חן ורקר-פזצטות - גבעת חי"ש[]
כמנהלת מוקד האבטחה של אפרת, חן אחראית על כחמישים מאבטחים. כשהיא חוזרת לעבודתה במוקד לאחר חופשת לידה, היא מביאה אתה את בתה התינוקת. חן גרה עם בעלה בגבעת החי"ש, מאחז שצמוד להתנחלות הוותיקה אלון שבות בגוש עציון
חן שירתה בצבא ביחידת המעברים של המשטרה הצבאית בתרקומיא, פיקדה בקורס מעברים בבסיס הדרכה 13 והיתה לוחמת ביחידת קרקל
עד שנת 2011 עבדה חן כמאבטחת ומפקחת בחברת אבטחה בעוטף ירושלים, והיתה אחראית על שמונה יישובים
יוסף, יליד אלון שבות בגוש עציון, גדל במשפחה דתית ויצא בשאלה. יוסף חי וטייל בהודו כמה שנים, ובהמשך חזר בתשובה. באותה תקופה, חן החלה לעבוד כמאמנת לצמיחה אישית ואיכות חיים, אחרי שלמדה בבית הספר גומא לאימון וגישור.
חנה הלוי - בונה בית בגבעה 777[]
חנה הלוי, רווקה דתייה בת 27, החליטה שלא לחכות לבן זוג והחלה להקים לעצמה בית. היא קיבלה אדמה בגבעה 777, המאחז האחרון בשרשרת הגבעות ממזרח לאיתמר - והתחילה ליישר את השטח. חמושה באקדח, נסעה לקנות חומרי בניין ולבחור לעצמה מבנה ארעי בו תגור עד שתסיים לבנות את בית חלומותיה
גבעת ארנון - התהליך להקמת מאחז בשטחי יהודה ושומרון כולל, במרבית המקרים, הצבת מבנים ללא אישורי תכנון ובנייה. כמו כן, על ועד המאחז לפנות למשרד הכלכלה שיכיר בו כאגודה שיתופית - מונח המתייחס לשבעה אנשים או יותר, שפועלים למען המקום. לאורך השנים נבנים למאחז כבישים, מובילי מים, רשת חשמל ואינטרנט.
עם התבססות המאחז, ניתן לקדם במועצה המקומית הצבעה על "שם יישוב". תושבי גבעה 777 הצביעו על האפשרות להחליף את שמה ל"יישוב ארנון", אך לא הצליחו להגיע להסכמה. כל הבתים בגבעה 777 נבנו ללא היתר, והוצאו להם צווי הריסה - שמעולם לא מומשו.
שמואל ברק, חילוני ומדען בגמלאות, הוא מהמקימים היחידים שנותרו לחיות בגבעה. הוא מתגורר בה ללא משפחתו, שחיה בנהריה, ועוסק בגידול גפנים וייצור יין.
ליאורה בן צור - ילידת חווה[]
מילדותה רועה צאן בחוות נוף הנשר בדרום הר חברון. התבגרה תוך עימותים תכופים עם תושבי הכפרים הפלסטיניים באזור, בעיקר בנוגע לשטחי המרעה של הצאן. לאחר מות אביה, החלה ליאורה לשמור בלילות חמושה באם-16 ארוך. כיום, נשואה טרייה וסטודנטית לתקשורת, היא מתלבטת היכן לבנות את עתידה
על חוות טליה (נוף הנשר)
חווה שהוקמה בידי אביה של ליאורה, יעקב טליה, בשנת 1996 על תוואי הקו הירוק. המקום מוכר גם כ"חוות לוציפר" על שם משטרת לַצֵיפָר שהוקמה בתקופת השלטון הבריטי בארץ ונועדה להגן על הכביש המוביל מירושלים דרך חברון אל הנגב. שטח החווה כיום הוא כ-1,500 דונם וחלק משטחי המרעה שלה יושבים בתחום מסאפר יטא, הנמצא בתוך שטח אש 918.
בקורת[]
- שני ליטמן, הארץ, 26 ספטמבר 2017 על עחמושות