FANDOM


מפת תל אפק

מפת תל אפק

השתלמות להכרות יסודית של תל אפק – אנטיפטריס עם "עמיתים לטיולים"

ההשתלמות התקיימה ביום שישי ערש"ק פרשיות ויקהל-פקודי, כב' אדר תשע"ה (13.3.15)
בהדרכת ד"ר צביקה צוק - הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים.

כתב וצילם: רון חרמוני-להט, מורה דרך

תל אפק לשעבר נקראה תל-ראס אל עין. כיום הגן לאומי תל אפק, על-שם העיר אפק שישבה על אפיקי מים.

המשתתפים לרגלי הקרקע בצבע אדמדם, שרוד לשריפת לבני הבוץ בעת החרבת האתר

במרכז התמונה: קרקע בצבע אדמדם, שריד לשריפת לבני הבוץ בעת חורבן האתר

גיאוגרפית: עריכה

הקארדו - מוביל לפורום - משמאל אולי סטרה-פילון

העיר הרומאית: הקארדו - משמאל בסיסי טטרה-פילון; המרצפות באלכסון - הרחוב, המרובעות - הפורום

מעיינות הירקון נמצאים בשקע שממערב למבצר. כ-220 מלמ"ק בשנה (שניים רק לדן – 250).
הירקון – 27.5 אורך, 14 ק"מ בקו אווירי.
מעבר אפק – מעבר הכרחי של 2.5 ק"מ בין המעיינות לגבעות הדום השומרון. היום כביש 6 והרכבת.
באתר כ-20 שכבות, גובה ההצטברות הארכאולוגית של התל כיום כ-10 מ'.

מהחניה (משטח בטון לחניית נכים) ליד המשרדים:

  • מבנים בהווה: שנות ה-30 של המאה ה-20
  • מבצר עות'מאני: המאות ה-16 עד ה-18
  • רחוב רומי: המאות ה-2 וה-3 לפנה"ס

מקורות היסטורייםעריכה

הקשתות 88

שרידי העיר הרומאית - הקשתות נושאות את במת עץ של התאטרון

ברונזה תיכונה: נזכרת לראשונה בכתבי המארות. בתחילה על קערות חרס, בהמשך על פסלונים בדמויות שבויים, שעליהם כתבו שמות וקללות. כך נמצאו שמות ערים ומושליהן. העיר אפק מוזכרת עם המלך יָענָאכִּילוֹ.

ברונזה מאוחרת: נזכרת ברשימות תחותימס ה-3 במקדש בכרנך. ברשימה – יארזה, יבנה, גת, אוֹנוֹ, אָפֶק, שֹוֹכֹה. הערים נתונות לשלטון מצרי.

אמנחתופ ה-3 – עוד תיאור של מסע נצחון באזור רתנו (כנען), שכולל את כיבוש אפק (תיארוך מקובל 1440 לפנה"ס).

בתנ"ך – איזכור לעיר

  • רשימת 31 המלכים שיהושע הכניע (יהושע י"ב 18)" "מלך אפק אחד ומלך לשרון אחד".
  • קרב אבן העזר מול הפלישתים (שמואל א). פלישתים חנו באפק.
  • קרב שאול בגלבוע – הפלישתים יוצאים מאפק לקרב בגלבוע. מתואר שדוד חזר מאפק מהלך 3 ימים לצקלג – מתאים.
  • מלך אשור מזכיר את אפק, אך לא ברור אם זו אפק הנוכחית.
  • חזאל מלך ארם (מלכים ב').

הלניסטית – הישוב משנה שמו ל'פֶּגָאיִי' (מעיינות). העיר מוזכרת גם במכתבי זנון.

בחיבורי יוסף בן מתתיהו

  • אלכסנדר ינאי חפר חפיר עמוק לרוחב כל הארץ, ולפני החריץ הקים מגדלי הגנה. מצאו כאן שרידים של מצודה מהתקופה.
  • הורדוס הקים עיר באזור כפר-סבא, ובחר מקום מתאים ביותר לנטיעות, ... ולעיר הזו קרא אנטיפטריס על שם אביו אנטיפטר. איש לא עלה על הורדוס באהבת אביו.
  • במרד הראשון – מוזכרת אנטיפטריס בשנת 66 בהקשר למסעו של צסטיוס גלוס ובשנת 68 הוחרבה על ידי אספסינוס. עקבות החורבן וההרס שנתגלו בחפירות מהווים עדות מוחשית לכך.

התקופה הביזנטית

  • רעש 363 – אנטיפטריס מוזכרת כמקום שנפגע, וכנראה לא התאוששה לחלוטין מאז.
  • בישוף אפק השתתף בוועידות בכלקדון (451 לספירה). לא ברור איך עיר חרבה שולחת בישוף.

התקופה הצלבנית – "מבצר המעיינות השקטים".

חפירות עריכה

מגדל עותמני מעל הקארדו הרומאי

מגדל עות'מאני (מימין) מעל הרחוב (הקארדו) הרומאי (במרכז ושמאלה)

לראשונה – 1934-6, כאשר הבריטים בנו את מבני מפעל המים. אולברייט ואלט הציעו בשנת 1921 לזהות את המקום עם אפק. נמצאו חומות מברונזה קדומה ותיכונה, אך לא מברונזה מאוחרת. נוט (חוקר גרמני) טען בשנת 1934 שכיוון שצריכים להיות ממצאים מברונזה מאוחרת ולא נמצאו, אזי אפק צריכה להיות בתל קנה הסמוך, ולא כאן.

ב-1964 – נחפרו מספר מתחמים בדרום-מזרח השטח, באזור תוואי המוביל הארצי. נמצא מבנה קבורה רומי ממאה 2+, אולי קשור לאגדה על קבורת רבי עקיבא באנטיפטריס.

1972 – עירית פתח-תקוה רוצה לבנות תיאטרון על המדרון הצפוני. 'חפירת הבדיקה' נמשכה עד 1985:

  • נמצאו ארמונות (ארמון 2, ארמון 3), תיאטרון ועוד.
  • שרידים כלקוליתיים – יש בכל השטח.
  • ברונזה קדומה – מקיפה את כל התל, במעין מלבן גדול

סה"כ כ-120 דונם, אך רק כ-120 מ"ר נחפרו (1 פרומיל). אין שרידים שנראים על פני השטח

  • שטח רומי – קרדו, פורום, תיאטרון.

למעשה, רוב התל טרם נחפר.

שטח המבצר העות'מאני: - כנראה האקרופוליס של העיר. - המבצר העות'מאני נבנה במאה 16, ויושב על רחוב רומי. - שער המבצר יושב בסמוך לבית המושל המצרי (1230 לפנה"ס). - הקיר הצפוני יושב על ארמון מתקופה הברונזה התיכונה (1700 לפנה"ס). כלומר, נראה שכל השכבות שבאמצע הוסרו על ידי העות'מאנים, ובהם למשל מבצר 'המעיינות השקטים' הצלבני. לא נמצאו שפכים של עבודות העפר העות'מאניות. ב-2009 חפרו באזור התיאטרון צביקה צוק וחָגִי יוחנן.

בתוך המבצר העות'מאני עריכה

שרידי הארמון בחלק הצפוני - צביקה צוק בתמונה

שרידי ארמון 3 (מתקופת הברונזה התיכונה) בחלק_הצפוני עם צביקה צוק

בצפון השטח, סמוך לחומה – ארמון 3, מברונזה תיכונה. מארמון 2 וארמון 1 כבר לא רואים שרידים. סה"כ כ-7 שכבות מברונזה תיכונה, חלקן כבר לא קיימות בשטח. כל השטח היה מכוסה רצפת טיח ענקית בעובי 30 ס"מ. עבודה קשה להסיר אותה. לפי המרחקים בין העמודים והקירות –אולם של 20X10 מ', כנראה אולם הכס של הארמון. העריכו שהעמודים העגולים הם תשתית לעמודים מלבני בוץ או מעץ שתמכו את התקרה. אחרים (קמפינסקי) טענו שהמעגל הוא קבר, אבל פירקו וראו שהעמוד מלא, כלומר לא קבר. בהמשך, ב-1998, שיחזרו את שני בסיסי העמודים על בסיס תמונות ושרטוטים. בעתיד אולי יחזירו חלק מרצפת הטיח.

שטח המצודה העות'מאנית – כ-8 דונם, שטח הארמון מתחתיו כ-3 דונם. לא ידוע שם השליט, אך הוא כנראה ממשיכו של יָענָאכִּילוֹ.

העיר הייתה עיר מדינה שגבולותיה:

  • מערב - ים
  • מזרח - הדום השומרון
  • צפון - אמצע הדרך לעיר גת (הכפר ג'את)
  • דרום - אמצע הדרך לתל גזר.

ארמון המושל המצרי עריכה

דגם המבנה

ארמון המושל המצרי - דגם שהוכן עבור מוזיאון ישראל

הארמון המצרי – גודלו בערך 20X20 מ', סה"כ 400 מ"ר – כחמישית משטח ארמון 3. אבל חשוב. הארמון נחרב בשריפה. באתר רואים קרקע אדומה, שרידי לבני בוץ שחרבו בשריפה. כפי שהיה מקובל, התשתית נבנתה אבן, ומעליה בניה מלבני בוץ (כולל קומה שניה), שחרבה בשריפה.

בית המושל משומר בבטון (ולכן האבנים מתפוררות אך הבטון נשאר). היום כבר לא משמרים בבטון.

נמצאו תעודות וחפצים מצריים שמעידים בבירור על זהות המקום:

  • ראשי חיצים, עקומים, תקועים בקיר המזרחי של המבנה.
  • חרב וקשקשי שריון.
  • כלי חרס אופייניים למצרים.
  • טבעת עשויה פאיאנס (נמצאה מחוץ למבנה), ועליה טכסט המשבח את האל רע-אמון. כנראה נפלה מחלון המבנה.
  • לוחית ועליה תשבחות לאיזיס – כנראה "מנחת יסוד", כלומר לוחית אבן המשמשת כאבן פינה של מבנה. נמצאה בפינה הצפ'-מע' של המבנה.
  • שבר בולה חיתית.

תעודות בשומרית, אכדית, כנעניתעריכה

  • לקסיקונים. חלקם בנויים בצורת מנסרה – בכל פאה שפה אחרת, בהתאמה לפי השורות.
  • תעודות כלכליות שונות
  • תעודה באוגרית, כתובה משני הצדדים וגם על דופן החרס

הכותב תכוחלינו כפוף לחָיָה, שהוא בכיר במצרים (אך לא מלך). לפי הידוע מתעודות אחרות שנמצאו במקומות אחרים, בתפקיד קודם שניהם היו שגרירים בחצר המלך החיתי. אז היו שווים ברמה, כעת יש ביניהם מדרג. הזיהוי הזה מאפשר לתארך – 1230 לפנה"ס (פלוס-מינוס 5 שנים).


מי כבש את המקום? עריכה

המצודה העותמנית והמגדח המתומן

המגדל המתומן, בפינה הדרום-מערבית של המצודה_העות'מאנית

אפשרית ההנחה שיהושע בן-נון, אך אי אפשר לדעת (אסטלת מרנפתח מתוארכת ל-1207 לפנה"ס, כך שהתארוך מתאים).

סוף ברונזה מאוחרת – השלטון המצרי נעלם עם החורבן כאן.

בתקופה הצלבנית ידוע על מבצר "המעיינות השקטים", שהעות'מאנים כנראה הסירו. יחד עם המבצר במיראבל (מגדל צדק) שמרו על המעבר. גם על הפלישתים מסופר שהעמידו משמרות משני צידי המעבר, וכך פיקחו מי ומה עובר כאן.

בתקופה העות'מאנית – מצודה חדשה, השניה בגודלה בארץ אחרי ירושלים. בניה בשנים 1571-1573: מצודה על הדרך למצרים ולדמשק, באזור השורץ בדואים. תעודה בה מתלוננים שלא כל תכנית הבניה בוצעה.

במפת ז'קוטן המבצר כבר מופיע כמבצר חרב.המבצר העות'מני נקרא 'בינאר באשי', כלומר ראש העין. זה שם המבצר, והוא שונה משם העיר שהיתה כאן – אפק או אנטיפטריס.

גודל המצודה 90X90 מ', ובמרכזה מסגד. השער המקורי נמצא בקיר המערבי. הפתח דרכו נכנסים היום הוא פריצה מאוחרת של הבריטים. בצד ימין של הקיר הדרומי – מגדל מתומן. ממזרח למגדל זה כמה חלונות, חלקם מקושתים.

כשיוצאים מהשער: מבט לסביבהעריכה

  • במערב רואים באופק את ארובת רידינג.
  • מתחתינו – מבני משאבות. המים מהרי השומרון יורדים למטה, מגיעים לשכבה חרסיתית ועולים כאן בגלל שבר גיאולוגי גדול. בעבר המים הקיפו את התל מ-3 עברים.
  • ממערב לשער – קיר אבן מקביל לחומה, מזוהה כחלק מ'מצודת ינאי'.
  • עוד מערבה – ארמון 2, כולל רצפות טיח, קבורת ילדים בקנקנים ועוד.

האזור הרומי – אנטיפטריס עריכה

האמפיתאטרון הקטן

התאטרון "הקטן" - מניחים שבעיר זו היה גם אחד "גדול"

העיר נבנתה בשנת 9 לפנה"ס. קשה לראות שרידים, כי מעליה נבנתה אנטיפטריס הרומית, בתקופת הקיסרים הסווריים.

קרדו - מתחיל מתחת למגדל העות'מאני – לא ברור עד כמה נמשך צפונה, אך מגיע לפחות עד המגדל הצפוני. החלק הדרומי נחשף כמעט עד הסוף. חלק מהבלטות הושלמו. בעומק כ-1.5 מ' מתחת למפלס הנוכחי יש ריצוף הרודיאני. לא ברור אם הרחוב היה רחוב עמודים – מצאו רק שני עמודים (נמצאים ליד המגדל). מעריכים שהעיר נחרבה ברעש 363 (19.5.363). תעודה מתארת את ההרס בבית גוברין, בית שאן, סבסטיה, ניקופוליס, לוד, אשקלון, אנטיפטריס. באזור הפורום הבלטות ישרות, בקרדו מונחות באלכסון.

אזור החנויות - הקו העליון רומי, התחתון מימי הורדוס. רואים את פתחי החנויות. בין שני הקווים – שורת חביות חרס עגולות – שימשו להצגת סחורה בפתחי החנויות.

באמצע הרחוב (מקום מקובל לטטרה-פילון) - 4 בסיסי עמודים ענקיים ומרובעים – לא ידוע אם היו מחוברים בקשתות או לא, אך רואים את הרחוב שיוצא לצדדים - דקומנוס. מעבר לעמודים הריצוף מתחלף, ומתחיל הפורום.

תיאטרון

  • נחפר במשלחת החפירות של הארכיאולוג כוכבי. טרקטור שהתחיל עבודות עפר חשף ריצוף, אך לא המשיך בחשיפה. (הדוח לא פורסם עדיין).
  • במרכז הבמה רואים תעלת ניקוז. לפי גודלה כנראה שהתאטרון לא היה מקורה.
  • בדרום נמצאה כניסה ושרידי רעפים, מעריכים ששם היה מבנה כניסה. הקהל מוערך בכ-500 לכל היותר.
  • למה לעיר תיאטרון קטן – לא סותר שהיה גם גדול, אך עד כה לא נמצא כזה.

בעמיתות,
רון חרמוני-להט 058-5926461 ronhltour@gmail.com מורה דרך

ראו גםעריכה

המשרד להגנת הסביבה תעודת זהות נחל הירקון

המשרד להגנת הסביבה

זכרונות מן העבר מעיינות הירקון

זכרונות מן העבר

המקור הראשי של הירקון הם מעיינות ראש העין ששפעו 'בעבר בספיקה של כ 220 מיליון קוב בשנה. היום מיליון קוב !!!
הזרמת מי שופכין מורשית לשנה 5 מיליון קוב רשות המים - הרוב על-ידי חברת נ.ת.ע. במתחם תל אפק ומול היציאה ממנו קיימות שתי ברכות חורף, שהן מקווי מים עונתיים עם מחזורי הצפה ויובש. בריכות החורף הן בתי גידול ייחודיים שבהם מתקיימים מינים של דו-חיים, סרטנים ירודים וחרקי מים. כמו כן, בבריכה שמחוף לתחום אפק פורחת בלבן נורית המים.

בעבר היו בריכות חורץ רבות במישור החוף. אבל הם נפגעו מהבנייה ומהזיהום. רשות הטבע משמרת בריכות אלו על מנת להגן על בעלי החיים, החיים בסביבה זו מפני זיהום.(תשקיף הפארק)

נספח: שלושה סוגי דרכים בגן הלאומי אפקעריכה

בגן הלאומי תל אפק ניתן להבחין באופיין של 3 דרכים:

  • הקארדו הרומאי - הרחוב הראשי של העיר. הרחוב מרוצף באבנים גדולות מסותתות היטב, מתאימות למרכבות, לבעלי חיים ולבני-אדם (בפומפי התגלו גם מדרכות וכן מתקני ניקוז מי גשמים). מדרום למצודה נחפר חלק מהעיר הרומית-ביזנטית אנטיפטריס, ונמצאו בה קארדו, חנויות שלצדו, חווילה מרוצפת פסיפס וכיכר העיר. ממערב לקארדו נמצאים שרידי תיאטרון קטן.
  • הדרך העות'מאנית - כ-2 מטר מעל הקארדו (שכבות שהצטברו במשך כאלפיים שנה). רק אבני השוליים נראות היטב. שימשה יותר לתחבורה, מאשר לבני העיר. על פסגת התל נבנתה בשנים 1574-1572 המצודה העות'מאנית פינאר באשי, ששרידים בולטים מאוד מחומתה וממגדליה ניצבים על התל עד היום; חומותיה הקיפו את האקרופוליס הקדום של אפק. המצודה רבועה ולה ארבעה מגדלי פינה, שלושה מהם רבועים ואחד מתומן. הכניסה למצודה היתה בשער עקיף, שהיה במרכז הצד המערבי. בניית המצודה העות'מאנית, ששטחה כ-8 דונם, גרמה להרס ולפגיעה בשכבות הקדומות של התל בעת עבודות ההכנה לבנייתה. המצודה היתה הבסיס העות'מאני העיקרי לפיקוח על הקטע של "דרך הים" בין רכס הכרמל לעזה. בעת מסע נפוליאון נרשמה המצודה במפת ז'קוטן כמצודה חרבה ועזובה. במשך זמן מה במאה ה-19 שכן בה הכפר הקטן עוג'ה.המקור
  • הכביש המנדטורי - עשוי מאספלט, על יסודות מוצקים, שכללו שכבות אחדות של אבן. מצבו מצויין למרות שעברו מעל ל-70 שנה מאז שנסלל. ממזרח לראש התל מבנים וברכות מבטון השייכים למפעל המים המנדטורי ששאב מים מהירקון כדי להובילם לירושלים. (מעלון ההסברה)


צולם במסגרת מפגש של עמיתים לטיולים שנערך ביום 13 במרס 2015