Fandom

Ventura Daniel Wiki

חיים צבי אנוך

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

Hiam zevi enoch.jpg

המייסד והמנהל הראשון של כפר בתיה

חיים צבי אנוך (כ"ז ניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטט, גרמניה - כ"ד טבת ה'תשל"ז 1977, תל אביב), מחנך, נחשב כאחד ממייסדי ומעצבי החינוך הדתי לאומי בכלל ובמסגרת עליית הנוער הדתי בפרט. לימד בבית ספר של הקהילה החרדית. בשנת 1932 עבר לציריך בשוויץ, ובשנת 1934 עלה ארצה. תחילה לימד בבית ספר "מוריה" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לירושלים לבית-המדרש למורים "מזרחי". היום מכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ.

בהדריכו את המדריכים של "עלית הנוער" הוא הגיע למסקנה: שרק במסגרת "עלית הנוער" ניתן לקיים מצוות חינוך אמיתי: דהיינו להבטיח חינוך טוטלי, תוך שילוב מתמיד וכוללני של חינוך אופי ואישי וגם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותי. וכך סמוך להכרזה על הקמת המדינה, בקיץ תש"ח, קיבל על עצמו את הקמתו והנהלתו של כפר הילדים של ארגון נשי מזרחי-אמריקה, כפר בתיה (ע"ש מוקירתו בתיה גוטספלד ). וכך הוא היה נהג לומר: מוכרח אני לבצע, לקיים, להגשים במעשה את מה שאני דורש להלכה זה שנים.

הוא ניסה ליישם בכפר הנוער את הגישה ה הויקיפדיה העברית - נאו-אורתודוקסיה של מוריהו הרב פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל אשר ביקשה ב"דיעבד", ובהמשך "לכתחילה", לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית. הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהיה בהם משום עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על טקסים, נימוסים ואסתטיקה של בית הכנסת.

כפר בתיהעריכה

הפניה לערך מורחב: כפר בתיה

כאשר לימד בסמינר למדריכים של עליית הנוער הדתי הגיע למסקנה שרק במסגרת של חבורת נערים בכפר נוער ניתן להבטיח חינוך טוטלי למסורת ישראל. בכפר נוער ניתן לשלב חינוך אופי ואישי וגם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותי. וכך סמוך להכרזה על הקמת המדינה, בקיץ תש"ח, קיבל על עצמו את הקמתו והנהלתו של כפר הילדים של ארגון נשי מזרחי-אמריקה, כפר בתיה (ע"ש בתיה גוטספלד). אנוך נהג לציין כי עליו "לבצע, לקיים, להגשים במעשה את מה שאני דורש להלכה זה שנים."

אנוך ניסה ליישם בכפר הנוער את הגישה הנאו-אורתודוקסיה של מורו הרב פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל אשר ביקשה בדיעבד, ובהמשך לכתחילה, לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית.

הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהיה בהם משום עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על טקסים, נימוסים, אסתטיקה של בית הכנסת ורכישת השכלה כללית, דהיינו "תרבות המערב". ולכן הוא נהג ללמד יחד גם את ספר הכוזרי ואת מחזהו הקלסי של פרידריך שילר "וילהלם טל" לצלילי "הסימפוניה החמישית של בטהובן" - שילוב שאינו מקובל היום בחינוך הממלכתי דתי.

דרכו בהוראהעריכה

אנוך הציג דרך בהוראה אשר לפיה יש לעורר בתלמיד את הסקרנות לדעת. לאחר שהמורה מציג את הנושא, הוא פונה לתלמידים ומעורר אותם לשאול שאלות. המשכו של השיעור, מורכב לכאורה, מתשובות לשאלות התלמידים.

  • בלימוד מקצוע הגאוגרפיה, בו התמחה, הוא דגל בהצגת מפה במטרה לעורר שאלות עליה מהתלמידים. נקודות מהשאלות נרשמו על הלוח ושימשו בסיס לשיעור של המורה. התלמידים הקשיבו שכן סברו כי המורה עונה לשאלות ואילו המורה, לאחר הכנה מראש, אעביר את נושא השיעור במלואו.
  • בלימוד נושאי תפילה, הנחתו היא כי התלמיד אינו יכול לקלוט בשיעור אחד את מהותה של תפילה מסוימת. ולכן היה ממליץ למורים לבחור מתוך פרקי התפילה, פסוק או קטע, וסביבו לערוך את השיעור. ואכן, הוא היה מראה למורים כיצד ניתן למלא בתוכן בעל עניין, שיעור שלם, על פסוק מסידור התפילה, לדוגמה: "ואנחנו לא נדע מה-נעשה כי עליך עינינו" - מכללת ליפשיץ, פרופ' יוסף וולק, לזכרו של ר' חיים צבי אנוך ז"ל
  • בלימוד התנ"ך הייתה לו המלצה כי המקרים מסוימים לתת לכתוב "לדבר". כך במקרה של הוראת מגילת רות לכיתה ד'. והוא מסביר:"תוכן הסיפור ניתן להתפס בנקל על ידי הגילאיים הצעירים: האירועים המתוארים הם "פשוטים" כלומר ללא "סביכות" במצבים ובדמויות הפועלות בהם".

ב"שיעורים לדוגמה" הוא היה מוביל את התלמידים, ואת הסטודנטים להוראה, כאילו הם גילו את חומר ההוראה והוא הגיש אותו בתור תשובה. השיטה זכתה לתהודה מיוחדת.

הוא אימץ את העקרון שהחינוך בכלל והדתי בפרט, לא תמיד ייתבצע לר רק כתוצאה של מרצונו של התלמיד ולאור המוטיבציה שלו. קיים גם יסוד של הנהגת התלמידים לדרך חיים מיוחדת - גם דתית - ללא מתן הסבר מראש. וכך ר' חיים צבי אנוך כתב במאמרו על "חינוך יהודי דתי": "מהותו של החינוך הדתי" הוא "עשיית נפשות", ותפקידה של הגננת כבר בגיל הרך, להכניס את אותם תינוקות של בית רבן "תחת כנפי השכינה", בשילוב שתי הדרכים גם יחד: "לשמה" ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה"

בבית הספר לחינוךעריכה

אנוך לימד בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בשנות ה-70, עד לשנת תשל"ה.

לקריאה נוספת עריכה

  • אנוך, חיים צבי, עיונים בחינוך ובהוראה, התקין והביא לדפוס: שלמה שמידט, הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"א 352 ע’

ספרי לימודעריכה

הרשימה התקבלה מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.

  • חדר המלאכה, בית הספר "תחכמוני", תל אביב, 1924
  • ספר עמוס - מערכי שיעור לבית הספר, הוצאת אמנות, תל אביב, תרצ"ב - 1931
  • כתיבת הארץ: ספרי עזר לעבודה ולחזרה - קדמת אסיה - צפון אפריקה - דרום אירופה - אסיה אפריקה - אמריקה אוסטרליה אנטארטיקה = אירופה. הוצאת אמנות, 1933
  • כתיבת ארץ ישראל: ספר למוד למתחילים, הוצאת אומנות, 1946
  • אטלס לתלמידים בישראל, עירית תל אביב, 1958
  • ספר דברים בבית הספר - בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות - המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים, תרבות וחינוך -תל אביב, 1967.
  • כתיבת ארץ-ישראל- ספר למוד למתחילים, הוצאת מסדה תל אביב, 1953
  • קרא וכתוב : מקראה ללומדי הבט ושמע שלב א,1969
  • כתיבת הארץ - ספרי-עזר לעבודה ולחזרה
  • מגילת רות, תרבות וחינוך - הוצאת ספרים, 1963.
  • פרקי תהילים : מערכי שיעורים לכתה ה,הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1961
  • מגילת אסתר : חוברת הדרכה למורים, הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963
  • פרקי שמואל ב' : מערכי שיעורים לכיתה ה, הוצאת :תרבות וחנוך המפעל לתרבות ולחנוך, 1963


על חיים צבי אנוךעריכה

המקור: *אנוך, חיים צבי, עיונים בחינוך ובהוראה, התקין והביא לדפוס: שלמה שמידט, הוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, תשמ"א 352 ע’

לצפייה בתמונה מוגדלת הקש פעמיים:
פעם אחת - על הריבוע הקטן לימין למטה
פעם שנייה - ליד הפיסקה " תמונה ברזולוציה גבוהה יותר"

Enoch1.jpg
Enoch2.jpg
Enoch3.jpg
Enoch4.jpg

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית