Fandom

Ventura Daniel Wiki

הרב אליהוא טואף

7,344דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Jp2synogogue.jpg

מהויקיפדיה האנגלית

Toaff.jpg

הרב במושבו בבית הכנסת המקור

הרב אליהוּא טואף (באיטלקית: Elio Toaff); נולד ב-30 באפריל 1915, הרב של רומא בשנים 1951 - 2002, נחשב לסמכות הרבנית העליונה של יהדות איטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה.


חייועריכה

הרב טואף נולד בליבורנו ב-30 באפריל 1915.

בשנת 1939 הוא סיים את לימודיו במשפטים ובדתות באוניברסיטת פיזה. במקביל סיים את לימודיו בסמינר לרבנים בליבורנו. בשנים 1941 עד 1943 היה הרב של יהדות אנקונה. בשנות הכיבוש הגרמני בשנים: 1943 עד 1944, הוא נטל חלק בפעולות גרילה באזור הרי ורסליה (Versilia).

בשנת 1947 נבחר לרבה של יהדות ונציה. בוונציה לימד באוניברסיטה המקומית, אוניברסיטת דה-פוסקרי (Università degli studi "Ca' Foscari" di Venezia), את השפה העברית ואת ספרותה. בשנת 1951 היה לרבה של רומא עד לשנת 2002.

נבחר לנשיא מוסדות הרבנות באיטליה. בשנים 1957-1988 היה בנשיאות איגוד רבני אירופה.

נטל חלק בפעילות הציבורית האיטלקית וייצג את יהודי איטליה וקהילת רומא באמצעי התקשורת ומונה לסנטור לכל ימי חייו.

בנו הוא פרופ' אריאל טואף, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן. בתו היא מרים דלה-פרגולה, עורכת בטאון יהודי איטליה קול האיטלקים. בעלה הוא פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה מהמכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא גם עמית בכיר וראש הפרויקט הדמוגרפי במכון לתכנון מדיניות עם יהודי (JPPPI).

יחסו לאפיפיוריםעריכה

ב-10 באוקטובר 1958 הספיד הרב טואף את האפיפיור פיוס ה-12 ואמר: "יותר מהזדמנות אחרת הייתה לעמנו הזכות ליהנות מהנסיון הרב, מהסימפטיה הרחבה ומהחביבות של האפיפיור, וזאת בתקופה שבה שררה רדיפה ואלימות נגדנו והיה נדמה לנו שאבדה כל תקוה". הרב טואף הוזמן לשאת את דבר היהדות בטקס האשכבה כמחווה כלפי יהדות איטליה. דבריו נאמרו למרות שדמותו של האפיפיור הייתה שנויה במחלוקת בשל מעשיו ומחדליו בתקופת השואה. דבריו של הרב טואף, ראש קהילת יהודי איטליה, סייעו בידי הוותיקן להדוף את ההתקפות הקשות על האפיפיור פיוס ה-12.

ב-13 באפריל 1986 קיבל הרב טואף את פני האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת הגדול של רומא, במה שנראה כמחווה של פיוס בין היהדות לבין הנצרות. את היהודים כינה האפיפיור בהזדמנות זו "אחינו הבכורים והאהובים".

איזכור בצוואהעריכה

בצוואתו של יוחנן פאולוס השני הוזכר הרב טואף בתור הרב של רומא, יחד עם שאר ראשי הדתות.[1]

ליובל ה-95עריכה

Auguri a Rav Toaff:
omaggio a un grande ebreo italiano
Museo Ebraico di Roma
5 maggio - 29 giugno 2010

In occasione dei 95 anni di Elio Toaff il Museo Ebraico di Roma dedica al Rabbino Emerito di Roma, insieme alla Fondazione Elio Toaff per la Cultura Ebraica, una mostra che sarà inaugurata il 4 maggio 2010.

La mostra, curata da Daniela Di Castro e Caterina Napoleone, intende ripercorrere la vita del Rabbino Toaff nel quadro più ampio della storia d'Italia, che lo ha avuto come personaggio emblematico e poi protagonista per quasi un secolo. Maestro di vita e guida spirituale, Toaff è tuttora un faro per la sua comunità e una figura importante per il suo Paese.

Toaff è nato a Livorno il 30 aprile 1915. La comunità ebraica di Livorno ebbe origine per impulso dei Medici, che alla fine del Cinquecento attirarono i discendenti degli ebrei cacciati dai paesi iberici con la promessa di non richiuderli in un ghetto e di garantire loro benefici in campo commerciale. Queste condizioni di stabilità e i rapporti intensissimi con le altre comunità del Mediterraneo portarono a una vivace fioritura in campo culturale: dalla Livorno ebraica provengono fra gli altri i pittori Vittorio Corcos e Amedeo Modigliani; il matematico Federigo Enriques; il Rabbino Sabato Marais, che nel 1886 fondò a New York il Jewish Theological Seminary, e il Rabbino, filosofo e cabalista Elia Benamozegh.

Alfredo Sabato Toaff, padre di Elio, fu allievo di Benamozegh e di Giovanni Pascoli. Uomo di vasta e profonda cultura, grecista insigne, fu presidente della Consulta Rabbinica italiana, Rabbino Capo a Livorno e Direttore del Collegio Rabbinico, nel quale Elio Toaff fu l'ultimo a conseguire il diploma nel 1939, prima della chiusura per effetto delle leggi razziali. Nel 1936 il giovane Toaff si iscrisse anche all'Università di Pisa, dove nel 1939 si laureò in Giurisprudenza.

Coinvolto nel movimento sionista e tentato dall'emigrare nella Terra d'Israele, Toaff fu spinto dal padre a restare in Italia per essere d'aiuto ai suoi correligionari, e accettò di diventare Rabbino Capo di Ancona, dove rimase dal 1940 al 1946. Furono anni terribili, prima per gli effetti delle leggi razziali, poi per l'occupazione tedesca. Toaff, che nel 1941 aveva sposato Lia Luperini, all'arrivo dei nazisti chiuse la Comunità Ebraica e si rifugiò a Fabriano e poi in Toscana, dove entrò nella Resistenza rischiando più volte la vita.

Nel 1946 Toaff accettò di diventare Rabbino Capo a Venezia, dove istituì un Museo Ebraico e dove divenne attivo nell'organizzazione dell'emigrazione, illegale, nella Palestina mandataria. Insegnò Lingua e Letteratura Ebraica a Ca' Foscari, e inviò a Gerusalemme il Tempio di Conegliano Veneto, che era in rovina.

Chiamato a Roma nel 1951, vi ha tenuto la cattedra di Rabbino Capo fino al 2001. Nel mezzo secolo del suo magistero ha risollevato la comunità ebraica dalle angustie delle discriminazioni razziali e della guerra, e ha dato decisivo impulso alla formazione dei nuovi rabbini e allo sviluppo di istituzioni che sono ancora oggi fondamentali per la vita ebraica a Roma: le scuole, i movimenti giovanili, le organizzazioni di assistenza, il museo.

Toaff ha guardato anche al mondo esterno alla comunità ebraica, mostrando una spiccata capacità di comprensione dei mutamenti politici e culturali, spesso repentini, della società contemporanea, senza però mai dimenticare le proprie origini e la propria identità. Con lui la Roma ebraica è divenuta interlocutrice rispettata delle Istituzioni italiane, locali e nazionali. Continui sono stati i contatti con lo Stato d'Israele, fondato nel 1948: il Tempio Maggiore ha accolto tra i suoi visitatori Abba Eban, Golda Meir e Moshè Dayan. Ma è sul fronte del dialogo tra le religioni che la sua figura acquista la maggiore notorietà, con una attività che inizia già a Venezia e culmina con la storica visita di Giovanni Paolo II alla Sinagoga di Roma nel 1986. L'anno dopo è apparsa la sua autobiografia Perfidi giudei, fratelli maggiori.

Con grande dispiacere è stato accolto dai fedeli, l'8 ottobre 2001, l'annunzio delle sue dimissioni - all'età di 86 anni - dalla carica di Rabbino Capo di Roma. Nel 2005 il nome di Elio Toaff è stato proposto per ricoprire un seggio di senatore a vita.

Nella mostra che percorre le tappe della sua esperienza, e per certi aspetti anche della storia d'Italia, sono presentati documenti, foto d'epoca, testimonianze e un filmato realizzato da Emanuele Ascarelli e Milko Duiella con la raccolta di materiali delle cinteteche RAI המקור

פטירתו של הרבעריכה

מהעתונות האיטלקית.png

Toaff, al centro, alla festa per i suoi 99 anni, il 30 aprile 2014 (jpeg) המקור

תרגום אוטומטי
רגש עמוק ברחבי איטליה למותו של הרב אליו טואף אמריטוס, שהיה הופכת את 100 בכמה ימים. הרב ראשי של הבירה במשך חצי מאה, 1951-2001, הרב טואף היה אחת הדמויות הבולטת ביותר של המאה העשרים איטלקיות במילים ובמחוות שירדו בהיסטוריה, קודם כל בבית הכנסת עם החיבוק של אפיפיור יוחנן פאולוס השני, במהלך ביקורו ההיסטורי של 13 באפריל, איש רוחני ומוסרי 1986. מנהיגים של דיאלוג, פרטיזן שלחם למען דמוקרטיה וחופש: הדמות יוצאת דופן של הרב טואף מנוקדת בכל נבדק בהקלה והתרגשות. "אנחנו בוכים בשלב זה את היעלמותו של איש יוצא דופן. ציון דרך, מנהיג, מדריך רוחני יכול לסמן את זמנו ואת הזמן של הדורות, כי הם עדיין לבוא, "אמר נשיא איגוד הקהילות היהודיות של איטלקי רנצו Gattegna עם קבלת החדשות. "מחוות ותורתו, שאפיינו את ההוראה ואת חייו של הרב אליו טואף הארוכים - דבריו של הנשיא UCEI, שדווחו על ידי עיתונים גדולים - הן למעשה אחת מהנקודות גבוהות בהיסטוריה, לא רק ביהדות אלא איטלקי ' האומה כולה. "

כדי לחלוק כבוד לראש הממשלה מתאו רנזי, שנכח אמש במשמרת התפילה שאורגנה על ידי הקהילה היהודית ברומא, אז לבקר חבריו של הרב המשפחה, יחד עם הנשיא ריקרדו פצ'יפיצ'י, והרב הראשי ריקרדו די סגני. "איטלקי גדול" צייץ לראש הממשלה.

רגש ואהדה בעיתונות בדוכני העיתונים הבוקר. "פרידה מטואף, הרב של איטליה", כותרות קוריירה דלה סרה. בקרן שמופיעה ברפובליקת אדריאנו פרוספרי מציין: "פניו והמילה שלו מצחיקות וחיים של ליבורנו היו מוכרות לכל האיטלקים בזמן, את שמו עורר תנועה כללית של כבוד והערכה עמוקים." הדפסה על אלנה לוונטל כותבת: "על ידי אליו טואף, שאפריל הבא 30 היו מאה, הולכת דמות המייצגת ביותר ובה בעת הייחודית ביותר של העולם היהודי האיטלקי." על אותו הגל ג'ורג'יו ישראל (Messenger), שמדבר על הדמות שלו כמו "דוגמא לחיקוי" ו- "עידוד להתקדם." הלוויתו של הרב טואף תתקיים בשעתי אחר הצהריים בבית העלמין היהודי בליבורנו, עיר הולדתו

Viva commozione in tutta Italia per la scomparsa del rabbino emerito di Roma Elio Toaff, che avrebbe compiuto 100 anni tra pochi giorni. Rabbino capo della Capitale per mezzo secolo, dal 1951 al 2001, rav Toaff è stato una delle figure più eminenti del Novecento italiano grazie a parole e gesti che sono passati alla Storia, primo tra tutti l’abbraccio in sinagoga con papa Giovanni Paolo II, durante la sua storica visita del 13 aprile 1986. Leader spirituale e morale, uomo del dialogo, partigiano che lottò per la democrazia e per la libertà: la straordinaria figura del rav Toaff viene tratteggiata su tutte le testate con rilievo ed emozione. 
“Piangiamo in queste ore la scomparsa di un uomo straordinario. Un punto di riferimento, un leader, una guida spirituale in grado di segnare il suo tempo e il tempo delle generazioni che ancora verranno”, ha affermato il presidente dell’Unione delle Comunità Ebraiche Italiane Renzo Gattegna nell’apprendere la notizia. “I gesti e gli insegnamenti che hanno caratterizzato il magistero e la lunga vita del rav Elio Toaff – le parole del presidente UCEI, riportate dai principali quotidiani – rappresentano infatti uno dei momenti più alti nella storia, non solo dell’ebraismo italiano ma dell’intera nazione”. A rendergli omaggio anche il primo ministro Matteo Renzi, che ha partecipato ieri sera alla veglia di preghiera organizzata dalla Comunità ebraica romana, per poi recarsi in visita ai familiari del rav, assieme al presidente Riccardo Pacifici e al rabbino capo Riccardo Di Segni. “Un grandissimo italiano” ha twittato il premier. Emozione e cordoglio anche sui giornali in edicola questa mattina. “Addio a Toaff, rabbino d’Italia”, titola il Corriere della sera. In un fondo che appare su Repubblica Adriano Prosperi annota: “Il suo volto e la sua parola simpatica e viva di livornese erano familiari a tutti gli italiani da moltissimo tempo, il suo nome evocava un generale moto di profondo rispetto e stima”. Sulla Stampa Elena Loewenthal scrive: “Con Elio Toaff, che il prossimo trenta aprile avrebbe compiuto un secolo, se ne va la figura più rappresentativa e al tempo stesso più unica del mondo ebraico italiano”. Sulla stessa lunghezza d’onda Giorgio Israel (Messaggero), che parla della sua figura come di “un esempio da seguire” e “un incoraggiamento ad andare avanti”. I funerali del rav Toaff si svolgeranno nel pomeriggio presso il cimitero ebraico di Livorno, sua città d’origine


המצבה לזכרועריכה

Hillulà-tomba-Rav-Elio-Toaff-21-feb-2016-200x134.jpg

(תרגום אוטומטי)
ליבורנו - "מורי ההורים תמיד איתנו"- Livorno – “I grandi Maestri sempre con noi”
Hillulà tomba Rav Elio Toaff התקיימה ביום 21 בפברואר, 2016 שיתוף הציבור משמעות בליבורנו עבור (חגיגה) ההילולה המוקדש הרבנים של המאה השבע עשרה והשמונה עשרה שארגנה Benè Berith “ Isidoro Kahn בתמיכת הקהילה היהודית בליבורנו. היוזמה לא ראה אותו לזרום אזרחי שני בתי קברות יהודיים קבוצה גדולה של אנשים באים גם מלונדון, מילאנו, פיזה ופירנצה.

במשך כמעט שלוש שעות, לפני שעבר לבית הכנסת, תפילות, חדשות ואנקדוטות מלווה את הביקור הקברים השוניםla visita alle varie sepolture onorando Maestri del tenore del Chidà (del quale resta da restaurare a lapide, trovandosi le spoglie in Israele), Malachi Hacoen, Ashkenazi, Coriat, Costa, Nunes Vais, Benamozegh e molti altri. - See more at:

מוביל את הקבוצה הבריטית, אבל עכשיו "הביתה" בליבורנו שם זכה לאהדת מי היה לי הכבוד להכיר אותו, הרב אהרון Bassous, נקודת התייחסות העולם הספרדי, בו השתתפו כל הנוכחים בהתלהבות , ידידותי ואדיבות. ממילאנו לוקח רב משותף דוד איליה Sciunnach, גם נושא של הודעת רב ג'וזפה Laras (שהיה רב ראשי בליבורנו), אשר עברו קהלים כאשר, לפני הקבורה של אדונו אליו טואף, הנזכר האחרון מפגש עם הרב הגדול מליבורנו ולאחר מכן, בבית הקברות המונומנטלי, השופר נשמע בסוף הביקור.

התקווה הביע ידי המארגנים היא כי יוזמה זו היא צעד ראשון להתפתחות זרם מאורגן שמביא את תשומת הלב הבינלאומית היהודית בליבורנו. ההתמקדות זו אולם לא חסר, כפי שמעיד בכנס יוקרתי המתוכנן בקרוב בלונדון.

Presso la Sala Lampronti, in Comunità, ad intervenire sono stati tra gli altri il presidente del Benè Berith Gadi Polacco, il rabbino capo Yair Didi e il presidente della Comunità Vittorio Mosseri.

לכבוד האירוע, הודה לכל הנוכחים ובפרט אלה שעבדו להצלחת היוזמה (מישל כהן ורפאל Misul מלונדון, הקהילה ליבורנו, ואריאלה קאסוטו ארנולדו עבור בני Berith), הדגיש כי פולין במוקד המפגש הזה היה ממוקד, בצטטו את כתביו של הרב טואף אלפרדו שבת, על "תקופת מסיבות שונות בהיסטוריה היהודית ייחודי unrepeatable ליבורנו", מכריז על יוזמה בעתיד גם Livornese הרבנות של המאה הקודמת, בתקופה היסטורית חדשה של חיי הקהילה אשר פותח עם דמותו של שמואל קולומבו ורבים יעברו אותו.

יום של באינטנסיביות רבה שבו, אם לצטט קטע מתוך הרב Bassous, הביקור בקברי צדיקים לא לגרום להם הנאה, אלא, להיפך, הוא רוצה לרצות את עצמנו ", כך שהם להתערב בשמנו".

(צילום: דפנה ויעקב כוכב)

- See more at: https://translate.googleusercontent.com/translate_c?depth=1&hl=iw&ie=UTF8&prev=_t&rurl=translate.google.co.il&sl=it&tl=iw&u=http://moked.it/blog/2016/02/22/livorno-i-grandi-maestri-sempre-con-noi/&usg=ALkJrhi7nYhMWk_TtC5hjOSJa52ZDdEE2A#sthash.XXQJzLWP.dpuf

המקור
Livorno – “I grandi Maestri sempre con noi” Hillulà tomba Rav Elio Toaff 21 feb 2016Significativa partecipazione di pubblico a Livorno per una Hillulà (celebrazione) dedicata ai rabbini del XVII e XVIII secolo organizzata dal Benè Berith “Isidoro Kahn” con il sostegno della Comunità ebraica livornese. L’iniziativa ha visto infatti confluire nei due cimiteri ebraici cittadini un folto gruppo di persone provenienti anche da Londra, Milano, Pisa e Firenze. Per quasi tre ore, prima di trasferirsi in sinagoga, preghiere, notizie e aneddoti hanno accompagnato la visita alle varie sepolture onorando Maestri del tenore del Chidà (del quale resta da restaurare a lapide, trovandosi le spoglie in Israele), Malachi Hacoen, Ashkenazi, Coriat, Costa, Nunes Vais, Benamozegh e molti altri. A guidare il gruppo inglese, ma ormai “di casa” a Livorno dove si è conquistato le simpatie di quanti hanno avuto l’onore di conoscerlo, rav Aaron Bassous, punto di riferimento per il mondo sefardita, che ha coinvolto tutti i presenti con entusiasmo, simpatia e disponibilità. Da Milano è invece giunto rav David Elia Sciunnach, latore anche di un messaggio di rav Giuseppe Laras (che fu rabbino capo a Livorno), il quale ha commosso il pubblico quando, dinanzi alla sepoltura del suo Maestro Elio Toaff, ha ricordato l’ultimo incontro con il grande rabbino livornese e poi, nel cimitero monumentale, ha suonato lo shofar a chiusura della visita. La speranza espressa dagli organizzatori è che questa iniziativa sia propedeutica allo sviluppo di un flusso organizzato che riporti Livorno ebraica all’attenzione internazionale. Un’attenzione che comunque non manca, come testimonia un prestigioso convegno in programma prossimamente a Londra. Presso la Sala Lampronti, in Comunità, ad intervenire sono stati tra gli altri il presidente del Benè Berith Gadi Polacco, il rabbino capo Yair Didi e il presidente della Comunità Vittorio Mosseri. Per l’occasione, ringraziando tutti i presenti e quanti hanno in particolare lavorato per la riuscita dell’iniziativa (Michele Cohen e Raffaele Misul da Londra, la Comunità di Livorno, Ariela e Arnoldo Cassuto per il Benè Berith), Polacco ha sottolineato come il focus di questo incontro fosse incentrato, citando scritti di rav Alfredo Sabato Toaff, su un periodo “per varie motivazioni unico e irripetibile nella storia ebraica livornese”, annunciando una futura iniziativa anche sul rabbinato livornese del secolo scorso, nuovo periodo storico della vita della comunità che si apre con la figura di Samuele Colombo e di quanti lo seguiranno. Una giornata di grande intensità nella quale, per citare un passaggio di rav Bassous, il visitare le tombe degli Zaddikim non è far loro un piacere ma, al contrario, è fare un piacere a noi stessi “affinché essi intercedano in nostro favore”.

(Foto di Dafne e Yaakov Stella)

(22 febbraio 2016)

- See more at: http://moked.it/blog/2016/02/22/livorno-i-grandi-maestri-sempre-con-noi/#sthash.SnYWU3WB.dpuf

הערות שוליים עריכה

  1. קטע הצוואה, הקטע לפי האחרון: How could I not embrace with grateful memories all the Episcopal Conferences in the world, which I met in the course of their visits ad limina Apostolorum! Besides, how could I fail to remember all the Christian Brothers and Sisters - non-Catholics! And the Rabbi of Rome and likewise all the representatives of non-Christian religions, not to mention all the representatives of the worlds of culture, science, politics and the media! תרגום לאנגלית של הצוואה

ספריו - באיטלקיתעריכה

  • Perfidi giudei, fratelli maggiori autobiografico (Mondadori, 1987)
  • Essere ebreo con Alain Elkann (Bompiani, 2005), 4ª edw
  • Il Messia e gli ebrei con Alain Elkann (Bompiani, 2002)
  • Essere ebreo­ Cambiare il cuore­ Essere musulmano con Martini Carlo M., Hassan Bin Talal (Bompiani, 2005)

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית