Fandom

Ventura Daniel Wiki

חפירות ארכאולוגיות בעיר דוד (חניון גבעתי)

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

General view henion givati.jpg

מבט על שטח החפירות

TheTample and City of David ftom Kidron Valley.jpg

שיחזור עיר דוד בדגם - הר הבית בצפון הדגם

The City of David hadiv palace.jpg

שיחזור ארמון בית חדייב - אולי יימצא בחפירות ?

החפירות ב"חניון גבעתי" בעיר דוד מהוות היום (2009) אחת מהחפירות הארכאולוגיות החשובות הנעשות בתחום עיר דוד שבירושלים. האזור הנחפר, בשטח של 3,500 מ"ר, קרוב להר הבית ונמצאות בו שכבות ארכיאולוגיות עשירות. מיקומו של אתר החפירות הוא בהשתפלות השלוחה של עיר דוד לעבר ‏גיא הטירופיאון (המשכו של רחוב הגיא בעיר העתיקה של היום). עד כה התגלו במתחם הגילויים הבאים:

הגישה אל אתר החפירות היא מהדרך היורדת משער האשפות, מול הכניסה לאתר של עמותת אלעד בעיר דוד.

חשיבות אתר החפירהעריכה

חשיבות החפירות באתר המכונה "חניון גבעתי" היא בעומק השכבות, אשר נמצאו ראוית לבדיקה. בקידוח בדיקה שנערך במערב האתר, במטרה לבחון את המבנה הטופוגרפי של השלוחה, נמצא כי במערב האתר "סלע האם" הוא בעומק של 15 מטר ובמזרחו (בכניסה לחניון) - 9 מטר. מימצא המעיד על השינוי טופוגרפי שחל באזור החפירות. אם בעבר, לעיר דוד היה שיפוע במזרח הרי לפי הקידוחים היה לו שיפוע גם למערב - אם כי מתון יותר - לעומת המצב היום שבמערב עיר דוד האזור הוא כמעט מישורי. התחום המיועד לחפירות התמלא בשפכי-עפר - פוטנציאל למציאת ממצאים ארכיאולוגיים. אך עדין אין זה הכל, גם הקידוח העמוק במערב אינו מגיע לבסיס הגיא, הנמצא מערבה יותר. הסרת שכבות המילוי של שרידי המבנים והעפר, בייחוד מהחלק המערבי, עשויה לתרום למידע הקיים על ההיסטוריה העתיקה של ירושלים.

כבר היום ניתן לקבוע, לפי קידוחי היסוד והחפירות שכבר נעשו בשטח, כי עיר דוד אינה שלוחה צרה לכל אורכה. בחלקה העליון, בתקופות האחרונות להתיישבות בה הייתה רחבה. גיא טירופיאון, עמק עושי הגבינה, אותו גיא אשר נחשב לגבול המזרחי של עיר דוד, נסתם ברובו במהלך השנים ועליו התפשטה העיר ונבנו בניינים.‏‏[1] עתה מתברר כי בתקופה הרומית המאוחרת (המאה ה-3) הייתה רציפות בנייה בין עיר דוד לבין ה"עיר העליונה", היום דרום העיר העתיקה .

השטח הנחקר מורכב ברובו ממילוי של אדמה ולכך יש יתרון. רמת השימור של המבנים, שהיו מצויים בו וכוסו בשפכי עפר, היא טובה. אולי זו הסיבה שכבר נמצא בו מטמון גדול של מטבעות זהב ועוד פריטים יקרי ערך שלא נבזזו עם הזמן. בנוסף לכך, בחלק מן המבנים התגלתה הריסה פתאומית של קירות המבנה כתוצאה של רעידת האדמה שאירעה בירושלים בשנת 363, תופעה שגרמה לשמירת השרידים שנפלו תחת המבנה.

עתירה לבג"ץ‏‏[2] שביקשה להפסיק את החפירות במקום (ונדחתה) הביאה את השופטת עדנה ארבל לעסוק גם בחשיבות החפירות:

דומה כי אין מחלוקת על כי החניון מצוי בשטחו של גן לאומי וכי החפירות שנערכו בו עד עתה הניבו יבול ארכיאולוגי מרשים שחשיבותו המדעית וההיסטורית רבה וחורגת מגבולות ישראל. ... חשיבות חשיפת צפונותיה של עיר דוד היא לאומית ובינלאומית, היא אינה מתייחדת לבני העם היהודי אלא יש לה חשיבות לכל מי אשר מבקש להתחקות אחר תולדותיו של איזור זה שהוא ערש הדתות המונותיאיסטיות. חשיבותו של המחקר הארכיאולוגי אינה מתמצה אך בהבנת עברה של הארץ ובאפשרות לבחון אמיתותם של הפרטים הידועים לנו ממקורות אחרים אודותיו, אלא הוא שופך אור על התפתחות התרבות האנושית. ככזה, חשיבותו חוצה עמים וגבולות.

הממצאים לפי תקופותעריכה

הממצאים החשובים שנמצאו עד כה באתר הם מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית. אך עדיין לא הסתיימו החפירות וייתכן כי יהיו ממצאים בעלי עניין גם מתקופות קדומות יותר.

הממצאים הראשוניים שנמצאו באתר החפירות הם ההתקופה המוסלמית הקדומה. מעליהם, ועד לעת החדשה, לא הייתה בנייה בשטח. המבנים של הכפר סילואן הם מהתקופה הירדנית. קתלין קניון כתבה בשנת 1964 כי יש להזדרז לחפור בשטח הפנוי כי השלטון הירדני מתכנן לסלול בו כביש, הוא הכביש המוליך היום לעיר דוד.

התקופה המוסלמית הקדומהעריכה

השרידים הראשונים שנחשפו בשטח היו מהתקופה המוסלמית הקדומה. המסקנה העיקרית הייתה כי שטחה של העיר ירושלים באותה תקופה היה מעבר לתחום החומות המוכר. נמצאו שרידים המעידים על קיום אזור שווקים בעיר דוד. בנוסף נמצאה במקום רשת תעלות ניקוז ראשיות ומשניות בנויות היטב, המעידות על רמת השלטון העירוני.

התקופה הביזנטיתעריכה

עיקר הממצאים עד היום (2009) הם מסוף התקופה הביזנטית: שכונת מגורים ומבנים גדולים של אנשים אמידים. חומת המבנה הגדול שהתגלה מעידה על שימוש באבני בנייה החצובות היטב ומשלימות זו את זו. כן נמצא אוסף רחב של אבני בנייה, לשימוש משני, מימי הבית השני.

לדעת החוקרים, דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, בראשית התקופה הביזנטית פקדה את העיר תנופת התיישבות שהתבטאה בבניה אינטנסיבית. והבנייה התרחבה דרומית מירושלים אל מורדות עיר דוד. ביטוי לכך בשרידי הרחוב המרוצף שירד מצפון לדרום. רעידת האדמה שהתרחשה ביום שני, 19 במאי 363, הביאה לחורבן המבנים ותוצאותיו נראות על פני השטח. יש עדויות לקריסת הקומה השנייה. קירות הקומה הראשונה נוטים לכיוון מזרח - זהה לכיוון נפילת קירות הקומה השנייה.

לאחר ההרס, המבנים לא שוקמו, בחלקם נעשה שימוש חקלאי. עם הזמן, בתקופה הביזנטית המאוחרת, נבנה האזור מחדש ועדות לכך ביתו של פקיד עשיר במינהל ביזנטי, בו נמצא מטמון מטבעות הזהב (ראו להלן).

ביתו של הפקיד עשיר במינהל ביזנטיעריכה

Heraclius22.jpg

חלק ממטמון של 264 מטבעות זהב מימי הרקליוס. נתגלה בעיר דוד בירושלים בדצמבר 2008 - צילם:אסף קרואני, המקור:ויקישיתוף

בצפון האתר נחשף מבנה מהמאה ה-7. חלקו העיקרי הוא מתחת לכביש היורד מהכותל המערבי ואולי ייחשף רק בעתיד. בחדר המערבי ביותר נמצא מטמון של 264 מטבעות זהב. המטבעות נמצאו בצורה מסודרת, קבוצות קבוצות, זו על גבי זו. מהעובדה שהמטבעות לא נמצאו בכדי חרס, החוקרים סבורים כי הן היו צבורות בבד או בחומר אורגני אחד שלא השתמר.

מטבעות הזהב זהות לחלוטין והוטבעו במקום אחד, כנראה בקונסטנטינופול. הן נושאות את דיוקן הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית שמשל בשנים 610-641. המטבעות זוהו ככאלה שהוטבעו בין השנים 610-613. המטבעות הן חדשות, ללא בלאי הן לא הצטברו עם הזמן, אלא הגיעו לעיר בבת-אחת. החוקרים סבורים כי הייתה דחיפות בביצוע המשלוח. אשר לבעלות על המטמון, קיימת השערה כי הוא היה שייך לפקיד ביזנטי בכיר - בעל המבנה.

המבנה נחרב בשנת 614, מועד כיבוש ירושלים על-ידי הפרסים הססנים.

התקופה הרומיתעריכה

מהתקופה לאחר חורבן בית שני אין שרידי בנייה. האזור נותר שומם. נמצאו מעט רעפים עם חותמת הלגיון העשירי, שהמחנה שלו היה במועד חורבן הבית במגדל דוד של היום ולאחר מכן עבר מזרחית לאזור העופל - בקרבת שער האשפות היום.

עם זאת, בהדרגה העיר הרומית איליה קפיטולינה, שהוקמה לאחר חורבן הבית התפשטה במאה ה-2 לעבר דרום העיר, לשטח עיר דוד, לתחום הנחפר בחניון גבעתי.

ביתו של בעל אחוזה רומיעריכה

במזרח ובמרכז שטח החפירה התגלה מבנה של בעל אחוזה רומי מהמאה ה-3. ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה, אומד את שטחו ב-1,000 מ"ר בקירוב. נמצאו בו: שברי ציורי קיר, עמודים, וגם פסל מתאגרף (באזור C) ועגיל פנינה (באזור E - ראו תמונות).

לפי הסטילובטים שנמצאו בשטח מניחים כי במקום הייתה חצר גדולה המוקפת עמודים, ששרידיהם נמצאו באתר. סגנון הבנייה: העמודים, הכותרות, הפסיפסים ושאר הממצאים אופייניים לסגנון הרומי של אותה תקופה

סוף ימי בית שניעריכה

עד כה התגלו שרידים של שני מבנים: הצפוני, הכולל מקוואות טהרה והדרומי, מבנה מרשים ומפואר, שנחשף רק בחלקו הקטן, עם אבני גוויל גדולות, טיוח מעולה ושרידי פרסקו בצבעים שונים - אולי אחד מארמונות בית חדייב. המבנה נהרס במרד הגדול.

שרידים עתיקים יותרעריכה

מהתקופה ההלניסטית התגלה מספר ניכר של כלי יבוא יווניים. סיתות האבנים היה בסגנון ההלניסטי. אתר זה הוא אחד המקומות היחידים בירושלים שבהם נמצאו שרידים מתקופה זו.

אשר לתקופת הברזל, שבה יש עניין רב, עקב היותה תקופה ההתיישבות של מלכי יהודה, נמצאו שרידים בחלק הדרומי-מזרחי של האתר. כך ניתן להעריך את תחום היישוב בישראלי הוא הקדום ביותר. האפיון הכללי של הבנייה הוא של "בתים הבנויים בצפיפות יחסית ובנייתם דלה ובלתי מוקפדת" ‏‏[3]. נמצא גם מבנה אחד חריג בגודלו, שחלקו הגדול מחוץ לשטח החפירה.

לקריאה נוספתעריכה

  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "תרומתן של החפירות בחניון גבעתי לחקר תולדות ההתיישבות הקדומה בעיר דוד", בספר: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, מכון מגלי"ם - עיר דוד ירושלים, אלול תשס"ח
  • דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, "מטמון מחניון גבעתי וחשיבותו לחקר ההיסטוריה של ירושלים בשלהי התקופה הביזנטית", בספר: אייל מירון (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה, מכון מגלי"ם - עיר דוד ירושלים , אלול תשס"ט

קישורים חיצונייםעריכה

תמונות - ספטמבר 2009 עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ‏ הגיא הפריד בין השלוחה הדרומית של הר הבית לבין המורדות הצפון-מערביים של עיר דוד.‏
  2. בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נגד רשות העתיקות ואחרים, ניתן ב-15.9.2009‏
  3. דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, עמ' 107‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית