Fandom

Ventura Daniel Wiki

חבורת עבדת

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Hanegev near Nizana.jpg

חבורת עבדת ליד ניצנה

חבורת עבדת היא תצורה גאולוגית בארץ ישראל שהוגדרה באזור עבדת על ידי עזרא גבירצמן בשנת 1989. החבורה מכונה בעבודות קודמות על ידי זלצמן, (1964) וגולני, (1961) "הקבוצה הגירית" או"הקבוצה האיאוקנית".[1]

הסלעים המרכיבים את חבורת עבדת הם: גיר וקרטון. הסלעים משתנים, הן בחתך אנכי והן במרחב, מגיר קשה עד גיר קרטוני ועד לקרטון. גיל החבורה הוא איאוקן.

חבורת עבדת מונחת על חבורת הר הצופים. סלעי החבורה שקעו בסביבה ימית ולכן מכילים מאובנים ימיים. מעליהם מופיע רצף של חולות וחלוקים ששקעו באגמים ובנחלים, כלומר בסביבה יבשתית.

חבורת עבדת בונה את קער שכם וסלעי שולטים במחצית המזרחית של גיליון המפה טופוגרפית של שכם.

הגדרת החבורהעריכה

בתקופת האאוקן היו שני אירועי הצפה בנגב, האחד באאוקן התחתון ורוב האאוקן התיכון והשני באאוקן העליון. במהלך שתי הצפות אלו הורבדו סלעי הנגב. בעקבות תהליכי סחיפה שבמהלכם נסחפו סלעי האאוקן העליון שכיסו את רמת ברנע נחשפו מבני חבורת עבדת המהווים היום גג רמה זו. באזור הר חמרן ורמת ברנע נחשף חתך מלא של יחידות הסלע ששקעו בתקופת האאוקן בהר חמרן ניתן לראות את בסיס חבורת עבדת מן האאוקן התחתון ובהר חורשה ניתן לראות את תצורת הר עקרב מן האאוקן המאוחר.

כמאגר מיםעריכה

שכבת סלעי הקירטון של חבורת עבדת מגיל האאוקן משתרעים על שטח נרחב בשפלה הדרומית ובצפון מערב הנגב[2]. מקצתם נחשפים על פני שטח (במזרח) ומקצתם מכוסים בשכבות סלע צעירות יותר (במערב). בתוך סלעי הקירטון משולבות שכבות של גיר ומעט שכבות צור דקיקות. העובי המקסימלי של סלעי חבורת עבדת מגיע ל- 30 מ'.

אקוות האאוקן מכילה מים מועטים, והמילוי החוזר ממוצע מוערך ב-15-10 מטר מעוקב לשנייה. האקווה מכילה כמות מים זעומה למרות השתרעותה הגאוגרפית הרחבה, וזאת משלוש סיבות :

  1. הגשמים באזור מועטים.
  2. קשה למים לחלחל לתוך האקווה בשל תכונותיה ההידראוליות הגרועות.
  3. האידוי והנגר העילי גדולים יחסית.

בשומרוןעריכה

חבורת עבדת מתבטאת בהרי השומרון בסלעי גיר וקרטון עם מעט צור וקוורצוליט מגיל האאוקן בעובי כולל של 350 מטר בשומרון ועובי גדול יותר 600 מטר בהרי הגלבוע. הסלעים מכילים מאובנים, בעיקר מיקרוסקופיים, המעידים על הרבדה בים רדוד.

מחשופי החבורה מרוכזים בשני גושים גדולים משני צידי קמר הפריעה: האחד, מזרחי בקער הסרטבה והשני, מערבי, בקער שכם ובקער גלבוע

בהרי הנגב הצפוניעריכה

Panorama from the road to Sinai.jpg

מבט למסלע חבורת עובדת

חבורת עבדת, כוללת ביסודה ארבע תצורות עיקריות:

שלוש התצורות האחרונות הן מתקופת האיאוקן התיכון.

באזור הר הנגב מתחתרים ערוצים בגיר ובקירטון, היוצרים נוף טופוגרפי עמוק, וכן אזורים נרחבים שבהם מדרונות תלולים, עם כיסוי קרקעי עם אבנים.

לקריאה נוספת עריכה

  • אלי שדות - רשות שמורות הטבע, יעקב מימרן - המכון הגאולוגי, מיפוי שימושי שטח - גיליון שכם, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ בעריכת יעקב אשל, מכללת יהודה ושומרון - מכון מחקר, 1993, קדומים אריאל.
  • יעקב מימרן - המכון הגאולוגי, הייחוד הגאולוגי של השומרון, מחקרי יהודה ושומרון - דברי הכנס הראשון תשנ"א - 1991, קובץ בעריכת זאב ח' ארליך ויעקב אשל, מכללת יהודה ושומרון - מכון מחקר, 1992, קדומים אריאל, הוצאת ראובן מס - ירושלים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. מקור: הערכת סכנה לגלישות מדרון בזמן רעידות אדמה בגילינות מפה טופוגרפית: טבריה וארבל - עמוד 37 - משרד התשתיות הלאומיות
  2. חיים גבירצמן, משאבי המים בישראל, ירושלים, 2002

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית