FANDOM


הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת ההסדר ורב הישוב הר ברכה. מחבר סדרת הספרים "פניני הלכה". בעל טור בעיתון בשבע בשם "רביבים", מאמריו אלו פורסמו בשני כרכים.

יחסו לצה"ל

עוזי ברוך מערוץ שבע כתב ב- דצמבר 2009 כי האלוף מזרחי (מפקד פיקוד מרכז) נעלב מהרב : "אלוף פיקוד המרכז, אבי מזרחי, תקף בחריפות את ראש ישיבת ההסדר הר ברכה במהלך שיחה עם תלמידי המכינה הקדם צבאית בעלי."

תלמידים שנכחו בשיחה סיפרו כי האלוף שוחח עם התלמידים על המוטיבציה לשרת בצה"ל והעלה את פרשיית הנפת שלטי המחאה של חיילים מחטיבת כפיר. האלוף אמר לתלמידים כי נפגע אישית מהדברים שכתב הרב מלמד בספרו רביבים עליו ועל הקצונה הבכירה בצה"ל כי היא נגועה בשחיתות, וכי קציני צה"ל הבכירים דואגים לקריירה, לפנסיה ומעורבים בפוליטיקה, "מי שלא מבין אני מדבר על הרב מלמד מהר ברכה. זה מה שהוא כותב בספר שלו רביבים, זה מה שהוא מלמד את האנשים שלו בישיבה. ישיבת הסדר. אם זו ישיבת הסדר אז הסדר זה הדדי. וזו לא צריכה ישיבת הסדר. זו ההמלצה שלי ואני מקוה שיקבלו אותה. ונפעל שהישיבה הזו לא תהיה ישיבת הסדר, ומי שעדיין ירצה ללמוד בה שילמד בה ומי שלא שיעבור לישיבות אחרות, התופעה הזו היא לא... היא טאבו. היא מזעזעת את אמות הסיפים שלנו, אנחנו לא מבינים שמישהו יכול לסרב לפקודה חוקית. לא מבינים", אמר האלוף לתלמידי המכינה.

מה אכן נכתב ברביבים

הציטוט המדוייק שהכעיס את האלוף מזרחי אחרי עקירת היהודים מגוש קטיף:

ההשחתה של הקצונה הבכירה לא התחילה בתוכנית הגירוש מגוש קטיף, זה שנים שלקצינים רבים הקידום האישי הוא המטרה העיקרית. אם לשם כך צריך להצליח בשדה הקרב, אזי ישתדלו להצליח בשדה הקרב. כאשר המדיניות הלכה ונסתאבה, ובמקום להכריע את אויבי ישראל המטרה היתה לחתור לשלום עם האנשים המתועבים ביותר, ולצאת טובים בעיני בג"ץ והתקשורת, הסיאוב גבר. כאשר המתנחלים הפכו לאויב למחצה, השחיתות כבר הפכה להיות רשמית עד כדי איום על ביטחון ישראל. אלו קורי העכביש הלופתים את התודעה הישראלית, ופוגעים ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד נגד אויביה.

בפיסקה קודמת כתב הרב:

המצווה להגן על העם והארץ בחירוף נפש שרירה וקיימת. כי רק במסגרת התארגנות לאומית צבאית ניתן להגן על העם והארץ, ועל כן גם כשהפיקוד הבכיר בעייתי, מוטב לעמוד ביחד כנגד האויב, מאשר להתפרק ולהיכנע. שכן אחרי כל הביקורת הצודקת, המגמה הכללית של המדינאים ומפקדי הצבא להגן על עם ישראל. והסכנה בהתגייסות תחת מפקדים אלו קטנה מהסכנה שבפגיעה בכוחנו הצבאי. בתקופות שלא הצלחנו להתארגן בצבא, היינו ללעג וקלס בגויים, נחשבנו כצאן לטבח יובל, להרוג ולמשחית. ועל כן צריך להתחזק במצווה, ולהתגייס לעזרת העם בגיבורים.

לסיכום: גם בצה"ל מודים קצינים בכירים כי בחורי ישיבת הר ברכה הם חיילים מצטיינים. אחד מהם זכה לפרסום - קצין הצנחנים, סרן דוד שפירא, שחיסל את המחבל שתקף בישיבת 'מרכז הרב'. בוגר ישיבה נוסף שזכה לכבוד הוא ארז בראון שחיסל את המחבל בצומת שילה בבנימין לפני כשנתיים ובוגר ישיבה נוסף הוא מ"פ מצטיין בצנחנים

תגובת הרב

שמעון כהן מערוץ שבע הביא את תגובתו ב-7 דצמבר 2009 [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/197501 הרב מלמד: לא חושש, אמשיך להביע עמדות ברורות} : "יש מפקדים בצבא שחושבים שהרבנים חיילים שלהם ותפקידם לענות אמן אחרי מה שהמפקדים אומרים ולא מבינים שישיבה היא גוף עצמאי, ותפקיד הרבנים בישיבה היא להגיד את האמת על פי לימוד התורה. נעמוד על חובתנו לומר את דברינו על פי מה שאנחנו חושבים", אומר הרב מלמד ומוסיף התייחסות לאיומי הפסקת ההסדר עם ישיבתו: "קשה לי להאמין שבפועל יעזו לעשות דבר כזה", הוא אומר ומזכיר את האוניברסיטאות והמכללות אליהן נשלחים קציני וחיילי צה"ל להשתלמויות, למרות שלא אחת נשמעות בהן מתקפות חריפות כלפי צה"ל עד כדי הגדרתו כצבא המיישם מדיניות נאצית. "קשה להאמין שעד כדי כך ישתגעו, אבל אני באופן אישי אומר את דברי גם במחיר שלא אהיה ראש ישיבת הסדר".

קישורים

שיעורי הרב באתר ישיבה

סדרת ספרי פניני הלכה במהדורה ממוחשבת

הספר רביבים א במהדורה ממוחשבת

אתר ישיבת הר ברכה


הערך בויקיפדיה העברית

הערך בויקיפדיה רחב ביותר וזוכה למחיקות ןעריכות מנגד - להלן הגירסה ללא מחיקה

הרב אליעזר מלמד, (נולד ב-1961, בירושלים) הוא רב היישוב הר ברכה, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה, בעל טור בחינמון בשבע ובעלון פרשת השבוע מעייני הישועה, מחבר סדרת ספריים הלכתיים-פופלריים בשם פניני הלכה. טורו ב'בשבע' הוא הנקרא ביותר בציבור הדתי לאומי[1].

ביוגרפיה

הרב מלמד הוא בנו של הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל לצידו של הרב שלמה אבינר. למד בבית ספר חורב, בישיבת ירושלים לצעירים, ואחר כך בישיבת מרכז הרב. שירת ברבנות הצבאית במסגרת שלב ב', הוסמך לרבנות בגיל 26.

הרב אליעזר מלמד היה קשור לרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, מגיל צעיר מאד[דרוש מקור]. הקשר המיוחד ביניהם נבע גם מן העובדה שאביו של הרב אליעזר מלמד (הרב זלמן מלמד) היה מתלמידיו החשובים של הרב צבי יהודה ומכך ששמו אליעזר ניתן לו על בסיס חלום אותו חלם הרב צבי יהודה[2]. הקשר בין הרב אליעזר לרב צבי יהודה קוק המשיך עם השנים. כמו כן היה בקשר קרוב עם הרב שלמה גורן שהציע לו לעמד בראש ישיבת האידרא[דרוש מקור] ואף עודדו להקים את הישיבה בהר ברכה.

בצעירותו היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת אריאל, תנועת נוער בה יש הפרדה מלאה בין בנים לבנות, הוא הקים את סניף הרובע היהודי בירושלים והדריך בו.

הרב מלמד לימד גמרא והלכה בכולל של הרב דויטש בשכונת מאה שערים (כולל בנשיאות הרב יצחק גינזבורג) במשך כחצי שנה, ובזמן זה שמע שיעורים מהרב גינזבורג ולמד עמו בחברותא. כמו כן לימד גמרא ובעיקר אמונה בישיבת בית אל (במשך כעשרים שנה) ובישיבת קדומים (כארבע שנים).

בתקופת הסכמי אוסלו, כאשר התפתח פולמוס סביב שאלת סירוב פקודה, שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע.

הוא פעיל במוסדות ערוץ שבע ומעביר את פינת ההלכה היומית ברדיו ערוץ שבע. חלק מפינות ההלכה ששודרו ברדיו עובדו וראו אור בכרכים הראשונים של ספרי 'פניני הלכה'. הרב משמש כרב העיתון בשבע[דרוש מקור][3]

שיטתו בלימוד ופסיקת הלכה

כללים ופרטים בהלכה

על פי שיטת ההוראה של הרב מלמד יש לחשוף ראשית את העיקרון או העקרונות שביסוד הסוגיה ולהגדירו במדויק. יסוד הסוגיה הוא הכלל העומד בתשתית ההלכות שבנושא הנידון, והוא ליבה של הסוגיה ההלכתית. הגדרת יסוד הסוגיה נעשית מתוך עיון בגמרא ובדברי הראשונים, בתקדימי פסיקה ובהיגדים מכלילים - מציאת הכלל של העניין ממנו ניתן יהיה לגזור את הפרטים, והיא תנאי הכרחי להבנת הנושא. לאחר הגדרה מדויקת של הכלל המכונן מוצגים פרטי ההלכה השונים ומוגדר יחסם ליסוד ההלכתי. על פי שיטה זו ההלכה נבחנת כמבנה אורגני של יסוד מדויק שממנו מסתעפים הפרטים ההלכתיים. פרטי ההלכה קשורים לכלל היסוד של הנושא ונבחנים לאורו, הן בהבנת התקדימים ההלכתיים והן בפסיקה מתחדשת.

שיטת הניתוח הזו מקבלת ביטוי מובהק בסדרת ספריו: 'פניני הלכה'. הספרים המיועדים ללימוד הלכה למעשה מתייחדים בהצגת האורגניות של ההלכה, וחיבור פרטי ההלכה המרובים אל כללי היסוד שלהם[4].

יסודות האמונה בתוך ההלכה

הרב מלמד רואה בהלכה היהודית מקור מחד וביטוי מאידך לערכי המוסר היהודי ולקשר בין האדם לבוראו. הן בשיעוריו והן בספריו מדגיש את הקשר שבין טעמיה הרוחניים של ההלכה לבין הפרטים ההלכתיים. חשיפת הקשרים הללו מסתייעת בהגדרת כלל היסוד של הסוגיה.

בהצגת טעמי ההלכה הוא עושה שימוש במכלול ההגות היהודית[5]. בספרי פניני הלכה מובאים טעמים מספרות המדרש, הקבלה והחסידות, המהר"ל וכתבי הראי"ה קוק.

דעותיו

הציבור התורני

הרב מלמד עושה שימוש במונח 'תורני' לתיאור הזרם החרדי לאומי בקרב הציבור הדתי לאומי, זרם לו הוא עצמו משתייך. לטענתו ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, וזרם זה הוא זרם עצמאי חדש ואינו תת זרם לא של הציבור החרדי ולא של הציונות הדתית הישנה, מאחר ולדעתו הוא נבדל משניהם במאפיינים עיקריים.

החשיבות המיוחסת בזרם זה ללימודי חול, לשירות הביטחוני והלאומי, ולהימנעות מהתפרנסות מלימוד תורה ובאחריות הלאומית. מעמידה את הזרם התורני בניגוד גדול יותר לחרדיות מזו שבה מצויה הציונות הדתית הישנה.

מנגד, הזרם התורני אף אינו חלק מהציונות דתית הישנה, היות ובסיס המוטיבציה של הציבור התורני איננו רק הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל לגיטימציה בקרב הציבור החילוני, רצון המיוחס לציונות הדתית הישנה, אלא המחוייבות ההלכתית למצוות השירות בצבא ולמצוות יישוב הארץ בהקשר הרחב שלה, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה, וזאת למרות שהמאפיינים המעשיים של זרמים אלו דומים מאוד זה לזה.

אחוזים גבוהים מפעולות ההסברה של הרב מלמד מוקדשים לחידוד יחודיות הדרך התורנית, והוא כתב מספר פעמים שמדובר בתופעה חברתית משמעותית, שהיקפה גדול יותר מן המצטייר בתקשורת המגזרית של הציונות הדתית ועוד יותר בתקשורת החילונית והחרדית. ביטוי מובהק לכך ניתן לראות בספרי 'פניני הלכה' בשלילת הפרנסה מלימוד תורה, בניגוד למקובל בציבור החרדי. ביטוי נוסף בולט בביסוס החיוב ההלכתי לשרת בצבא ובאיסור לגרש יהודים מארץ ישראל. במדיום הפובליציסטי[6] הרב מלמד מרבה להתייחס לסוגיות אקטואליות ולבחון את העמדה התורנית ביחס אליהן. בדרך זו מבהיר הרב מלמד את השקפת העולם של הציבור התורני, במובדל מן הציבור החרדי ומחלקים בציונות הדתית הישנה.

תורה ומדע

הרב מלמד רואה בשילוב תורה ומדע ערך ואתגר חשוב, הוא דוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובחינות הבגרות. הוא מסתמך בעניין זה על הגר"א שכתב שככל שחסרות לאדם ידיעות בתחומי החול, כך יחסרו לו פי כמה וכמה ידיעות בחוכמת התורה‏‏[7]. שילוב תורה ומדע במשנתו יונק מן השאיפה הכללית להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד.

הרב מלמד רואה באתגר השילוב הנכון שבין תורה למדע משימה המוטלת על כתפי הציבור התורני, כחלק מחזון הגאולה לתיקון עולם. בכלל זה חשיפת עמדתה הערכית-מוסרית של התורה בסוגיות משפט, כלכלה, ביטחון ויחסים בין לאומיים. יחד עם זאת הוא נוקט עמדה ביקרותית מאוד כלפי השיח האקדמאי הישראלי. כך לדוגמה מבקר הרב את הכפיפות וההתבטלות של מוסדות חינוך לתכניות לימודים חדשות שמכתיב משרד החינוך בהשפעת האקדמיה. הוא מדגיש את ערכו של הניסיון רב השנים ושל החיבור הבלתי אמצעי לתלמידים שחסרים לחוקרי חינוך אקדמיים רבים. הדבר בא לידי ביטוי, בכשלונן של תכניות חדשניות להקניית שפה ולהוראת מתימטיקה.

גישה זו באה לידי ביטוי במספר תוכניות הפועלות במוסדות הר ברכה. כך לדוגמה פועלת בהמשך ללימודים התורניים בישיבה תוכנית 'שילובים'. תוכנית זו נועדה לאפשר לבוגרי ישיבות המשך התפתחות תורנית-רוחנית במהלך לימודיהם המקצועיים-אקדמיים. התכנית מציעה שיעורים המותאמים בתכנים ובשעות לצרכי הסטודנטים ומסייעת במלגות, חדר מחשבים וחדרי לימוד לסטודנטים. ענף בתכנית שילובים מוקדש לסיוע לנשים הלומדות לתארים מתקדמים[8]. גם תוכנית זו בנויה על לימוד תורה מוגבר ומלגות לסטודנטיות. בישיבת הר ברכה בראשה עומד הרב מלמד מוקדשת התייחסות מיוחדת לשאלת היחס בין תורה למדע- איך וכמה לפי השקפת התורה צריכים לעסוק בתורה ובמדע. מכון הספרים הר ברכה שליד הישיבה פועל בתחומו בהוצאת ספרים מקצועיים בתחום, כגון: יש מאין, חוק והשגחה.

פמיניזם וקריירה מול ערכי המשפחה

הרב מלמד רואה בתנועה הפמינסטית תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, כדוגמת התקנה המחייבת למנות נשים למשרות בכירות בשירות הציבורי[9]. הואיל ומדובר דווקא במשרות ניהוליות תובעניות במיוחד, תקנה זו מקדמת דווקא נשים שערכי המשפחה פחות חשובים בעיניהן לעומת הקריירה. הוא מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה.

פמיניזם ופסיקה

יחד עם העמדה הביקורתית העקרונית של הרב מלמד כלפי הפמיניזם המודרני, הוא מתיר לכל אשה המעוניינת ללמוד תורה לשם שמיים ללמוד גמרא בעיון. מנגד הוא ממליץ לכל שאר הנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים, ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו, עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, על הנשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר. הן מצד ההתעניינות בשאלות הכלליות, והן מצד האחריות המוטלת על הנשים.

הרב מלמד הביא למהפכה בלימוד הלכה בקרב תלמידות האולפנות של הציבור הדתי-לאומי. ספרי 'פניני הלכה' נלמדים בעשרות אולפנות, בהיקפי חומר גדלים והולכים. תלמידות רבות אף נבחנות לבגרות על ספרי 'פניני הלכה'[דרוש מקור].

דוגמה נוספת לעמדותיו ההלכתיות ניתן לראות בקביעתו שראוי ששלוש נשים שאכלו כאחת יזמנו לפני ברכת המזון אף בנוכחות שני גברים שאינם מבני משפחתן.

מניעת הריון

לגבי מידת ההיתר ההלכתי למניעת הריון, מצדד הרב אליעזר מלמד בחשיפת המידע ובהשארת מרחב שיקול דעת לבני הזוג. במאמר בנושא נמנע הרב מקביעה מפורשת שיש איסור במניעת הריון ומקפיד להשאיר פתח רחב להתייעצות[10]. בהמשך דבריו כתב שבמצבים בהם קיימת בעיה מיוחדת, גופנית או נפשית: "אפשר מלכתחילה לדחות את המצווה". משמעות דבריו היא שבסיטואציות מסויימות דחיית היריון היא האפשרות העדיפה לכתחילה. מדבריו של הרב ניכר שאינו רואה חיוב גמור לקבל היתר הלכתי לדחיית היריון מרב פוסק, אלא שיש בדבריו המלצה: "ונכון לשאול בזה שאלת חכם, כדי לשקול כראוי האם אכן מדובר בבעיה שמצדיקה את דחיית המצווה". ההיתר ההלכתי שבפסיקתו זו מובן על רקע הדגשת הרב את חשיבותה העצומה של מצוות פריה ורביה ואת השמחה שבגידול ילדים.

הפלת עובר חולה

סוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה מצוייה במחלוקת עמוקה בין פוסקי ההלכה. הרב מלמד דוגל בחשיפת הידע ההלכתי בפני הזוג, תוך השארת מרחב לשיקול דעתם. בטורו 'רביבים' כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם את הדעה המקילה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה. לדבריו[11], עמדתו נסמכת על מה ששמע מהרב אברהם שפירא.

שירות לאומי

בקרב בנות מהמגזר הדתי לאומי נפוצה מאוד התנדבות לשירות לאומי כתחליף לשירות צבאי. לדעת הרב מלמד, אף כי אין איסור בהצטרפות למסגרת זאת, ויש בה אף מצווה, יש לצמצם את מסגרת זו, ולבחון אותה במונחים של עלות ותועלת. לדבריו, בצד היתרונות כתרומה למדינה, התבגרות הבנות, זמן לגיבוש זהות ועוד, ישנם גם חסרונות רבים, כגון: דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כישרונות והגשמה עצמית של הבנות, פגיעה באוכלוסיות מוחלשות סוציו-אקונומית והעמקת פערים כלכליים בין שכבות החברהתבנית:כלומר?[12]. לדבריו, כתוצאה מהפסד הזמן המושקע בשנת השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית ומסתפקות במקצועות כמו הוראה, מקצוע הנפוץ מאוד בקרב נשים בציבור הדתי.

שירות בצה"ל

הרב מלמד עומד בראש ישיבת ההסדר הר ברכה ורואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ולא רק דרך דיעבד או של ברירת מחדל, וזאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו, משום שמירת ישראל ומשום מצות ישוב הארץ. יחד עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים[13].

סירוב פקודה

בעת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והורה לתלמידיו ששירתו כחיילים במסגרת ישיבת ההסדר לסרב לפקודה של פינוי יישובים. קריאה לה נענו מספר תלמידים. הרב מלמד מדריך את תלמידיו המשרתים בצבא להקפיד על כל המצוות, קלות כחמורות, וכאשר יש פקודה הנוגדת את ההלכה לסרב פקודה, ולא להתפשר, כלשונו, על ההלכהתבנית:כלומר?.

טרור עולמי

הרב מלמד רואה קשר בין גילויי חולשה כלפי ערביי ישראל והאוכלוסיה הפלסטינאית לבין התחזקות הטרור העולמי. כך לדוגמה, מספר ימים לפני הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק כתב הרב מאמר לעיתון מקור ראשון ובו התריע כי התרשלות במלחמה ברשות הפלשתינאית תגרום להתפשטות הטרור בכל העולם. במאמרו הוא חוזה שהמדינות הדמוקרטיות במערב יהפכו לדיקטטוריות, בשל הצורך בשמירת הבטחון האישי, "וכל זה יבוא עליהם מפני שמנהיגי המערב לא השכילו להבחין בין הצדיק לרשע בסכסוך הישראלי מול הפלשתינאים".

נוער הגבעות ומדיניות תג מחיר

במאמר באתר "בשבע" הביע הרב מלמד תמיכה מסוימת במדיניות המכונה 'מדיניות תג המחיר':

"התברר שמדיניות 'תג המחיר' יעילה ביותר, ומערכת 'הביטחון' עושה הכול כדי לשוברה. ... ראשי הצבא שנכשלו בניהול המלחמה נגד האויב הערבי, יחד עם ראשי המשטרה שנכשלו בהשלטת ביטחון ברחבי הארץ, נעשו גיבורים כלפי יהודים יקרים, שמקום מגוריהם לא הוסדר רשמית רק בגלל שיקולים פוליטיים.
לכן צריך עתה לדבר בשבחם של נערי הגבעות היקרים, שמוסרים עצמם למען יישוב הארץ והפרחת השממה."‏‏[14]

כתבים שחיבר וערך

חיבור

  • סדרת ספרים בשם "פניני הלכה" בנושאים הלכתיים שונים.
  • כותב טור פופולרי קבוע בעיתון "בשבע" בו הוא עוסק בעניינים שונים מנקודת מבט תורנית הלכתית. הספר "רביבים" מאגד בתוכו מאמרים רבים שהודפסו במסגרת הטור. חלק אחד עוסק בענייני משפחה והחלק השני בענייני המדינה. מסקר שנערך ב2009 עולה כי מספר הקוראים כ-270,000 מדי שבוע, שהופכים אותו למדור הנקרא ביותר בציבור הדתי[1].

עריכה

  • ההדיר את המהדורה החדשה של ספר השל"ה, ירושלים: עוז והדר, תשנ"ג (5 כרכים).
  • ערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי ר' צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה, וסייע בהשלמת הסדרה כולה, הר ברכה: מכון הר ברכה, תשנ"ח-תשס"ט (8 כרכים).


הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 סקר 'מאגר מוחות', בערוץ 7
  2. אביו וכן הרב אליעזר ולדמן מספרים שכאשר נולד הרב אליעזר הלך אביו, הרב זלמן ברוך מלמד, לרב צבי יהודה הכהן קוק על מנת לבשר לו על הולדת בנו הבכור. הרב צבי יהודה אמר לו שהוא בדיוק חלם ש"אליעזר בא" ומשום כך ניתן לו שם זה.
  3. לדוגמה ההכרעה האם לפרסם סיגריות ונסיעות לחו"ל הובאה אליו).
  4. על ההשלכות הפדגוגיות והחינוכיות של סגנון כתיבה זה ראו להלן: ספרי פניני הלכה
  5. מדרש וקבלה, הרב קוק, ליקוטי הלכות-ר' נחמן מברסלב ועוד.
  6. בעיקר בעיתון 'בשבע' בטורו 'רביבים'.
  7. ‏פירוש: אדם שלומד תורה ולא יודע לדוגמה פיזיקה‏ לא יוכל להבין חלקים נרחבים של התורה שידיעה בחכמה זו מבהירה.
  8. תואר שני ודוקטורט
  9. חוק החברות, התשנ"ט-1999, סימן ה': דירקטור חיצוני, בסעיף 239 (ד) חובת מינוי: "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני." [1]
  10. כך עולה מניסוחו: "אין לעכב את קיום מצוות פרו ורבו, אלא להיפך צריך תמיד להזדרז לקיים את המצוות" פניני הלכה ליקוטים ב הלכות הפסקת היריון הלכה ד'.
  11. פניני הלכה, ליקוטים ב', הפסקת היריון הלכה י'
  12. ‏אליעזר מלמד, שירות לאומי, השכלה ונישואין, "בשבע", 11.05.2006‏
  13. http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6376
  14. ‏אליעזר מלמד, לשבח ולא לגנות, "בשבע", 13.11.2008‏