Fandom

Ventura Daniel Wiki

הרב מלכיאל אשכנזי

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Synagogue avraam avinu.jpg

בית הכנסת אברהם אבינו - בית הכנסת הראשון בחברון צילם:בית השלום

המקור: דר' יוסי שרביט תולדות ההתיישבות החדשה בחברון

רבי מלכיאל אשכנזי קנה את השטח שהיה לרובע היהודי בחברון בשנת 1540 מהקהילה הקראית שהלכה והדלדלה, ע"י ר' מלכיאל אשכנזי. הרב חיד"א כתב בספרו "שם הגדולים": "הרב ז"ל היה סיבה שיהיו ישראל בעיר הקדש חברון ת"ו".

הרובע היהודי שבמרכזו עמד בית הכנסת אברהם אבינו, היא אזור מגורים מאוכלס בצפיפות. בתיו ניבנו כמרובע סגור המקיף חצר פתוחה. הבתים שימשו כחומה חיצונית לרובע. אל הרובע הובילו כניסות צרות, שהיו ניתנות לחסימה בקלות כדי להגן על הקהילה ביום זעם. במשך הדורות הלך הרובע והצטופף, ותחת להתפשט על פני חברון, התרוממה הבניה בשבעה מפלסים של מגורים, עד לגובה של ארבע קומות. סדר וניקיון שררו בו, ומוסדות חינוך תורניים שכנו בו למרות אי הנוחות והתנאים הקשים.

מהמדור "עלי ספר"עריכה

הרב יוסף לייכטר מהספריה הלאומית ירושלים כתב בעלון שבת בשבתו לפרשת שלח-לך על הרב.

הרב חי בין השנים ר"ף -ש"ף (1520-1620) - מועדים משוערים.

השל"ה הקדוש כתב עליו בספרו "שני לוחות הברית" :" הרב הגדול, החכם השלם, החסיד העניו מוהר"ר מלעיאל אשכנזי" (דף רכ"ז).

השם "אשכנזי", כנראה העיד על מוצאו. בספר דברי יוסף של רבי יוסף סמברי בהוצאת יד בן-צבי נכתב שבא מצפת.

נזקפת לזכותו חידוש הקהילה היהודית בחברון, מועד משוער 1540.

החיד"א בשם הגדולים כותב: "שמענו מזקני שער שהרב ז"ל היה סיבה שיהיו ישראל בעיה"ק חברון". מסורה נוספת מביא החיד"א: "הרב מלכיאל שבא לחברון והיו מתים הקראים ונכנסים ישראל במקומם". (זכרון מעשיות ונסים של החיד"א ע' פג, בתוך ספר החיד"א - קובץ מאמרים ומחקרים. ירושלים תשי"ט). רבי יהוסף שורץ (תקס"ה-תרכ"ה 1805-1865) בספרו תבואת הארץ ע' תעג קובע את השנה ש' (1540) כשנת הגעתו של רבי מלכיאל לחברון ואז רכש מידי הקראים את החצר שנודעה כשכונת היהודים ובנה את בית הכנסת שהתפרסם בשם "בית הכנסת אברהם אבינו".

פרטים נוספים על משפחתו של רבי מלכיאל נמצאו באגרת שהתגלתה בגניזה הקהירית ופורסמה על ידי החוקר ד"ר אברהם דוד. "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך. שלום רב מכולנו למה בני (כנראה מדובר באחיו הצעיר) לא תודיעני שלומך ושלום בניך. ומכאן ואילך לא יחסר כתבך לדעת מציאותך. כי שתדורש [צ"ל שתדרוש] לאחותינו ולבניה הר' דוד והר' ישעיה ... ואני פה אצל אבותינו הקדושים. מתפלל לאל תמיד בשלומכם ... מלכיאל אשכנזי". מעבר לעמוד: "לידי אחי החכם ותיק כמה"ר משה אשכנזי. מחברון תוב"ב למצרים". (קתדרה, ניסן תשנ"א, 59 ע' 39-40). אם כן מצאנו שהיו לרבי מלכיאל אח רבי משה אשכנזי ואחות שהתגוררו במצרים, יתכן והם תמכו בו מבחינה כספית במפעליו בחברון.

ספריועריכה

Book asnezi hevron.jpg

לרבי מלכיאל הייתה ספרייה גדולה. החיד"א כתב: "ידיע ליהוי [שיהיה ידוע] שהחכם השלם החסיד והקדוש כמה"ר מלכיאל אשכנזי מצא קונטרס חיברו מהר"ר שמשון ברבי אליעזר מכונה ברוך שאמר". עדות נוספת לאיסוף הספרים של רבי מלכיאל נמצאת בספר מלאכת שלמה על המשנה שחיבר רבי שלמה עדני. "אחר כך מצאתי מוגה בתלמודו של החכם החסיד והעניו כמה"ר מלכיאל אשכנזי ז"ל שהוא מוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל, שהיו שלו בתחלה" (מלאכת שלמה, ברכות א, א).

בספר שאלות ותשובות רבינו אליעזר בן ארחא, רבה של חברון, התיר את השימוש במי מקוה חמים. בין השאר הסתמך על התקדים שנעשה על ידי רבי מלכיאל. "וגם פה בזמן החכמים החסידים כמהר"ר אברהם בן יקר וכמהר"ר מלכיאל אשכנזי נ"ע, קדושים אשר בארץ, עשו מעשה, גם אנחנו נלך אחר עקבותיהם ללכת בנתיבותם".

כמקובלעריכה

רבי מלכיאל התפרסם כמקובל. בשנים של"ח-שנ"ד ישב רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י בירושלים. רבי מלכיאל נפגש עמו העתיק וערך מכתביו 6 כרכים (ראה יוסף אביבי, קבלת האר"י, ירושלים תשס"ט, ע' 272, 878-877, 913). בכתב יד אוקספורד נשמרו נשמרו מנהגי קהילת חברון מפי רבי מלסאל! [צ"ל מלכיאל] אשכנזי.






חברון מאז ולתמידעריכה

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברוןקרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינוצוואת נרצחי חברון - אלקים העצנייחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורניישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבעבית המדרש נתיבות דרורישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר:הרב מלכיאל אשכנזיהרב שלמה עדניהחיד"אהרבנים לבית משפחת בג'איוהרב אליהו מנירבי חיים חזקיהו מדיניהרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאורהרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמןהרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלוםבית הכנסת חזון דודמצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמןמאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברוןעריכה

Hevron map full.gif

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית