FANDOM


Salomon 229 158

המקור:אתר הר הזיתים

המקור: חדשות הר הזיתים - עיר דוד

אישיות החודש- ר' יואל משה סלומון מירושלים ואליה, האיש ש"פרץ את החומות" (1838-1912)

רב, שד"ר, עורך , מדפיס, איש ציבור, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה – אם המושבות. בנו של ר' מרדכי צורף מראשי הישוב האשכנזי בירושלים, ונכדו של רבי אברהם שלמה זלמן צורף ממייסדי הקהילה האשכנזית – גואל בית כנסת חורבת ר' יהודה החסיד.

ר' יואל משה סלומון נולד בירושלים בשנת תקצ"ח, גדל בירושלים אולם את המשך לימודיו עשה בישיבה בליטא, שם הוסמך לרבנות ורבים ציפו לראותו כרבה העתידי של ירושלים. ברם יואל משה חשב אחרת, הוא ניצל את שהותו באירופה ללימוד מקצוע הדפוס בעיר קניגסברג, ועם שובו לארץ בשנת תרכ"ג (1863) יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס בירושלים. בדפוס זה נדפס כתב העת "הלבנון" - העיתון העברי הראשון, שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל.

בתרס"ט (1869) ייסד, יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. בשנת תרל"ב (1872) היה פעיל בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות להתיישבות באזור יריחו - ניסיון שלא הצליח. כעבור כמה שנים, ב-1874 היה בין מייסדי שכונת מאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. הוא הטיף להתיישבות חקלאית בארץ ישראל על בסיס כלכלי ויצרני, ואת דעותיו אלה ביטא בכתב העת "יהודה וירושלים" שייסד בשנת תרל"ז (1877) ושימש כעורכו. דעות אלה לא היו לרוחם של ראשי הכוללים [מחשש לפגיעה בתמיכת הכוללים] ואלו הכריזו חרם על כתב העת.

בשנת תרל"ח 1878 נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים.

בשנת תרנ"ה (1895) נשלח כשד"ר לרוסיה מטעם הוועד הכללי "כנסת ישראל" ארגון הגג של כוללי הפרושים והחסידים. כשהגיע לעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הרב לארץ ישראל כרבה של העיר יפו והמושבות החדשות.

ליואל משה ואשתו פרומה נולדו 13 ילדים שהיוו חלק מהתפשטות המשפחה המפורסמת ברחבי הארץ למאות ואלפים. נפטר בי"ב חשוון תרע"ג. נקבר בהר הזיתים בחלקת הרבנים הישנה, בצמוד לאוהל החלקה.

מהויקיפדיה העבריתעריכה

ערך זה עוסק באחד ממייסדי פתח תקווה. אם התכוונתם לשיר שנכתב עליו, עיינו בערך {{{עע}}}.
קובץ:Salomon33.jpg
קובץ:Halbanon stamp.jpg
קובץ:Salomon22.jpg
קובץ:יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקוה.jpg

יואל משה סלומון (1838 י"ח אדר תקצ"ח - 1912 י"ב חשוון תרע"ג), רב, שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

ביוגרפיהעריכה

יואל משה סלומון נולד בירושלים למרדכי סלומון, מראשי היישוב האשכנזי בירושלים. סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), היה ממייסדי היישוב הישן האשכנזי. סלומון קיבל חינוך תורני בירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה בליטא. כאשר חזר לירושלים הצטרף לבאי בית מדרשו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר. הוא ניצל את שהותו באירופה ללימוד מקצוע הדפוס בקניגסברג, ועם שובו לארץ בשנת 1863 יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס עברי בירושלים. בדפוס זה נדפס כתב העת הלבנון, שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל.

סלומון סירב לקבל כעובדה את הצפיפות, המחסור ודלות החיים שהיו מנת חלקם של אנשי "היישוב הישן", והיה מן הבולטים ב"פורצי החומות" - יוצאי היישוב הישן בירושלים שהיו לחלוצי המתיישבים מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1869 ייסד, יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. בשנת 1872 היה בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות ביריחו נסיון שלא הצליח, כמו כן באותה שנה ניסה לרכוש את אדמות דוראן[1], כעבור כמה שנים, ב-1874, היה בין מייסדי שכונת מאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. היה פעיל גם בתוך תחומי העיר העתיקה, והיה אחד המשקיעים מכספם לגאול את הקרקע במורד משער ציון אל הכותל המערבי (השטח עליו הוקמה שכונת בתי מחסה)[2].

סלומון עסק גם בעבודה ציבורית כללית ובין השאר היה חבר הנהלת "הוועד הכללי כנסת ישראל" שהיה בזמנו המוסד הראשי של העדה האשכנזית בירושלים. למרות זאת הוא יצא נחרצות נגד תלותם של יהודי ירושלים בכספי החלוקה, והטיף להתיישבות חקלאית בארץ ישראל על בסיס כלכלי ויצרני. את דעותיו אלה ביטא בכתב העת "יהודה וירושלים" שייסד בשנת 1877 ושימש כעורכו. דעות אלה היו לצנינים בעיני הרבנים ראשי הכוללים, שהכריזו חרם על כתבי עתו.

לאחר שנה של מלחמות מאמרים כתובים נטש סלומון את עיתונו כשבגליונו האחרון פרסם מאמר בו כתב: רב לך דבר שפתיים. צא אל עולם העשייה.

וכך, בשנת ה'תרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום[3]. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים. בשנת 1895 נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הראי"ה קוק לא"י[4].

בחודש חשוון בשנת ה'תרע"ג (1912) נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

בנו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "טבע".

חלקו בייסוד פתח תקוה זכה לפרסום רב בשירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון".

במרכז פתח תקווה, ברחוב חיים עוזר, מוצב פסל של יואל משה סלומון עם כנפיים כמו שמתואר בבלדה.

לקריאה נוספת עריכה

  • מרדכי (בן יואל-משה) סולומון, שלושה דורות בישוב, ירושלים, תש"ב
  • סיפורי משפחות - סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב, זאב ענר, הוצאת משרד הביטחון.
  • עו"ד יעקב סלומון (נכדו) "בדרכי שלי", תל אביב [תש"ם]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. לאחר כעשרים שנה נרכשו אדמות אלו על ידי יהושע חנקין ועליהם הוקמה העיר רחובות.
  2. החוזה היה מול עיני. נמצא בארכיון של יוסף (יוסקה) רום.
  3. גם אחד מבניו - מרדכי סלומון הקים במושבה משק חקלאי.
  4. בשנת ה'תרצ"ג פרסם הרב קוק מאמר מיוחד על ר' יואל משה סלומון בחוברת של פנחס גרייבסקי "מגנזי ירושלים" : "מעת היכרתיו בהיותו אורח בביתי בחוץ לארץ, בעיר בויסק, נתמלאתי נהרה מהליבוב אשר ליבבני איש ירושלים הזה, בחן שפתיו ורוח בינתו ובלהבת האידאלים שלו לתחיית ישראל על אדמתו ברגש מלא אצילות וטהרה..." .

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית