FANDOM


Beit alfa01

תקופת טבת בגלגל המזלות בבית הכנסת בבית אלפא - צילם:Talmoryair

חודש טבת הוא העשירי במנין החודשים שאנו מונים מניסן וכך הוא נקרא במקרא: החודש העשירי. החודש מוזכר במקרא: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת"(מגילת אסתר,ב', ט"ז).

מזל החודשעריכה

מזלו של החודש – גדי, שבו יוצאים הגדיים למרעה בשדות. מה ענין טבת למרעה הגדיים? – שכן, אם ירדו גשמים בעונתם, בחשון ובכסלו, ולא ירדו בטבת – סימן ברכה הוא זה לכל השנה; וכשאין גשמים בטבת, שדות המרעה מתחילים להוריק והמרעה כבר מספיק לגדיים.

התעניותעריכה

בחודש טבת שלוש תעניות זו אחר זו, על שלוש פורעניות שבאו על ישראל בימים: שמיני, תשיעי ועשירי בטבת. התעניות של ח' וט' טבת נקראים תעניות צדיקים ואין מתענים בהם אלא יחידים בלבד, ואילו התענית של עשרה בטבת – תענית לכל הציבור.

בעשרה בטבת סמך נבוכדנצאר מלך בבל על ירושלים ושם עליה מצור שלוש שנים עד שהובקעה העיר בתשעה לחודש תמוז מן השנה השלישית לתחילת המצור.

נאמר בזכריה: "כה אמר ה' צבאות צום... וצום עשירי לבית יהודה לששון ושמחה ולמועדים טובים", ופירשו חז"ל: צום עשירי זהו צום עשרה בטבת... וכל ישראל מתענים בימים אלו מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר ולפתוח הלבבות לדרכי תשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ולמעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרמו להם ולנו אותם הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב מעשינו כמו שנאמר "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם במעלם אשר מעלו בי"...

אמרו חכמים: 'כל דור שאינו נבנה (בית המקדש) בימיו – מעלין עליו כאילו הוא החריבו'. לפי שיש בכוחו של כל דור ודור לעורר עליו רחמי שמיים לגאול את ישראל מיד צר ולקבץ כל נדחיו לארצם ולבנות להם בית הבחירה. ובמה? בתשובה שלימה ובתיקון עוונות הראשונים. וכל זמן שהישועה לא באה, סימן הוא זה שעדיין לא שבנו מחטאינו ואנו נמקים בעוונותינו ובעוונות אבותינו איתנו, ומשהים את הקץ לבוא, וכאילו חס וחלילה אנחנו גרמנו את החורבן.


תקופת טבת עריכה

חז"ל נהגו לחלק את השנה לארבע תקופות. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז (מסכת עירובין,נ"ו). "תקופת טבת" כוללת את החודשים: טבת-שבט-אדר). מקובל שהמועד המקביל בלוח השנה הוא מסוף דצמבר עד תחילת ינואר. "קור – זו תקופת טבת", כך נאמר פרקי דרבי אליעזר (ז').

לפי השרות המטראולוגי, טמפרטורת המינימום המוחלטת (מ"צ) הייתה:


העיר הטמפרטורה התאריך
תל אביב 1.9- 7 פברואר 1950
בית דגן 2.2- 27 דצמבר 1972
הר כנען 9.0- 6 פברואר 1950
ירושלים 6.7- 25 בינואר 1907
באר שבע 5.0- 31 בינואר 1931
אילת 0.9+ 7 בפברואר 1950

מעשה הלל הזקןעריכה

"אמרו עליו, על הלל הזקן, שבכל יום ויום היה עושה (=עובד) וּמִשְׂתַּכֵּר בטרפעיק (=חצי דינר). חציו (של הסכום) היה נותן לשומר בית המדרש (כדמי כניסה), וחציו – לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.
פעם אחת לא מצא (עבודה) לְהִשְׂתַּכֵּר (כסף), ולא הִנִּיחוֹ (=לא נתן לו) שומר בית המדרש להיכנס. עלה הלל הזקן... וישב על פי הארובה כדי שישמע דברי אלוהים חיים (=דברי תורה) מפי שמעיה ואבטליון. (תלמוד בבלי, יומא, ל"ה,ב')
... אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו (על הלל הזקן) שלג מן השמים.
כשעלה עמוד השחר (בשבת בבוקר) אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום מעונן הוא?
הציצו (למעלה) וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו... שלג. פרקוהו (=הורידו ממנו את השלג) והרחיצוהו (=רחצו אותו) וְסָכוּהוּ (=מרחו את גופו בשמן), והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: ראוי זה (הלל) לחלל עליו את השבת."
(מתוך "ספר התודעה").


(מתוך "ספר התודעה").

מקור השםעריכה

מקור אפשרי לשם החודש: שאילה מן הניב הבבלי של האכדית, בה נקרא החודש בשם ṭebētu. שם זה גזור מהשורש האכדי המקביל לטב"ע העברי, והוא ניתן כנראה לחודש בעקבות הגשמים והבוץ העמוק המאפיינים אותו. המילה נשאלה לעברית כנראה בימי גלות בבל או בתקופת בית שני, אולי בתיווך הארמית.ויקי מילון


Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית