Fandom

Ventura Daniel Wiki

הרב משה דוד קאסוטו

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

פרופ' משה דוד (אומברטו) קאסוטו (1883 - 1951), חוקר ופרשן המקרא והיסטוריון.

קורות חיים עריכה

משה דוד קאסוטו נולד בשנת 1883 בפירנצה שבאיטליה.למד באוניברסיטת פירנצה. ב-1922 נתמנה לרב העיר ולמנהל בית המדרש לרבנים באיטליה שהיה בזמנו בפירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קיטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן. בעקבות חוקי הגזע באיטליה ב-1939 עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

ערך וכתב ב"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודיאקה" הגרמנית, " האנציקלופדיה העברית " והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית". נפטר בירושלים בי"ט בכסלו תשי"ב בגיל 68.

משפחתועריכה

לקאסוטו ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה, Bice) היו ארבעה ילדים:

  • בתם הבכורה, מִלכה קאסוטו־זלצמן הייתה הספרנית הראשית במחלקת העתיקות של המנדט הבריטי, ולאחר הקמת המדינה, שימשה באותו התפקיד גם באגף הישראלי. הייתה לה השכלה רחבה בשפות עתיקות, ואף הייתה ד"ר ללטינית וליוונית. ערכה והגיהה את רוב ספריו של אביה בטרם הוצאתם לאור.
  • בנם השני, הרב נתן קאסוטו, היה, כמו אביו, רב בפירנצה. במלחמת העולם השנייה הוא ניסה להסתתר מפני הנאצים, אך בעקבות הלשנה הוא נלקח למחנה השמדה, משם לא חזר. אשתו ושלושה מילדיו של נתן ניצלו על ידי דודתם חולדה ועלו לארץ ישראל. אחד מבניו,אדריכל דוד קאסוטו (נולד ב-1938), פרופ' חבר במרכז האוניברסיטאי אריאל היה בין השאר ממשקמי הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים ובשנות ה-90 אף היה לסגן ראש העיר.
  • בתם השנייה, לאה רוקה, נישאה לאלחנן אנצו רוקה, ומרבית שנותיהם חיו בירושלים.
  • בתם הצעירה, חולדה קמפניינו, נישאה לשאול, והייתה דוקטור למתמטיקה, ומורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון. מאז שעלתה לישראל חיה בקבוצת יבנה עד יומה האחרון.

חקר המקראעריכה

קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על ההשערה כי התורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) טען לפרוך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה. לדוגמה, הוא ראה בחילופי שמות האלוקים במקרא כחילופים סיגנוניים בלבד, כדרכם של סופרים.

מעבר לביקורת, היו לקאסוטו תאוריות משלו הנוגעות לניתוחם של ספרי המקרא. אחת הידועות שבהן היא תאוריית "שירי העלילה הקדומים", אשר לפיה רווחו בעם ישראל בימי קדם שירים וסיפורים המתארים מעשיות מיתולוגיות ואחרות באשר לראשית העולם והעם, והתורה נכתבה בהתייחס אליהם - מתוך שלילה או מתוך רמז אליהם. קאסוטו טען לחשוף בפרשות מסוימות בנביאים רמזים לאותה שירה קדומה, אשר כמעט שנשתכחה. תיזה כוללת אחרת של קאסוטו, הייתה כי מטרתה הראשית של התורה היא לחנך כנגד העבודה הזרה (בדומה לרוח דברי הרמב"ם במורה נבוכים), ופרשות רבות במקרא הסביר לאור זאת. כך ביאר את הפסוק "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" כמדגיש שהתנינים, שלהם עבדו בימי קדם, גם הם נבראו בידי האל[1]; כך ראה את סיפור בני האלוהים אשר בוחרים בנות אדם כסיפור שהמקרא מרמז על המסורות הכנעניות של נישואי אלים עם בנות אדם ושולל אותם, בטענה כי הנפילים נולדו מיחסים של מלאכים מדרג נמוך עם בנות אדם[2];

נוסח המקרא עריכה

קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד עתיקים של המקרא. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובה, וערך רשימות שונות על פיו, שמהן הסיק (ככל הנראה בטעות, בשל טעות בגרסה בספר משנה תורה) שאין הוא הספר שעליו דיבר הרמב"ם ש"הגיהו בן אשרודקדק בו שנים הרבה". בכך היה קאסוטו לאחד מחוקרי המקרא היחידים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה לפני שדפי התורה שבו אבדו.

פירוש "קאסוטו" לתנ"ך עריכה

קאסוטו תיכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו - פירוש לתחילת ספרי בראשית ושמות בלבד.

לאחר מותו, כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו" כך בחרה ההוצאה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק.

הבנת הכתובים כפי שהםעריכה

יצחק סטרשינסקי (יצחק סטרשינסקי הוא דוקטורנט במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן) כתב על מהות הפירוש שלו ליום הזכרון שלו במאמר הבנת הכתובים כפי שהם שהפורסם במוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות של מקור ראשון וכך נאמר בפתיח:"פרופ' משה דוד קאסוטו פירש את הכתובים לאור הזמן, המקום וההקשר שבהם נכתבו, ובכך ייסד גישה מדעית חדשה-ישנה בעולם הפרשנות המקראית. קווים לדמותו ולמפעלו לרגל יום פטירתו שחל בי"ט בכסלו " . במאמר עצמו נכתב בין השאר:

  • קאסוטו קיבל על עצמו להכין הוצאה חדשה של התנ"ך מטעם האוניברסיטה העברית על פי כתבי יד עתיקים, ובשנת 1944 נסע לסוריה כדי לחקור את כתר ארם צובה. כמו כן היה המייסד והעורך הראשי של האנציקלופדיה המקראית, כתב ערכים עבור האנציקלופדיה העברית, והיה חבר ועד הלשון העברית.
  • קאסוטו קבע שהשיטה החדשה בפירוש כתבי הקודש צריכה להיות השיטה המדעית, ושמגמתו של המחקר המדעי היא לעמוד על כוונת הכתובים בזמן שהם נכתבו, במקום שבו נכתבו, ובסביבה שבה נכתבו. בכך ראה קאסוטו את המשכה של דרך הפשט בפרשנות המסורתית, וטען שהליכה בדרך זו תואמת את הנחיית חז"ל שלפיה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, כאשר לצידו מתקיים הדרש.
  • קאסוטו לא התמקד בדיוניו בשאלות היסטוריות, כגון קביעת זמנה של יציאת מצרים או מהימנותם ההיסטורית של הכתובים. לדעתו, תפקידו של המפרש "למסור להיסטוריון את החומר לדיונו, על ידי ביאור הכתובים על בוריים". כשפירש קאסוטו את הסיפור על קריעת ים סוף, הוא כתב על תופעות הטבע השכיחות בסביבות סואץ, והסביר את הרקע הטבעי של ההתרחשויות. יחד עם זאת, הדגיש קאסוטו שאין כוונתו להגיע לידי רציונליזציה של הסיפור המקראי, המתכוון בבירור לספר על הנס, אלא "להשתדל להבין כיצד מתאר הכתוב שלפנינו את מעשה הפלאים שהוא מספר, ומהו הרקע הטבעי של הפלא המסופר, שהרי ברור שאין כוונת הכתוב לשינוי סדרי בראשית, אלא לשימוש נפלא בסדרי בראשית עצמם".
  • לגבי הפרשיות המשפטיות בתורה, סבר קאסוטו שהן אינן קודקס חוקים אלא הוראות דתיות ומוסריות בענייני משפט. קאסוטו חילק את ההוראות האלה לשלושה סוגים: א. הכנסת תיקונים במסורת המשפטית הקיימת; ב. התנגדות לפרטים מסוימים במסורת זו או ביטולם; ג. אישור בשם הדת לפרטים אחרים, שנחשבו ראויים גם על פי הדת הישראלית. קאסוטו השווה בין דיני הגוף בפרשת משפטים לבין חוקים ממזרח הקדום, והראה את ההבדלים ואת היתרון המוסרי של חוקי התורה, שחסה, למשל, גם על העבדים.

כמו כן טען קאסוטו: "מכיוון שדיברה התורה כלשון בבני אדם ופנתה אל בני אדם, אין להתפלא על הדבר שהיא קבעה בעד דור המדבר דברים מתאימים למושגים ולדרכי החשיבה של אותה התקופה, בשינויים מתאימים לרוח האמונה הישראלית".

"בני קדם"עריכה

לדעת אספן הספרים ובעל חנות הספרים איתמר בדף מידע 27 הנשלח לנרשמים באתר משה דוד קאסוטו חיבר מחזה המציג את חיי היהודים בפירנצה. המחזה נכתב בדיאלקט יהודי מקומי . הוא נחתם בשם העט "בני קדם" - ר"ת של קאסוטו דוד משה.

הערות שולייםעריכה

  1. קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמ' 30-31
  2. שם, עמ' 205

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית