FANDOM


Abraham Isaac Kook 1924

הרב קוק 1924 ספריית הקונגרס

הרבנות הראשית נחשבת במדינת ישראל כגוף המייצג את היהדות. במקורה הוקמה על-ידי המנדט הבריטי על בסיס מסורת של האימפריה העות'מאנית - לפיה תושבי הארץ משוייכים לדת מוכרת וראשיה בעלי סמכויות כלפיה. הסמכויות כללו בעיקר חוקי דין אישיים וכן נושאים אחרים לפי בחירה. היא הוקמה באופן רישמי על-ידי שלטונות המנדט מאז 1922. הוכרה גם על-ידי מדינה ישראל. אך ההכרה בה אינה נחלת כל הציבור: לא החילוני ולא הדתי.

שמואל כ"ץ כתב במקור ראשון מיום 25 במאי 2011 מאמר בנושא: "הדרך הקשה מחכם באשי (הרב הראשי בימי השלטון הטורקי) לרבנות הראשית"


על חשיבות הרב קוקעריכה

שמואל כ"ץ מציין:"רק רב אחד יכול היה לחלץ את ירושלים ממצבה הרוחני-דתי העגום ולאחד את כל הכוחות הרבניים שבעיר, והוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכבר אז נחשב אחד מגדולי הדור. עם הגיעו לארץ, בכ"ח באייר תרס"ד (1904), התמנה הרב קוק לרבה של יפו והמושבות. בתמוז תרע"ד (1914) נסע לגרמניה כדי להשתתף ב"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל", לאחר היבחרו ל"מועצת גדולי התורה" שלה. בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נאלץ להישאר באירופה, תחילה בשוויץ הנייטרלית, ולאחר מכן החל לשמש רבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון.

בא' באלול תרע"ח (1918), לאחר תפילה ליד קברי האבות בחברון, התכנסו הרבנים המתונים וראשי המוסדות החשובים של ה"יישוב הישן" בירושלים – "הוועד הכללי, ועד כל הכוללים", מנהלי ישיבת "עץ חיים" ופרנסי בית החולים "ביקור חולים" – כדי לדון במצבם הכלכלי הקשה ובמצבה הרוחני המעורער של העיר. הם החליטו לפנות אל הרב קוק, ששהה באותה עת בלונדון, ולהציע לו לכהן כרבה האשכנזי של ירושלים. גם רבני הערים והמושבות בארץ, שהתכנסו בירושלים בה' באייר תרע"ט (1919), לפי הזמנת "משרד הרבנות המאוחד", הצטרפו להצעה זו, בהכירם ברב קוק כמנהיג "היחידי בעולם המוכשר לשבת על כיתי נות אל הרב קוק, ששהה באותה הםסא רבנות זה בשעת תחיה זו לעם ישראל". הרב קוק נענה: כבר בב' באלול, בעת הגיעו לתחנת הרכבת בלוד, קיבל הרב קוק "כתב רבנות" ממנהלי הכוללים ומוסדות הציבור החשובים בירושלים.

אחרי הרב קוקעריכה

לאחר פטירתו של הראי"ה קוק בג' באלול תרצ"ה (1935) התעורר צורך דחוף לבחור רב ראשי חדש שיצליח למלא את מקומו ולהרים את קרנה של הרבנות הראשית בקרב הציבור הרחב. רק בי"ז בכסלו תרצ"ז (1936), לאחר דחיות רבות, נערכו הבחירות למועצת הרבנות הראשית השנייה, על פי התקנות שנקבעו ביוזמת הוועד הלאומי ואושרו על ידי הנציב העליון. בבחירות אלו נבחרו רבה הראשי של אירלנד, הרב יצחק איזיק הלוי הרצוג, והרב יעקב מאיר (לאחר פטירתו בה' בסיון תרצ"ט, 1939, נבחר במקומו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל). הקמתה של מועצה זו היוותה מפנה חיובי במעמדה של הרבנות הראשית כמנהיגה הדתית של היישוב היהודי בארץ-ישראל. הרבנות הראשית תפקדה כמוסד הרבני העליון של "כנסת ישראל" – בהכוונת פעולותיהן של לשכות הרבנות הקהילתיות, ובפסיקה בשאלות הלכתיות כלליות. מיסוד "בית הדין הגבוה לערעורים" ביטא יותר מכול את היותה הערכאה השיפוטית העליונה של היישוב.

הרבנות הראשית פעלה בעיקר בתחום הדתי-משפטי ובנתינת שירותי דת. היא התקשתה לרכוש מעמד של הנהגה דתית בלעדית המשפיעה על כל תחומי החיים, כפי ששאף מייסדה. אחת הסיבות לכך הייתה הגעתם לארץ של גדולי תורה ממזרח אירופה, ביניהם ראשי ישיבות ואדמו"רים כגון הרב א"ז מלצר, הרב א"י קרליץ (ה"חזון איש"), הרב י"ז סולובייצ'יק מבריסק והאדמו"ר מגור. במהרה גם הם נהיו לבעלי סמכות הלכתית בארץ, וזאת מתוקף אישיותם וגדולתם בתורה ולא מכוח המשרה. חברי הרבנות הראשית היו מודעים לכך, ופעמים הם התחשבו בדעתם ונמנעו מלפסוק או להביע דעה בניגוד לגדולי תורה אלו עד שהיו שהאשימום ב"יראת הוראה".

ערב המדינהעריכה

הבחירות למועצת הרבנות הראשית השלישית נדחו בגלל השואה. הן התקיימו בט"ז בשבט תש"ה (1945). כרבנים ראשיים נבחרו בשנית הרב הרצוג והרב עוזיאל. עם הקמת המדינה וכינון משרד הדתות צומצמו הסמכויות של הרבנות הראשית. היא השתדלה לא להתערב בסוגיות פוליטיות-מדיניות כבעבר, וניסתה לשמור על ניטרליות, אך בענייני הלכה וחברה היא השמיעה את קולה. החוק לבחירתה עבר שינויים רבים, והבחירות עצמן נדחו מספר פעמים. הציבור הדתי-לאומי היה התומך העיקרי בפעולותיה, אם כי גם הוא לא תמיד נשמע לכל פסקיה. הרבנות הראשית עברה עליות ומורדות, ואף משברים פקדו אותה, שלא הוסיפו לה כבוד ויוקרה. למרות כל המכשולים, הקשיים, החששות וההתנגדויות – הרבנות הראשית קיימת עד עצם היום הזה, והיא משמרת את השוויון בין אשכנזים לספרדים. היא המוסד ההלכתי העליון של מדינת ישראל, ובניגוד לגופים רבניים עצמאיים, כל פעולותיה נעשות מתוך אחריות ממלכתית הרואה את החברה והמדינה כולה.

הרב שמואל כ"ץ הוא רב אולפנת חורב והממ"ד התורני הר נוף, וחוקר הרבנות הראשית. המאמר המקיף שעליו מבוסס מאמר זה התפרסם בספר יובל המאה של המזרחי, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית