Fandom

Ventura Daniel Wiki

חמש מגילות

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Five Megillot.JPG

חמש המגילות בבית הכנסת ביקיר

חמש מגילות - הן חטיבה של חמישה מספרי התנ"ך אשר קוראים בבית הכנסת במועדי ישראל . הוא שם כללי לחמשה ספרים שב"כתובים": שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר.

ואלו המגילותעריכה

  1. מגילת רות - בחג השבועות - מועד הקציר כמו שכתוב במגילה:"וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים" [1]. המגילה מסתיימת בפסוק:"וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד" [2] -הוא דוד המלך - על פי המסורת, "שבועות" הוא יום הולדתו וגם יום פטירתו. וכן כל שושלתו של דוד המלך מפורטת, בסופה של המגילה.
  2. מגילת קֹהֶלֶתחג הסוכות - תחילתה:"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָם" [3] והרשב"ם כתב: "שלמה נקרא קהלת, על שם שקיהל חכמות מכל בני קדם ונתחכם מכל האדם". חז"ל הורו לנו לקרוא את המגילה דווקא בסוכות - זמן שמחתנו. ספר קהלת רחוק מלהיות ספר מדכא, קוראים אותו בחג הסוכות כדי להוסיף לשמחה. הוא חדור ברוח שמחה ואופטימיות ומעניק לסוכות טעם מיוחד.יעקב אסטור על הקשר בין חג הסוכות לקריאה בספר קהלת - אתר אש AISH
  3. מגילת שיר השירים - בשבת חול המועד של חג הפסח. נכתב אף הוא על ידי שלמה המלך לפי הפסוק הראשון:"שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה". תקופתו מתאימה לחודש האביב, מועד חג הפסח. וכך מובא במגילה:"כִּי-הִנֵּה (הַסְּתָו) [הַסְּתָיו] עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"[4]
  4. מגילת אֵיכָה - בתשעה באב - בו נחרב הבית הראשון והבית שני - והכולל קינות אשר חוברו על ידי ירמיהו הנביא
  5. מגילת אסתר - בחג הפורים - מספר את האירועים אשר הביאו לגאולת עם ישראל בימי אחשורוש בעזרת מרדכי היהודי ואסתר המלכה

המדרשים על המגילותעריכה

אביגדור שנאן במאמרו על מדרשי המגילות מונה מספר רב של מדרשים על המגילות:

  • מגילת אסתר - מרדש אסתר רבה, המתחלק לשני חלקים שונים שהם למעשה שני מדרשים, קיים תרגום ארמי ארוך לפרשה - מעו מדרש המשולב בפרפרזות על פסוקי המגילה.
  • מגילת רות - שני מדרשים : מדרש רות קבה ומדרש רות זוטאץ
  • מגילת איכה - כנ"ל.
  • מגילת קהלת - כנ"ל.
  • מגילת שיר השירים - כנ"ל וכן "אגדת שיר השירים".

לדעתו, "כמות המדרשים על כל מגילה ומגילה ושאלת תכניהם של המדרשים קשורות בשאלה מרתקת אחרת: ממתי אנחנו קוראים את המגילות האלה בהקשר של בית הכנסת ?

אשר למגילת אסתר ומגילת איכה, העיתוי מובן. אבל באשר לקשר בין שלושת המגילות האחרות לבין שלושת הרגלים הקשר אינו חד- משמעי. לעיתוי קריאת המגילות יש נימוקים רבים. לדוגמא: ב מדרשלקח טוב מנמק את קריאת מגילת רות בחג השבועות "לפי שהמגילה כולה חסד". וחג השבועות שהוא חג מתן תורה, שגם היא כולה של חסד.

הלכות קריאת מגילהעריכה

לרוב המגילות אין הלכות מחייבות. מה שלא כן לגבי מגילת אסתר. בשלחן ערוך [http://www.shofar.net/Content/Kitzur_Shulchan.htm#סימן_קמא סעיף קמ"א" נקבע בו השאר:

  • חייב כל אדם בין איש בין אשה לשמוע קריאת המגילה בלילה וביום, ולכן גם הבתולות יש להן ללכת לבית הכנסת, ואם אינן הולכות צריכין לקרות לפניהן בבית וגם את הקטנים חייבים לחנך אותם שישמעו קריאת המגילה, ומכל מקום לא יביאו לבית הכנסת קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים.
  • מגילה של לילה אסור לקרות קודם צאת הכוכבים, אף על פי שמצטער הרבה מחמת התענית, אך יכול לטעום קצת קודם המגילה, כגון קפה וכדומה, כדי להחזיק מעט מחולשת התענית.
  • מצוה מן המובחר לשמוע קריאת המגילה בבית הכנסת במקום שיש רוב אנשים, משום דברוב עם הדרת מלך, ולכל הפחות יראה לשמוע אותה במנין עשרה, ואם אי אפשר לקרותה במנין יקרא אותה כל יחיד מתוך מגילה כשרה עם הברכות שלפניה, ואם אחד יודע לקרותה והשאר אינם יודעים, יקרא זה שהוא יודע והם ישמעו ויוצאים אף על פי שאינם עשרה, אבל ברכה שלאחריה אין אומרים רק בעשרה, ואך בלא שם ומלכות יכול גם יחיד לאמרה.

ועוד. בפרק זה יש 23 סעיפים.

מגילת איכה היא נושא לחלק מסעיף קכ"ד כדלקמן:"...ערבית נכנסין לבית הכנסת וחולצין המנעלים ...ומתפללין ערבית בנחת ודרך בכי כאבלים... ויושבים לארץ ומדליקין קצת נרות רק בכדי שיוכלו לומר איכה וקינות, ואומרים איכה וקינות גם כן בנחת ודרך בכי, ומפסיק באיכה מעט בין כל פסוק ופסוק. ומעט יותר בין כל איכה ואיכה. ובכל איכה מגביה השליח צבור קולו קצת יותר, ופסוק האחרון שבכל איכה אומרים בקול רם, וכשמגיע לפסוק השיבנו וגו' אומרים אותו הקהל בקול רם. ואחר כך מסיים השליח ציבור, וחוזר הקהל ואומרים השיבנו וגו' בקול רם וכן השליח צבור". ובשחרית:"ונכון שכל אחד יקרא אחר כך מגילה איכה" [5]


שיר השירים מוזכרת לאמירה במנחה, בערב שבת [6] ובליל הסדר [7]

קישורים חיצונייםעריכה

  • הרב ד"ר רפאל ב' פוזן [8] על הספר עיונים בחמש מגילות מאת גבריאל חיים כהן. ספריית אלינר, הסוכנות היהודית לארץ ישראל,

והוצאת מרכז לוקשטיין, אוניברסיטת בר אילן במאמרו וצריך לברך ולומר על מקרא מגילה

הערות שוליים עריכה

  1. א,כ"ב
  2. ד', כ"ב
  3. א',א'
  4. ב', י"א-י"ב
  5. סימן קכד – הלכות תשעה באב סעיף ג'
  6. סימן עב – גודל קדושת שבת י"ד
  7. סימן קיט – סדר ליל פסח סעיף ט'
  8. מרצה למקרא במדרשה לנשים ובמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית