FANDOM


|
Zevach pesach

העמוד הראשון המקור

זבח פסח - דון יצחק אברבנאל הוא פירוש להגדה של פסח שנכתב על-ידי רבי יצחק אברבנאל בעיר מונופולי שבאיטליה והודפס ( בקושטא בשנת 1505 בונציה בשנת ת"ש (1544) ראו עמוד הפתיחה. עיקורו הוא חיבור של מאה שאלות על ליל הסדר. הוא מדגיש את השאלה, כאשר לא תמיד הוא מציג את התשובה ומשאיר בידי הקורא לחפש אותה. כך למשל בשאלות הבאות:

הרחבת הערךעריכה

"זבח פסח" – פירושו של רבי יצחק אברבנאל על ההגדה לפסח רבי יצחק אברבנאל הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל", חיבר בגיל 61 את פירושו להגדה לפסח. הוא השלים את כתיבת הפירוש בעיירה מונופולי בדרום איטליה, על שפת הים האדריאטי, בערב פסח שנת תר"ו - 1496. היה זה לאחר שכיהן כשר בארבע חצרות מלוכה: בפורטוגל, ספרד, נפולי וסיציליה. כעבור עשר שנים הגיע לעיר ונציה, בשנת 1505 הפירוש הודפס לראשונה בקושטא. בשנת 1508 הוא הלך לעולמו ונקבר בעיר פדובה.

הפירוש של אברבנאל להגדה הוא מיוחד במינו ומתאים גם לאלו שסבורים שהם מכירים את ההגדה על בורייה. בפירוש הוצגו מאה שאלות. וכך יכול כל אחד לעבור על השאלות מראש ולהחליט על איזה מהן הוא לא זכה לתשובה משביעת רצון. אציג אחדות מהשאלות, אשר לפחות בעיני, עוררו בי סקרנות.

אפשר לראות את הספר בקישור הבא באתר דעת ולהוריד את השאלות בהן ניתן למצוא עניין. הדפסה של הפירוש יש משנת 2007 יו"ל על-פי דפוס ראשון, בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות וביאורים מאת ישראל מאיר פרסר. ירושלים, מוסד הרב קוק. במבוא לפירוש הוא סיכם את האירועים שעברו עליו, כאשר החשוב שבהם היה גירוש ספרד, בעת שכיהן כשר הממלכה. ממקום מושבו, יחד עם 300.000 נפש (הוא ציין כמחצית יוצאי מצרים) נפוצו לכל עבר. חלק לא קטן לא הגיע לחוף מבטחים. גם רבי יצחק אברבנאל, אשר הגיע לחופי איטליה לא התקבל בברכה. רק "ממלכת נאפולי" שהייתה תחת שלטון צרפתי הסכימה לקבל אותו. את המהלך הזה, יחד עם תולדות חייו, הוא הביא בתחילת פירושו להגדה:

"כי הנה האדון ה' צבאות, חשב להשחית חומת בת ציון גלות ירושלים אשר בספרד, היה ה' כאויב להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ושלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלכים מחבלים והשליכום אל ארץ אחרת ויגרשום מבית תענוגיהם. מארץ מגוריהם הוציאום, קראו אחריהם מלא, וישא העם את מצוקם על שכמם בשמלותם צרורות.

כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים נלחם בעמו חבל נחלתו, לאמר אספה עלימו רעות הגירוש עד אין מספר. ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל מדבר העמים, ואני בתוך הגולה עברנו מעברה, גבע מלון לנו, חרדה הרמה, נפלה המעלה, ובאדירים משברי ים באנו למלכות נאפוליש (נאפולי). בשובה ובנחת נתקבלנו, אמרתי עתה ירחיב ה' לנו, ועל הולכים בחושך יאירו שבעת הנרות" גם מנאפולי גורש כעבור שנה !

השאלה הראשונהעריכה

למה סדרו חז"ל שהמאמר הראשון בהגדה יהיה בלשון ארמי:"הא לחמא עניא וכ"ו ושאר המאמרים בלשון הקודש. אברבנאל הביא פירושים אחדים ואציג אחד מהם: במאמר הראשון הזמין בעל הבית את "העניים אשר בפתח הבית" לבוא לסעוד בביתו. עניים אלה בבבל ספק אם ידעו את לשון הקודש. ולכן היה עליו להכריז את ההזמנה בקול-רם ובשפה המובנת לעם הפשוט בבבל.

השאלה העשיריתעריכה

הקשה הרב שהיה שבע יסורים מהגלות:"מה הרווחנו אנשי הגלות כמונו במה שיצאו אבותינו ממצרים. אילו הקב"ה לא הוציא אותנו ממצרים, היינו עדיין משועבדים למצרים כי אפשר שהיינו יושבים שם בשלווה יותר מישיבתנו בגלות אדום וישמעאל? על כך הוא הציג שלוש תשובות:

  1. כך ראה העולם כולו את מעלת עמו לפי ששינה עבורו את הסדר הטבעי – על-ידי הניסים.
  2. המעלה הגדולה שזכו לה אבותינו ביציאה ביד רמה ובירושת הארץ והיא "ירושה רבה לבאים אחריהם".
  3. אם לא היו יוצאים ממצרים לא היו מגיעים להר סיני ומקבלים את התורה, המצוות והשכינה לא הייתה שורה בתוכנו.

השאלה העשריםעריכה

למה תאר הקב"ה בשם "מקום" באמרו :"ברוך המקום שנתן תורה לישראל ?". אפשר לחשוב שהברכה היא על הר סיני – מקום מתן תורה. הכוונה ל"מקום" הוא לכל מקום. אפילו המלאכים שואלים "איה מקום כבודו" – כלומר השם יתברך הוא מעלה שאין להשיגה – הוא נמצא בכל מקום.

השאלה העשרים ושמונהעריכה

למה לא ניתנה לרשע התשובה האמיתית, כפי שהתורה כתבה:"ואמרת לו זבח פסח היא לה' וגו'". במקום זה הוא השיב בדברי חרון אף להכעיסו:"אף אתה הקהה את שיניו.." הוא כפר בכל וטען מה העבודה הזאת לכם "ענה כסל כעוולתו" וכי הוא חשב שזבח פסח מטרתו הייתה לאכול לשובע !

השאלה הארבעיםעריכה

נאמר "ברוך שומר הבטחתו לישראל", האמנם השופט כל הארץ לא יקיים את דברו. הפרשן מציין כי המטרה היא לציין כי ההבטחה נשמרה רק לעם ישראל ולא לבי ישמעאל ועשיו שאף הם היו בני אברהם אבינו שקבל את ההבטחה בבית בן הבתרים.לתשובה זו הקדיש אברבנאל הסבר ארוך. יש להניח שהדבר נעשה לאור הצרות הרבות שעברו על עם ישראל בזמנו.

השאלה הארבעים ושבעעריכה

על יעקב אבינו נאמר כי היה "אנוס על פי הדיבור" לרדת מצרים. אבל לא כך היה, יעקב אבינו אמר" עוד יוסף חי אלכה ואראה אותו. רבי יצחק אברבנאל פירש כי ליעקב היה ספקות בקש לירידתו למצרים. ורק בחלום בבאר שבע הקב"ה התיר לו את הספקות, בהבטחה כי ישוב ארצה.

אסתפק בהצגת שאלות אלה. בסוף הביאור הוא הביא את כל "הגזרות והגרושין מהאדם הראשון עד לזמנו. .

'הקושיה הי"ג עריכה

למה חכמי ישראל סיפרו ביציאת מצרים כל הלילה. "מה הגיע אליהם לחסיר שינה מעיניהם ותנומה מעפעפיהם, והתורה ציוותה ושמחת החגיך. וזה עינוי נפש.

ומשיב: ליל הסדר היה "ליל שימורים" הוא לה'. וישראל לא היו ישנים כלל באותו הלילה כשיצאו ממצרים, כי חלק רשאון של הלילה התעסקו ביציאה ולכן לא נתנו כל הלילה תנומה לעפעפיהם. ולפי שחייב כל אשם לראות כאילו הוא יצא ממצרים, לכן ראו הקדושים האלה לעשות כמעשיהם שמיד בתחילת הלילה התעסקו במצוות המצה והמרור וזכר הפסח כמו שעשו אבותיהם במצרים. ואחר-כך, בכל שאר הלילה היו מספרים ביציאה, ובזה הראו את עצמם כאילו הם יצאו - "הותר בזה הספק הי"ג"

למה קוראים את הלל למקוטעין עריכה

חלק לפי הסעודה וחלק לאחריה. הוא אומר:"ויותר היה ראוי שנגמור את ההלל בבת אחת, מבלי הפסקה כדרך קריאתו במועדי ה'"

והוא משיב: "כי שני הפרקים הראשונים מ"הלל" עד "למעיינו מים" נאמרו על יציאת מצרים, ולכן עשו בו הפסקה ןתקנו בו אחריו ברכת הגאולה שענינה ההודאה על גאולת מצרים. ותקנו שיעשו אחריו מצוות המצה והמרור ויאכלו הסעודה ואחריה יבא החלק השני מן ההלל וענינו לעתיד לבוא לזמן הגלויות."

שפוך חמתךעריכה

מה ראוי להכנסי בתוך פרקי הלל את פסוקי "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך.."

והוא מסיים: "בהצגת הקושיה, הוא מכם, הגעתי למאה קושיות !". וכאן הוא מתחיל לבאר אחת לאחת את הקושיות.

הוא מספר בחיבורו על כל "הגזרות והגרושין מההאדם הראשון עד לזמנו. .

תולדות חייועריכה

בהגיעו למונופולי הוא חש שהוא הגיע לידי סיכום חייו. וב"זבח פסח" הוא כתב:

הקדמה ל"זבח פסח" דברי יצחק בן השר אדון יהודה אברבנאל זצ"ל"

כי מנעורי נדלני העושר והכבוד, בית והון נחלת אבות ומה' מעלה
רמה עם מלכים ויועצי ארץ בחצריהם ובטירותם,
והייתי קרוב אליהס, ועלימו תטוף מלתי
. ובהוך עמי הוספתי על כל אשר היה לפני:
תורה וגדולה עברים ושפחות
ובני בית אוכלי לחמי צמרי ופשתי,
כי אעבור כל טובי על פי לא ידעתי ס פ ו ר ו ת.

כי רדף אויב נפשי, מלך עריץ ובוצע בצע מלך פורטוגל
סעל פני האדמה, סקום קבורת אבותי
ומפני חרב היונה חמת מלך - מלאכי מוות נטשתי את נחלתי.
נדדתי ממקומי כציפור לעוף כדרור לנוד,
ובאתי אל צלכות קשטיליא רבתי
שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד
הגבורים אשר מעולם אנשי השם.
מי ימלל ג ב ו ר ו ת .

כי הנה האדון ה' צבאות, חשב להשחית חומת בת ציון
גלות ירושלים אשר בספרד
היה ה' באויב להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים
ושלח בם חרון אפו,עברה,ועם וצרה
משלחת מלכים מחבלים
והשליכום אל ארץ אחרת ויגרשום מבית תענוגיהם
מארץ מגוריהם הוציאום, קראו אחריהם מלא.
וישא העם את מצוקם על שכמם בשמלותם צ ר ו ר ו ת.

מתוך:זבח פסח , עמ' ס"ג

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית