Fandom

Ventura Daniel Wiki

חמי טבריה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Pic33c-m.jpg

המרחצאות - בריכת האריות - כנראה מהמאה ה-16 - (ראו להלן) תבליט עץ משנת 1880

חמי טבריה ליד העיר טבריה נובעים מ -17 מעיינות , מהן אחדים גלויים לעין ליד האתר. המים הטרמומינרליים מגיעים לבריכות, אמבטיות ומקוואות, כשהם בטמפרטורה של 60 מעלות ועוברים קירור לטמפרטורה של 37-38 מעלות. המים מכילים מיני מינרליים ומלחים ויש להם סגולות רדיואקטיביות. הטבילה במרחצאות מקובלת על חולי שגרון, מערכת העצבים ומחלות עור- אך ורק אחרי ייעוץ רפואי מתאים. בימי החורף והאביב באים מתרחצים רבים למרחצאות.


האתר נמצא בבעלות חברה אפריקה ישראל בעלת הקומפלקס של "חמי טבריה SPA" הכולל ארבעה מתקנים: הפארק הלאומי חמת טבריה , האתר בו נחנך הספא הראשון בשנת 1929 ובו נמצא חמאם טורקי עתיק, המרכז לטיפולים רפואיים וקומפלקס הנופש והספא.


משמעות השם "חמת"עריכה

השימוש בשם "חמת" אינו מוגבל לטבריה בלבד. הוא מבטא את העובדה כי נביעות רבות, מתוקות ומלוחות, של מים חמים נובעים מן האדמה בכל רחבי עמק הירדן. חמת גדר שוכנת בעמק הצר של נהר הירמוך הנשפך לנהר הירדן שבבקעת הירדן. אזור הבקעה וסביבתה רצוף באתרים אשר בשמם מצוי הרכיב "חמה" או "חמת" דוגמאות לכך: מעיינות חמאם אל-מליח בדרך ממחולה[1] לטובאס בשומרון ו"תל-חמה" ליד המושב מחולה. [2]

תולדות המקוםעריכה

Hotsprings At Tiberias, 1893.jpg

המרחצאות בשנת 1893

Tiberias hot springs.jpg

המרחצאות בשנת 2010 צילם:Adiel lo

Hammat049.jpg

שרידי מרחצאות עתיקים צילם:ori~

עוד בימי קדם העריכו את חמי-טבריה בתור אתר רחצה ומרפא. סביבת נבנתה עיר בשם "חמת" - שם המעיד על סגולות מי המעיין.

על מקורם של המים נאמר: א"ר יוחנן שלשה נשתיירו מהם (ממעינות התהום שנפתחו במבול והם נובעים עדין מים רותחים כמי המבול והם  : בלועה דגדר (גדר קשורה לחמת גדר) וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם (המעין הגדול שבבירם - המקום לא זוהה - כנראה בעבר הירדן צפונית מהכנרת). (תלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין, ק"ח, א')[3]

בתלמוד הבבלי, מסכת מגילה נאמר: " חמת זו טבריא ? ולמה נקראה שמה חמת ? על שןם חמי טבריא" ( ו', א'). הרומאיים הטביעו על המטבעות שיצקו בטבריה את דמות "היגאה" - אלת הבריאות. על הפופולריות של המרחצאות בימי בית שני מעיד המדרש בתלמוד ירושלמי מספר "ומפני מה אין חמי-טבריא בירושלים ? - כדי שלא יהיו עולי רגל אומרים: אלמלי לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלו לשמה. (מסכת שבת, י"ד, ג'). חכמים הרשו להתרחץ במרצאות גם בשבת [4]. במאה ה-14 שאלו רבני הארץ את אחד מרבני ספרד המפורסמים בדבר: "זיעה בימי טבריא מותרת בשבת אם לאו". התושבה הייתה: שהזיעה לחלוטין נאסרה ואפילו בחמי טבריא[5].

'זאב וילנאי בספרו "מדריך ארץ ישראל" משנת 1941 מביא את תוכן מכתבו של חולה שהיה בחמי טבריה:"אצבעותינו נושרות,
אברינו נופלים.
ידינו גידמות,
רגלינו קיטעות,
ברכנו כושלות,
עינינו אופלות.
וחותמים: בשם אחינו המיוסרים דרי חוף קרת ‏‏[6]".

האגדה על חמי טבריהעריכה

החוקר זאב וילנאי מספר על אגדה ערבית, לפיה בימי שלמה המלך קבלו המעיינות את חומם. היה זה, כאשר החולים באו אל שלמה המלך ואמרו לו:"שלמה המלך, חכם אתה מכל האדם. את ירושלים פארת ובית המקדש בנית לנו, אולם מה בצע לנו בכל זאת, אם לא נוכל למצוא תרופה למחלותינו, לכאב רגלינו, לשחין ולצרעת אשר על גופינו, הושיע נא!
ויצו שלמה על השדים ויאמר להם:
שם בגליל ליד טבריה ישנו מעיין - והמעיין היה קר. אתם חייבים לרדת על מעמקי האדמה, להסיק ולחמם את מי המעיין הזה. חיש רצו השדים אל המעיין בטבריה, חדרו למעמקים והתחילו לחממו. ואכן, מים חמים החלו לנבוע מהן והלא הם חמי טבריה המפורסמים, בהם ימצא תרופה לכל חולי-רגלים, נגוע שחין וצרעת.
אולם, כאשר החלו במלאכתם עשה אותם שלמה המלך לחרשים. הוא ידע היטב אם תגיע אליהם הידיעה על דבר מותו, לא יפחדן ממנו יותר ויחדלו לחמם את המעיין. שלמה מת. אולם אל השדים החרשים טרם הגיע הידיעה והם חושבים שהוא עדין חי, ולפי-כך פחדו עדין עליהם והם מחממים את המעיין עד היום.
ורמז לכך אפשר למצוא בדרוש על דברי קוהלת: "ותענוגות בני אדם" אלו הם המרחצאות. "שדה ושדות" -- אלה השדים המחממים אותם. ( לפי קוהלת רבה ב' ה')‏‏[7]

בריכת האריותעריכה

אולם המרחצאות שאינו בשימוש היום מכונה בשם "בריכת האריות". בירכתי הבריכה מצוי פסל של אריה אשר לפי האגדה אם אשה חשוכת ילדים תשב עליו היא תזכה להריון.

הבריכה סובלת מהזנחה. אלי אשכנזי, כתב עיתון הארץ כתב ב-22 דצמבר 2009 כי[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1136834.html אחרי שנים של הזנחה, ישופץ החמאם בחמי טבריה, שזכה לכינוי "בריכת האריות".

הוא סיפר:"לפני שבוע רכש הקבלן הטברייני, יחזקאל מורד, את מלון הולידיי אין ואת המתחם הסמוך, הכולל את חמי טבריה. לדבריו, כשראה את מצבה של בריכת האריות החליט לשקמה. "זה חלק מהמורשת שלנו, לא יכול להיות שהמקום יראה כך. בקרוב יגיעו למקום משמרים ונפעל לשיקום הבריכה".

מדובר במבנה בעל כיפה שבתוכה שובצו גביעי זכוכית בשלל צבעים. ביום חודר אור דרך הזכוכיות ובלילה משתקפים הצבעים במים. סביב הבריכה, שקוטרה 15 מטרים, שני מעגלי עמודים של שיש וגרניט.

שרותי חמי טבריהעריכה

במרצאות קיימת בריכת מים טרמומינרלית מקורה ובריכת מים טרמומינרלית חיצונית, מוקדי ג'קוזי בבריכות הטרמומינרליות, אמבטיית בועות אוויר ו טיפולים אלטרנטיביים בבוץ הפילומה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל חיפה העמקים הגליל החרמון, 1941, הדפסה שלישית : 1948. הוצאת תור ארץ ישראל ירושלים

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. המזוהה עם אבל מחולה, עירו של אלישע הנביא
  2. ראו: ארליך
  3. הערות מפרושו של הרב עדין שטיינזלץ למסכת מנהדרין
  4. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, ה'
  5. הר"ן שו"ת סימן ד' מובא בספרו של זאב וילנאי
  6. וילנאי עמ' 287
  7. וילנאי עמ' 288

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית