנה ז'. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12.
המשנה מחולקת לשישה סדרים:
- סדר זרעים - העוסק במצוות התלויות בארץ
- סדר מועד - העוסק בשבתות, חגים ותעניות
- סדר נשים - העוסק בענייני המשפחה, קידושין, גירושין וכדומה
- סדר נזיקין - העוסק בדיני ממונות ומשפט.
- סדר קדשים - העוסק בענייני בית המקדש והקורבנות
- סדר טהרות - העוסק בענייני טהרה.
ראשי התיבות של ששת סדרי המשנה (ש"ס) המסייעים לזכור סדר זה הם זמ"ן נק"ט.
כל סדר נחלק למסכתות – 63 סך הכול. כל מסכת נחלקת לפרקים. כל פרק נחלק לקטעים הנקראים "הלכות" (כך היה מקובל בעבר) או "משניות" (הביטוי הרווח היום). בעוד שחלוקת הפרקים קבועה יחסית וזהה ברוב כתבי היד, חלוקת ההלכות הרבה יותר נתונה למחלוקת בין כתבי היד השונים, ונראה שלא הייתה בה אחידות מעולם. גודלם של הפרקים אינו שונה מאוד מאחד לשני, ונראה שזה היה שיקול עיקרי בחלוקת הפרקים, ולא רק החלוקה העניינית[דרוש מקור].
במשנה יש 523 פרקים, אולם ברוב המהדורות המודפסות כיום היתוספו הפרק הרביעי של מסכת ביכורים, שבמקורו היה חלק מהתוספתא, וכן "פרק קניין תורה" שנהפך לפרק השישי של מסכת אבות.
קישור לערך בויקיפדיה העברית המשנה 
פירוש המשנה לאור המציאות בארץ ישראל[]
הידיעון הראשון של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה נערך ראיון עם פרופ' זאב ספראי ובו הוא נשאל :מה לתרבות חומרית שמשקפת מציאות חיים ולמשנה שנהוג לראות בה ספר הלכה ?
המשנה נכתבה על רקע ארץ-ישראל. הבנת מציאות החיים בארץ- ישראל באותה תקופה, מסייעת לנו להבין לעומק את המשנה. לא תמיד יש להבנה השפעה על פסיקת ההלכה עצמה. דוגמא לכך זה עניין הזימון בסוף הסעודה בשלושה. מדוע המשנה החליטה שזימון עושים רק משלושה ומעלה? למה שתיים לדוגמא זה לא בסדר? התשובה לכך נעוצה בהבנת מציאות החיים שלהם. הסעודה באותה תקופה בנויה על בסיס הסעודה הרומית, שזו סעודה של שלושה אנשים שיושבים בטרקלין – חדר עם שלוש מיטות להסבה. כיום הסעודה שלנו בנויה אחרת, אך אין זה משנה מבחינה הלכתית, כי עדיין הזימון שלנו הוא משלושה ומעלה. ישנם מקרים שבהם כן לריאליה ולשינוי במציאות החיים, יש השפעה על ההלכה עצמה. לעניין הזימון סופרים רק את הגברים, מדוע? זה נובע מכך שהסעודה הרומית הייתה של גברים, הנשים ישבו בצד. כאשר התחילו לאכול מעורב, יש פוסקי הלכה שמתירים לזמן ביחד בחוג המשפחה. אני עצמי ירשתי כך מאבי, שירש זאת מאבותיו שהיו גדולי הרבנים בירושלים – הרב איסר זלמן מלצר והרב צבי פסח פרנק. לסיכום ניתן לומר כי הריאליה משפיעה על עיצוב ההלכה, אך מרגע שזה קורה להלכה יש חיים משל עצמה. חכמים מגיבים למציאות – לוקחים את המסגרת הנוכרית ומכניסים ערכים משלנו. חשוב לזכור כי להלכה יש קצב משלה ודווקא אמונתי בהתפתחות הלכה, מראה לי כי הפסיקה של כל דור היא משמעותית
ושאלת הסיכום:האם פרשני המשנה בעבר עשו שימוש בידע הריאלי של תקופת המשנה כדי לפרש ולהבין את המשנה?
קצת מאוד. פשוט לא היו להם כלים לעניין. לדוגמא אחד מהפרשנים הוא רבי שמשון משאנץ שחי בצרפת באזור המאה ה 12- , הוא מפרש את הדברים לפי מה שהוא ראה. גם הרמב"ן מפרש לפי מה שראה והכיר. מה שמעניין אצל הרמב"ן זה שלעיתים הוא זועם על מישהו שראה את המציאות אחרת. חשוב להבין כי הם לא עסקו בחקר ריאליה בצורה שיטתית. מה הכוונה בצורה שיטתית? הכוונה היא שאני שואל איך זה מסתדר עם כל הסוגיות ולא רק עם סוגיה אחת. לסיכום ניתן לומר כי מהפרשנים ניתן להבין את עולמם שלהם, יותר מאשר את העולם בו חיו חכמים
לקריאת הראיון כולו הקש בקישור לעיל