Fandom

Ventura Daniel Wiki

זיהוי מקום המקדש

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

זיהוי מקום המקדש הוא אחד הנושאים החשובים בחקר ירושלים.

קודש הקדשים היה במקום כיפת הסלעעריכה

שיטה זו היא העתיקה והרווחת מבין השיטות, ונתמכת על ידי מרבית החוקרים עד היום.

המקור הראשון בו נושא מיקום המקדש וגבולתיו, ביחס למתחם המוכר לנו, נידון בו הוא שו"ת הרדב"ז, שהיה רבה של צפת במחצית השנייה של המאה ה-16.

השיטות הדרומיות עריכה

הראשון אשר אעלה אפשרות זו היה רבי אשתורי הפרחי, מחבר ספר "כפתור ופרח". הוא היה בירושלים בשנת 1313 וניסה להעריך את התחום בו מותר ליהודים להיכנס להר הבית. וכך הוא כתב "מכל מקום, צריכים אנו לדעת גדר וגבול מקום אסור והחיוב להיכנס היום שם בבית הקדוש (בית המקדש)‏‏[1]. מכאן הוא עובר לתאור מקומו של "שער שושן" שהוא מזרחית ממקום המקדש. הוא כתב כי היום ניתן לראות היכן היה "שער שושן" וכך מובא בספרו: "מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלושה חלקים, יהיה זה הפתח הראשון מצד קרן מזרחית דרומית" (פ"ב). הוא ממשיך בתאור:"ולצפון, הפתח הסגור אשר במזרח, שאמרנו עליו שהוא "שער שושן", כמטווחי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות בחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורים להם ההמון "שערי הרחמים" " (צ"ג). לדעתו, אלא השערים המוזכרים במסכת סופרים (פ"ב) שבנה שלמה המלך אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים ובשבת היו מתקבצים יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבים בין שערים הללו כדי לגמול חסדים זה לזה, ושמה זה קורים להם שערי רחמים (צ"ד). הוא מסיים את דיונו שהיום "נוכל להתקרב לעניין התפילה עד אותם הכתלים... וכבר בקש מהאל יתברך שלמה בתפילתו שתקובל תפילת המקום ההוא" (צ"ד).

יוסף רופא במאמרו מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית‏‏[2] סבור כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור אחר של מונח זה בחברון, בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה ‏‏[3] הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר.
לפי עדותו ר' אשתורי הפרחי, כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים). מכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי "בית-המקדש" היה מדרום לכיפת הסלע.

החומה המזרחית של רחבת הר הבית והסימנים אשר בה,תרשים מאת יוסף רופא ז"ל

2 תרשימים נוספים בקישור לעיל

הערות שולייםעריכה

  1. ‏ עמ' פ"ז לספר א', לונץ 1897‏
  2. ניב המדרשה תשל"ח-ל"ט‏
  3. ‏בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית