Fandom

Ventura Daniel Wiki

הרשות השופטת של מדינת ישראל

7,414דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

הרשות השופטת של מדינת ישראל מוגדרת באתר שלה בהתאם לדברי נשיאת בית המשפט העליון:

  • "בתי-המשפט מהווים אחת משלוש הרשויות השלטוניות במשטר הדמוקרטי - המחוקקת, המבצעת והשופטת."
  • "תפקידה של הרשות השופטת הוא להכריע בסכסוכים - בין פרט לפרט ובין הפרט לשלטון."
  • "בית-המשפט העליון, העומד בראש המערכת השיפוטית, הוא הפרשן המוסמך של חוקי הכנסת; הוא המיישם את הנורמות המחייבות בישראל ומפתח את הדין בדרך הלכתית, נדבך על-גבי נדבך. בפיתוח המשפט נותן בית-המשפט ביטוי לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ושואף לתוצאה שיפוטית צודקת."

הקשר עם המשפט העבריעריכה

בתי המשפט בישראל פועלים מכוחה של הכנסת. היא קובעת את החוקים השוררים במדינת ישראל. נציגי הכנסת, יחד עם נציגים אחרים חברים בוועדה למינוי שופטים, הממנה את השופטים בבתי המשפט במדינת ישראל.

חוק יסודות המשפט משנת 1980 קבע שיש להכריע במשפט, כאשר אין לכך ביטוי בחוק הקיים, לפי "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". עד אז הזיקה הייתה ליסודות המשפט המקובל ולעיקרי הצדק של המשפט האנגלי.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט לשעבר, שהיה ירא שמים, מנחם אלון ייצג גישה, שלפיה יש להזדקק למשפט העברי כמקור השראה ראשי בכל מקרה. כמו כן הוא פירש את המושג "מורשת ישראל" כמושג רחב, הכולל לא רק את המקורות היהודיים שהפכו לערכים אוניברסאליים, אלא את כל ההלכה, ההגות והיצירה היהודית שנוצרו במהלך הדורות.

לעומתו, סבר נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, כי רק במקרה שלא נתמלאה בדרך של היקש משפטי, יש לפנות למורשת ישראל כדי למלא את החסר, וגם אז, עקרונותיה של מורשת ישראל לא צריכים להוות עקרונות יחידים. על-פי תפיסתו, המושג "מורשת ישראל" הוא מושג לאומי, שאין להגבילו רק למקורות העתיקים או הדתיים, אלא גם למקורות בני זמננו ולמקורות חילוניים .

כדי לסייע למשפטנים, שאינם מצויים במקורות המשפט העברי ולכן מתקשים ליישם את הוראות החוק, קמה במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת למשפט עברי ובראשה יועץ למשפט עברי. אנשי המחלקה פועלים להכנת פירושים לחוקים קיימים ברוח המקורות היהודיים, עורכים מחקרים השוואתיים בין עקרונות המשפט העברי למצב החוקי הקיים, מארגנים השתלמויות ונותנים ייעוץ משפטי.[1]

"ערכאות של גויים"עריכה

חכמי ישראל נוהגים להתיחס לרשות השופטת של מדינת ישראל כ"ערכאות של גויים". הרב יעקב אריאל [2]. מפרט: המשפט הרישמי , המוכר, במדינת ישראל הו "נוכרי" או "ישראלי" - המורכב מחוקי עמים שונים. הוא מכיל פה ושם סעיפים אחדים ברוח השולחן ערוך. אולם, רוחם הכללי של המשפט ורוב שופטיו "זרה לרוח התורה".

הרב אריאל בדעה כי במדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, גם לפי "מגילת העצמאות" יהיה בצד השפה העברית, הלוח העברי ושבת ומועדי ישראל - גם זיקה למשפט העברי.

הוא שולל את דעת חלק מן המשפטנים הדתיים כי אין איסור ערכאות חל על השיפוט במדינת ישראל. הוא קובע:כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים מכל החוגים והזרמים סבורים אחרת.

הרב מרדכי אליהו ביש"ע שלנו כתב :מדוע להעדיף דווקא דין תורה והיא כי "אלוקים ניצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט". אלוקים מעורב בדיון הזה ומנחה את הדיינים לעמוד על דבר אמת. אם חלילה הדיינים לא עשו את מלאכתם נאמנה והטו את הדין בגלל עצלות או טעות שהייתה בהם, הקב"ה מעורב כאן. אתה עשית את דבר ד' והוא ישלם לך [3] . "ונְֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיּשְַׁלּםֶ לָךְ שְׂכַר פְּעֻלּתָךְ".

והוא ממליץ : על כן ראוי והגון לדון בכל דיני הממונות שבין איש לחברו על פי דין תורה, יחפשו דיינים שהם נקיים מכל נגיעה ובקיאים בהלכות אלו. הם ישמעו את הטענות ויפסקו את הדין ואחרי פסק הדין יקבל האדם את דינו בשמחה ויחשוב בדעתו שאם חלילה נעשתה טעות בדינו - יש מי שישלם לו את חסרונו. יהי רצון שיתקיים בנו "הָשִׁיבהָ שׁוֹפְטֵינוּ כּבְרִָאשׁוֹנָה ויְוֹעֲצֵינוּ כּבְתְַּחִלּהָ. והְָסֵר מִמֶּנּוּ יגָוֹן ואֲַנָחָה" [4] "אַחֲרֵי כֵן יקִָּרֵא לָךְ עִיר הַצּדֶק קִרְיהָ נֶאֱמָנָה" אכי"ר.

דעתו של פרופ' אליאב שוחטמןעריכה

פרופ' אליאב שוחטמן שימש המומחה למשפט העברי במשרד המשפטים ונתן חוות דעת רבות בנושא. להלן חלק מהסיכום של ב תחומין כרך י"ג מעמדם ההלכתי של בתי המשפט בישראל :" הנחת יסוד של ההלכה היא, שכשם שכל יחיד ויחיד מצווה לקיים את חוקי התורה, כך גם החברה היהודית בכללותה מצווה להשתית את אורחות חייה הציבוריים על יסודות משפט התורה. מכאן, שעל המדינה היהודית הריבונית, לאמץ לה את התורה כבסיס למשפט המדינה, הן מבחינת תכניו המהותיים של דין תורה, והן מבחינת מערכת בית המשפט שאמורה להפעילו. המצב הנוכחי השורר במדינה אינו מגשים השקפה בסיסית זו של ההלכה, באשר המוסדות המוסמכים של המדינה בחרו שלא לאמץ את הדין היהודי כחוק המדינה אלא במסגרת מוגבלת בלבד (דיני אישות, ואף זאת בצורה מקוטעת), ומערכת בתי המשפט של המדינה פועלת אפוא על-פי מערכת של חוק, שמבחינת הדין היהודי הוא, ברובו, חוק זר. כאשר יש התנגשות בין שתי מערכות הדינים, ניצב איפוא האזרח היהודי שומר המצוות בפני בעיה קשה, באשר מחד גיסא הוא רואה עצמו נאמן לחוקי התורה, אבל מאידך גיסא הוא רואה עצמו בו בזמן נאמן גם לחוקי המדינה. על שאלת ההכרה ההלכתית בחוקי הכנסת עמדתי כבר בהרחבה [5] וכאן ברצוני לעמוד על המעמד ההלכתי של בתי המשפט, שכן השאלה היא לא רק איזה דין מחייב, אלא לאיזו מערכת שיפוטית יש לפנות."

על השופטים היהודיםעריכה

פרופ' יעקב בזק, שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ומרצה למשפט עברי הגיב על הדעה מעל בטאון תחומין [6]. לדעתו, יש להבחין בין הדיוןבפני דייני ישראל - דהיינו שופטים יהודים לבין "דִינֵי גּוֹיִים" כפי שכתב הרמב"ם בהִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין וְהָעֻנְשִׁין הַמְּסוּרִין לָהֶם: כָּל הַדָּן בְּדִינֵי גּוֹיִים, וּבָעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרַף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" (שמות כא,א)--לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִים, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הִדְיוֹטוֹת" [7]

לדעתו, הסוגיה היא בעיקרה "לאומית-תרבותית" ולא "הלכתית דתית". שהרי מבחינת המשפט העברי יש גמישות. הציבור רשאי לקבוע לעצמו תקנות וחוקים הן בענינים אזרחיים ואפילו בסוגיות פליליות.

הצעתו המעשית היא להגביר את לימודי המשפט העברי במכללות. בין השאר, על-ידי אבחנה בין הלימודים לפי הנושאים: דיני עונשין, דיני חיובים, דיני קניין, תולדות המשפט והפילוסופיה של המשפט. ולא כפי שהיו מקובל של המקצועות מלמדים תחת כותרת אחת, דבר הפוגם בהנחלת הידע. כמו-כן, יש להביא לכך שבכל תחום תהיה ספרות המתאימה לקורא בין זמנינו - גם למשפטן שאינו אמון על לימודי היהדות.

הערות שוליים עריכה

  1. אורלי אילני [1]
  2. המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות, תחומין - צמת א' עמ' 319
  3. אבות פרק ב', י"ד
  4. ישעיה א כ"ו
  5. הכרת ההלכה בחוקי מדינת ישראל, שנתון המשפט העברי טז-יז (תש"ן-תשנ"א), עמ' 417-500
  6. בתי משפט בישראל - האמנם ערכים של גויים - כרך ב' עמ' 523
  7. כ"ו,ז'

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית