Fandom

Ventura Daniel Wiki

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היה תופעה מיוחדת במינה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל. בתקופת המלחמה 1914-1918 התרחש בארץ צרוף מקרים מיוחד. מלחמת עולם בה היו מעורבות אומות, המקיפות חצי מהעולם, התנהלה באירופה. היישוב היהודי בארץ היה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, שהייתה אחד הצדדים במלחמה, ונותק מהמדינות שנלחמו נגדה, מהן הוא קיבל את הכסף הדרוש לקיומו, הן בצורת החלוקה והן בצורת תמיכה משפחתית. כל זאת בשעה שמצבו הכלכלי של היישוב היהודי לא היה מבוסס. רק הקשר עם ארצות האימפריה הגרמנית והקיסרות האוסטרו-הונגרית שנלחמו לצידה של האימפריה העות'מאנית לא נותק. הייצוא המועט, בעיקר של תפוזי Jaffas (כלומר מיפו) לארצות חוץ פסק. הצבא התורכי ששהה על אדמת ארץ ישראל בדרכו למערכה על תעלת סואץ נזקק לאספקה והחרים בכפרי הארץ את מלאי המזון הדרוש לקיומו. בנוסף לכל פקדו את הארץ מכות טבע: בצורת ונחילי ארבה פשטו על השדות. מהדיווחים מאותם הימים עולה כי היו מאות חללי רעב. לפי ההערכה, במלחמת העולם הראשונה, נספו כשליש מיהודי ירושלים מרעב ומגיפות. כ-15,000 חללים, בעיקר בני היישוב הישן.[1] היישוב היהודי בארץ בכלל והיישוב המכונה הישוב הישן בארבע ערי הקודש : ירושלים, חברון, טבריה וצפת התאושש מאירועי המלחמה רק שנים אחדות לאחר סיומה.

גורמי הרעבעריכה

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה הורגש כבר מתחילת המלחמה, משנת 1914 - כאשר זרימת הכספים שהגיעו לארץ פחתה במידה ניכרת. גם מהארצות שקיימו קשרים עם האימפריה העות'מאנית זרימת התרומות ירדה עקב המצב הכלכלי בארצות אלה. הרעב נמשך במשך כל שנות המלחמה, עד לסיומה ועד בכלל 1918 - כאשר המימשל הבריטי בשיתוף עם ועד הצירים של ההסתדרות הציונית העולמית החל לדאוג לכלכלת יהודי ארץ ישראל.

העיתונאי ש.טשרנוביץ כותב בצפירה, בשנת 1914 - תחילת המלחמה : " הרעב פרץ בארץ! זוהי המילה הנוראה, המגדירה את המצב, הכל נחרב ונהרס, נפלו בתי-הספר, רעבים ללחם מאות מורים, נשארו ללא עבודה אלפי פועלים , שבעלי האחוזות שהם עובדים בהן הם בחוץ לארץ.
נשארו בלי אמצעי כסף נתיני רוסיה, שמרכלתם ומשאם ומתנם הם ברוסיה. נשארו בלי אמצעים ובלי עזרה תלמידי בתי ספר מארצות אחרות, שאנם יכולים לקבל כסף מההורים
נוטים ליפול כל המוסדות החקלאיים של הקופה הלאומית וכל הפועלים המתפרנסים מהם
נמצאים במצב קשה המוסדות של הועד באודסה (ברוסיה) נתערעין כמה מושבות של החברות ושל האנשים הפרטים שרוב עמל הושקע בהן והרבה כסף ואין אפשרות להמשיך בהן את העבודה.
כל עמל הקולינילסטים (תושבי המושבות) במשך השנה עלה בתהו. כי פרי האהבה וגידולי קרקע מתגוללים באין דורש, באין אקספורט (יצוא) מחופי ארץ ישראל
ונוסף לזה משפחות רבות נשארו בלי מפרנסים." (מקור=מגזין אימגו)

חלק גדול מאנשי היישוב הישן התפרנסו מתרומותיהם של יהודי העולם, שהגיעו לארץ מקהילות ישראל בחו"ל. היו אלו בעיקר תלמידי חכמים ולומדי תורה. על-פי ההערכות, כ-85% מאנשי היישוב הישן התקיימו על תרומות אלה. חלק ניכר הגיע מהארצות שהיו במצב מלחמה עם האימפריה העות'מאנית: האימפריה הבריטית, צרפת, רומניה ו האימפריה הרוסית .

חלק מהעברות הכספים, כמו תשלומי פנסיות והעברות לקרובי משפחות בארץ בוצעו באמצעות הקונסוליות הזרות : בעיקר הרוסית. אלו נסגרו עקב הכרזת מצב המלחמה עם האימפריה העות'מאנית.

שנת 1915 הייתה שנת בצורת וכן נחתה על הארץ מכת הארבה קשה. להקות גדולות של ארבה הגיעו ארצה וחיסלו יבולים שלמים. הגידולים החקלאיים בארץ הושמדו.

משה סמילנסקי מתאר כך את הארבה [2]:

"מרחוק, מן המושבה ומן הכרמים, עולים ונשמעים קולות הדפיקות בפחים... הכורמים יצאו למלחמתם... צחוק מר עולה על השפתיים. מה הן מאות הידיים של בני המושבה מול רבבות, רבבות המיליארדים הללו... הללו כחול הים הם... אשר לא יספרו"...

כפי שמתאר יואל רפל, היעלמותו של נחיל ארבה לא הביאה עמה הקלה, שכן:

"החקלאים היו מודעים היטב לעובדה כי שדותיהם, כרמיהם ופרדסיהם רוויים בביצי ארבה העתידים להיבקע בתוך זמן קצר. הידיעה המוקדמת כי צפויה מכה נוספת, והפעם מתוך השדות עצמם, חייבה היערכות וביצוע צעדים שיקדימו תרופה למכה"

אהרון אהרונסון מונה אז על ידי המושל הצבאי למפקח הכללי למלחמה בארבה, אולם התפטר בסופו של דבר, אחרי שהשלטונות מצאו דרך להפיק כסף מהארבה, הם הטילו חובה על כל אדם שגילו עבר את 15 ללקט 16 ק"ג של ארבה או לשלם קנס גדול.

בו בזמן שהו בארץ גייסות תורכיים בדרכם למערכת כיבוש תעלת סואץ. אלו החרימו כל יבול חקלאי, ושחטו בהמות ונטלו את בהמות המסע: סוסים, גמלים, פרדות וחמורים . היצור החקלאי בארץ שועבד לטובת מאמץ המלחמה התורכי. הצבא לא שילם תמורה נאותה עבור היבול והתוצאה הייתה מחסור גובר והולך בתוצרת חקלאיית. התופעה של חיילים תורכיים רעבים מסתובבים בחוצות הכפרים ונוטלים מכל הבא ליד הייתה נפוצה.

בתור דוגמא למצוקה מביאים מציינים את העובדה כי מטילי הזהב שאנשי נילי הביאו באוניה ממצרים (ללא ידיעת התורכים) ומסרו אותם ל"ועד ההצלה" של דיזנגוף הצילו את הישוב בירושלים מכליון. מה שלא עזר ליהודי צפת שחלקם מתו מרעב בשנים אלו .

התמודדות הכלכלית של הישוב היהודי עריכה

היישוב היהודי הגיב לאסון הכלכלי שנחת עליו בדרכים הבאות:(בנפרד לאסון המדיני - חברתי - ביחסם של השלטונות אליו)

  • עזיבת הארץ - במלחמת העולם הראשונה עזבו אלפי יהודים את ארץ ישראל. חלקם עזבו באופן קבוע וחלקם קיוו לחזור בתום המלחמה, הם קיוו שתורכיה תפסיד במלחמה והארץ תיכבש כל ידי מדינה אחרת שתהיה ידידותית יותר לציונות (ככל הנראה בריטניה). רבים מבין העוזבים עברו למצרים שנמצאה תחת שליטה בריטית והצטרפו לצבא הבריטי.
  • גיוס לצבא העות'מאני , כולל לדרגות קצונה. מי שהיה בכושר ורכש אימון מסויים לשלטונות התגייס לצבא התורכי. חלקו גם מחוסר ברירה, בהתאם לחוק.[3]
  • הועד להקלת המשבר הוקם לסייע ליהודים בארץ. הועד ריכז יהודים מכל המגזרים בארץ כדי לההתמודד עם המצוקה. פעולות הועד היו: ייצוגם של היהודים מול השלטונות, אספקת מזון כדי להתמודד עם הרעב בארץ, איסף כספים בעולם למען יהודי ארץ ישראל וסיוע למחוסרי העבודה בארץ
  • ג'וינט, ארגון הסיוע האמריקאי, הצטרף לפעולות הסיוע ליהודי ארץ ישראל, בשנים האחרונות למלחמה. המנהל בפועל של בנק אנגלו-פלשתינה אליעזר הופיין קבל את המינוי לניהול פעולות הג'וינט בארץ. הוא היה הבכיר מבין ראשי היישוב שלא גורש מהארץ או הפך לנתין עות'מאני. והוא קיבל את המינוי במקביל לפעילות הבנקאית.
Hofiien joint palestine.jpg

כריכת עותק מן הדו"ח שחיבר הופיין על פעילות הג'וינט בארץ ישראל בשנים 1917-1918 והיה שייך למחברו. היום שמור בארכיון בנק לאומי.

עם סיום המלחמה חיבר הופיין עבור ראשי הג'וינט בארצות הברית דו"ח מפורט על פעילותו בתקופה שבין 1.8.1917 עד 31.5.1918.

הארץ חולקה לצורך טיפולה של הג'וינט לשמונה יחידות משנה שאליהן הוזרמו מזון וכספים. חלקה של ירושלים בקבלת העזרה היה הגדול ביותר בשל אופיה הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה, והסתכם ב-50%. הדו"ח מפרט את כמויות האורז והחיטה שנמסרו בין השאר לבתי ספר, לישיבות, לבתי יתומים לכוללים ולמלמדים (באנגלית Melamdim). בפירוט מתאר הופיין את העזרה הרפואית שניתנה על ידי רופאים שונים, עזרה שאיפשרה לתלמידים לשרוד את הרעב הקשה ששרר בארץ ישראל באותה עת. תמיכות בסדר גודל גבוה ביותר הועברו גם לגולי הארץ ששכנו בחומס שבסוריה, בסך 741 ליש"ט.

הערות שוליים עריכה

  1. מקור: ניר מן'
  2. המקור ערך ארבה
  3. עריקים מגיוס החובה נידונה לעונשים כבדים ובשני מקרים נדונו יהודים לתליה

קישורים חיצוניים עריכה



ראו גם עריכה

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונהעריכה

Allenbys arival to Jerusalem.jpg

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית