Fandom

Ventura Daniel Wiki

זכרונות ארץ ישראל

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

זכרונות ארץ ישראל הוא מפעלו של אברהם יערי. שני הכרכים של הזכרונות, סך הכל 1,301 עמודים, הם אוסף של 120 פרקי זכרונות ארץ ישראל . התקופה הנסקרת בשני הכרכים היא מהמאה ה-17 בה תאר את סבלות יהודי ירושלים והרפתקאות מחדשי היישוב היהודי בטבריה עד להקמת יישובי חומה ומגדל בשנת 1937 והמרד הערבי הגדול, מאורעות הדמים של השנים 1937 - 1938. בסוף הכרך השני מובא אוסף של מקורות ביבליוגרפיים לנושאים השונים.

בין השאר מובאים בכרך הראשון הזכרונות מהמאה ה-17 והמאה ה-18 של ראשי הקהילות היהודיות בירושלים, טבריה, עכו, צפת ויפו ומייסדי המושבות פתח תקוה, ראשון לציון, ראש פינה , זכרון יעקב ואפילו באר טוביה. כן מובאים הזכרונות של האישים: יהושע ילין, יוסף ריבלין, יואל משה סולומון, משה סמילנסקי, אברהם שפירא וזלמן דוד ליבונטין.

בכרך השני זכרונות: אליהו זאב לוין-אפשטיין, משה סמילנסקי, מאיר דיזנגוף, הלל יפה, מנחם אוסישקין, אהרון דוד גורדון, ועוד.

בסייפא של המבוא לספר, מוצגת מטרת ההוצאה לאור של קובץ הזכרונות:

"שלא כספרי-זכרונות סתם ספרי-זכרונות של בוני ארץ ישראל. הענין שברוב ספרי-הזכרונות מסופר על דברים שעברו ואינם עוד, ואילו בספרי-הזכרונות של ארץ-ישראל אף-על-פי שמסופר בהם על העבר, הרי יש בהם גם משום עדוּ‏ת על ההוֹוה. התנאים החיצוניים נשתנו, אך הרוח הפנימית אחת היא : כאז כן עתה יוצאים אנשים צעירים ‏כדי להפרות שממה ולהפוך מדבר לעדן. כאז כן עתה מרובים המכשולים שבידי שמים שבידי אדם. כאז כן עתה עמוקה ההכרה שכל המעשים אינם אלא ראשית השתרשות העם בארצו. פעולת הראשונים לא פסקה בארץ ישראל. מעשה אבות הם סימן לבנים" (מקור=כרך ראשון, עמ' 42)

כרכי הזכרונות יצאו בשנת 1947 על ידי המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית. משנת 1974 הוצאת מסדה מוציאה את הספר. הספר הודפס פעמים אחדות.


הכרך הראשון של הזכרונותעריכה

אברהם יערי מתחיל את ספרו בזכרונות איש ירושלים על "סבלות יהודי ירושלים בימי הפחה מחמד בן פרוך" ומסביר לקורא: אם תרצה להבין מדוע לא הצליחה ההיישבות היהודית בארץ ישראל להתבסס עד למחצית המאה ה-18 קרא זכרונות אלו.

מחמד בן פרוךעריכה

מחמד בן פרוך הפחה, היה מושל ירושלים, בימי השלטון האימפריה העות'מאנית, רק שנתיים - בשנים 1625 ו1626. הפחה הגיע לעיר, אחרי שנות שיגשוג לעיר. שנים שמספר היהודים שבאו לעיר היה בשיא. מצבם הכללי היה טוב מאד. ואז, הוא מונה למושל העיר . אברהם יערי מסכם את תקופתו : "בימיו נתגבש כל הרע והמגוּנה שבשלטון התוּ‏‏רכי: עריצוּ‏ת השליטים הגבוֹ‏הים, חַ‏מדנוּ‏ת הפקידים, תוהו-ובוהו באדמיסטרציה, חוּלשת השלטון המרכזי, הפקרתו הגמורה של האזרח ולא כל שכן העוֹ‏‏לה הבא ממדינה זרה". בקיצור הגלות בצורה החמורה ביותר ועוד בעיר הקודש ירושלים

בבואו לסכם את מעשי הפחה כלפי היהודים כותב איש ירושלים :" ויגזול את כל אשר להם ועוד אשר לוו בנשך להנצל ממנו. ואין חקר לבגדי הצמר והמשי היקרים מזהב...וירשיעו פעמים רבים דברים נמנעים (שלא ניתנים לביצוע) להמצא תחבולה כדי להפרע תחתם בכסף מלא תשלום כפל שווים.. כאשר תם כל הכסף הנמצא בבית כל איש ואישה וכל אלמנה ויתום... בתי היחידים התרוקנו"

"ועד היום נהינו ממושכנים בידי יושבי הארץ הישמעאלים ב-50,000 גרוש והנשך עליהם 10,000 גרוש לשנה". והוא מסיים בבקשה מי שיכול שייבוא לעזרתנו" - זו גם מטרת כתיבת הזכרונות.

טבריה ,עכו וצפתעריכה

בסדרה של זכרונות מתאר אברהם יערי את האירועים בגליל במאה ה-18. תחילה הוא מביא את זכרונות ר' יעקב מירב על "הרפתקאות מחדשי הישוב בטבריה". בשנת 1740 הרב חיים אבולעפיה הוזמן להתיישב בטבריה על ידי שליט הגליל דאהר אל עומר. הרב חיים אבולעפיה, הוזמן לעיר "לחדש את מסורת אבותיו", שכן סבו היה המרא דאתרא של העיר לפני שנחרבה. הרב אבולעפיה חידש והחיה את היישוב היהודי בעיר. בשנת 1742 הרב מקבל איגרת מיהודים חשובים בדמשק, ובה נאמר כי סולימאן עומד לכבוש את טבריה , להחריב את בתיה ולהרוג את יושביה. יעקב מירב מספר על תוצאות ההתקפה ההארטילרית על טבריה: פגזים נופלים עליה לרוב אך הם נןחתים בשדות פתוחים בתוך העיר או מגיעים למים בים כנרת. בעיר עצמה הבתים לא נפגעים וחיי התושבים נמשכים כסדרן. אפילו אין מצור על העיר והאספקה החקלאית מגיעה כסדרה לטבריה . סולימאן מחזיק בתואר של מנהיג המשלחת הרישמית של העולים לרגל למכה מדמשק, פעם בשנה. הזמן דוחק וסולימאן נאלץ לחזור לדמשק. יהודי העיר קובעים את יום הנסיגה, ד' כסלו , ליום פורים מיוחד ליהודי טבריה. סולימאן מחליט לבוא לטבריה פעם השנייה. הפעם הוא לא מספיק להגיע לעיר ובדרך אליה הוא נתקף מהרעלת קיבה ומת. מירב מסיים את זיכרונותיו במשפטים אלה: "כלי המלחמה הוסעו לעכו, את ה"פגר" הוליכו לדמשק ויום ז' אלול נקבע ליום שמחה וששון. כי בו נפגר המשנה ומת, כן יאבדו כל אויבך ה', כן תראנו התשועה הגדולה בביאת משיחנו במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון".

בהמשך, אברהם יערי מתאר את סופו של עבדאללה לאחר מותו של חיים פרחי. כן הוא מביא את זכרונות הילדות של ר' יעקב שאול אלישר, לימים חכם באשי בירושלים. חיבורו של בן ה-17 המתאר את תלאות המשפחה בצפת ובירושלים בימיו של עבדאללה פאשה. ואת סבלות יהודי צפת במאה ה-19.

הכרך הראשוןעריכה

הכרך הראשון כולל זכרונות מהמאה ה-17 עד סוף המאה ה-19.

מספר הנושא מזכרונות השנה מספר הנושא מזכרונות השנה
א' סבלות יהודי ירושלים
בימי הפחה
מחמד בן פרוך
איש ירושלים 1625 -1626 ל' חלוץ עולי ליטא
בפתח תקווה
מרדכי דיסקין 1882 - 188
ב' הרפתקאות מחדשי
הישוב היהודי בטבריה
יעקב בירב 1743 - 1742 ל"א בדוי יהודי
בפתח תקוה
יהודה ראב 1885
ג' סופו של ר' חיים פרחי
ומלחמת אחיו עם
עבדאללה פחה מעכו
ר' יהוסף שווארץ
מפי זקני ירושלים
1819 - 1820 ל"ב מהחיים בפתח תקוה
בשנים הראשונות
דב חביב-לובמן 1885 - 1886
ד' אחרי מות חיים פרחי יעקב שאול אלישר 1819 - 1834 ל"ג ההתנפלות על
פתח תקווה
זרח ברנט 1886
ה' ראשית יישוב הפרושים
צפת) בארץ ישראל
ר' ישראל משקלוב 1808 - 1826 ל"ד "סקנדר חדד"
( מראשוני השומרים
של פתח תקווה
משה סמילנסקי 1886
ו' יסורי ארץ ישראל ר' ישראל משקלוב 1813 - 1836 ל"ה אברהם שפירא
ראש השומרים
בפתח תקוה
זקני פתח תקוה מפי משה סמילנסקי 1884 ואילך
ז' סבלות האשכנזים
הראשונים בירושלים
ו.ב. לואיס 1824 ל"ו תחית הדיבור העברי אליעזר בן יהודה 1881 - 1882
ח' האשכנזים הראשונים בירושלים ר. אריה נאמן מחצית ראשונה
המאה ה-19
ל"ז בית יחיאל מיכל פינס
בירושלים
ביתו איטה לוין 1881 - 1882
ט' התנפלות הפלחים
המורדים על
יהודי צפת
והרעש בצפת
מנחם מקאמיניץ 1834 - 1837 ל"ח ייסוד המושבה
ראשון לציון
זלמן דוד ליבונטין 1882 - 1916
י' ישוב חקלאי ראשון
של עולים בגליל העליון
ר' ישראל ב"ק 1837 - 1839 ל"ט עליית בני ביל"ו
והתאחזותם בארץ
ח.חייסין 1882 - 1885
י"א ראשית ההתחדשות
הישוב היהודי ביפו
ר' י.ש. אלישר מחצית ראשונה
המאה ה-19
מ' בני ביל"ו
בירושלים
דוד יודילוביץ 1882 - 1883
י"ב עולי מרוקו מחדשים
את היישוב היהודי ביפו
זקני יפו
מפי ש. בן ציון
1838 מ"א קומץ הזרעונים
בראשון לציון
מנשה מאירוביץ 1882
י"ג גידול הישוב
היהודי בירושלים
יהושע ילין 1834 - 1863 מ"ב בית הספר העברי
הראשון בראשון לציון
דוד יודילביץ 1886 - 1885
י"ד יסורי ישיבת
ארץ ישראל
לפני הקפיטולציות
ר' משה ריישר אמצע המאה ה-19 מ"ג לתולדות הגפן
בראשון לציון
מיכל זלמן פוחצ'בסקי 1882 - 1889
ט"ו, ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות, יוסף יואל ריבלין 1855-1869 מ"ד ייסוד המושבה
ראש פינה
דוד מ. שוב 1882 - 1883
ט"ז קנית אדמת השכונה
"נחלת שבעה"
יואל משה סלומון 1866 מ"ה מחיי המתיישבים
בראש פינה
יעקב בנדל 1883 - 1890
י"ז השכונות הראשונות בירושלים
מחוץ לחומות
יהושע ילין 1869 - 1876 מ"ו ייסוד המושבה
זכרון יעקב
מזכרונות המתיישבים 1882 - 1883
י"ח משא ומתן
קנית אדמת יריחו
יהושע ילין 1872 מ"ז ראשיתה של יסוד המעלה דוד מ. שוב 1884 -1887
י"ט על קניית אדמת יריחו
שר יואל משה סולומון
פנחס גראייבסקי 1872 מ"ח מחיי המתיישבים
ביסוד המעלה
מיכל זלמן פוחצ'בסקי 1887
כ' נסיון לקנות
את אדמות דורן
יואל משה סולומון 1872 מ"ט התיישבות יחיד
ראשית הפרדסנות בארץ
אברם פלמן
לפי זכרונות א.ל. פלמן
1883 ואילך
כ"א מתוך צוואתו של
ר' משה נאוועמעמסטר [1]
חיים המבורגר נ' ראובן לרר
מייסד נס ציונה
משה סמילנסקי 1883 ואילך
כ"ב מחיי יהודי ירושלים
פרנץ יוזף בעיר
אפרים כהן-רייס 1869-1875 נ"א חוג גואלי הקרקע
בנס ציונה
שמואל כהן 1887-1890
כ"ג יפו וירושלים
והתחבורה בינהן
פייבל כהנוב 1877 - 1885 נ"ב יסוד הקרן הקיימת לישראל
לשם גאולת הארץ
יהודה גרוזובסקי-גור 1889
כ"ד סדרי הדואר
בארץ ישראל
חיים המבורגר סוף המאה ה-19 נ"ג עליית הנוער [2]
לשם הכשרה חקלאית
מיכל זלמן פוחצ'בסקי 1886 - 1885
כ"ה אוּ‏מלבֶּ‏ס זקני פתח תקוה
מפי משה סמילנסקי
עד 1878 נ"ד יסוד באר טוביה שמואל כהן 1888-1889
כ"ו ייסוד פתח תקווה טוביה סלומון 1878 - 1880 נ"ה ימיה הראשונים
של באר טוביה
מיכל זלמן פוחצ'בסקי 1888 - 1889
כ"ז אחת המתיישבים
מפתח תקווה מספר
זרח ברנט 1871 - 1882 נ"ו התרחבות הישוב ביפו
הקמת שכונת נוה צדק
פייבל כהנוב 1888 - 1887
כ"ח מטיפוסי המתיישבים
על שפת הירקון
זקני פתח תקוה
מפי משה סמילנסקי
1880 נ"ז התרחבות הישוב היהודי ביפו
ייסוד השכונה נווה שלום (בנווה צדק)
זרח ברנט 1890
כ"ט חידוש הישוב היהודי
בפתח תקווה
ע"י עולי ביאליסטוק
זקני פתח תקווה 1883


תוכן הכרך השניעריכה

הכרך השני של הזכרונות כולל 61 זכרונות משנת 1890 עד 1937. להלן רשימת הזכרונות:

מספר הנושא מזכרונות השנה מספר הנושא מזכרונות השנה
נ"ח קניית אדמת רחובות אליהו אהרן אייזנברג 1890 פ"ט יוסף חיים ברנר
בארץ ישראל
שונים 1909 ואילך
נ"ט יסוד המושבה רחובות אליהו זאב לוין אפשטיין 1890 -1891 צ' ייסודה של דגניה שמואל דיין 1910
ס' התפשטות שיר התקוה
בימי ייסוד רחובות
שמואל כהן 1890 - 1891 צ"א ייסוד מרחביה
הישוב הראשון
בעמק יזרעאל
יוסף רבינוביץ 1910 - 1913
ס"א ייסוד המושבה משמר הירדן דוד ב. שוב 1890 -1891 צ"ב כיבוש המרעה זכרונות שונים 1914
ס"ב חן מנעוּ‏לי
מרכז המושבות ביפו
משה סמילנסקי 1890 צ"ג ההתעתמנות
וגירוש הנתינים הזרים
יוסף אליהו שלוש 1914
ס"ג יום עבודתי הראשון משה סמילנסקי 1890 צ"ד גזרות ג'מל פחה
והגירוש מיפו
ומתל אביב
מאיר דיזנגוף 1915 -1917
ס"ד ימי טיומקין בארץ משה סמילנסקי 1890 -1891 צ"ה עריצות התורכים
בימי המלחמה
יצחק שריון 1915 ןאילך
ס"ה בליל פסח בירושלים
עם אחד העם
מנחם מנדל אוסישקין 1891 צ"ו הארבה בארץ ישראל משה סמילנסקי 1915
ס"ו ייסוד המושבה חדרה משה סמילנסקי 1891 צ"ז פעולות קונסול
אמריקה בירושלים
לטובת היישוב
דוד ילין 1915 - 1916
ס"ז מדמויות המתיישבים
הראשונים בחדרה
חדרה 1891 צ"ח בגדוד נהגי הפרדות יוסף טרומפלדור 1915
ס"ח רופא בארץ הלל יפה 1891 - 1893 צ"ט ייסוד יישוב חדש
בעצם המלחמה
ראשיתושל
כפר גלעדי
אלכסנדר זייד 1917 - 1918
ס"ט בית חרושת
לזכוכית בטנטורה
מאיר דיזנגוף 1891 - 1895 ק' כפר סבא מרכז
פליטי יפו תל אביב
מנחם י' קליונר 1917 - 1918
ע' ראשיתו של
בית הספרים הלאומי
יוסף חזנוביץ 1895 ק"א הריגול לטובת
אנגליה ומנהיגיו
משה סמילנסקי 1916 - 1917
ע"א הספרים הראשונים
הגיעו לבית הספרים
בירושלים
אפרים כהן-רייס 1895 ק"ב הרדיפות בשל
חשד ריגול
י.ציגל לבני 1917 -1918
ע"ב הרצל ברחובות משה סמילנסקי 1898 ק"ג בגדוד המתנדבים
העברי באמריקה
יפת יודילוביץ 1918
ע"ג הרצל במקוה ישראל תמר קופרשטין 1898 ק"ד הקמת הגדוד העברי
הארץ-ישראלי
משה סמילנסקי 1918
ע"ד בשלהי המאה ה-19
יוסף ויתקין
א. חרמוני 1899 ק"ה מחיי חייל
בגדוד העברי
הארץ-ישראלי
שמעון קושניר 1918-1920
ע"ה שעות כושר שהוחמצו מנחם אוסישקין 1903 ק"ו פסח בגדוד העברי
בבית שאן
שמואל בס 1920
ע"ו הבדוים שבנגב
מבקשים לכרות ברית
זלמן דוד ליבונטין 1903 ק"ז ההגנה על ישובי
הגליל העליון
יוסף טרומפלדור 1920
ע"ז יהודים אריסים
על אדמת בטיחה
משה סמילנסקי 1904 ק"ח רכישת אדמה
בעמק יזרעאל
ארתור רופין 1920
ע"ח מכיבוש העבודה במושבות
עד התישבות עצמאית
שרה מלכין 1905 - 1908 ק"ט העולים הראשונים
מהשומר הצעיר מגליציה
דוהר 1902
ע"ט חוות הפועלים בכנרת רבי בנימין 1908 ק"י ההגנה על פתח תקווה בני המושבה 1921
פ' מהחיים בקבוצת כנרת שושנה שלובשטיין 1909 - 1910 קי"א ראשיתה של נהלל שמואל דיין 1921
פ"א השומר ישראל גלעדי 1907 - 1914 קי"ב עין חרוד
הישוב הראשון
בעמק יזרעאל המזרחי
נ.בנארי 1921
פ"ב מחייו של אחד
מאנשי השומר
אלכסנדר זייד 1904 ואילך קי"ג תל יוסף
הישוב השני של גדוד העבודה
בן-ציון ונסקי 1921
פ"ג יחזקאל חנקין
שומר-צייד
ישראל אהרוני 1907 ואילך קי"ד כפר יחזקאל
מושב עובדים בעמק יזרעאל המזרחי
שמעון קושניר 1921-1922
פ"ד קנית אדמת
הטכניון בחיפה
אפרים כהן-רייס 1908 קט"ו לקראת התיישבות
בבית אלפא
מדברי המתיישבים 1922
פ"ה עלית יהודי תימן אברהם טביב 1909 - 1912 קט"ז ייסוד כפר חסידים ש.שלום 1925
פ"ו שליחותו של
שמואל יבנאלי
לתימן
רבי בנימין 1910 - 1912 קי"ז ראשיתו של משמר העמק ישראל חדרי 1927
פ"ז רבי בנימין בתימן שמואל יבנאלי 1910 - 1912 קי"ח יתד לישוב היהודי בסדום ישראל אבן-גור 1934 - 1936
פ"ח יסוד תל אביב דוד סמילנסקי 1909 - 1910 קי"ט יישוב חומה ומגדל
בבקעת בית שאן
ש.לביא 1937
        ק"כ עין השופט
היישוב הראשון בהרי אפרים
מיומני המתיישבים 1937 - 1938

דוגמאות לזכרונותעריכה

רחובותעריכה

הרשימה הראשונה, ה-58 במספר, שאר ה-57 הם בכרך הראשון, היא מזכרונות של "אליהו אהרון אייזנברג" , תושב ואדי חנין, תר"ן, (1890) על הקמת המושבה רחובות. וכך הוא מספר: אדמת רחובות, "דורן" לשעבר, הכילה 10,600 דונם, והיתה שייכת לנוצרי קתולי בשם אנטון ריק מיפו. יישבו בה רועי בקר וצאן שזרעו חלקות קטנות אך גם שדדו עוברי אורח. בתרמ"ט נודע כי הגרמנים מירושלים, מהנהלת בית היתומים שנלר בקשו לרכוש את השטח לשם הקמת בית ספר חקלאי. גם יווניה עשירה רצתה את השטח עבור בכנסיה היוונית. בינתיים הגיע לאייזנברג מכתב מאגודה רוסית בשם "אגודת האלף" אשר בקשה לקנות אדמה בארץ ישראל, כאשר רוב התשלום עבורה יהיה בעתיד. אייזנברג מישכן את אדמתו, קבל אשראי מסוחר תבואות ושילם דמי קדימה על חשבון הרכישה. האדמה נבדקה ונמצא כי שני-שליש ממנה ראויים לעצי פרי ושליש לתבואה. עקשנות של אחד השותפים למשא ומתן הביאה לכך כי יהיה מיפוי מדוייק של הקרקע. כך הושגו רשיונות לבניית רפתות עם אופציה להפיכתם לבתי מגורים. בתשעה באב הם נקראו לבית הממשל ביפו וקבלו את אישורי הרכישה. הזכרונות שמביא יערי, לעיתים קשורים זה בזה והנה הסיפור השלישי הוא גם על רחובות על ל"התפשטות שיר 'התקוה בימי ייסוד רחובות." מכאן עובר המחבר, ברשימה אחת, לצפון הארץ ומספר את סיפורו של דוד ש. שוב על ייסוד המושבה משמר הירדן.

משה סמילנסקיעריכה

חלק של הכרך השני מביא את סיפוריו של האיכר, הסופר משה סמילנסקי על  : "חאן מנעולי" - מרכז המושבות ביפו ועל "יום עבודתי הראשון" בראשון לציון כאשר הסובבים אותו לועגים לו. על הספקולציות בקרקעות , הוא מביא את הסיפור על "ימי טיומקין בארץ. אחד העם מבקר בארץ ומנחם אוסישקין מספר על החג הפסח שעבר עליהם בירושלים - חויות אשר ישמשו חומר למאמריו של אחד העם. משה סמילנסקי מתאר את ימיה הראשונים של המושבה שהיה שותף להקמתה - חדרה. אברהם יערי, בארבע פרקים על חדרה מביא את סיפורו של הרופא הלל יפה ושל בית החרושת לזכוכית בטנטורה.

בשלהי המאה ה-19עריכה

יערי עובר לנושאי תרבות, מספר על ראשית בית הספרים הלאומי וממי התקבלו הספרים הראשונים. בנימין זאב הרצל בארץ, מבקר במקוה ישראל וברחובות. מפי מנחם אושיסקין הוא מביא רשימה על "שעות כושר שהוחמצו", כאשר הציעו שטח אדמה והיהודים לא רכשו אותו ולבסוף באו הגרמנים ובנו עליה את המושבה וילהלמה. עוד החמצה מפי זלמן דוד ליבונטין כאשר הבדווים בנגב, בשנת 1903, בקשו לכרות ברית עם היהודים.

הוא עובר לסיפורי הפועלים והשומרים, על כיבוש העבודה, על חוות פועלים ועל החיים בקבוצת כנרת. הוא מגיע לזכרונות ישראל גלעדי מראשי השומר ועל השומר האגדי אלכסנדר זייד. סטייה קלה משטףה הזכרונות והוא מספר על יהדות תימן. ובטרם תפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא במיא את הסיפורים על : הקמת תל אביב , קבוצת דגניה ומרחביה - היישוב הראשון בעמק יזרעאל.

פרקי השלמהעריכה

בסיום הספר מופיעים שלושה מפתחות:

  • ציונים ביליוגרפיים - המקורות לכל אחד מהזכרונות.
  • מפתח לשמות האנשים והמקורות
  • מפתח שמות כותבי הזכרונות

שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית