הקרב בנחל תרצה

קרב מגידו, בספטמבר 1918: עגלות טורקיות ומרכבות אקדח נהרסו על ידי מטוסים בריטיים בכביש שכם הבית שאן.המקור: זו תמונת מס '12310 ש ממוזיאון המלחמה האימפריאלי אוסף המס' 1900-34

נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה היא הכינוי שניתן לעמק היורד משכם לעמק הירדן בנתיב בו זורם נחל תרצה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה היא המלחמה שכונתה בשם "המלחמה הגדולה". העמק היה דרך המוצא היחידה שנותרה לחיילי הארמיות העות'מאניות הנסוגות מהרי השומרון. 21 בספטמבר 1918 היה היום שבו הפכה הדרך התלולה ל"מלכודת טופוגרפית". לתוכה נהרו החיילים הנסוגים. בנחל תרצה ידע הצבא העות'מאני את אחת מתבוסותיו הקשות. הנסיגה הפכה למנוסת בהלה. נתיב הבריחה היה למלכודת מוות אכזרית, שבאה מידי האוויריה הבריטית . לפי האומדן היו בטור הנסוג 7,000 חיילים - כאשר רק שליש נותרו בחיים - ארטילריה ואמצעי הובלה בממדים שלא היו מוכרים בחזית ארץ ישראל .

תמונות ממוזיאון המלחמה הבריטי והאוסטרלי

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

להלן תמונות אחדות של מה שיכונה "עמק המוות"

הקישור לאחת התמונות

מתקפת מגידו

בלילה בין 18 בספטמבר - 19 בספטמבר 1918 החלה הפצצה אווירית על מרכזי הצבא העות'מאני בעפולה: תחנת הרכבת - מרכז ההובלה והאספקה , שדה התעופה בעיר ומתקני התקשורת הצבאית שהיו בה. הייתה זו תחילתה של המתקפה הבריטית, שכונתה קרב מגידו, אשר שמה קץ לשלטון העות'מאני בארץ ישראל.

במקביל, הצבא הבריטי התקדם במישור החוף, בנחל עירון ירד בדרכים , בין גבעות, ל"אבו שושא", (היום משמר העמק), לכיוון המפקדה הראשית העות'מאנית בנצרת, למרכז הלוגיסטי בעפולה ולמעברות הירדן - דרך הנסיגה לדמשק. תוצאות ההפצצה האווירית ותנועת האיגוף של גנרל אלנבי הביאה את המפקדות של הצבא הטורקי בשכם ובטול כרם למצב של אי-ידיעה על המתרחש. לאחר יום יומיים, כאשר התבררה תמונת הקרב, החלה הנסיגה ההמונית של הארמיות הטורקיות.

חיל האוויר בפעולה

נתיב הבריחה של הארמיות הטורקיות היה מטול כרם, במסלול הכביש הנוכחי (כביש 57), דרך ענבתא לשכם. משם אל בלטה, דרך ואדי בדיאן ונחל תרצה לנתיב המוליך לגשר אדם על נהר הירדן, ומשם המטרה הייתה להגיע דרך עבר הירדן לדמשק.

הטייסות הבריטיות שהוקצו למערכה יצאו משדות התעופה ברמלה וליד תחנת ואדי צראר (לימים תחנת הרכבת נחל שורק). תפקידן הראשוני היה למנוע מהמטוסים הגרמניים להמריא ולסייע לכוחות העות'מאניים. בהמשך הן תקפו את מרכזי התקשורת והאספקה. בבוקר 21 בספטמבר 1918, יום שכונה "יומה של האוויריה" (The outstanding day), גילו הטייסים שדרת מסע ענקית של הצבא העות'מאני נעה, בדרכים צדדיות, מטול כרם ומשכם לכיוון בית שאן ואל מעברות הירדן. טייסות ההפצצה החלו לפגוע בשיירות הצבא הטורקי. כאשר הטור הטורקי הגיע לפתח צר של הואדי, נחל תרצה, הופצצו כלי הרכב הממונעים והדרך נחסמה. "בזה נגזר דינם של כלי הרכב, הארטילריה הנגררת, בהמות המשא, הרוכבים וחיל הרגלים" . בתיזמון מדויק של מפקדת האוויריה, הטורקים נלכדו מכל העברים. הם נרדפו מבלי אפשרות לגלות התנגדות ממשית. המעטים שהגיעו למעברות הירדן ולאזור עמק יזרעאל נתפסו והוצאו להורג.

עדות הטייסים

לואיס תומאס וקנת בראון קולינגס, בספרם עם אלנבי בכיבוש הארץ, על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה מתארים את הפעולה לפי עדות אחד הטייסים:

	האוסטרלים חסמו את הדרך - ואם ראית מימך מטרה נפלאה לפצצות ממרומי האויר, הרי הייתה זאת המטרה. הדרך עוברת בין הרים גבוהים, עד שהיא פונה לפתע ימינה. הטורקים נהרו אליה מצד טול כרם וכיוון שעלו בה, לא הייתה להם חזרה. חלוציהם ידעו שהבילג'ימים" (הפרשים האוסטרלים) חסמו את הדרך, אולם המאסף לא ידע, ואץ קדימה. כל הטורקים וכל כלי הרכב שלהם, הצטופפו בדרך זו בעת ובעונה אחת. הנמכנו עוף, ואני הוצאתי "רימוני מילס" מתיבת העץ וזרקתים למטה. מהם הגיעו לאדמה בטרם התפוצצו, ומהם התפוצצו באויר, האחרונים הזיקו יותר מהראשונים. פעולתם היית ככדורי ברד, שניתזו גצים גזים של פלדה על נהגי מכוניות המשא מראה הגופות המרוסקות, תוך ערימות של שברי כלים, עורר זועה, היה זה אחד ממראות הגהינום הם לא הצילו יותר משליש, לא ניתן להציל יותר.
– עמודים 148-149

הלקחים

הצלחת המלכודת נבחנה בהישגי שדה טקטיים, בהשגת יעדים אסטרטגיים ובהפקת לקחים שחרגו מעבר לתחום המצומצם של החזית הארץ-ישראלית. בסיומה הועלו שני נושאים מנוגדים:

• ההישג החומרי שהביא לניצחון. במלכודת זו הושמדו ביום אחד 87 תותחי שדה, 55 משאיות וכן 940 מכוניות, קרונות, עגלות מים, מטבחי שדה וכלי רכב אחרים.
• שחיקת כללי ה"משחק ההוגן". הייתה "התפלשות בדם וטבח בחסרי-ישע, הלכודים במיצר, בתקוה שהשמדתם תקצר את המלחמה ותמנע קרבנות נוספים.

מרשל-אוויר סר ריצ'רד וויליאמס, מי שהיה מפקדו הראשון של חיל האוויר של אוסטרליה ושירת בארץ כמפקד טייסת אוסטרית, כתב בשנת 1977 בספרו האוטוביוגרפי:

	בשעה 8:00 החלה ההתקפה. בשעה 11:00 כינוהו הטיסים עמק המוות בשעה 12:00 ההתקפה תמה.
– שם, עמ' 286

מפקד חיל האוויר במזרח התיכון שביקר במקום היה נבוך למראה עיניו. הוא הורה למנוע מהטייסים מלחזור אל גיא המוות לבל יראו את תוצאות פעולתם, כל עוד לא נאספו הפצועים ועדיין נשמעו זעקותיהם "טיארה" (אוירון) ו"בומב" (פצצה).

במכתב לגנרל אלנבי סיפרו הטיסים כי בעודם באוויר התחלחלו למראה הטבח שערכו בלכודים. . אחד המפקדים אמר לגנרל אלנבי: "אתה קצב ומכנה זאת קרב".

פרש ניו זילנדי שעבר במקום כתב: "ראינו בעבר מוות וטבח. לכמה מאיתנו זאת השנה הרביעית למלחמה. אך אף אחד לא ישכח לעולם את היום בו רכבנו דרך עמק המוות."

אחרית דבר

הצלחתו של חיל האוויר הבריטי, שהיה אז בתחילת הפעלתו, היה בהשמדת הארמיות ה-VII וה-VIII הטורקיות, על רכבן, נשקן וכל ציודן עד ל24 בספטמבר 1918. התוצאה הייתה זרוז נפילתה של דמשק, מרכז השלטון העות'מאני באזור "סוריה הגדולה".

המלכודת בנחל תרצה השאירה את רישומה בספרות המלחמה ובבתי הספר הצבאיים. לא היה תקדים להפעלה כה יעילה של עליונות אוירית בלחימה נגד כוחות היבשה, תוך ניצול נכון של תנאי השטח והטופוגרפיה .

לקריאה נוספת

• דב גביש, נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה, בתוך: זאב ח. ארליך (עורך), "שומרון ובנימין - כרך שני", הוצאת ראובן מס, 1991.

• לואיס תומאס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

• יגאל ידין, עמק סוכות במערכות דוד ואחאב, בתוך י.ליוור (עורך), היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בתקופת המקרא, תל אביב, תשל"ג, עד' 170-171 - ניתוח קרקעי ומשמעותו הצבאית של ואדי פרעה (הוא נחל תרצה) מן ההיבט הקרקעי

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

• כללי
  • חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • כיבוש ירושלים בידי הבריטים • גירוש תל אביב
• קרבות
  • תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • קרבות דרום עמק בית שאן במלחמת העולם הראשונה• מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
• יחידות
  • הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית
• אישים
  • אדמונד אלנבי • זאב ז'בוטינסקי
• אתרים
  • בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • מצבת הטייסים הטורקים בשדות האון - על סף המלחמה * תחנת הרכבת בצמח * בית הקברות "לימבר הייל" Limber Hill Military Cementery מצפון לירושלים

• תוצאות
  • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ
• ספרות
  • עם אלנבי בכיבוש הארץ תמונות החזית התורכית