FANDOM


קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

I soldati ebrei di palestina arrulati nell'esercito inglese davanti al Colosseo Roma giugno 1944 dall a collazione do mocca rossi

soldati_ebrei_di_palestina_arrulati_nell'esercito_inglese_davanti_al_Colosseo_Roma_giugno_1944_dall_a_collezione_di Micha Riss, che qui si ringrazia המקור

הבריגדה היהודית ברומא

עוד תמונה - מקור לא ידוע

Jews soldiers a colleseum a roma 1944

חיילי הבריגדה היהודית -1944 - המקור: תמונה זו נסרקה מחוברת "הגלגל" שיצאה לאור ב-11.10.1944

Coliseum Roma Italy 2007

הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי.

הקולוסיאום הוא אמפיתיאטרון ענק שנבנה ברומא העתיקה לשם צפייה במופעי בידור בהם קרבות של גלדיאטורים ומופעים הכוללים ציד בעלי חיים. הוא היה מסוגל לאכלס עד 45,000 צופים. על-פי ההערכות, 500,000 איש מצאו את מותם במופעים שנערכו בקולוסיאום. הקולוסיאום משמש כיום כאתר תיירות פופולרי ברומא ומהווה סמל לא רשמי של העיר.

ב-7 ביולי 2007 נבחר הקולוסיאום לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

ההיסטוריה של המבנהעריכה

בניית הקולוסיאום קשורה בנפילת משטרו של הקיסר נירון בשנת 68. נירון היה שנוא ביותר על הסנטורים והאצולה הרומאים שמיהרו להכחיד את זכרו. הם הרסו את קומפלקס הארמונות שבנה שהיה ידוע בשם "ארמון הזהב" ובמקום בו עמדה הבריכה המלאכותית הגדולה שלו, החליטו להקים אמפיתיאטרון, להיטיב עם העם. הקולוסאום נבנה בזמן השושלת הפלאבית, את הבניה החל הקיסר אספסיאנוס, שבנה את שלושת היציעים הראשונים. בנו, הקיסר טיטוס המשיך בבנייה, והוסיף שני יציעים, וזו הושלמה על ידי אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס, בשנת 80 לספירה. בעוד שנרווה וטריאנוס עשו מספר שינויים. הבנין שופץ תחת אנטוניוס פיוס באמצע המאה השנייה לספירה. יש המשערים שבין הבונים של הקולוסאום היו עבדים יהודים רבים שהובאו לאחר דיכוי המרד והחרבת הממלכה היהודית בארץ ישראל.

ההיסטוריון הרומי, דיו קסיוס מספר כי הקולוסיאום נחנך במאה ימים של קרבות מפוארים בהם נהרגו 9,000 בעלי חיים. שמו המקורי של המבנה היה "האמפיתיאטרון הפלאבי" (Amphitheatrum Flavium), על שם השושלת הפלאבית שבתקופת שלטון בניה ברומא הוא נבנה. למרות זאת הבניין נודע דווקא בשם "הקולוסיאום" על שם פסל ענק של נירון קיסר שעמד בסמוך והיה מהגדולים ביותר ברומא, בגובה של 40 מטרים ונקרא הקולוסוס של נירון, על שם הקולוסוס של רודוס אשר היה אחד משבעת פלאי העולם העתיק. הפסל הוצב על ידי הקיסר אדריאנוס שלקח אותו בארמונות הזהב של נירון, אולם נירון לא בנה את הקולוסיאום. בתקופה שהקולוסיאום נפתח שונה הפסל לדמותו של אל השמש. הפסל נבזז עם השנים אולם זכרו נשאר בשם העממי של הבניין.

הקולוסיאום היה בשימוש שוטף עד שנת 217, שבה ניזוק כתוצאה משריפה שפרצה עקב מכת ברק. הוא שוקם בשנת 238, והמשיך לתפקד עד שהנצרות הביאה להפסקת הפעילות שהביאה לאובדן חיי אדם. המבנה המשיך לשמש לפעילויות אחרות, ובפרט ציד חיות, עד שנת 524. בשנת 847 ניזוק המבנה מרעידת אדמה, והוסב למבצר. עם השנים, הנצרות אימצה את המקום, כמו גם אתרים פאגניים אחרים, וכיום עורך במקום האפיפיור מיסה אחת לשנה בקפלה הממוקמת בצד הדרומי של המבנה.

כל השינויים הללו הזיקו לקולוסיאום וגרמו לו נזקים כבדים. רוב רובו של הקיר החיצוני התמוטט וכיום נשאר ממנו רק קטע אחד במלוא גובהו בכרבע מההיקף המקורי. כמו כן, נבזזו ממנו רוב האוצרות, כל הפסלים שעמדו בקשתות החיצוניות, המושבים שהיו עשויים שיש וציפוי השיש של העמודים ושל הקירות החיצוניים. אפילו הברזלים ששימשו לתמיכה בציפוי השיש נעקרו מהקירות תוך השארת חורים. רוב החומרים הללו שמשו לבניית מבנים ברומא. משערים שרצפת השיש ברבות מכנסיות העיר מקורה בקולוסיאום ובאתרים עתיקים אחרים. בעת החדשה נגרמו לבניין נזקים מהזעזועים של הרכבת התחתית שעוברת צמוד לקולוסיאום ומהמכוניות שחולפות בכבישים הרבים המקיפים אותו.

כתובת הבנייה של אספסינוסעריכה

כתובת לטינית שנמצאה קולוסיאום מתייחסת לתיקונים שנעשו בזמן שלטונו של הקיסרים תאודוסיוס השני, וולנטיניאנוס השלישי בשנת 443 או 444. אולם בין האותיות של הכתובת יש מספר רב של חורים קטנים, בעומק של 1 מ"מ עד 1 ס"מ. ולכן היה ברור כי הייתה כתובת מאותיות מתכת שהוצמדו לגוש האבן. בשנת 1995 פרופסור גזה אלפולדי פירסם שחזור לכתובת בהסתמך על החורים הללו. למרות שלא רוב החורים נשתמרו, בגלל שלכתובות אימפריליות רומאיות יש מבנה קבוע, הוא הצליח לשחזר את הכתובת. הכתובת הייתה עשויה מאותיות נפרדות, שהיו עשויות ברונזה ונשדדו במהלך הזמן.

כתובות בנייה רומאיות מתחילות עם שם הקיסר שבנה אותן, לאחר מכן מופיע שם המבנה והמקור למימון, כשלכך נוספים פרטים נוספים. אלדולפי שחזר בשורה הראשונה את שם הקיסר: "הקיסר והאימפרטור אספסינוס האוגוסטוס. בשורה השנייה מופיעה מילה ארוכה, מכיוון שאין נקודה שמפרידה בין מילים. כאן הוא שחזר אמפיתיאטרון, ולאחר מכן שוחזרה המילה "החדש". השורה השנייה שוחזרה כ"האמפיתאטרון החדש". בשורה השלישית והאחרונה, הוא שחזר נוסחת סיום. במקרה זה, המקור שמימן את הבנייה. הוא שחזר בצד שמאל "משלל המלחמה". לאחר מכן הוא שחזר "(הוא) הורה לעשות זאת". ההשלמה המלאה של הכתובת קוראת:

.
Vespasian Colosseum Inscription-short

כתובת הקדשה שהציב הקיסר אספסינוס לכבוד הקמת הקולוסיאום משלל המלחמה

I[mp(erator)] T(itus) Caes(ar) VESPASI[anvs AVG(vstvs)

Amphitheatrv[m novvm?]
[Ex] Manvbi(i)s (vacat) (fieri ivssit (?)]

Cquote2 האימפרטור (טיטוס) קיסר אספסינוס האוגוסטוס, הורה להקים את האמפיתיאטרון החדש משלל המלחמה Cquote1
– כתובת הבנייה של הקולוסיאום
.

אלפולדי שם לב כי בשורה הראשונה, האות T לא היתה בכתובת המקורית, אלא נוספה בשנת 80 עם עליית טיטוס לשלטון, לאחר שטיטוס הוסיף שני שורות של יציעים לקולוסאום, ובכך שייך את הקמת המבנה והניצחון במרד הגדול אליו. אספסינוס פיקד על לגיון בגרמניה ולחם למעלה מ-30 קרבות בבריטניה, אך באף אחד מהם הוא לא השיג מספיק שלל לבנות את הקולוסיאום. לאחר שעזב את פרובינקית יהודה והשאיר את השליטה לטיטוס, חזר אספסינוס לרומא. אספסינוס שלח את פטיליוס קרליס לדכא את המרד בגרמניה, ואת בנו דומיטיאנוס לדכא את המרד בגאליה. אולם באף אחד מהמקומות לא היה מספיק שלל לכסות את בניית הקולוסיאום. בנוסף, טיטוס שירת כמפקד בזמן מלחמה רק בדיכוי המרד הגדול ביהודה. זאת ועוד, בזמן כיבוש ירושלים ובית המקדש בשנת 70, לקחו הרומאים שלל רב שממנו בנו את הקולוסיאום. ולכן כתובת הבנייה אשר מציינת את "שלל המלחמה" מכוונת לנצחון ודיכוי המרד הגדול.

בניית הקולוסיאום בכדי לחגוג את דיכוי המרד הגדול היה רק חלק מהניסיון של השושלת הפלבית לבסס את מעמדם הפוליטי ברומא. השושלת הפלאבית, הקיסר אספסיאנוס ובניו טיטוס ודומיטיאנוס, רצו להצדיק את שלטונם על האימפריה הרומית. אספסיאנוס, שנבחר לקיסר למרות שלא היה ממשפחה מיוחסת, היה מעוניין להצדיק את שלטונו, ולכן הפריז בכוחם של המורדים היהודים, ופיאר את בנו שפיקד על הלחימה בירושלים. השושלת הפלבית הטביעה את מטבעות "יהודה השבויה" ומימנו את כתיבת דברי ימי המלחמה בספרו של יוספוס פלאביוס - מלחמת היהודים. אספסינוס עצמו הקים את הקולוסאום בעזרת השלל שנלקח מבית המקדש. טיטוס הקים את שער טיטוס בקירקוס מקסימוס לכבוד נצחונו וכיבוש ירושלים. ודומיטיאנוס הקים את שער טיטוס בויה סקרה, ובכך שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.

המופעיםעריכה

בבסיס המופעים של הקולוסיאום עמדה גישת ה"לחם ושעשועים" של האצולה הרומאית. לפי גישה זו על השלטון לספק לתושבים כמות בסיסית של לחם כדי שלא ירעבו ושעשועים בחינם. לכל אזרחי רומא היה כרטיס כניסה חינם למופעים. מקום הישיבה של האזרחים היה בהתאם למעמדם: במושבים התחתונים ישבו הסנאטורים, מעליהם ישבו הלוחמים, מעליהם המורים ולבסוף האזרחים הרגילים. את הנשים הושיבו במושבי העץ שהיו ממוקמים במעלה המבנה, מעל כל מושבי השיש של הגברים. לקיסר היה מעבר מיוחד וכיסא מיוחד ביציע הנמוך ביותר.

כשגלדיאטור מסוים הפסיד בקרב יכול היה לבקש את רחמי הקהל. במקרה והקהל הניף את מטפחותיו כלפי מעלה, הרי שהגלדיאטור המובס זכה בחייו, אולם אם הקהל סימן באגודלו כלפי מטה, על הגלדיאטור המנצח להרוג את יריבו.

מספר היסטוריונים נוצרים דתיים טוענים כי הקיסרים הרומאים היו משליכים נוצרים לתוך הזירה כדי להוציאם להורג בעצם על ידי חיות הטרף שהוצגו שם. אולם, אין עדות ממשית לכך שנוצרים נטרפו שם במיוחד בשל נצרותם.

גלריית תמונותעריכה

תמונה פנורמית של הקולוסיאום - מבחוץ

Colosseo - panoramica - Scuba Beer

תמונה פנורמית של הקולוסאום - מבפנים

2760px-Kolosseum180-050712

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית