FANDOM


כי בא מועד - חייו ונפילתו של הרב בנימין הרלינג זצ"ל-0

כי בא מועד - חייו ונפילתו של הרב בנימין הרלינג זצ"ל-0


יום חמישי, חול המועד סוכות, תשס"א.

הימים ימים קשים. יותר משבועיים חלפו מאז הוצתה אש המלחמה, ואזרחי ישראל מצאו עצמם תחת התקפה ערבית צמאת דם והשפלה לאומית שלא הכירו דוגמתה. יותר משבועיים של מבוכה לאומית, בהם הושפל כבוד ישראל פעם אחר פעם.

שבועיים חלפו מאז הופקר שוטר משמר הגבול לדמם למוות בקבר יוסף.

שבוע חלף מאז ננטשה חלקת הקבר, שקנה יעקב אבינו ע"ה מיד האמורי, לקול מצהלות האויב.

פחות משבוע חלף מאז נרצחו שני חיילי מילואים של צה"ל במשטרת רמאללה, בחגיגה אכזרית של שפיכות דמים.

קבוצה של אוהבי ארץ ישראל וכואבי נטישת קבר יוסף עורכים סיור תפילה ותצפית בהר עיבל, למצפה יוסף ולמזבח יהושע.

קבוצה של אוהבי ארץ ישראל וכואבי נטישת קבר יוסף, הכוללת ילדים ונשים, אנשים מבוגרים וכמה צעירים, עורכת סיור תפילה ותצפית בהר עיבל, למצפה יוסף ולמזבח יהושע.

לאחר שעמדה החבורה וצפתה על קבר יוסף הבזוז, נפתחה עליהם אש. יריות שנועדו להתגרות שוב במדינת ישראל ובצה"ל. יריות שנועדו להרוג.

שני חיילי 'חרוב' היו צמודים אל הקבוצה, עופר הקשר ורועי המ"כ. 'לשכב' צעקו, וכולם נשכבו. מיד נתארגנה חולייה מבלי מילים: שני החיילים מ'חרוב'; אליעזר מזרחי, אזרח תושב יצהר יוצא יחידת 'גולני', המצוייד ברובה -16M; מיכאל טשרנין, חייל בחופשה מיחידת הצנחנים, אף הוא עם -16M; והרב בנימין הרלינג, חייל קרבי ותיק יוצא הנח"ל המוצנח, המשוחרר כבר שנים רבות ממילואים, מצוייד בתת מקלע עוזי.

בשלב הזה היתה אש האויב בלתי מדויקת. הנשים, הילדים ושאר הגברים, שלא היה בידם נשק, החלו לדלג למחסות רחוקים יותר, בתקוה להגיע למעלה ההר ולחבור אל הקבוצה הקטנה שנותרה ליד מצפה יוסף, במקום בטוח. החוליה הקדמית התפרסה במעין קשת. מצד שמאל, לכיוון צפון מזרח, התמקם מזרחי; לימינו, במרכז הקשת, הקשר אופיר; מימינו, המפקד רועי. טשרנין מדלג ותופס את העמדה הימנית ביותר, ועמו מדלג גם הרב הרלינג, במטרה לחפות על הכוח כולו.

בתוך כעשרים דקות הצטרפו אל היורים שוטרים פלסטינים, והחל שימוש ברובי צלפים ובמקלעים. האש, שנורתה ממרחק של כשלש מאות מטרים, נעשתה יעילה ולא היתה אפשרות להוציא יד או ראש מחוץ למחסה הבולדרים הגדולים. בחסות הירי המסיבי התקרבו הערבים אל עבר הקבוצה, כשהם באים אל האגף הימני, דרך מטע זיתים.

כעבור זמן מה, כשעה לאחר שהחל הירי נפגע הרב הרלינג מכדור שנורה אליו ונהרג.


רק בחסות החשיכה פונו פצועי הר עיבל, ובהם הרב בנימין הרלינג, תלמיד חכם שלמד ולימד תורה כל חייו, חייל קרבי בן ששים וארבע. הי"ד.

יום ששי, הושענא רבה, תשס"א.

לא הרחק מהר עיבל, במרכז המטופח של קדומים, נעמדים אלפים לשמוע הספדים סביב מיטתו של ר' בנימין. מחנך שהטביע חותם על תלמידים רבים, במופת התנהגותו כמו במסירותו להוראה. יהודי שברח מכל כבוד ומכל שררה, והיה מסור כל חייו לתורה, לעם ולארץ.

על הקבר שבבית העלמין בקדומים נחרת:

פ"נ

הרב שמואל בנימין בן יהושע הרלינג זצ"ל

דבק בתורה והעמיד תלמידים הרבה

דבק בארץ וחנן את עפרה

הליכותיו עז וענווה, אמת ואמונה

"תהי ידך על איש ימינך, על בן אדם אמצת לך".

עוד על הרבעריכה

על שמו הוקם כולל משכן בנימין בישיבת קדומים בקדומים
מתוך אתר שערי שכם Hrav herling Hrav herling 2 Herling 3 Herling 4

מתוך הויקיפדיה העבריתעריכה

Herling

בן 64 היה במותו - המקור:אתר המוסד לביטוח לאומי

הרב שמואל בנימין הרלינג (כ"ד אדר תרצ"ו (1936) - כ' תשרי תשס"א 19 באוקטובר 2000) - רב ומחנך, אשר נפל בקרב ירי שהתפתח בהר עיבל שליד שכם, לאחר שמחבלים ערבים פתחו באש על קבוצת מטיילים.

שמואל בנימין הרלינג נולד לרחל ויהושע הרלינג בכ"ד באדר תרצ"ו באיצקן, בבוקובינה אשר ברומניה. באוקטובר 1941 גורש עם משפחתו ועוד כ־150 אלף יהודים לטרנסניסטריה, במה שכונה "צעדת המוות", שם שהו עד לשחרורם בידי הרוסים במרץ 1945, כאשר פחות ממחצית מהיהודים שגורשו שרדו. חויה זו היא שגרמה לו לרצות להיות חייל קרבי בצבא העברי. בסוף שנת 1945 עלה לארץ ישראל עם הוריו, לאחר שקיבלו סרטיפיקט מידי הבריטים.

המשפחה שהתיישבה בתל אביב, שלחה אותו ללמוד בבית הספר "מוריה" בתל אביב, ולהיות חניך בתנועת בני עקיבא. בגיל התיכון הגיע לישיבת בני עקיבא כפר הרואה עם קבוצת שבט "איתנים" שמדריכם היה הרב חיים דרוקמן. ולאחר מכן השתתף עם חברי גחל"ת, בייסוד והקמת ישיבת כרם ביבנה, ישיבת ההסדר הראשונה, לאחר מכן עלה לירושלים לישיבת מרכז הרב שם הוסמך לרבנות, והיווה ביחד עם חבריו לספסל הלימודים את דור התלמידים הראשון של הרב צבי יהודה קוק.

בגיל 22 התגייס לנח"ל המוצנח במסגרת שירות ההסדר שלו, שבו שימש כקומונר בתנועת בני עקיבא ואף כר"מ בישיבת בני עקיבא בשדה יעקב. לאחר שהשתחרר מהצבא שימש כמדריך בישיבת נתיב מאיר. לפני סוף לימודיו בישיבה התחתן עם ברכה ובמהלך נישואיהם נולדו להם שמונה ילדים. שימש 19 שנים כרב ומחנך בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, תחת הנהגתו של הרב משה צבי נריה והיווה לתלמידיו דגם של רב וצנחן באמצע שנות הששים, דבר שהיה נדיר באותה תקופה, ואכן רבים מתלמידיו פנו לשירות צבאי קרבי, והיו מראשוני הדתיים בסיירות המובחרות, כמו סיירת שקד.

לאחר ייסוד גוש אמונים והקמת ההתנחלויות, עבר לגור בקדומים ושימש שם 19 שנים נוספות כראש בית המדרש הגבוה באלון מורה וכן במגוון תפקידי חינוך נוספים.

בחוגי ישיבת מרכז הרב הרב הרלינג נחשב לדמות מופת ובעל הנהגות מיוחדות ואף זכה לכינוי "בנימין הצדיק" בשל כך. לאחר מותו קובצו סיפורי מופת עליו בספר זיכרון בשם "איש ימינך".

בכ' בתשרי תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף, הצטרף לקבוצת מטיילים לסיור בהר עיבל לתצפית על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי ערבים ממחנה הפליטים עסכר. למרות גילו המתקדם נטל חלק בקרב יריות ממושך כנושא נשק, ביחד עם ארבעת החיילים המלווים מטעם חטיבת השומרון. בשלב מסוים הוא נפגע בלבו ונהרג במקום. נקבר בקדומים והוא בן 64.

חתניו הם הרב מנחם בורשטין, העומד בראש מכון פוע"ה, והפובליציסט והחוקר יואב שורק.

לקריאה נוספתעריכה

  • יואב שורק (עורך), איש ימינך: חייו ודרכיו של הרב שמואל בנימין הרלינג - ליקוטי מעשים מתלמידיו, בני ביתו ומכריו, תשס"ג
  • הספר השלם "איש ימינך" נמצא ברשת: http://www.tsel.org/ravherling/

קישורים חיצונייםעריכה

המקור: הויקיפדיה העברית בנימין_הרלינג Pedia