Family Wiki
Register
Advertisement

(הועתק מהויקיפדיה העברית)


ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, העוסק במילים הקשות והזרות בתלמודים ובמדרשים. לכל אחד מערכי המילון ישנו פירוש, קצר בדרך כלל. לרוב המחבר מפנה למקור בו מופיעה מילה זו, ומצטט משפט קצר ממנו. אגב כך, לעתים מפרש המחבר בקצרה גם את המשפט בכללו והקשרו. הפירושים מסתמכים בעיקר על ספרות הגאונים ועל פרשנות של המחבר, שחי בתחילת תקופת הראשונים. חשיבותו רבה לבירור הריאליה התלמודית, וגם לקביעת נוסח מקורות חז"ל, ובפירושיו מובאת פעמים רבות מסורת הגרסה והפירוש של רב האי גאון ורבנו חננאל. הספר מסודר בסדר אלפביתי של המונחים המבוארים בו. הספר מצוטט פעם אחת בפירוש רש"י לתלמוד (שבת יג ע"ב).

דוגמאות אחדות של ערכים:

  • שלחן - "האומר לחברו: הראה על השלחן". פירוש על השלחן - של שולחני, והוא המוכר מטבעות, ולפי שהשולחן לפניו תמיד, ומוכר וקונה על השולחן, לפי כך נקרא שולחני.
  • פרנס - לשימושו של מונח זה הוא מביא דוגמאות אחדות מכל רחבי הש"ס, שונות במשמעותן זו מזו: ממסכת פסחים (קיג ע"ב): "ועל פרנס המתגאה על הציבור בחינם". ממסכת כתובות: "נותנים לבתולה י"ב חודש משתבע בה הבעל לפרנס את עצמה". "לפרנסה שמין באב, פירוש: עישור נכסי שמפרנסת עצמה בהן ומוליכה לבעל". ממסכת פאה: "לן - נותנים לו פרנסת לינה, פירוש: כר וכסת".
  • אפסניה - "אין מושיבים לא מלך ולא כהן גדול בעיבור השנה: מלך - משום אפסניה...פירוש: ההוצאה שנותן לחיילותיו חדש בחדש והוא נוטל המס בשנה ומפזר להם בכל חדש וחדש . ואם יוסיפו חודש - צריך ליתן משלו, לפיכך דוחה את העיבור... ובלשון יוון קורין להוצאה אפסניא".
  • חרתא - דארגיז, עיר הסמוכה לבגדד ברחוק פרסה.
  • טבריה - בסוף (מסכת) מכשירין: "והשותה מי טבריה אע"פ שיוצאין נקיים", "פירוש: יש בטבריה מים משלשלין. אם שותה אותם אדם - יוצאים ממנו כמו ששתם, אעפ"כ, אינן מטמאים ואינן מכשירים".

פירושיו של הערוך השפיעו לעתים על פסק ההלכה בנושאים מסוימים. מפורסם חידושו (ערך 'פסק' וערך 'סבר') בעניין דבר שאינו מתכוון, לפיו העושה מעשה ויש לאותו מעשה תוצאה צדדית שאינו מתכוון לה ואינו מעוניין בה - הדבר מותר, גם אם אין ספק שאותה תוצאה צדדית אכן תתרחש ("פסיק רישא דלא ניחא ליה"). חידוש זה נדון בהרחבה בספרות הראשונים והאחרונים[1], ורוב הראשונים נחלקו עליו, אך יש שהקלו כמותו באיסור דרבנן[2]. דוגמה להשלכה אקטואלית מדיון זה: האם מותר לעבור בשבת במקום שפועלת בו מצלמה: האדם שעובר גורם בהכרח ליצירת תמונתו על המצלמה, אבל אין לו כל עניין בדבר.

הספר הודפס, בין השאר, על ידי גרשון שונצינו - 1507-1520 בפזארו ‏‏[3]. הדפסה נוספת קיימת משנת 1475 ‏‏[4].

בהדפסה משנת 1531 מתואר המילון התלמודי על ידי המדפיס: "ספר הערוך חיברו הרב המובהק, פטיש חזק, תנא דאורייתא, בוצינא דנהורא, הגאון רבי נתן צדיק ז"ל בן כבוד קדושת מרנא ורבנא הרב יחיאל ז"ל בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אברהם ז"ל מן רומי וקבץ כל מילה חמורה שבתלמוד בספר הזה וסידרו באלפא ביתא למען ירוץ הקורא בו".

הרב ישעיה פיק ברלין (מהאחרונים) חיבר את ספר "הפלאה שבערכין" על ספר הערוך, והרב בנימין מוספיא (מהאחרונים גם הוא) כתב ספר "מוסף הערוך" שהוא תוספת לספר הערוך.

בין השנים 1878-1892 הוציא חנוך יהודה קוֹהוּט את ה"ערוך" במהדורת פירוש רבת כרכים (כארבעת אלפים עמודים כפולים) בשם "ערוך השלם" שהיה לאנציקלופדיה מונומנטלית, מספרי היסוד של חכמת ישראל.

ראו גם[]

  • הערוך הקצר

לקריאה נוספת[]

  • ישראל מ' תא-שמע, "הרקע האיטלקי לספר הערוך של ר' נתן ב"ר יחיאל מרומי", לשוננו לעם, מחזור נג חוברת ג (תשס"ב).
  • גבריאל יצחק רוונה, "מניעים ומגמות בחיבורו של 'ספר הערוך'", המעין מ"ו, ד' (ה'תשס"ו) 55-67 2006

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. תוספות בשבת קג ע"א ד"ה לא צריכא, ובית יוסף אורח חיים סימן שכ
  2. הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ד, אורח חיים סימן לד.
  3. ‏בטענה שזו הדפסה ראשונה של הספר‏
  4. [1] אבל בה חסרים הדפים הראשונים והאחרונים כך שהמקור לשנת ההדפסה אינו ברור‏
Advertisement