Fandom

Ventura Daniel Wiki

הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

רות למדן כתבה בעיתון הארץ לחלות פני איש על שבוי שנשבה ולא נודע מקומו


באיגרת בכתב יד בת כ-300 שנה, המתפרסמת פה בראשונה, משתדל הכותב למען אם שבנה נשבה, "על תשוקת ראות פני בנה"


כתב יד איגרות שד"רים מירושלים, השמור בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, הוא אחד מן המקורות החשובים לתולדות יהודי העיר בתקופה העותמאנית. חלק גדול מהאיגרות, אלה העוסקות בענייני ציבור, פורסמו בספרה של מינה רוזן, "הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז". אך יש גם איגרות המתארות מצוקות פרטיות. אחת האיגרות שלא הובאו לדפוס מתארת את עוצמת צערה של אם שבנה נשבה.

כמסופר באיגרת, עקבותיו של הבן אבדו זה שנים אחדות, ובאחרונה נודע כי השתעבד בחובו ליהודי אחר והוא שבוי בידיו עד שיפרע את החוב. האיגרת פונה אל חכם אלמוני, אדם נכבד, ידוע ומוכר בסביבתו ("אליו יבאו מאפסי ארץ"), בבקשה שהוא ובניו ייחלצו בהקדם ויגייסו כספים כדי לפדות את הבחור מן השבי.

מצוקת האם הזקנה, אשר "כל ימיה במכאובים", נוגעת ללב ומתוארת בהבנה רבה. כמו ברוב האיגרות שבכתב היד הושמטו גם מאיגרת זו פרטים מזהים, ואף נוסחאות הסיום חסרות, אך אין ספק שמדובר במכתב אותנטי שהועתק לאיגרונו של סופר קהילת ירושלים במאה השבע-עשרה. כסגנון התקופה, האיגרת משובצת פסוקים ורמזי פסוקים מן המקורות. להלן נוסח האיגרת.

רות למדן

נחל נובע יודע דעת עליון מקור החכמה (... ...) איש אלדים קדוש יאמר לו, העומד לנס עמ(ים) אליו יבאו מאפסי ארץ להגיד להם את חקי האלדים ואת תורותיו, כי מימיו מן המקדש הם יוצאים, מי התורה והמצוה, והמצוה להשקות העם (... ...) ה"ה (=הלא הוא) החכם השלם בכל שלמות כה"ר (=כבוד הרב) נר"ו (=נטריה רחמנא ופרקיה) יהי שמו לעולם גם עד זקנה ושיבה בשובה ונחת ישב עולם לפני אלדים כסאו לעד יכון כירח יכון עולם הוא ובניו בקרב ישראל מעתה ועד עולם חיים עד עולם אנס"ו (=אמן נצח סלה ואמת).

הן זאת לשמיע (=להשמיע) במרום קדשם כי באה לפנינו הזקנה פ'(לונית) אם פ'(לוני) ודמעתה על לחיה כמים נגרים במורד, בוכה ומבכה אחרים עמה על תשוקת ראות פני בנה פ', כי זה כמה שנים שהלך לו למקום פ' ושוב לא נודע לה מקומו איה, אם מ"ת אם ח"י, ונפשה מרה לה כי אין מגיד לה אנה פניו מועדות. וכעת הגד הוגד לה מפי פ' שהוא עצור וכלוא בשבי ביד איש יהודי על סך מה, ונתחייב לשרתו בחנם עד שיפרע לו הסך הנז'(כר). לכן בבעו במטו מנייכו אפרכי מלכי ונסיכי (=בבקשה אנא מכם שרים, מלכים ונסיכים) להוציא ממסגר אסיר, שיעמדו לימין משה, שיצילו אותו, ואל יתנו דומי עד שישלחו ל(ב)חור הנז' לפדותו משם ולהעלות חש בז לנחם לב אמו הזקנה, כי שחה לעפר נפשה וכל ימיה במכאובים על פרידתו, כי נפשה קשורה בנפשו, וצדקה תחשב להם, כי מחיים את נפשה בתוככי ירושלים.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית