FANDOM


ראו גם:גניזת אפגניסטן

Afghan family Pashtun home.jpg

משפחה משבט הפתנים - אולי צאצאי שבט אפרים ראו בערך על השבט

הועתק מהויקיפדיה העברית

יהדות אפגניסטן היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר במדינות מרכז אסיה.

ישנו חוסר הסכמה עמוק באשר לשאלה, מתי הוקמה קהילת יהודי אפגניסטן. יש הסוברים כי הקהילה הוקמה על ידי חלק מגולי גלות בבל בשנת 720 לפנה"ס או מאוחר יותר, כחלק מפריסת יהודי גלות בבל בשנת 586 לפנה"ס. אחרים סוברים כי היהודים הגיעו אליה רק בסביבות המאה ה-8 לספירה. לפי הממצאים הארכאולוגים ידוע כי במהלך המאה ה-8 אכן ישבו יהודים באזור שבו נמצאת כיום אפגניסטן, והממצאים המדברים על התקופה שלפני כן הם מעטים ואינם מוסכמים על כל המומחים כהוכחה חותכת להתיישבות יהודית במקום. ישנן עדויות על המצאות יהודים באפגניסטן במהלך המאה ה-8 והמאה ה-10, מצד פרשני המקרא וכן מצד סופרים קראים שישבו בפרס. בנימין מטודלה מספר על קהילה של כ-80,000 יהודים, אך ההערכה עומדת על כעשירית מהמספר הנקוב.

במשך כל השנים, הייתה יהדות זו בקשר הדוק עם יהדות בבל, ומאוחר יותר גם עם יהדות פרס, עם יהדות פקיסטן וכן עם יהדות קוצ'ין שבהודו.

ימי הבינייםעריכה

בתקופת ימי הביניים היו מרכזים יהודים בערים קאבול, באלך, נישאפור, מרב, הראת וגזאני.

באלךעריכה

באלך נמצאת ליד מזר א-שאריף של היום. בכתביו של הגאוגרף הערבי אבן כורדאדבה מוזכרים ה"רדאנייה"-קבוצת סוחרים יהודים ממדינות שונות במאה ה-9 וכן "אנשים המכנים עצמם יהודים" המזוהים או כקראים או ככוזרים.

קאבולעריכה

קאבול מוזכרת כאחת הערים בהן היו קהילות יהודיות משמעותיות באפגניסטן. קאבול הוקמה כתחנת עצירה מרכזית בנתיב הסוחרים בין מרכז אסיה ואיראן להודו. היהודים שישבו בה היו בעיקר סוחרים שחיו בשכונה נפרדת בשם "מאהל אל-יהודייה" ובה בוצע סגר לילי כך שבכל לילה לא הורשו היהודים לצאת ולהיכנס אל הרובע עד עלות השחר.

מרבעריכה

מרב מוזכרת כבר בתלמוד הבבלי בסיפורו של מסעו של אחד האמוראים. היהודים במקום מוזכרים ברשמים מוסלמים מסוף המאה ה-7 ותחילת המאה ה-8 וכן מוזכר יהודי ספיציפי בשם "עקיבא" אשר תפקידו היה גביית מיסים מבני הקהילה היהודית בעיר.

גורעריכה

בחלק ההררי באפגניסטן נמצאת גור. על קיומה של הקהילה המשגשגת בעיר זו ניתן ללמוד מממצאים שנתגלו ב-1946 בבית קברות יהודי עתיק של בני הקהילה. המצבות הראשונות הן מהמאה ה-8 והאחרונות הן מהמאה ה-13. סוף הקבורה במקום באה בגלל כיבושים של המונגולים אשר אילצו את היהודים במקום להתאסלם. על המצבות היה כתב עברי והתוכן נכתב בעברית, ארמית וניב יהודי בשם פרסית יהודית.

הראתעריכה

הראת היא עיר במערב אפגניסטן. בה הייתה קהילה גדולה ומשגשגת עד מאוד. במשך תקופה ארוכה למדי נשאה בתואר של הקהילה הגדולה מכל קהילות אפגניסטן. היהודים בהראת היו קרובים מאוד לבני יהדות איראן בגלל קרבתם הגאוגרפית אליהם. בשנת 1840 הגיעו אליה כ-200 משפחות מהעיר משהד שבאיראן לאחר שנאנסו להתאסלם שם. מסיבות שונות עזבו יהודים רבים את הקהילה במהלך השנים ועד אמצע המאה ה-20 נעלמה הקהילה היהודית בעיר כמעט כליל. שרידי הקהילה היחידים שנשתמרו הם ארבעה בתי כנסת שנתגלו בשנת 1978 וארון הקודש של זה שנשתמר במצב הטוב ביותר הועלה ארצה לירושלים כזיכרון מקהילה גדולה ומשגשגת זו.

העת החדשהעריכה

מהמאה ה-16 ואילך, נוצר נתק בין יהודי אפגניסטן ליהודי פרס כתוצאה מחלוקת שתי מדינות אלה לזרמים מוסלמים שונים המנוגדים זה לזה. אפגניסטן ומרכז אסיה פנו לסונה ופרס נטתה לשיעה. משלב זה ואילך הייתה אפגניסטן מנותקת יחסית משאר העולם היהודי, שכן קהילות מרכז אסיה היו קטנות עוד יותר ממנה ולא היו גם להן קשרים עם יהודי המדינות האחרות. כתוצאה מנתק זה התקדמה היהדות במרכז אסיה באיטיות רבה יותר מקהילות יהודיות אחרות שלהן היו קשרים עם המרכזים היהודיים החשובים בעולם היהודי. אחת ההוכחות לכך היא שחרם דרבנו גרשום לא הגיע מעולם לאפגניסטן ולכן המשיכו יהודי אפגניסטן לשאת שתי נשים ולא אחת כבשאר קהילות היהודים בעולם.

באמצע המאה ה-19 השתלטה שושלת דוראן על אפגניסטן ונטתה לסגר יחסי של מעבר תרבות מערבית לאפגניסטן ולכן ניתק הקשר בין אפגניסטן לשאר הגלויות עוד יותר.

יהודי המדינה חיו שנים רבות בבידוד ולכן לבושם ושפתם הושפעו אך ורק מהתרבות האפגאנית שסבבה אותם ולכן, גם לבושם ושפתם היו שונים משל יהודי פרס השכנים.

המאה העשריםעריכה

דיווחים מאותה תקופה מדברים על כ-40,000 יהודים באפגניסטן בתחילת המאה ה-20, דיווחים אחרים מדברים על כ-4,000 יהודים בלבד באפגניסטן עצמה ועוד כ-6,000 שעזבו את שטחיה, חלקם לטובת מגורים בארץ ישראל. מכאן, שהיו באותה עת כ-10,000 יהודים באפגניסטן. קהילות של כ-2,000 יהודים היו בערים קאבול והראת, וקהילות מעט קטנות יותר היו בקנדאהר, גאזני ובאלך.

בתחילת המאה ה-20 הייתה נהירה יהודית גדולה לארץ ישראל וליעדים אחרים. היהודים הורשו רשמית לעזוב את המדינה רק בשנות ה-50. משנת 1951 ועד 1967 עלו לארץ ישראל כ-4,000 יהודים מאפגניסטן.

בשנת 1990 נמנו בכל אפגניסטן רק כ-15 משפחות יהודיות. רובן המכריע עזבו במשך השנים את אפגניסטן לאוזבקיסטן, הודו וטורקמניסטן. בשנת 2005 היו שני יהודים בלבד בקאבול ואחד מהם, יצחק לוי שמו, נפטר בשנת 2005 בגיל 69 וגופתו הועלתה ארצה. היהודי האחר, זבולון סימנטוב, הוא ככל הידוע היהודי האחרון באפגניסטן. ישנן שמועות על קיומן של עוד שש משפחות יהודיות בעיר הראת, אך ידיעות אלה לא אומתו עדיין.

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים במפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם, אוניברסיטת תל אביב עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית