FANDOM


מעובד מתוך הערך בויקיפדיה העברית יצחק שמואל רג'יו

Isaac Samuel Reggio

יצחק שמואל ריג'ייו (יש"ר מגוריציה [בכתיב ישן: מגוריציאה], (1784 - 1855), היה רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר. היה מראשי תנועת "חכמת ישראל".

יצחק שמואל רג'יו נולד בגוריציה שבצפון איטליה לאביו אברהם חי רג'יו. את עיקר השכלתו רכש לבד, בסיוע אביו, שהיה תלמיד חכם וכיהן כרבה של יהדות גוריציה. מלבד בקיאותו בתנ"ך ובתלמוד, היה בעל ידע בשפות ובמדעים. שלט בשפות: צרפתית, גרמנית לטינית ושפות שמיות.

יש"ר עסק בקידום רעיונות "תנועת ההשכלה", והטיף ללימוד מדעים. כרבים מחכמי ההשכלה יצא היש"ר כנגד חכמת הקבלה, ובהקדמתו לספר "ארי נוהם" (מאת רבי אריה די מודינה) כתב:: "קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח".

בשנת 1822, כשיצא חוק מטעם פרנץ הראשון קיסר אוסטריה, שגוריציה הייתה בתחום שלטונו באותם ימים, המחייב את הרבנים להיות בעלי ידע בפילוסופיה ובמדעים, פעל יש"ר להקמת בית מדרש לרבנים בפדובה, בו לימדו גם מקצועות אלו. בהשפעתו של יש"ר, הועמד בראש בית המדרש שד"ל, שהיה ידידו הקרוב.

רג'יו תמך ברעיון ה"אמנציפציה ליהודים", ואף הסכים לשינויים ביהדות כדי להתאימה למצב החברתי.

רג'יו נפטר בעירו גוריציה, ב-29 באוגוסט 1855 (ט"ו אלול תרט"ו), כשהוא בן 69.

קידום ההשכלהעריכה

(הפרק הועתק מתוך "אנציקלופדיה דעת" - ראו קישור מטה)

יש"ר באיטליה, כמנדלסון בגרמניה, השתדלו לקדם את השכלת הדור והתאמצו לבאר את המקרא ולתרגמו ללשון המדינה. על אודות שיווי הזכיות ליהודים אמר:
"נבוני עמנו גם חכמי העמים אשר נגעה אהבת אנוש בלבם, יתחרו ויעמלו להטות לב המושלים למען יקראו דרור לבת יהודה, ויתנו את היהודים אשר תחת ממשלתם לאזרחי הארץ. אכן אנחנו החפצים מאד בחופשיות כזאת, - איך נתנהג בה אחרי שתהיה נתונה לנו?
- האם תשאר שמירת המצוות דחויה מפני בקשת הגופניות?
- ואם לא יהי כן, איך א"כ נשאל מן המושל דבר שלא נוכל אח"כ להשתמש בו?
- ואיך נוכל להצדיק עצמנו בעיני העמים, אם נוכרח להודות ששמירת הדת תתנגד אל השגת החופשיות?
ובעוד שלא קם בינינו איש הבינים שיעמוד בתווך לקיים את הראוי להתקיים, ולבער את הראוי להתבער, למותר יחשב לנו להשיג החופשיות, כי כל עוד היותנו פוסחים על שתי הסעיפים, קשה לנו מאד להשיג אח מבוקשתנו, ואם נשיגהו יהי לנו לנזק ולא להועיל".

רבני גרמניה התנגדו לו בשל חופש דעתו. ובפרט בשל חקירותיו בתנ"ך שלא לפי המסורה, והוא הוכרח להתנצל ע"ז (אגרות יש"ר סי' ה' ל').
הוא נתמנה לרב למלא מקום אביו אחרי מותו בשנת 1846, שימש ברבנות עשר שנים, אך לא רצה לקבל שכר מהקהלה. התפטר ממשרתו ועסק בספרות עד סוף ימי חייו.

מכתביועריכה

רג'יו כתב מספר ספרים, ביניהם:

  • באור לתורה, עם הקדמה בשם "מאמר תורה מן השמים" (1821)
  • התורה והפילוסופיה (1827) - על היחס בין התורה לפילוסופיה המודרנית.

ההדיר מספר ספרים, ביניהם:

כמו כן כתב אגרות רבות, ועשרות מאמרים בכתבי עת.

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית