Fandom

Ventura Daniel Wiki

התערבות המעצמות בארץ ישראל

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

התערבות המעצמות בארץ ישראל בעת החדשה, חל בעקבות מסע נפוליאון בארץ ישראל בשנת 1799. מסע שעורר עניין בעולם הנוצרי והביא להפגנת חולשתה של האימפריה העות'מאנית. שערי הארץ נפתחו לפעילות זרים בכלל ובירושלים בפרט החל משנת 1831, בעקבות כיבוש הארץ על ידי שליטי מצרים: איברהים פאשא , ואביו מוחמד עלי. הפעילות הענפה שלהן הייתה לו השפעה רבה על תהליך בניית הארץ. התושבים היהודית זכו לחסות, בהתאם להסכמי ה"קפיטולציות" , אשר באה לידי ביטוי בשיפור בטחונם הפיזי ובהקמת שירותים ציבוריים בתחומי: חינוך , תעבורה , תקשורת ו בריאות. המציאות החדשה נתנה תנופה לחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל.

הסכמי הקפיטולציהעריכה

המקור לכוחם של המעצמות היו הסכמי הקפיטולציות אשר נחתמו אחרי שבריטניה, צרפת ורוסיה סייעו לאימפריה העות'מאנית להשתלט מחדש על מצרים ועל ארץ ישראל. מדינות אירופה אף בקשו להחיל את משטר הקפיטולציות בקרב נתיני המדינות שלהן, במזרח התיכון. כך בקשה רוסיה להחיל את הקפיטולציות על כלל הנוצרים יוונים-אורתודוכסית . צרפת ביקשה התיחסות דומה לגבי הנוצרים הקתולים ואילו אנגליה ביקשה לתת חסות ליהודים ואחרים.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו יתרונות רבים למקבלי החסות בשל הקפיטולציות, כולל פטור ממיסי האימפריה העות'מאנית. כך התפשר הקמת מערכות שירותים ציבוריים מקבילות לאלו שסיפקה האימפריה, כולל בתי חולים, בתי ספר, מסילות ברזל ושירותי דואר.

פעילות המעצמות גברה לקראת סוף המאה ה-19 מתוך הנחה כי האימפריה העות'מאנית עומדת להתמוטט.

צרפתעריכה

צרפת הייתה המעצמה הראשונה שחתמה על הסכם שיאפשר לה לפעול ב ארץ ישראל. עוד בשנת 1535 נחתם הסכם הקפיטולציות בין פרנסואה הראשון - מלך צרפת לבין סולימאן המפואר - שליט האימפריה העות'מאנית. ההסכם נחתם עקב היות צרפת בעלת בריתם של עות'מאנים במשך מאות שנים. הצרפתים ביצרו את מעמדם בתור מגיני הנוצרים הקתוליים. בשנת 1874 בקונגרס ברלין - כינוס המעצמות החשובות שנערך בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה - זכתה צרפת לאישרור מעמדה בארץ הקודש.

צרפת נתנה חסות לגופים שפעלו בארץ הקודש: משמרת ארץ הקודש אשר משנת 1339 הופקדו על ידי על שמירת המקומות הקדושים. כך צרפת הצליחה לקבל את החסות על הנתינים הקתולים. בזכות חסות זו רכשה לעצמה צרפת יתרון בכלכלה, דת ומוניטין. ברם, על שאר הנוצרים היתה ממונה הפטריארכיה הלטינית שפעלה בחסות האפיפיור..

רוסיהעריכה

בעקבות מלחמת קרים, חתמה האימפריה העות'מאנית בשנת 1774 הסכם בכּוּ‏‏צֻכ קַ‏אינַ‏רְגֶ‏'ה‏ לפיו , בין השאר, הרוסים הוכרו כנותנת חסות לערבים בני הדת היוונית-אורתודוכסית בתחומי האימפריה. רובם המכריע של הערבים הנוצרים - 90% - בשנת 1840 , היו נוצרים אורתודוכסיים. בעקבות תוצאות מלחמת קרים, רוסיה ראתה עצמה היורשת של האימפריה העות'מאנית במקרה של התפוררותה.

מספרן של הצליינים הרוסים שעלו לארץ הקודש היה גדול מצלייני כל שאר הארצות. זיקה הדתית מיוחדת הפגינו בני רוסיה "הקדושה" . בשנת 1860 היא נגשה לבניית מגרש הרוסים - מתחם מרשים מחוץ לחומות ההעיר העתיקה - בגובה של עשרים מטר מהמקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה.

משה ריישר, מיהודי ירושלים, מחבר הספר שערי ירושלים: "וגם מלך רוסיא ירום הודו קנה מאת השולטאן מקום גדול מאוד כשלושים אמות רחוק מן העיר, ובנה חומה גדולה ונאה סביב ובתוכה בנה מגדלים וחצרים גדולים וחזקים מאד, כולם מאבני מחצב מפותחים פתוחים ציצים ופרחים, ובתי תפלות ומרחצאות, רחובות ושווקים הרבה, נאים אף יפים. מי יוכל לשער כל ההון אשר עלה הבניין הזה, כי אין מספר. ועושי המלאכה היו אלף וחמש מאות, והתחלת הבניין משנת תרח"י 1868 עד הנה ועוד לא נשלם. וקורא המלך שם העיר "נאווע ירושלים", רוצה לומר "ירושלים החדשה", ושולח מבני אמונתו ומושיבם בתוכו.מקור: מ' ריישר, שערי ירושלים 1867. הודפס מחדש, דפוס ספרא, ירושלים )1967)

אנגליהעריכה

אנגליה הקימה את הקונסוליה הראשונה בירושלים בשנת 1838. בצמוד לה הוקמה הכנסייה האנגליקנית מול מגדל דוד. עקב מגבלות המימשל הטורקי, תחילה נבנתה קתדרלה פרטית ליד הקונסוליה בשם קתדרלת סנט ג‘יימס, לכאורה לשימוש עובדי הקונסוליה. בהמשך, נבנתה כנסיית המשיח ובה כתובות בשפה העברית. המטרה הייתה להביא ליד המרת דת של ההיהודים . פעילות זו הייתה לה הצלחה מועטה , עם התנצרות קבוצת קטנה של תלמידי הגר"א [1].

לאור ההאכזבה מפעילות בקרב היהודים החלה הכנסייה האנגליקנית לפעול בקרב בני העדות הנוצריות שכן בקרב המוסלמים נאסרה פעילותה. המיסיון האנגלי פעל גם בערים אחרות בארץ: בחברון בנה בית חולים ובשכם נטל תחת חסותו את השומרונים.

השיא של המעורבות הבריטית הייתה בברית שנכרתה עם ההסתדרות הציונית העולמית והצהרת בלפור בימי מלחמת העולם השנייה, אשר בסופו של דבר הביאה לבריטניה את המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

האימפריה האוסטרו-הונגריתעריכה

למרות שהיא נטלה חלק בהחזרת השלטום העות'מאני לארץ ישראל בשנת 1840 היא לא נחלה הצלחה בהשפעה על החיים בארץ. היא לא הצליחה ליטול מצרפת שותפות במתן חסות לנוצרים הקתוליים. מה שעלה בידם של האיטלקים לאחר מכן. פעילותה הרבה הייתה במתן חסות ליהודים שעלו ארצה, בעיר מהונגריה. אחדים משירותיה לציבור נחשבו למעולים כמו הדואר, הספנות והאכסניה בירושלים.

גרמניהעריכה

בעקבות קונגרס וינה, בו תיווכה גרמניה בין רוסיה לבין אוסטריה היא החליטה לא ליטול חלק בפעילות בארץ הקודש. המתיישבים הגרמנים בארץ, ה טמפלרים זכו רק לתמיכה צוננת. רק בעקבות ביקור של וילהלם השני בשנת 1888 הורחבה הפעילות הגרמנית בארץ. כך הוקמו בירושלים כנסיית הגואל , ה דוריציון ואכסניייה אוגוסטה ויקטוריה . גרמניה השלימה עם אחריותה של צרפת על המאמינים בארץ.

ביקורי אישים ממלכתייםעריכה

בתקופה שבה המעצמות הגבירו את התערבותם בארץ ישראל הגיעו אלה מבקרים ממלכתיים:

  • 1870 - פרנץ יוזף הראשון , ביקר בארץ לכבוד פתיחת תעלת סואץ בראשית שנת 1870 וחנך את האכסניה האוסטרית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה.
  • 1872 - ניקולאי השני , הנסיך הגדול לימים קיסר רוסיה , חנך את הכנסיה במגרש הרוסים.
  • 1884 - הרוזן דה פיילא (Comte Marie Paul Amedee de Piellat) יזם את הקמת המתחם הצרפתי בירושלים
  • 1898 - וילהלם השני, קיסר גרמניה חנך את כנסייה בירושלים העתיקה.

לקריאה נוספת עריכה

  • יואל רפל אוריאל רפפורט, אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל , הוצאת מודן - משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1986 - ערך "המעצמות"

הערות שולייםעריכה

  1. ראו עבודתו של אריה מורגנשטרן

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית