מתוך הערך מרכז שטיינזלץ
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ נולד בירושלים בשנת תרצ"ז (1937).
כבר בגיל צעיר, בנוסף ללימודי התיכון בירושלים, החל הרב אבן ישראל ללמוד בישיבת חב"ד בלוד. ובמקביל ללימוד התורה, למד מתמטיקה וכימיה באוניברסיטה העברית.
למרות הצלחתו בלימודים, עזב הרב אבן ישראל את לימודיו, הן בישיבה והן באקדמיה, לטובת מה שנראה לו כצורך הדחוף של כלל ישראל, ופנה לתחום החינוך. הוא ירד לאזורי הפיתוח של דרום הארץ והקים שם בית ספר חדשני ששילב לימודים כלליים בלימודי יהדות. בגיל 24 היה למנהל בית הספר הצעיר ביותר בארץ.
בשנת 1965 הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים", ומאותו זמן ואילך הקדיש את עצמו למשימה הכבירה של תרגום ופירוש התלמוד בבלי וירושלמי. "התלמוד המבואר" הפך להיות אחת היצירות היהודיות החשובות ביותר ההולכות ונוצרות בדורנו. התלמוד המבואר אף תורגם (בחלקו) לשפות רבות: אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית.
בשנת 1984 הקים הרב אבן ישראל את "מוסדות מקור חיים" בירושלים - מכלול של מוסדות חינוך המשקפים את תפיסת עולמו החינוכית הייחודית. כיום לומדים בהם כ- 1000 תלמידים, מגן ילדים ועד ישיבת הסדר.
בשנת 1988 קיבל הרב אבן ישראל את פרס ישראל על מפעל חייו.
בשנת 1989 פתח הרב במוסקבה ישיבה משלו - הראשונה שזכתה להכרה ולחסות רשמית של הממשלה הרוסית (ברית המועצות דאז) ושל האקדמיה הרוסית למדעים. כיום פועלים ברוסיה עוד כמה מוסדות חינוך בחסות הרב אבן ישראל: האוניברסיטה היהודית של מוסקבה, בית הספר למורות וגננות (בשיתוף עם מוסדות "אור תורה") ו"למד" - הארגון למורים למסורת יהודית בחבר העמים.
באותה שנה, הקימו ידידיו ותומכיו של הרב אבן ישראל שטיינזלץ את עמותת "אלף" בארה"ב, באנגליה, באוסטרליה, ובישראל, המקדישה את עצמה להפצת דברי הרב ולתמיכה במוסדותיו הרבים.
נוסף על כל אלו פרסם הרב אבן ישראל ספרים ומאמרים רבים במגוון רחב של נושאים: ספרי עזר ללימוד התלמוד, כמו התלמוד לכל ומדריך לתלמוד. ספרי הגות ופרשנות בחסידות, כמו שלשה עשר עלי השושנה וביאור על ספר התניא. ספר הדרכה לבעלי תשובה, ספרי ביאורים ועיונים במקרא, על העם היהודי ועתידו ועוד ועוד. ספריו תורגמו לשפות רבות וראו אור בכל רחבי העולם.
במרס 2002, זכה הרב אבן ישראל שטיינזלץ והמכון הישראלי לפרסומיים תלמודיים בפרס לזכרו של זלמן שזר ז"ל, לכבוד הופעת הכרך הל"ו של התלמוד המבואר של הרב אבן ישראל.
לרב אבן ישראל שטיינזלץ תארי ד"ר כבוד מהישיבה אוניברסיטה בניו יורק, אוניברסיטת בר אילן, ואוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
פירוש התלמוד[]
מישהי שאלה פעם את הרב שטיינזלץ, כיצד הייתה לו התעוזה הרוחנית לכתוב פירוש על התלמוד? הרב שטיינזלץ הסתכל עליה כלא מבין את שאלתה והשיב לה: מה הבעיה? הרי כל ילד שלומד את התלמוד כותב פירוש על התלמוד. החוצפה היחידה שלי הייתה שהעזתי לפרסם אותו.
לפי הרב שטיינזלץ, התלמוד הוא ספר לא חתום. כל אדם יכול למצוא בו עוד ועוד חידושים, כל ילד יכול לכתוב עליו פירוש וכל אדם מוזמן להוסיף את חלקו למפעל האדיר של התלמוד. לשם מה כתב אפוא הרב שטיינזלץ את הפירוש שלו על התלמוד? הרב שטיינזלץ עמד על שלושת הבעיות העיקריות שנתקל בהן לומד התלמוד בן-ימינו: השפה, הבנת הדיאלוג התלמודי ופיצוח סגנון המחשבה התלמודי.
- את המפתח לשפה התלמודית נותן הרב שטיינזלץ בתרגום המילים הארמיות לעברית מודרנית. כעת, הקורא יכול לקרוא את התלמוד בשטף אחד, ולהבין את הארמית השזורה לאורך התלמוד כאילו היה קורא עברית. השפה הארמית היא מכשול מסוים גם להגייה נכונה, ולכן, דאג הרב שטיינזלץ לנקד את הטקסט ובכך להקל על קריאתו. הפסוקים השזורים בתוך התלמוד, שלרוב מופיעים בלי ציון מקור, מופיעים יחד עם המקור המדויק שלהם.
- קושי אחר וסבוך יותר הוא הבנת הדיאלוג התלמודי. כיוון שהתלמוד בנוי משאלה ותשובה וחרף זאת הוא לא מפוסק בסימני שאלה, או בסימני קריאה, נקודות או פסיקים, קשה להבין לעיתים האם הכוונה במקום זה היא לשאלה או לתשובה, לדחייה או לקבלת מסקנה. בביאור הרב שטיינזלץ מבהיר את הקשר בין משפט למשפט בתוך המבנה הצורני של התלמוד. הוא מפענח מונחים טכניים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, ומבהיר את מקומם במהלך הסוגיה. בסוף פיסקה הוא גם מסכם במילים ספורות את התובנה שבה אוחז התלמוד בנקודה זו. דבר זה מועיל לקורא הסוגיה להבין את הדיון, להבין מה המסקנות שנתקבלו ומהן הדעות שנדחו מן ההלכה.
- הקושי השלישי והחריף מכולם הוא הבנת אופן המחשבה של התלמוד. כדי לפענח את התלמוד ישבו תלמידי חכמים במשך דורות רבים, וניסו למצוא את פסקי ההלכה, את הפירוש האמיתי והנכון ובעיקר, להבין את רוח הדברים. התלמוד ממעט להסביר את דרך חשיבתו, ועל כן, לפעמים המחלוקות המופיעות בו תדיר נראות כבלתי קשורות ואסוציאטיביות. הקשרים ההגיוניים בין דברים עומדים לפעמים על חוט מחשבה עדין שחורז בין שני תחומים הלכתיים. הקושי להבין את אופן המחשבה קשור גם לכמות החומר הרבה שיש בכל דף תלמוד, וגם לכך שהתלמוד עשוי שכבות מחשבה פרי דורות רבים, ודרוש מבט חתך על הקשרים הבינתחומיים שישנם בו.
כדי להקל על ירידה לעומק המחשבה התלמודית, הרב שטיינזלץ דואג בתחילת כל פרק ובסיומו להציג מבוא מפורט לגבי השאלות העולות בפרק זה, כדי שהלומד ידע לכל הפחות במה הוא נתקל. הוא מפרט את כל הצד הריאלי בהבאת תיאורים של מאורעות מן התקופה המדוברת, ואפילו הכלים והחפצים בהם השתמשו באותה תקופה, כך שהלומד מקבל תמונה מליאה, של דרך החיים, הלשון בה דיברו באותה תקופה, וההיכרות האישית עם האישים המופיעים בתלמוד. כל ההיצע הזה מאפשר לחדור עמוק יותר לכוונת התלמוד. בעזרת הידע הריאלי, ההיסטורי או הביוגרפי, מונח מצע ראשוני ויסודי להבנת תחום הדיון, גבולותיו ואופיו. בחלק מן המקומות מוסיף הרב שטיינזלץ לבאר בעיון נוסף נקודה שראויה לפיתוח, ואשר מתוך שגרת הדברים בתלמוד אי אפשר להבינה לבדה ויש להתמקד בה התמקדות יתירה. כמו כן, מוצגות המסקנות ההלכה העיקריות הנוהגות כיום, ואז יכול הקורא לראות האם מסקנות לימודו תואמות את ההלכה הנוהגת. כל הדברים הללו מציעים את האפשרות ללימוד. ביאור התלמוד של הרב שטיינזלץ מאפשר לאנשים חסרי רקע או ניסיון, שיש להם סקרנות בסיסית, לנסות ולפענח את החידה התלמודית. הרב שטיינזלץ, בניגוד לביאורים אחרים, לא מציע פיתרון משל עצמו לחידות המופיעות בתלמוד, אבל הוא מאפשר להבין את השפה בה הן כתובות, להבין האם זו החידה או פתרונה, ולחדד את דרך המחשבה הגלומה מאחורי החידתיות התלמודית.
הביאור, התרגום והפירוש הם חלק מהאפשרות של הרב שטיינזלץ, המפתח שאותו הוא נותן בידו שלו הלומד, כדי שזה ימשיך מכאן והלאה ללמוד תלמוד, וינסה לכתוב גם הוא פירוש על התלמוד, להעמיק עוד את הרעיונות הכתובים בו. הרב שטיינזלץ מציג את היצירה הכבירה ביותר של היהדות להקורא בלי צורך בעוד תיווך, פותח את הדלת לכל מי שלומד בו, ומצביע על נתיב בו יכנס הלומד לתוך גבולות האינסוף של התלמוד.
מרכז שטיינזלץ[]
מרכז , השוכן בבניין נאה בשכונת נחלאות בירושלים, מרכז את הפעילות של כל מוסדות הרב אבן ישראל שטיינזלץ ברחבי העולם.
במרכז נמצא משרדו האישי של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, וכן משרדי ההנהלה הכללית של המוסדות.
בקומה העליונה של הבנין ממוקם המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים. "המכון" הוא מכון מחקר והוצאת ספרים, הבנוים בעיקר סביב עבודתו של הרב אבן ישראל. הפרוייקט החשוב ביותר של המכון, מזה ארבעים שנה, הוא הוצאת התלמוד המבואר. בפרוייקט שותפים תלמידי חכמים חוקרים ועורכים, מגיהים ואנשי דפוס. כמו כן עוסק המכון בתרגום התלמוד לשפות שונות, ובהוצאת ספרים נוספים מפרי עטו או בהשראתו של הרב אבן ישראל, כגון: ביאור על ספר התניא, ספרים על תשובה, ספרי עזר ללימוד התלמוד ועוד. את הספרים מפיצה ומוכרת חברה בשם "ספרי מילתא".
בקומה השניה של הבנין ממוקמים משרדי ההנהלה והמשרדים העוסקים ביחסי ציבור וגיוס הכספים עבור פעילות המוסדות.
בקומה הראשונה של הבנין, שיש בו חדרי הרצאות ובית כנסת, ממוקם המרכז לחינוך. המרכז מונחה על ידי קריאתו של הרב אבן ישראל, מזה שנים רבות, להביא את הידע של היהדות לכל יהודי, מכל רקע דתי ולא דתי, ומכל רמה מוקדמת של ידע. במרכז ניתנים שיעורים והרצאות, על ידי הרב אבן ישראל בעצמו, ועל ידי רבנים ואנשי רוח בנושאים מגוונים. כמו כן נערכים בו סימנריונים וסדנאות, התוועדויות חסידיות ותפילות.
