Fandom

Ventura Daniel Wiki

חזקיהו המלך

7,433דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share


חזקיהו מלך יהודה בשנים 726 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד לפני הספירה. בתקופת מלכותו חרבה הממלכה השכנה ממלכת ישראל בידי האימפריה האשורית החדשה שאף כבשה חלקים ממלכתו. חזקיהו מתואר במקרא כמלך שלחם בפלשתים, מרד נגד אשור ושירש את הפולחן מחוץ לירושלים.

Shiloach.jpg

כתובת השילוח שנחצבה בימי חזקיהו. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי של איסטנבול

התגלתה טביעת החותם של המלך חזקיהועריכה

חותם חזקיהו המלך מאתר עיר דוד שימוש הוגן.jpg

חותם חזקיהו המלך מאתר עיר דוד שימוש הוגן

התגלתה טביעת החוצם של חזקיהו המלך

טביעת החותם ("בולה") של המלך חזקיהו (727 – 698 לפני הספירה) התגלתה בחפירות בראשות ד"ר אילת מזר בעפל, שלמרגלות הכותל הדרומי של מתחם הר הבית. הטביעה אובלית, בגודל 9.7X 8.6 מ"מ, הוטבעה על גבי טין רך (בולה) בגודל 13X12 מ"מ ועובי כ 3 מ"מ. במקור, הבולה חתמה מסמך שנכתב על פפירוס ונשמר מגולגל וקשור בחוטים דקים, שאת הסימנים שלהם רואים בגב הבולה סביב הטביעה ישנו שקע שהותירה מסגרת הטבעת שבתוכה שובץ


החותם. על הטביעה מופיעה כתובת בעברית עתיקה: "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה", וסמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' (סמל החיים).

הסמלים המופיעים על טביעת החותם מהעפל מעידים שנעשה בערוב ימיו של חזקיהו, כאשר סמלי השלטון הממלכתי-מנהלי וסמלו האישי של המלך השתנו מדגם חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת, סמל לעצמה ושלטון, שרווח במזרח הקרוב הקדום, לדגם שמש מכונפת, סמל המדגיש את החסות האלוהית המקנה לשלטון את עצמתו, שרווח גם כן במזרח הקרוב הקדום ואף שימש כסמל השלטון למלכי אשור.

ניתן לשער שחזקיהו עשה את השינוי בסמלים משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההשפעה האשורית, כאשר חש מספיק חזק כדי להדגיש את ריבונותו המדינית, והשנייה נבעה מהכרתו הגוברת במשמעותה של חסות אלוהי ישראל על שלטונו. בעוד שעל הסמל הממלכתי-מנהלי, הטבוע על גבי הקנקנים של המלך, השתנה הסמל לדגם שמש עם כנפיים פרושות לצדדים, הרי שעל הסמל האישי שלו טבע חזקיהו שמש עם כנפיים נוטות מטה כמגוננות ובקצה כל כנף סמל החיים. תוספת מיוחדת זו של סמל החיים מחזקת את ההשערה ששינוי הדגם בסמלו האישי של המלך נעשה לאחר שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו ומשמעות סמל החיים נעשתה מוחשית מאוד (בסביבות 704 לפנה"ס לערך).

הערה שקבלתי מדר' איתן בורשטיין לקסיקון לתרבות הקלאסית - "המעניין שאותו מלך אשר הכרית את האשרה מסתייע בחותמו בסמלים מצריים.סמל האנק ,המופיע בשמו של תות אנק אמון המסמל חיים עבר לנצרות ושם הוא מכונה ‘צלב קופטי’. בנצרות הוא יציין את התחייה"

טעות בעיבור החודשעריכה

מיייחסים לו טעות בעיבור החודש. הוא דחה את הפסח היות וחשב שנשים חייבות בקרבן הפסח ורובן טמאות. אבל הקרבן נעשה גם בטומאה. חז"ל אמרו היו חצי חצי ולכן הוא דחה לפסח שני

וכך מובא במסכת סנהדרין י"ב :"תנו רבנן אין מעברין את השנה מפני הטומאה רבי יהודה אומר מעברין אמר רבי יהודה מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה ובקש רחמים על עצמו דכתיב (דברי הימים ב ל) כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו

דף יב,ב גמרא (דברי הימים ב ל) כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל חזקיהו עליהם לאמר ה' הטוב יכפר בעד רבי שמעון אומר אם מפני הטומאה עיברוה מעוברת אלא מפני מה ביקש רחמים על עצמו שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן בניסן ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני: אמר מר רבי יהודה אומר מעברין אלמא אית ליה לרבי יהודה טומאה דחויה היא בציבור והא תניא ציץ בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו מרצה דברי רבי שמעון ר' יהודה אומר עודו על מצחו מרצה אין עודו על מצחו אינו מרצה א"ל ר' שמעון כהן גדול ביום הכיפורים יוכיח שאינו על מצחו ומרצה אמר לו רבי יהודה הנח ליום הכיפורים שטומאה הותרה בציבור וליטעמיך תיקשי לך היא גופה ר' יהודה אומר מעברין ואמר ר' יהודה מעשה בחזקיה מלך יהודה שעיבר את השנה מפני הטומאה וביקש רחמים על עצמו אלא חסורי מחסרא והכי קתני אין מעברין את השנה מפני הטומאה ואם עיברוה מעוברת רבי יהודה אומר אינה מעוברת ואמר רבי יהודה וכו' אי הכי ר' שמעון אומר אם מפני הטומאה עיברוה מעוברת היינו תנא קמא אמר רבא לכתחלה איכא בינייהו תניא נמי הכי אין מעברין את השנה מפני הטומאה לכתחילה ר' שמעון אומר מעברין אלא מפני מה בקש רחמים על עצמו שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן בניסן אמר מר שאין מעברין אלא אדר והוא עיבר ניסן בניסן ולית ליה לחזקיה (שמות יב) החדש הזה לכם זה ניסן ואין אחר ניסן טעה בדשמואל דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן ואיהו סבר הואיל וראוי לא אמרינן תניא נמי הכי אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן: רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני היכי דמי אמר רב אשי כגון שהיו ישראל מחצה טמאים ומחצה טהורים ונשים משלימות לטהורים ועודפות עליהם מעיקרא סבר נשים בראשון חובה דהוו מיעוטן טמאים ומיעוטן מידחו לפסח שני ולבסוף סבר נשים בראשון רשות דהוו להו טמאים רובא ורובא לא מדחו לפסח שני:


סיכום הקיצורעריכה

במה חטא חזקיה כתוב בדברי הימים (ב' ל' י"ח) "כִּי מַרְבִּית הָעָם, רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַ שּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן, לֹֹא הִטֶּהָרוּ, כּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹֹא כַכָּתוּב, כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר, ה' הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד". ומבואר כאן, שחזקיהו חטא בכך שעשו את הפסח שלא בזמן הראוי לו, וביקש על כך כפרה.

לדעת רבי יהודה, רוב הציבור היו טמאים בעבודה זרה [שמטמאת כמת], וכשחזקיה הפרישם מעבודה זרה, לא יכלו להיטהר עד הפסח, ועיבר את השנה מפני הטומאה, כדי שיטהרו עד הפסח הדחוי. וחטא בזה, כי טומאה הותרה בציבור, ואין מעברים את השנה מפניה. [כן פירש רש"י. אולם בירושלמי מבואר, שעיבר את השנה מפני טומאת מת ממש, שמצאו את גלגלתו של ארונה היבוסי תחת המזבח, ונטמאו בה].

ולדעת רבי שמעון, חזקיה חטא בכך שעיבר את השנה ביום שלושים של אדר. ולדעת רבי שמעון בן יהודה, חזקיה חטא בכך, שאמר לטמאים לעשות פסח שני, כשהיו מותרים לעשות את הראשון בטומאה. שהיו רוב הזכרים טמאים, ורוב הנקבות טהורות, והטהורים והטהורות מרובים על הטמאים והטמאות, הוא סבר בטעות, שנשים חייבות בפסח כאנשים, ואם כן רוב הציבור טהורים, והטמאים נדחים לפסח שני. אולם האמת היא, שנשים אינן חייבות בפסח כאנשים, ומאחר שרוב האנשים טמאים, עושים את הפסח בטומאה.

מהויקיפדיה העבריתעריכה

מקורות לדמותועריכה

דמותו של חזקיהו וקורות מלכותו מתוארים בהרחבה במקרא. בספרות ההיסטוריוגרפית של המקרא הוא מתואר בספר מלכים (בפרקים יח-יט-כ שבמלכים ב') ובספר דברי הימים, שם הוא מכונה "יחזקיהו" (בפרקים כט-ל-לא-לב בדברי הימים ב'), ובספרות הנבואה שבמקרא הוא מתואר בספר ישעיהו, הנביא שמתואר במקרא כבן תקופתו של חזקיהו.

בנוסף, מוזכרת דמותו של חזקיהו בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, כך גם הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם.[1]

תקופת מלכותועריכה

על קיומו של חזקיהו בסופה של המאה השמינית לפני הספירה יש בידינו עדויות חוץ מקראיות, במנסרות סנחריב מוזכר קיומו של "חזקיהו היהודי",[2] אולם על תקופת מלכותו המדויקת אין בידינו עדויות חוץ מקראיות, ואילו במקרא עצמו ישנם נתונים סותרים.

על פי ספר מלכים התרחש כיבוש שומרון בשנה ה-6 למלכות חזקיהו "וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן." (ספר מלכים ב', יח י), כיבוש שומרון מתוארך לשנת 722 לפנה"ס ומכאן שחזקיהו החל למלוך בשנת 726 לפנה"ס, אולם מנגד בהמשכו של אותו פרק בספר מלכים (חלק מספר נבואי) נאמר כי מסעו של סנחריב התרחש בשנה ה-14 למלכות חזקיהו, "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" (ספר מלכים ב', יח יג), מסעו של סנחריב מתוארך על פי המקורות האשוריים לשנת 701 לפנה"ס, ומכאן שחזקיהו החל למלוך בשנת 715 לפנה"ס.

מסע סנחריבעריכה

Taylor Prism-1.jpg

מנסרת טיילור

בשנת 701 לפנה"ס יצא סנחריב במסע צבאי במטרה לדכא מרד רחב היקף בו השתתפו ממלכות רבות באזור סוריה וארץ ישראל. במהלך ההכנות למרד הוא כבש והכניע את ערי הפלשתים שהתנגדו אליו. כדי להכין את ירושלים למצור הצפוי חזקיהו חצב את נקבת השילוח ועיבה את חומת ירושלים באבנים מבתי העיר[3]. המרד נכשל וסנחריב הכניע את הממלכות המורדות זו אחר זו, כבש את הערים המבוצרות ביהודה - כולל העיר לכיש, וצר על ירושלים.

בספר מלכים מסופר כי חזקיהו שלח אל סנחריב, בעודו בלכיש, ממון רב מאוצרות המקדש כדי שלא יכבוש את ירושלים, אך כנראה שוחד זה לא הועיל. בישעיהו ובדברי הימים לא מוזכרת שליחת הזהב. במנסרת שיקגו, כתובת הניצחון של סנחריב בעקבות המסע, מוזכרת כמות דומה מאוד של זהב וכסף שנשלחת על ידי חזקיהו כמס (קנס שמשלם המפסיד במלחמה).

בזמן המצור על ירושלים נשלחו אל ירושלים שלושה שרים אשוריים - תרתן, רב-סריס ורבשקה במטרה לשכנע את יושבי ירושלים להיכנע לאשור, ובמידה שחזקיהו יתנגד - אף למרוד בו. הדובר העיקרי במשלחת היה רבשקה, שם שמשמעותו כנראה היא שר המשקים, והוא נשא נאום ארוך בו קרא אל העם שלא לשעות לעידודיו של חזקיהו ולהיכנע למלך אשור. רבשקה הכיר היטב את השפה בה דיברו אנשי ירושלים, "יהודית" (העברית המקראית), והתעקש לדבר בה במקום בשפה הבינלאומית דאז, הארמית. רבשקה הכיר גם את הרפורמה הדתית שביצע חזקיהו, שבמרכזה עמדה הסרת הבמות, ואת הדעות שכנראה רווחו בעם שהתייחסו למעשה זה כפגיעה בעבודת ה' וחילול הקודש. כאשר חזקיהו שמע את הנאום משריו, הוא עלה והתפלל במקדש ושלח שליחים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא שיתפלל גם הוא לישועה. ישעיהו הרגיע אותו וניבא לו שסנחריב ישוב לארצו וימות שם. רבשקה שלח שוב שליחים אל חזקיהו, עם מכתבים החוזרים על הטענה שהשמיע בנאומו, וחזקיהו חזר והתפלל במקדש. בעקבות תפילתו שלח אליו ישעיהו מכתב, בו ניבא כי צבאו של סנחריב יובס באופן נסי, ולא יפגע בירושלים כלל. מסופר כי באותו לילה יצא מלאך ה' והרג 185,000 חיילים ממחנה אשור. סנחריב חור לארצו, ובשנת 680 לפנה"ס נרצח על ידי בניו.

הינצלותה של ירושלים ממלך אשור, בזמן שכל שאר ערי הארץ נחרבו, חיזקה את התחושה העממית שעודד ישעיהו שהאל מגן על ירושלים ועל מקדשו ולא ייתן להם להיפגע. האידאה הזו טופחה במשך שנים עד אשר בתקופת החורבן, כ-150 שנים מאוחר יותר, ירמיהו הנביא נאבק נגד האומרים "היכל ה'" שטענו שהאל לא יפגע במקדשו. לאנשים האלו הוא קרא להיזכר בחורבן משכן שילה[4].

המערכה על לכישעריכה

תבנית:להשלים


אירועים נוספים על פי המקראעריכה

במקרא יש שלושה מקורות עיקריים למאורעות שאירעו במהלך מלכותו של חזקיהו. המקור הראשון הוא ספר מלכים ב', פרק י"ז - המתאר את נפילת ממלכת ישראל, ופרקים י"ח - כ' המתארים את מלכותו של חזקיהו. המקור השני הוא ספר ישעיהו פרקים ל"ו עד ל"ט שמקבילים, עם שינויים, למלכים ב' מפרק י"ח פסוק י"ז עד סוף פרק כ'. המקור השלישי הוא ספר דברי הימים ב' פרקים כ"ט-ל"ב, בו מלכות חזקיה מתוארת באופן כרונולוגי, בניגוד לשני המקורות האחרים. בנוסף מספר נבואות מספר ישעיהו משקפות כנראה אירועים מימי חזקיהו.

המלחמה בפלשתיםעריכה

בספר מלכים בתאור מלכותו של חזקיהו מסופר על מלחמתו בפלשתים.

Cquote2.svg הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר. Cquote1.svg
מלכים ב', יח ח

תיאור קיומה של מלחמה זו נעדר מתיאור מלכותו בספר דברי הימים, אולם ייתכן שיש סמך לקיומו במקום אחר באותו הספר, בתיאור צאצאי שבט יהודה נאמר, "וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם ... וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיַּכּוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת הַמְּעוּנִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם" (דברי הימים א', ד מא-מג) כאשר בנוסח תרגום השבעים גורסים "גרר" במקום "גדר", העיר גרר ניצבה על אם הדרך בין עזה לבאר שבע, והייתה נתונה תחת שלטונה של עזה הפלשתית.

אישוש נוסף לשליטתו של חזקיהו בפלשת ניתן למצוא במקורות האשוריים, במנסרת סנחריב נאמר על אנשי עקרון כי הסגירו את פַּדִי מלכם לידי חזקיהו, וכי סנחריב העניש אותם על כך, חילץ את פדי מירושלים והחזיר אותו למלכותו על עקרון. בנוסף נמצאו בעקרון שתי חותמות למלך שמקורן בממלכת יהודה.

הרפורמה הדתיתעריכה

הפולחן בתקופה זו היה נפוץ הן במתכונות משפחתיות-שבטיות והן במתכונות ציבוריות ממלכתיות. מקדשים גדולים היו קיימים הן בעיר הבירה ירושלים, והן בערים הגדולות בית אל, לכיש, באר שבע וערד.

במקרא עצמו מצויים שתי גישות נוגדות בנוגע לפולחן הדתי, גישה אחת תומכת בהפצת הפולחן, והשנייה מצווה על ריכוז הפולחן, ואוסרת על קיומו מחוץ למקום המרכזי בירושלים. הגישה האחרונה מוכרת בשם הגישה הדויטרונומיסטית.

חזקיהו המתואר במקרא כמלך צדיק, מתואר במקרא כמלך שיישם לראשונה את ריכוז הפולחן. על פי המקרא הוא עקר את האשרות שהיו עבודה זרה שנפוצה ביהודה והיה הראשון לבטל את עבודת הבמות, ברוח הציווי הדויטרונומיסטי. חזקיהו כיתת את נחש הנחושת שבנה משה, כיוון שהעם התייחס אליו כאל עצמאי והקטיר לו קטורת. תיאור זה תואם לגישה הדויטרונומיסטית הרואה בהפצת הפולחן חטא.

Cquote2.svg הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן Cquote1.svg
ספר מלכים ב', יח ד

הארכאולוג יוחנן אהרוני ניסה לקשור את חורבנו של המקדש והמזבח בבאר שבע ואת ביטול הפולחן במקדש בערד למהפכת חזקיהו, אולם ממצאיו שנויים במחלוקת רבה בין הארכאולוגים, בין היתר משום שייתכן כי הם נחרבו במסע הכיבוש של סנחריב שהתרחש באותה תקופה ולא בגלל פעילותו של חזקיהו.

על עצם קיומה של אותה מהפכה יש עדויות סותרות, כמו התבליט האשורי של חורבן לכיש המתאר חיילים הנושאים כלי פולחן, ומכאן שהפולחן בלכיש לא פסק בתקופתו של חזקיהו. מקובל לומר שהמחבר המקראי ייחס לחזקיהו את המהפכה בהשראת מהפכת יאשיהו שהתרחשה סמוך לתקופת חיבור ספר מלכים, זאת כדי להצדיק את תיאורו במקרא כצדיק, וללא כל ביסוס היסטורי לקיומה של אותה מהפכה.

פסח חזקיהועריכה

לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס בערך, היריבות ההיסטורית בין הממלכות נגוזה ונוצרה הזדמנות לאיחוד מחודש של ממלכת ישראל ויהודה. על פי ספר דברי הימים[5], חזקיהו ניצל את ההזדמנות וקרא לכל שבטי ישראל לבא ולהקריב את קורבן הפסח במקדש בירושלים. חזקיהו אף דחה את הפסח בחודש כיוון ש"העם לא נאספו בירושלים" [6], כנראה בגלל שבלוח השנה של ממלכת ישראל שמפגר בחודש אחרי הלוח של ממלכת יהודה עדיין היה אדר. קריאתו של חזקיהו נענתה באופן חלקי. אנשים רבים מממלכת ישראל הגיעו לירושלים, לראשונה זה שלוש מאות שנה להקריב את הפסח, אך רבים אחרים התעלמו מקריאתו ובזו לה.

המחלהעריכה

זמן קצר יחסית לפני שסנחריב הגיע לירושלים, חלה חזקיהו בשחין ונטה למות. ישעיהו הנביא בא אליו וניבא לו שהוא לא יקום ממשכבו. חזקיהו התפלל, למרות הנבואה הברורה, וישעיהו חזר אליו וניבא לו שתפילתו נענתה - הוא יירפא ממחלתו ואף יינצל ממלך אשור המתקרב. הנביא הורה לו להניח דבלת תאנים על עורו שתביא לריפויו.

בעקבות השמועה על מחלתו שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל שליחים אל חזקיהו. השליחים הגיעו אל חזקיהו לאחר שהבריא, והוא סייר איתם והראה להם את אוצרותיו במטרה לכרות ברית עימם. ישעיהו זעם עליו וניבא לו שאוצרותיו יילקחו לבבל ובניו יהפכו לסריסים בבית מלך בבל.

חזקיהו במדרשי חז"לעריכה

הרפורמה הדתיתעריכה

התיאור הייחודי של הרפורמה הדתית של חזקיהו בספר מלכים הותיר רושם עז על חז"ל שתיארו את דורו כדור בו כל העם היו תלמידי חכמים. על פי המדרש חזקיהו נעץ חרב בכניסה לבית המדרש והכריז כי כל מי שלא ילמד תורה ידקר בחרב, וכתוצאה מזה לא היה בכל ארץ ישראל ילד או ילדה שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה.

המחלה עריכה

בתלמוד הבבלי בברכות [7] מתוארת המחלה של חזקיהו כעונש על כך שהוא לא נשא אישה והוליד ילדים, בניגוד לצו פרו ורבו.
נבואתו של ישעיהו הנביא, "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" [8] מועצמת - "כי מת אתה" בעולם הזה "ולא תחיה" - לעולם הבא. כאשר ישעיהו מודיע לו כי הסיבה לעונש החמור היא הימנעותו מהולדת ילדים, עונה לו חזקיהו כי הוא ראה ברוח הקודש שבניו יהיו רשעים. ישעיהו משיב לו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת, איבעי לך למעבד. ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא, ליעביד!" (תרגום: למה לך להיכנס לכבשונו של מקום, מה שצווית עשה, ומה שרוצה הקב"ה לעשות הוא יעשה.). חזקיהו מבקש מהנביא שישיא לו את בתו לאישה, ואולי זכות הנביא וזכותו שלו תעמוד להם והעתיד של בניו ישתנה, אבל ישעיהו מתנגד ואומר לו שכבר נגזרה גזירה שימות. חזקיהו עונה לו: "בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים".

חזקיהו נתרפא, נשא את בתו של ישעיהו ונולדו לו ממנה בנים, ביניהם רבשקה ומנשה.

בהגהות הב"ח (על אתר) מובא המשך למדרש, ומסופר שכשגדלו שני בניו של חזקיהו המלך, רבשקה ומנשה, הוא הוליך אותם על כתפיו לבית המדרש ללמוד תורה. בזמן הליכתם שמע חזקיהו את שני בניו מתלוצצים ומדברים על ראשו כעל קרבן לעבודה זרה. חזקיהו השליך אותם לקרקע. רבשקה נהרג ומנשה חי והפך למלך יהודה. לפי גרסה זו רבשקה המתואר במדרש איננו רבשקה שליחו של סנחריב, שכן הוא מת בילדותו.

שישה מעשים עריכה

במסכת פסחים [9] מובאת ברייתא המתארת שישה מעשים של חזקיהו, מתוכם לשלושה חכמי דורו הסכימו ולשלושה התנגדו. ברייתא זו חדרה למשנה ומפיעה במשניות הנדפסות כמשנה האחרונה בפרק הרביעי בפסחים.
המעשים שהסכימו להם הם: 1. "גנז ספר רפואות". 2. "כתת נחש הנחושת", הוא נחש הנחושת שיצר משה רבנו במדבר ואנשים עבדו אותו בתור אליל. 3. "גרר עצמות אביו על מטה של חבלים": אביו הוא אחז הרשע. מעשים שלא הסכימו להם: 1. "סתם מי גיחון", כדי שלא יבוא צבא אשור וימצאו מים לשתות, ובכך מנע גם מים מתושבי ירושלים. 2. "קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור". 3. "עיבר ניסן בניסן", כלומר, לאחר שנכנס ניסן עיבר את השנה והחליט שאותו החודש יהיה אדר ב' הפסח יעשה רק חודש מאוחר יותר.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

חזקיהו המלך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

הערות שוליים עריכה

  1. מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ, בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86
  2. אחת מהם במנסרת סנחריב שבמוזיאון ישראל, בטור 3, שורה 18.
  3. ישעיהו כב ט - יא
  4. ירמיהו ז, ג-טו
  5. בספר מלכים העניין לא מוזכר כלל
  6. דברי הימים ב' פרק ל' פסוק ג'
  7. דף י עמוד א
  8. מלכים ב', כ' א'
  9. דף נו עמוד ב

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית