FANDOM


מעובד מתוך הערך בויקיפדיה העברית

ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל. החלטות הוועדה מחייבות את מוסדות המדינה.

ועדת השמות הראשונה נוסדה בהוראת הנציב העליון סר הרברט סמואל על ידי הקק"ל בשנת 1922 ונקראה "ועדת שמות היישובים על יד קק"ל".

הוועדה פעלה במתכונת זו עד שנת 1950 ואז קיבלה מעמד ממלכתי והוכפפה כיחידה למשרד ראש הממשלה. ב"ועדת שמות היישובים על יד קק"ל" הראשונה היו שלושה חברים: דוד ילין, יצחק בן צבי ואברהם יעקב ברוור. כיום יש לקק"ל נציג אחד קבוע בוועדת השמות.

במשך 50 שנות קיומה קבעה הוועדה קרוב ל־9,000 שמות , בין היתר ל:

  • שמות ליישובים כפריים ועירוניים (מעל 1200 שמות).
  • שמות למוקדי תעסוקה שמחוץ לתחום יישוב
  • שמות למחלפים וצמתים
  • שמות לעצמים גאוגרפיים
  • שמות לאתרי הנצחה
  • שמות לפארקים
  • שמות לאתרי תיירות
  • שמות למעברי גבול
  • שמות לצירי תחבורה
  • שמות לקוי דואר נע

בין יתר תפקידי הוועדה עדכון שוטף של רשימת שמות היישובים בגופים הבאים:

הוועדה מפרסמת את החלטותיה בדפי מידע המופצים לכל משרדי הממשלה, ולמאות גורמים במדינה, ב"רשומות" (ילקוט הפרסומים), ולאחרונה גם בשנתון הממשלה.

במהלך שנת 1999, ובמסגרת חגיגות שנת היובל פרסמה ועדת השמות את: "אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, חמישים שנות התיישבות".בעריכת הגב' חנה ביתן, המרכזת המדעית של הוועדה. האטלס כולל את שמותיהם של תשע מאות יישובים שהוקמו בין השנים 1948-1998. באטלס מצוין מיקומם של היישובים, מקור השמות וכל הנתונים הסטטיסטים כמו צורת היישוב, ההשתייכות הארגונית, המעמד המוניציפלי ושנת ההתיישבות.

חברים בוועדה: היסטוריונים, גאוגרפים, ארכאולוגים, אנשי מקרא ולשון, נציגי משרד הפנים, התחבורה (מע"צ), משרד הבינוי והשיכון (המרכז למיפוי) וקק"ל. הוועדה מונה 24 חברים, ויש לה שלוש ועדות משנה: יישובית, גאוגרפית והיסטורית.


דוגמאות ליישובים עם שמות לועזיים עריכה

עשרות יישובים ותיקים הספיקו להקרא בשמות לועזיים, לפני שוועדת השמות הממשלתית פעלה: הרצליה, כפר מסריק, כפר טרומן, כפר ביאליק, קריית מוצקין, בלפוריה, גבעת שפירא, כפר בלום, כפר גליקסון, כפר הס, כפר ויתקין, כפר ורבורג, כפר יעבץ, כפר מונש, כפר סירקין, כפר נטר, כפר סאלד, כפר סילבר, כפר פינס, כפר קיש, כפר רופין, נורדיה, שדה ורבורג, תל מונד, בית זייד ועוד.

הדוגמאות הבאות הינן מהשנים שבהם פעלה ועדת השמות הממשלתית (ואף התנגדה):

  • נצר סרני - הוועדה קבעה ש"סרני" הינו שם לועזי וסרבה לאשר את השם (המליצה על השם "נצר חיים")
    חבר הכנסת מטעם מפא"י חיים בן-אשר ידידו הקרוב של חיים אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמור על שמו ושיכנע שבעקבות מותו הטרגי (ב'אסון מעגן') של בנו יחידו דניאל סרני, שהיה הנצר האחרון להוריש ולהנחיל את שם משפחת סרני לדורות נוספים, ייקרא שם היישוב נצר סרני (למרות שהינו לועזי ונפסל על ידי ועדת השמות הממשלתית).
  • לוחמי הגיטאות - הוועדה קבעה שהמילה 'גיטאות' הינה מילה לועזית, אך הסכימה לבסוף לאשר את שם הקיבוץ לאחר דין ודברים ממושך.
  • זרעית (כפר רוזנוואלד) - שם המושב בצפון הארץ היה זרעית ושונה לכפר רוזנוואלד על שם התורם שהובטח לו כי היישוב ייקרא על שמו. המתיישבים התנגדו נמרצות, אך בקק"ל לא יכולים היו לבטל את העסקה. הגיעו הדברים עד כדי איום לנטישת היישוב. בעקבות ההתנגדות הנמרצת של התושבים לשם החדש הוחזר השם זרעית, אולם השם הרשמי כיום הינו 'זרעית (כפר רוזנוואלד)' ולא 'זרעית'. היו שהציעו ששם המושב יהווה ראשי תבות של זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד.
  • יהוד-מונוסון - בעקבות האיחוד בין העיר יהוד והמועצה המקומית נווה אפריים מונוסון, התכנסה ועדת השמות על מנת להמליץ לשר הפנים על שם לישות החדשה. בחודש יולי 2005 ועדת השמות הממשלתית סירבה לאשר את השם יהוד-מונוסון שעליו סיכמו נציגי שני היישובים וקבעה ששם היישוב המאוחד יהיה יהוד.
    שר הפנים אופיר פז-פינס הבהיר כי "התייחסות לשמו של נדבן יהודי ציוני כאל שם לועזי שלא ראוי שיישוב ייקרא על שמו איננה מתקבלת על הדעת, ועל כן החלטתי שלא לקבל את המלצות הוועדה ולקרוא לישוב המאוחד יהוד-מונוסון".
    מתברר ששם ישוב אינו בהכרח זהה לשם העיר או המועצה המקומית (לדוגמה המועצה המקומית נקראה משנת 1962 מועצת נווה אפרים מונוסון ואילו שם היישוב במפות, בגלל עמדתה של ועדת השמות הממשלתית, היה נווה אפרים).

הועדה למתן שמות עבריים לנגבעריכה

יהודה זיו, חבר בוועדת השמות הממשלתית, סיפר לבאי הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, שנערך על ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא, בסוסיא, בחנוכה תשס"ח, על פעילות הוועדה בשנים 1949 - 1950. בעקבות מבצע עובדה נתווסף במרץ 1949 למדינת ישראל כל הנגב. דוד בן-גוריון הגיע למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. עיקר עיסוקה של הוועדה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גאוגרפיים". אמרו אז על בן-גוריון" כי החליט "בראשית -שֵמוֹ‏ת !", ויקרא במדבר דברים - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה".

וכך במשך עשרה חדשים, הוועדה קיימה 29 ישיבות, שבהן נקבעו לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין אשקלון לבין שפך נחל קדרון - 561 שמות עבריים, מתוכם רק 29 שמות יישובים !. התוצאה סוכמה ופורסמה בשנת 1950. היית הזו המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית אשר לצד השם העברי החדש של המקום הופיע גם השם הערבי הקודם.

המפה יצא לאור לאחר הסכם שביתת הנשק עם ממלכת ירדן ב 3 אפריל 1949. דוד בן-גוריון הורה להתעלם מהקו הירוק ובעידודו ובאישורו נקבעו שמות עבריים ליישובים, חורבות ועצמים גאוגרפיים בתוך תחומי ירדן מעבר לקו הירוק בגזרה זו.

מסכם יהודה זיו: " באחדים מהשמות החדשים אף משתמעת התלהבותם הנוסטלגית של חבריה "להחזיר עטרה חיושנה". אין ספק כי גורמים אלה תרמו ל"התנחלות" הוועדה בהר חברון.."

לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה זיו, רגע של מקום - סיפורים מאחורי שמות מקומות, הוצאת צבעונים, 2005.
  • יהודה זיו, בו-גוריון "מתנחל" בהר חברון, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימטד סוסיא, סוסיא, תשס"ח
  • "אטלס ההתיישבות בישראל" 2004, בעריכת הגב' חנה ביתן, המרכזת המדעית של ועדת השמות הממשלתית.

קישורים חיצוניים עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית