Fandom

Ventura Daniel Wiki

טבריה

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



Tiberias hotels.jpg

טבריה - מבט מים כנרת - צילם:דוד שי


טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת. ביוני 2009 היו בה 39,500 נפש. שיעור הגידול של תושביה היה בירידה.

ראו גם:


הגאוגרפיה של טבריהעריכה

מתוך אתר העיריה]


PikiWiki Israel 11886 house in galilee street tiberias.jpg

בית אופייני ברחוב הגליל בטבריה, Original Image Name:בית אופייני ברחוב הגליל בטבריה, - הבית בנוי אופיינית מאבני בזלת שחורות ומאבני גיר לבנות. בעבר היה בו "מלון אדלר" ששימש כעמדת הגנה במלחמת העצמאות.- רחוב הגליל בטבריה בנייה בבזלת שחורה בשילוב אבן גיר לבנה - צילם:ד"ר אבישי טייכר


טבריה שוכנת לחופו המערבי של אגם הכינרת. בתחום שיפוטה – רצועת חוף לאורך 7.7 ק"מ . טבריה, מבחינה גיאוגרפית, הינה חלק מאזור הגליל התחתון המזרחי, המתאפיין בקער גדול, המתחיל בעמק בית-שאן ונמשך צפונה עד קרבת דמשק. הקער הופרד ע"י העתקם, אשר יצרו גושים מוטים, שלכל אחד מהם אזור רמתי המסתיים כלפי צפון מזרח במתלול העתק משופע.

הרמות הבזלתיות הנפרדות אחת מרעותה ע"י העתקים קשתיים הן: רמת כוכב – – המוקפת בצפונה בהעתק קשתי החודר לגליל התחתון דרך נחל תבור ומגיע עד לעמק כסולות. רמת כפר תבור (סירין) – מסתיימת בצפון מזרח בהעתק קשתי החודר דרך נחל יבניאל. רמת יבניאל – פוריהמוגבלת בצפון מזרח בהעתקים העוברים את טבריה ואת בקעת ארבל והחודרים לבקעת בית נטופה.


הרמות תבור- יבניאל-פוריה, מכוסות במרבית השטח בזלת, המכונה "בזלת הכיסוי". סוג כזה של כיסוי נפוץ ביותר גם בצד המזרחי של הכינרת על פני רמת הגולן. זו שכבת בזלת שהתפרצה בזמן הפליוקן וגילה 3.1 – 3.7 מיליון שנים.

באזור המערבי צפוני של הכינרת ניתן למצוא גושים מורמים עשויים סלעי גיר ודולומיט מתקופת הקרטיקון: גוש חמי טבריה, גוש תל רקת (פוליה) וגוש טבחה. גושים אלה גובלים במשקעים צעירים מאוד של תצורת הורדוס בזלת הכיסוי ומשקעים אלוביאלים (חומרי סחף צעירים המכסים סלעים מתקופות קדומות יותר) מגיל ההלוקן.

באזור זה, בדומה לחלקים אחרים של בקע הירדן, המכונה גם כשבר הסורי אפריקאי, אופייניות שלוש תופעות שמקורן בגורמים טקטונים: מציאותם של מעיינות חמים ועשירים במינראלים, רגישות ססמית (רעידות אדמה) ושטחי הבזלת שהוזכרו לעיל. היסטוריים אנו למדים על 14 רעידות אדמה שהתרחשו באזור מאז יסודה של העיר טבריה, אחדות קטלניות ביותר. ברעידת האדמה שהתרחשה ב-1 בינואר 1837 נהרסו חומות העיר טבריה ורבים מבנייניה. כ-700 מתושבי העיר מצאו את מותם וכמעט כל הרובע היהודי נהרס. גם ישובים נוספים ניזוקו באותה רעידת אדמה, צפת סבלה אבדות בנפש וברכוש אף יותר מטבריה.

אקטואליה:"פנינה ארכיאולוגית": בטבריה מקווים ששימור העיר העתיקה ימשוך תייריםעריכה

2102869-5.jpg

שרידיו התגלו ב-1990. הדמייה של התיאטרון הרומי בטבריה

אלי אשכנזי דיווח באתר וואלה "פנינה ארכיאולוגית": בטבריה מקווים ששימור העיר העתיקה ימשוך תיירים ומסכם "בשנים הקרובות תציין עיר הכנרת 2,000 שנה להיווסדה. רוב שרידיה העתיקה עדיין קבורים מתחת לאדמה ואת החגיגות מקווים לקיים בתיאטרון מהתקופה הרומית שחשיפתו עדיין לא הושלמה. ראש העיר: "פוטנציאל תיירותי שטרם מומש"" בין השאר נאמר בכתבה:
  • רוב שרידיה של העיר העתיקה בטבריה עדיין קבורים מתחת לאדמה, במבואה הדרומית שלה. בעיר שעל שפת הכנרת מקווים שפיתוח הנכס הארכיאולוגי יניע את גלגלי התיירות שהחלידו בה. בין השנים 2020-2018 תציין טבריה 2,000 שנה להיווסדה, כך על פי היסטוריונים וארכיאולוגים. שיאן של החגיגות, מקווים בעיר, יצוין במופע על צלע הר ברניקי המשקיף אל הכנרת ומרוחק ממנה כ-200 מטרים בלבד.
  • כחלק מאותו פרויקט הוקם "אמפי-דשא" על חלק מרכזי המכסה את העיר העתיקה, למורת רוחו של פרופ' הירשפלד שהלך לעולמו בשנת 2006. הירשפלד שהיה חוקר באוניברסיטה העברית ניהל והוביל כמה עונות חפירה בטבריה העתיקה. הוא אף כתב ספר על העיר, שסוקר את ההיסטוריה שלה מיסודה ועד הכיבוש המוסלמי, וראה בעיני רוחו את העיר העתיקה נחשפת ומזניקה קדימה את טבריה של ימינו. "אחד האתרים היפים בעולם", הוא הגדיר את המקום שאותו ראה "בעל חשיבות עליונה מבחינה היסטורית-יהודית. יש מעט אתרים יפים וחשובים כל כך ברחבי האימפריה הרומית. טבריה זו פנינה ארכיאולוגית"
  • "טבריה שנייה רק לירושלים", משוכנע בן-דוד שרואה הכרח בפיתוח האוצר הארכיאולוגי שבו זכתה העיר. למימוש התכנית הגדולה, שתכלול את שיקום האתרים בהר ברניקי, הקמת הפארק הארכיאולוגי ושימור בתי התפילה, בית המדרש ובית המרחץ, יידרשו על פי ההערכה עוד כ-95 מיליון שקלים.

"היום טבריה היא 'עיר שינה' לתיירים", אמר בן-דוד. "כשני מיליון תיירים לנים אצלנו בשנה, אבל הם רק ישנים בעיר ולמחרת ממשיכים הלאה. חפירה, שיקום ופיתוח שתוביל רשות העתיקות, יהפכו את המקום לאתר תיירות עולמי שיהווה מנוף לכלכלת העיר".

גאולוגיהעריכה

מדד סיכון רעידות אדמה אפס: אין רעידות אדמה 3.00 : המסוכן ביותר (בקכת הירדן) (PGA (g: טבריה: 0.261 הסבר
Tveria ghological.png

- מעובד מתוך המפות הגיאולוגיות של המכון הגאולוגי הישראלי

סייסמולוגיה וטקטוניקה- טבריה מצויה בבקע ים המלח – אגפו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי שחלקו שוכן בגבולה המזרחי של ישראל. מיקום זה הופך את העיר וסביבתה לאזור פגיע מבחינה סייסמית, כפי שניכר בהרס שהתרחש בה לאחר כמה רעידות אדמה קשות, בהן "רעש שביעית" בשנת 749, רעידת האדמה בצפת בשנת 1837 ורעידת האדמה הקשה שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 1927.

רעידות האדמה נגרמות מתנועתו צפונה של הלוח הערבי לעומת הלוח הלבנטיני לאורך הבקע. תנועה זו – בנוסף לתנועתם של גושים במזרח הלוח הלבנטיני – גרמה להיווצרות פערים שהתמלאו באגמים, דוגמת הכנרת שטבריה שוכנת לחופיה. תנועות טקטוניות אלה עדיין נמשכות ומזינות את פגיעותה של העיר לרעידות אדמה.


געשיות - סביבתה של טבריה עוצבה באמצעות כמה אירועים געשיים. באוליגוקן החלה היווצרות השדה הגעשי "חארת א-שאם", המשתרע במזרח בקע ים המלח מערב הסעודית ועד קו התלים הישראלי ברמת הגולן. עדויות לגעשיות בצפון ישראל באאוקן מתבטאות בהתרוממות אזורית. במיוקן החל הביקוע שיצר את השבר הסורי-אפריקאי, ובשוליו התרחשה געשיות שנמשכה עד לפליוקן. בתקופה זו התרחשה פעילות געשית במזרח הגליל התחתון, שנדדה בהמשך לדרום-מזרח[1] – לאזור קניוני הבזלת בשפכם של נחל תבור ונחל חרוד אל נהר הירדן. אירועים פליוקניים שהתרחשו לאורך השוליים המערביים של בקעת הירדן הותירו סלעים פירוקלסטיים עשירים בפצצות געשיות, לפילי וסקוריה, שנחשפו ליד חמדיה.

שרידים לגעשיות הערה מתבטאים בכיסוי דק של סלעי בזלת, שהשימוש בהם מאפיין את הבנייה העתיקה בטבריה. כן מצויות עדויות לפעילות געשית בדמות מעיינות חמים עתירי מינרלים בחמאם אל-מליח, בחמת גדר ובמרחצאות חמי טבריה הסמוכים לעיר.

סלעים פירוקלסטיים ליד קבר מאיר בעל הנס בטבריה

המרקם העירוני של טבריה עריכה

Harry Fenn. Tiberias. 1881-1884.jpg

תמונת היום: טבריה Harry Fenn. Tiberias. 1881-1884

העיר טבריה בנויה בשלושה מפלסי גובה שונים: המפלס התחתון – שגובהו כ- 200 מ' מתחת לפני הים, כולל את המרכז המסחרי והתיירותי של העיר. האזור התיירותי נמצא ברובו בשטח שהיה בעבר העיר העתיקה של טבריה והוא כולל את הטיילת, המדרחוב, בתי המלון והמסעדות ברח' הבנים, האזור המסחרי של רחוב הגליל, אזור התעשייה והשכונות הותיקות (מווריס, אחווה, שיכון א') נכללות גם במפלס זה. מפלס הביניים – גובהו כ-100 מ' ועד לגובה פני הים, כולל את השכונות הותיקות קרית שמואל, דון יוסף נשיא, רמת כנרת, שיכון עובדים, רבי עקיבא וקירית משה (שלבים א,ב,ו-ג). המפלס העליון – מתנשא לגובה 120-240 מ' מעל פני הים, כלומר 450 מ' מעל פני ים כינרת. למפלס זה נוספו שכונות חדשות בשנים האחרונות והוא כולל את שכונת רמת אגוז (שיכון ד'), שיכון ג', פלוס מאתיים, רמת טבריה (שלבים א,ב,ג) שכונת בנה ביתך שלב ד', מורדות טבריה שלבים א,ב, ונוף כנורות. סך הכל נוספו כ- 1500 יחידות דיור במפלס זה


חידוש היישוב היהודיעריכה

Remains Of The Citadel, 1893.jpg

שרידי המצודה של דאהר אל עומר - צילום משנת 1893

בשנת 1740 הרב חיים אבולעפיה הוזמן להתיישב בטבריה. הוא היה רבה של העיר איזמיר, הרב הוזמן לעיר "לחדש את מסורת אבותיו", על ידי שליט הגליל דאהר אל עומר, שכן סבו היה המרא דאתרא של העיר לפני שננטשה על ידי היהודים, שבעים שנה קודם. הרב אבולעפיה חידש והחיה את היישוב היהודי בעיר. בשנת 1742 הרב קבל איגרת מיהודים בדמשק, ביניהם השולחני של סּולֱ‏מאן פאשה שהוא ה"משנה למלך", דהיינו משנה לשולטן הטורקי היושב בקושטא. באגרת יהודי דמשק מבקשים ממנו כי יורה ליהודי טבריה לעזוב את העיר ולעבור לצפת או לעכו. באגרת נאמר כי סולימאן, פחה דמשק, עומד לצאת למלחמה במטרה לכבוש את טבריה, להרוג את דאהר אל עומר, להחריב את בתיה ולפגוע ביושביה. הרב אבולעפיה פונה לדאהר, אשר מונה שלוש סיבות מדוע לא ייתכן כי שסולימאן יגיע לטבריה.

  1. אם ל"שולטן" בקושטא הייתה תוכנית לפגוע בתושבי טבריה, ניתן היה לצפות כי האזהרה על כך תבוא מהיהודים אשר נמצאים בחצרו ולא מדמשק אשר אינה חולשת על טבריה.
  2. אם אכן נגזרה הגזירה על טבריה היא הייתה מוטלת על מושל צידון אשר טבריה בתחום אחריותו.[2]
  3. אין לממשל סיבה לפגוע בדאהר שכן הוא גובה את המיסים עבורו באזור, בזמן וכמות כנדרש ומעביר אליו את כל הסכומים כנדרש ממנו.

המסקנה היא כי למשנה למלך בדמשק אין יכולת לבצע את תוכניתו ורק יש לו איבה כלפי דאהר, שנובעת מקנאה שמקורה באירועי העבר. יהודי העיר משיבים ליהודי דמשק כי מדובר ב"תחבולה" והם לא ייעזבו את העיר. לטבריה מגיע אגרת שנייה מדמשק ובה יהודי טבריה מתבקשים לפנות אותה מיד. בינתיים דאהר מקבל אגרת מהממונה עליו מצידון שאין לה מה לחשוש מפחה דמשק. בין לבין, שליחים מודיעים לדאהר כי צבא סולימאן מדמשק מטבריה ומצויד בשפע של ארטילריה. ואכן תוך זמן מה צבאו נצפה צבאו על תותחיו ק"מ אחד צפונה מטבריה על ההרים. יעקב בירב בזכרונותיו מונה את הצעדים שננקטים בעיר להגנתה:

  1. יהודי טבריה מתפללים להצלה בקברי הקדושים בעיר במערת רבי חייא ובניו יהודה וחזקיהו.
  2. דאהר פונה לאחיו, הנמצא בדיר חנא בגליל, בבקשה כי יכין צבא אשר יחוש לעזרתו.
  3. שליח מהפחה של צידון מבטיח כי ילך לדמשק ויזהיר את סולימאן פאשה מפני צעדים נגד טבריה.

כעבור זמן מתחילה ההתקפה על טבריה: פגזים נופלים עליה לרוב. בירב מספר בזכרונותיו, כי הפגזים נופלים בעיר רק בשדות פתוחים או מגיעים לטווח ים כנרת. בעיר עצמה הבתים לא נפגעים וחיי התושבים נמשכים כסדרן. אפילו אין מצור על העיר והאספקה החקלאית מגיעה לטבריה כסדרה. בהפוגה מחליט דאהר לשלוח את אימו לסולימאן, עם שי כספי גדול, להביע את רגשי הכבוד שהוא רוכש לו, את הנאמנות שלו לאימפריה העות'מאנית ולבקש ממנו כי יַ‏ישוּ‏ב לדמשק. סולימאן לא מגלה נכונות להסיר את המצור. וכך במשך חודשים רבים , הפגזות חוזרות על עצמם, לעיר לא נגרמים נזקים, והאמא יוצאת - ארבע פעמים - עם שי כספי ומבקשת כי יחזור עם צבאו לדמשק. יהודי טבריה שומעים בינתיים כי מגפת דבר פשטה בין יהודי צפת ורואים בכך נס שלא עזבו את העיר.

סולימאן מחזיק בתואר של מנהיג המשלחת הישמית של העולים לרגל] למכה מדמשק, אחת בשנה. מועד העלייה לרגל מתקרב ואם הוא יימשיך את המצור על טבריה הוא יפסיד את תפקידו המכובד. הוא מבקש מדאהר כניעה סמלית: הריסת חלק ממגדל העיר וצעדה של חלק מצבאו ברחובה הראשי של טבריה. אם יסכים לכניעה החלקית והפומבית סולימאן יוכל לשוב בכבוד לדמשק ודאהר יוכל להמשיך לשלוט על טבריה. דאהר אינו נותן בו אימון ומסרב להצעת הכניעה המכובדת. הזמן דוחק וסולימאן נאלץ לחזור לדמשק מבלי הישג כל שהוא. יהודי העיר קובעים את יום הנסיגה, ד' כסלו, ליוםפורים מיוחד ליהודי טבריה.

סולימאן מחליט לבוא לטבריה פעם השנייה. הפעם הוא לא מספיק להגיע לעיר ובדרך אליה הוא נתקף בהרעלת קיבה ומת. ר' יעקב בירב מסיים את זיכרונותיו במשפטים אלה: "כלי המלחמה (של סולימאן) הוסעו לעכו, את ה"פגר" (סולימאן עצמו) הוליכו לדמשק ויום ז' אלול נקבע ליום משתה ושמחה. כי בו נפגר המשנה ומת, כן יאבדו כל אויבך ה', כן תראנו התשועה הגדולה בביאת משיחנו במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון".

החל משנת 1777 התיישבו בטבריה קבוצות של חסידים ממזרח אירופה, בהנהגת רבי מנחם מנדל מויטבסק. ב-1 בינואר1837 נחרבה העיר ברובה ברעידת אדמה חזקה. רוב חומות העיר קרסו ומאות מתושביה ניספו.

טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש יחד עם ירושלים, צפת וחברון) שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן ב|מאה ה-19.

קברים עתיקיםעריכה

מלבד בית העלמין העתיק בטבריה מצויים בו הקברים הבאים: (לפי אתר העיריה):

רבי מאיר בעל הנס - גדול התנאים בדור הרביעי, תלמידו החשוב ביותר של ר' עקיבא. נטל חלק חשוב בסידור המשנה. קברו נמצא בסמוך למרחצאות חמי טבריה.

רבי עקיבא (בן יוסף) – גדול התנאים, היה מופת בחייו, רב הפעלים בתורה ובמעשים ובמותו על קידוש השם. פעל במאות ה-2-1 לסה"נ, קברו נמצא במדרון המערבי ליד השכונה הנקראת על שמו.

רמח"ל (1747-1707) – רבי משה חים לוצאטו, מקובל ומשורר נודע, נחשב לאבי הספרות העברית החדשה, נפטר בשנת 1747 בעכו ולפי המסורת נקבר בטבריה סמוך לקברו של רבי עקיבא.

רבי חייא - תנא, מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, עלה מבבל והתישב בטבריה במאה השלישית לסה"נ, לצד קברו קבורים לפי המסורת שני בניו יהודה וחזקיה. הקבר נמצא בסמוך לשכונת קרית משה.

קברי האמוראים - "תלמידי דרב של כל בני הגולה..." רבי חננאל ורבי ברונא הם אמוראים בבליים בדור השני, תלמידיו של רב ומוסרים בשמו, יחד עימם מוזכר גם רבי יוחנן (בר נפחא), גדול אמוראי א"י בדור השני, יסד בית מדרש בטבריה, שבו לפי המסורת נחתם התלמוד הירושלמי, ידוע שנפטר בשנת 279 לסה"נ. קברי האמוראים נמצאים בסמוך לשכונת רווקיה.

רבי כהנא (השני) – אמורא בבלי בדור השני, עלה לא"י והתיישב בטבריה, במחיצתו של רבי יוחנן. מערת רב כהנא נמצאת במעלה ההר. כשנכנסים בשער בית המלון הולידיי-אין, עוברים בצד קבר ירמיה וממשיכים מעט למעלה.

רבי ירמיה – מגדולי אמוראי א"י בדור השלישי והרביעי, יליד בבל שעלה בימי נעוריו לא"י, והיה מראשי חכמי הדור, כנראה, לעת זקנתו, היה גם ראש ישיבת טבריה. קברו נמצא בסמוך לחמי טבריה, מרחק 25 מ' משער בית המלון הולידיי-אין.

קבר האמהות - יוכבד אמו של משה, ציפורה אשתו, מרים אחותו, אלישבע אשת אהרון הכהן, זלפה ובלהה. מסורת קבורתם של האמהות בטבריה קיימת דורות רבים. קבר האמהות נמצא בסמוך למלון פרדייז-שרתון.

רבי יוחנן בן זכאי - גדול התנאים מהדור הראשון, חי בסוף ימי הבית השני עד השנים הראשונות אחרי החורבן. קבור בטבריה לצד מכלול הקברים שבחצר הרמב"ם.

הרמב"ם (1204-1138) - רבי משה בן מימון, גדול הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף ואיש מדע חשוב בימי הביניים ובדורות הבאים, נפטר במצרים בשנת 1204 וציווה לקברו בטבריה "כי שם קברי ישראל מפורסמים".

רבי מימון בן יוסף – אבי הרמב"ם, מגדולי דורו ובעל השפעה. לפי המסורת נפטר בשנת 1166 ונקבר במחיצת בנו.

רבי דוד (בן אברהם) הנגיד (1300-1212) – נכדו של הרמב"ם. שימש נגיד של קהילות מצרים, סוריה וא"י, לפי המסורת נקבר ליד סבו.

רבי ישעיה הלוי הורוביץ (1630-1565) - הידוע בכינוי "השל"ה הקדוש", קיצור שם חיבורו הידוע "שני לוחות הברית". רב ידוע, מקובל וממעצבי המוסר היהודי בעת החדשה, נפטר בטבריה בשנת 1630 ונקבר לצד קבר הרמב"ם.


התרופה של טבריהעריכה

25776053.jpg

באתר חדשות "סביב טבריה" נכתב על התרופה של טבריה : 70 סוגי צמחי מרפא יעטרו את כיכרות העיר

בשבועות הקרובים , טבריה תהיה ירוקה ובריאה יותר . בזכות משרד התיירות והחברה הכלכלית של העיריה יהיה לנו יותר ירוק בעיניים לפחות שבעים סוגים שונים של צמחי מרפא על פי שיטת הרמבם, ישמשו לנוי ברחוב הראשי של טבריה רחוב הגליל ששודרג בשנים האחרונות ביוזמת משרד התיירות . הצמחים יעטרו גם כיכרות ואיי תנועה ברחבי העיר.

נציג החברה הממשלתית לתיירות (חמת)והחברה הכלכלית של עירית טבריה גבעתי בן יוסף ,המשמש גם כנציג הקרן הקיימת בפיתוח יער שויץ , אמר כי צמחי המרפא יצמ חו במקומות רבים בטבריה ותלמידי העיר ילמדו על תכונותיהם הרפואיות. בן יוסף ,הדגיש כי הרעיון של שתילת צמחי מרפא הוא של ראש העיר זוהר עובד .

יצויין כי חווה לגידול צמחי מרפא ברוח הרמב"ם הוקמה לפני כמה שנים בכפר הנוער הודיות שבגליל התחתון .. צמחי המרפא בטבריה ייסופקו על ידי משתלות מעמק יזרעאל


נמל תעופה טבריהעריכה

פעל בין השנים 1931 - 1942 ראו ערך מורחב:נמל תעופה טבריה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. Yishai Weinstein, Spatial and temporal geochemical variability in basin-related volcanism, northern Israel, Journal of African Earth Sciences, Volume 30, Issue 4, May 2000, Pages 865–886
  2. במאה ה-17 נוצר וילאת (פלך) חדש - וילאת צידון, שאזור הגליל עבר לתחום אחריותו משליטה של הפחה של דמשק

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית