אספקת המים[]
"חידת החקלאות העתיקה של הנגב מתחילה משיטות איסוף המים. הנגב היה מדבר לפני 2,000 שנה וגם לפני 3,000 שנה. הסיפורים ההיסטוריים מעידים על כך, וכן הפּוֹלֶן (Polen) - אבקת הצמחים שנופתה, נאספה ונבדקה בחפירות הארכיאולוגיות. לחקלאים הקדומים של הנגב היו שיטות לאסוף ולאגור את המים. בורות המים בנגב הם משני סוגים - הבור העגול, הבנוי, שפתחו חשוף לשמים וזכה לשם "הבור הישראלי", ולעומתו "הבור הנבטי" (שהבדואים קוראים לו בור ח'ארבה), שאותו חוצבים בדופן האפיק והוא מקבל את מי השיטפון ואוגר אותם. הבורות האלו הם בורות נפלאים, חצובים בסלע הקירטון הרך, רבועים, מוצלים. החוצבים הותירו בהם עמוד שמחזיק את התקרה ... אבל את הבורות האלו ניתן לחצוב רק בסלע הלבן והרך של רמת עבדת ולכן דרומה מהרמה, במקומות שבהם הסלע קשה וסדוק - נחפרו ודופנו הבורות העגולים. אותם אנשים, אותה תקופה, שיטות שונות."
- פרטים נוספים קרא כאן צור שיזף הסודות הקדומים שקבורים באדמת הנגב - 5 במרץ 2014 - החקלאים העתיקים של הנגב יכלו ללמד אותנו הרבה על גידולים, אצירה ושימוש נבון במים וסודות אגרונומיים רבים אחרים הטמונים באדמה זו. אם רק היה מי שירצה ללמוד
הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב[]
ספר חדש הגיאולוגיה והתפתחות הנוף בנגב - מאת מאת עמיר אידלמן עזרא זילברמן יואב אבני חנן גינת מו"ל: הוצאת רשות הטבע והגנים
אתר ההוצאה לאור כתב עליו:
הספר נועד לאפשר לחובבי הטבע והטיולים במדבר להבין את הנוף המורכב אותו רואות עיניהם בעת טיול או מסע בנגב. מי שיקרא בסבלנות את כל פרקי הספר ידע "לקרוא" את נופי המדבר, להבין מה התהפוכות שעברו על חבל ארץ זה ולהבין את הכוחות שעיצבו את פניו. אם חובב טבע הוא, יסייע לו הספר להבין את הרקע והתשתית לקיומם של החי, הצומח והאדם במדבריות הנגב.
הספר נועד גם להציג לפני הגיאולוג החובב, לתלמידי גיאולוגיה בבתי ספר תיכוניים ולמדריכי ידיעת הארץ, את תמצית הידע הגיאולוגי והגיאומורפולוגי של הנגב. אנו מאמינים שהספר יכול לתרום גם לתלמידי תואר ראשון במדעי כדור הארץ.מהקורא נדרש רק ידע בסיסי בתחום הגיאולוגיה, ידע הנרכש במסגרת לימודי הגיאוגרפיה ובמגמות לידיעת הארץ ולגיאולוגיה בבתי ספר תיכוניים, בקורסים לידיעת הארץ ובמכללות. מטבע הדברים, כתיבה פופולרית כוללת הפשטות שנועדו להציג את הידע המדעי בצורה שתהיה מובנת לקוראים שאינם אנשי מקצוע בתחום מדעי האדמה. עם זאת, הקפדנו להימנע מהכללות והפשטות שאינן עולות בקנה אחד עם הידע המדעי.
הספר מציג לראשונה סינתזה כוללת של התהוות המבנה הגיאולוגי והנוף של הנגב, שלב אחר שלב, מהיווצרות סלעי התשתית של המאסיב הערבו- נובי בפרה - קמבריום ועד ההולוקן, התקופה שבה החל האדם להשפיע על הנוף. על מנת להקל על הקורא שאיננו בעל ידע בתחום הגיאולוגיה, שילבנו לאורך הספר הסברי מונחים המשולבים בטקסט, חלקם אף יותר מפעם אחת, כהערות בתחתית העמודים.
עבודות מחקר של דורות של גיאולוגים וגיאומורפולוגים שעסקו במחקרי שדה להבהרת המסכת הגיאולוגית של הנגב הם המסד של ספר זה. מכיוון שלא ניתן לכלול במסגרת זו את שמות כל החוקרים ומחקריהם, צרפנו לספר רק את רשימת המחקרים שפורסמו בעברית, ביניהם עבודות גמר ודוקטורט שנערכו במסגרת אוניברסיטאית ובמכון הגיאולוגי.