Fandom

Ventura Daniel Wiki

חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ScopusCemetary.jpg

בית הקברות הצבאי בהר הצופים בצילום מימי המנדט הבריטי

מספרם של חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לפי הרישום בלונדון הגיע ל-12,197 : 9,703 - 80% זוהו והשאר 2,494 - 20% לא זוהו. הם נקברו ב-17 בתי קברות מ-שיח' זוויד בחצי האי סיני עד חיפה. בשנים 1914 - 1918 נקברו בבתי הקברות לחללי האימפריה הבריטית עוד 1,025 חללים המוגדרים כ"אחרים" לא מהאימפריה הבריטית וכן חיילים שנהרגו מפעילות לא-מלחמתית.

בהנצחה של ה"וועדה האימפריאלית" כלולים השמות של 13,350 חללי מלחמה בין השנים 1914 - 1918: 9,703 חללים, הקבורים תחת מצבה על שמם, ועוד 3,647 רשומים על גבי לוחות הזיכרון בירושלים וברמלה. מבין 3,647 שהועלו ללוחות הזיכרון, 2,494 חיילים שנפלו בארץ ישראל ואילו השאר, 1,153 חיילים שנהרגו מחוץ לארץ ישראל - בעיקר בחצי האי סיני ובמצרים או טבעו בים - המשותף לכולם שאין להם קבר.

מבין החללים היו כאלה שנקברו בבתי קברות של העדות שלהם: קתולי או פרוטסטנטי, או לפי דתם מוסלמי, יהודי, או הודי. עם זאת, נקברו חללים מכל הדתות גם בבית הקברות הכללי לחללי המלחמה.

הוועדה האימפריאליתעריכה

קבורה של חללי מלחמות הוא דבר יחסית חדש. עד למאה ה-19 לא ייחסו לקברי חללי מלחמות חשיבות ולכן לא היה להם ביטוי מוחשי או גאוגרפי. בראשית מלחמת העולם הראשונה החלו לקבור על פי שמות.

ההקרבה הנוראית שדרשה מלחמה זו עוררה את ההכרה באחריותה המוסרית של המדינה לקבורתם של חייליה ולהנצחתם. 13 מיליון נהרגו במלחמת העולם הראשונה - לשם השוואה, במלחמתו של נפוליאון ברוסיה נהרגו 400 אלף "בלבד". החדרת ההבנה כי יש צורך בהיערכות מתאימה לקבורת החללים נזקפת לזכותו של פביאן וייר (Fabian Ware), פעיל בצלב האדום הבריטי.

ב-1917 הוקם גוף כללי הממונה על קבורת החללים והקמת בתי הקברות - הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission). הוועדה הייתה אחראית על הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפשו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. יתר על כן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם.

פעולותיה בארץ ישראלעריכה

בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920. סימון הקברים בזמן המלחמה בארץ נעשה באמצעות צלבי עץ זמניים. המקבצים הגדולים ביותר של הקברים היו סמוך לאזורי הלחימה העיקריים באתרים מסודרים יחסית, ולאחר שקיבלה הוועדה האימפריאלית את האחריות לאתרי הקבורה בארץ היא הפכה את הריכוזים לבתי קברות. בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים היה האחרון שהושלם, ב-1927, והוא אחד מבתי קברות צבאיים בריטיים בארץ (בתי הקברות האחרים נמצאים בעזה , באר שבע, רמלה, דיר אל בלח ובחיפה). חלק מבתי הקברות לא נועדו להיות בתי קברות צבאיים בהם נקברים חיילים באופן רגיל, אלא נתפשו כפעולה חד פעמית לשם קבורת חללי מלחמת העולם הראשונה בלבד. בבתי הקברות בבאר שבע, הר הצופים ודיר אל בלח נקברו רק חללים ממלחמת העולם הראשונה. בבתי הקברות ברמלה, בעזה ובחיפה נקברו גם חללים ממלחמת העולם השנייה כאשר ברמלה נקברו חללים כמעט עד לתום השלטון הבריטי בארץ (החללים האחרונים נקברו בסוף אפריל) כולל החללים הבריטיים מפעולות המחתרות ומלחמת העצמאות.

חללים של הכוחות הבריטיים מסוף תקופת המנדט וכן מלאחר תום המנדט (כאשר הבריטים החזיקו שתי מובלעות בתחום הארץ - בחיפה וברמת דוד) נקברו בבית הקברות הבריטי Khayat Beach בחיפה. הקברים הבריטיים בבית הקברות הזה, כמו גם קברים של אנשים שנפלו בשירות בריטניה וקבורים בבתי קברות אחרים, לא צבאיים, בארץ, מתוחזקים על ידי הוועדה.

ברבים מבתי הקברות היהודיים בני התקופה קיימים קברים בודדים הרשומים בבסיס הנתונים של הוועדה. ברוב המקרים אלו הם חללים מבני היישוב או חללים ממוצא יהודי שמשפחותיהם ביקשו לקבור אותם שם (כמו קצין בריטי בן למשפחת רוטשילד שנקבר בראשון לציון אחרי שנהרג בקרב על גבעות מע'אר ליד נס ציונה).

הבריטי האחרון שנקבר בקבורה צבאית בארץ, הוא כלכל ראשי של ספינת סוחר בריטית שנקבר בחיפה בסוף 1948. במקרים מסוימים גם קברים של חללים בבתי קברות צבאיים ישראליים, מוכרים על ידי הוועדה. כזה הוא קברה של חנה סנש בהר הרצל ועוד חמישה חללים.[1]

בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בישראל מתקיימים טקסים צבאיים מלאים בימי הזיכרון הבריטי (11 בנובמבר), והאוסטרלי והניו זילנדי (25 באפריל ו-31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות.

חללי האימפריה הבריטית עריכה

לפי נתוני מ"הוועדה האימפריאלית" עולה כי מספר חללי המלחמה (1914-1918) שנקברו בבתי הקברות הצבאיים הוא 12,197: מזה 75% בריטים,6% מתת היבשת ההודית בטרם ניתן לה עצמאות ו- 6% מאנזא'ק (אוסטרליה וניו זילנד).

עוד קבורים בבית הקברות 1,025 חיילים אחרים, לא מהאימפריה הבריטית או שמתו לא בעקבות פעילות מלחמתית.

בקפלות זיכרון הוצבו לוחות זיכרון ל-3,647 חללי מלחמה שמקום קבורתם לא נודע. חללים אלה נהרגו בארץ ישראל או במצרים ולא ידוע מקום קבורתם. לפי הוועדה, סך הכל הונצחו 13,350 חללי מלחמה: 9,703 - במצבות קבורה ו-3,647 - בלוחות זיכרון

בבתי הקברות הוטמנו גם חיילים בריטיים שנהרגו לאחר מלחמת העולם הראשונה, בין השאר בזמן המרד הערבי הגדול וכתוצאת מפעולות תנועת המרי העברי ובמלחמת העולם השנייה - סך הכל 2,296 חללים, מתוכם 1,933 בריטים. מבין הסך הכולל היו 561 חיילים שלא מתו עקב פעילות מלחמתית.

נוכל לסכם, כי במהלך כיבוש סיני וארץ ישראל ובשנות המנדט הבריטי איבדה האימפריה הבריטית 14,493 חיילים: 12,197 - ממלחמת העולם הראשונה, ועוד 2,296 מתום מלחמת העולם הראשונה, עד תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

הפירוט לפי בתי הקברותעריכה

להלן הפירוט החללים לפי מקום קבורתם [2]:

בית הקברות בריטניה אוסטרליה ניו זילנד דרום אפריקה וקנדה תת היבשת ההודית [3] חללים שלא זוהתה לאומיותם [4] חללי מלחמה בעלי מצבת קבורה מתוכם - מספר חללי המלחמה שלא זוהו אחרים חללי מלחמה בעלי מַצֵּבַת זִכָּרוֹן
באר שבע - בית הקברות הצבאי 1,034 175 31       1,240 67    
דיר אל בלח - בית קברות מצרי [5]|285             285      
דיר אל בלח - בית קברות צבאי 598 37 13 9 67   724   10  
תחנת הרכבת דיר סניד- בית קברות מצרי 192           192      
עזה- בית קברות צבאי 3049 100 20 4 42 1 3215 [6] 781 189  
חיפה - בית קברות הודי 2       47   49      
חיפה - בית קברות יהודי 1           1      
חיפה - בית קברות צבאי 271 28 1 2 3   305 86 1  
ירושלים - בית קברות "באב סיטנה מרים מוחמאמד" [7]|273             273      
ירושלים - בית קברות הודי [8]         79   79   290  
ירושלים - בית קברות לטיני [9]|1             1      
ירושלים - בית קברות פרוטסטנטי [10] 4           4   36  
ירושלים - בית קברות צבאי, ישראל 2,218 144 34 51 2 65 2,449 [6] 100 24 3,296
רמלה - בית קברות צבאי 2,650 60 87 7 491 5 3,295 [6] 964 467 351 [11]
ראשןן לציון - בית קברות יהודי 1           1      
טול כרם - בית קברות צבאי 80       3   83 81 8 [12]  
סך הכל 10,660[6] 544 186 73 734 71 12,197 [6], [13] 2,474 [6] 1,025 3,647

הערות מיוחדות על בית הקברות בעזהעריכה

הוועדה האימפריאלית מוסרת על וונדליזם בבית הקברות. Palestinians vandalise UK war graves ביום 11 מאי 2004 דווח על שבירת 33 מצבות - רובן של חללים אלמונים - וכתיבת כרזות : " "USA equals UK" and "curse will chase you for ever" on the pictures

כמו כן היא הודיעה כי את הביקורים במקום יש לתאם עם המשרד הוועדה ברמלה [14] . הם מודיעים לציבור המבקש לבקר במקום כי הביקור ברצועת עזה הוא באזור של "no man land" ומחייב זהירות. GAZA WAR CEMETERY

על בית קברות צבאי בריטי ממלחמת העולם הראשונהעריכה

בכנס יהודה ושומרון באריאל הוצג הנושא הבא: הבריטים בארץ בנימין: על בית קברות צבאי בריטי ממלחמת העולם הראשונה \ מיכל בן יעקב - המכללה האקדמית לחינוך אפרתה

לבתי קברות פנים רבות והם משמשים כאתרי זיכרון לפרט ולכלל. צורתם מבטאת את ערכי החברה ותפיסותיה בקשר לעברה ולהנצחתו. בתי הקברות הצבאיים נתפסים גם כאנדרטאות המייצגים את האומה ואת האידיאלים שלה, ומעלים על נס את הגבורה שבהקרבת בניה למען קיומה. בכל המובנים האלה אין בולט מהמקרה של בתי הקברות הבריטיים שהוקמו לחללי מלחמת העולם הראשונה, 'המלחמה הגדולה' ('The Great War'). בהרצאה זו אבחון מקרה מעניין של בית קברות צבאי אחד שהוקם בימי המלחמה וטופח לאחר-מכן, אך למרות זאת, נשכח והושכח.

בערב חנוכה תרע"ח (9 בדצמבר 1917) נכנס לירושלים הצבא הבריטי בראשותו של הגנרל אדמונד אלנבי, וצבא העות'מאני נסוג צפונה. בתחילת 1918 התייצב קו החזית צפונה מרמאללה, לאורך הקו הנודע 'עוג'ה - עוג'ה'. בית קברות צבאי הוקם בשטח, סמוך לכביש הראשי על גב ההר, כיום בשטח של היישוב בית אל, בחבל בנימין. בפי הבריטים הוא כונה 'לימבר היל' (Limber Hill Military Cemetery), על שם הקוד הצבאי שניתן לגבעה שעליה הוקם. במשך כארבעה חודשים וחצי, מסוף מאי ועד תחילת אוקטובר 1918, נקברו שם חללים מקרבות וממחלות: חיילים מבריטניה, מדרום אפריקה ומהודו ששירתו בצבא בריטניה וחבר העמים הבריטי וכן חיילים תורכים, ככל הנראה שבויי מלחמה או מתים שגופותיהם נמצאו בשטח.

כ-40 שנה לאחר-מכן ננטש בית הקברות באופן רשמי ואין כל סימן היכר המעיד על ייעודו או על הקברים שהיו שם, ושככל הנראה עדיין נמצאים. עיון בתולדות בית הקברות עולות שאלות רבות לא רק על הסיבות להקמתו, אלא בעיקר על נטישתו

המקור

הערות שוליים עריכה

  1. [1]
  2. מקור: מייל מ"הוועדה האימפריאלית" שתוכנו מוצג בדף השיחה
  3. הודו, לפני חלוקתה למדינות בעת מתן העצמאות בשנת 1947 במינוח הוועדה: Undivided India
  4. במינוח הוועדה: "Entirely Unidentified"
  5. קבורים בו פועלים מצריים שבאו עם הצבא הבריטי - לא זוהה אף חלל
  6. 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 בלוח נרשם ה"סה"כ" המקורי, למרות שהסכום המתקבל מסיכום הטור שונה מהסה"כ המקורי
  7. כולל קברות של 198 פועלים מצרים שמתו במהלך המלחמה
  8. בצמוד לבית הקברות נקברו 290 חיילים תטורקים שמתו בשבי [2]
  9. נמצא בשיפולי הר ציון: כולל שבויי מלחמה בריטיים שמו וכן שוטרים מנדטורים - מהם 10 שהוגדרו חללי מלחמה
  10. בבית הקברות עוד 73 קברות של שוטרים ממשטרת המנדט מקור
  11. לוח הזיכרון כולל רק 74 שמות והוא מוקדש לחללים הבריטים, הגרמנים והטורקים
  12. גרמני אחד ושבעה טורקים
  13. הסיכום צריך להיות 12,267 ההפרש הוא 70
  14. Telephone No. CWGC Ramleh office is: 00 972 89221220

קישורים חיצוניים עריכה

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונהעריכה

Allenbys arival to Jerusalem.jpg

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית