Fandom

Ventura Daniel Wiki

יהדות אתיופיה

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

יהדות אתיופיה או כפי שמכונה "ביתא ישראל" מונה היום בישראל למעלה ממאה אלף איש.

מוצאם של יהודי אתיופיהעריכה

דר' יואל שילה בדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן הביא את גירסת הרדב"ז לגבי מוצאם במאמרו [ארץ כוש ויהודי אתיופיה]

הרדב"ז [1] הוא הראשון שדן במעמדם ההלכתי של יהודי אתיופיה. בימיו החלו להגיע לשוקי העבדים בקהיר רבים משבויי מלחמה מאתיופיה, וביניהם גם יהודים רבים. הרדב"ז מתאר את המפגש עם יהודים אלה תיאור אנושי חם ונוגע ללב ( שו"ת רדב"ז חלק ד סימן ריט ) :

מעשה היה באשה כושית מארץ כוש הנקרא אלחבש שנשבית ושני בניה עמה וקנה אותה ראובן ושאלנו את פיה מה טיבה ואמרה שהיתה נשואה ואלו בניה מבעלה הנקרא שמו פלוני ובני זה שמו פלוני, ובאו עליהם אויבים והרגו את כל האנשים שהיו בבית הכנסת ואת הנשים... שבו ויבוזו ונתברר שהיא מזרע ישראל משבט דן אשר שוכנים בהרי כוש.

במקור אחר הרדב"ז דן ביהודי חבש-אתיופיה כאשר היה לו צורך הלכתי לחקור את מקורות הנילוס. לשם חקירה זו עיין הרדב"ז בספרי המלומדים האתיופים וגבה עדויות משני יהודים: אחד מהם יוצא אתיופיה המכונה בפי הרדב"ז 'רבי יצחק אל חבשי', כלומר יצחק שמוצאו מחבש. נראה שהגיע למצרים כשבוי, והוא מעלה זיכרונות על הגשמים במחוז ילדותו. העדות השנייה נגבתה מסוחר מקומי שנסע לאתיופיה. מתברר שהרדב"ז הכיר יהודים יוצאי אתיופיה ולמד להכיר את ארצם, ושוב מתברר שיהודי חבש-אתיופיה הם יושבי ארץ כוש, והם מצאצאי עשרת השבטים:

ולענין אם הנהר הזה (הנילוס)... אומר דהוא מריבוי גשמים מכמה טעמים: חדא – שהרי הגוים הבאים משם אנשים סוחרים מגידי אמת הבאים מארץ כוש... אומרים כי יש בארץ כוש מתחילת ארץ אל חבשה על צד הדרום רוב הגשמים אין להם חקר ג' או ד' חדשים אין אדם יוצא מפתח ביתו מרוב גשמים, ועושים נחלים גדולים ואגמים גדולים, וכולם יורדים ונשפכים אל נילוס ומהם עולה ומתרבה, ואומרים כי בזמן אשר מתחיל לגדול הנהר פה הוא תוקף הגשמים לשם. [2] עוד שאלתי את פי חכמיהם וכולם הסכימו שהוא מרוב גשמים... עוד בדקתי בספריהם וכתוב בהספרים סיבת גידולו הוא מהגשמים או הפשרת שלגים, עוד כתוב בספריהם שמקצת המלכים הראשונים שלחו שליחים לדעת מה ענין הנהר הזה ומאין מוצאו, והעידו להם שיוצא מהר אחד הנקרא ג'בל אל קטר דהיינו הר הלבנה, והולך וגדל מרוב הגשמים. שוב קבלנו עדות מר' יצחק אל חבשי איך כשבא מארצו היה בן ט"ו... והיה דר... על נילוס, ואמר שתחילת הגשמים בארצו בניסן וחזקם בתמוז ואב, ומרוב המטר שיורד... כל אנשי העיר בעירם ולא יוכלו ללכת... והעיד שתוספת הנהר... במצרים הוא מרוב הגשמים ההם.

בתשובה אחרת דן הרדב"ז במעמד ההלכתי של העבדים היהודים המובאים למצרים. כ יהודים אין להם דין עבד כנעני, אך גם דיני עבד עברי אין להם. אדרבה, יש לקיים בהם מצוות פדיון שבויים, כלומר "לקנות" אותם בשוק העבדים ואז לשלחם לחופשי (שם ז,ה) . על סמך תשובות הרדב"ז ואמירות אחרות, [3] נקבע בדורנו שיהודי אתיופיה הם יושבי ארץ כוש מצאצאי עשרת השבטים, ויש להביאם לארץ על פי חוק השבות. וקובע הרב עובדיה יוסף: [4]

באתי למסקנא שהפלשים הם צאצאים לשבט מישראל שהדרימו לכוש, ואין כל ספק שהגאונים הנ"ל שקבעו שהם משבט דן... והגיעו למסקנא זו ע"פ עדויות וראיות מהימנות ביותר, וקבלה מפי רבותיהם... ולאחר שנתבקשתי ממנהיגי הפלשים אשר פנו אלי בבקשה להתחבר עם אחינו בית ישראל ברוח התורה וההלכה, תורה שבכתב ושבעל פה, ללא כל סייג, ולקיים כל מצות התורה הקדושה, ע"פ הוראות חז"ל אשר מפיהם אנו חיים, אמרתי לנפשי... וחייבים אנחנו להצילם מהתבוללות וטמיעה, ולהחיש עלייתם ארצה, ולחנכם ברוח תורתינו הקדושה, ולשתפם בבנין ארצנו הקדושה, ושבו בנים לגבולם... היועץ המשפטי לממשלה פרופ' אהרן ברק, הורה, שבעקבות ההחלטה להכיר ביהודי אתיופיה כיהודים ע"פ חוק השבות, אין לעכב את רישומם במירשם האוכלוסיה כיהודים.


גלי העליהעריכה

יהודים בודדים עלו ארצה כבר בשנת 1955. היו אלה בני נוער אשר נקלטו בכפר בתיה במטרה להיות מורים בארצם. ואכן רובם שבו לארצם. שני מבצעי העלייה החשובים היו:

מבצע משה (1984) להעלאת יהודי אתיופיה לארץ ישראל נקרא כך ככל הנראה בזיקה למשה רבנו שהעלה את בני ישראל ממצרים.


מבצע "שלמה (1990) להעלאת יהודי אתיופיה לארץ ישראל נקרא כך לזכר הסיפור המקראי (מלכים-א, פרק י) על שלמה המלך ומלכת שבא, שייסדה, לפי המסורת, את שושלת מלכי אתיופיה.

רוצים קייסים, לא רבנים מטעםעריכה

גישה חדשה נשמעה לאחרונה מכיוון ארגון רבני "בית הלל". נציגי ההנהלה קיימו לאחרונה מספר פגישות עם נציגי הקייסים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, המשמשים המנהיגים הרוחניים של הקהילה. במהלך המפגשים הקשיבו רבני בית הלל למצוקות ולאתגרים של הקייסים והקהילה, והוחלט להמשיך ללמוד לעומק את הסוגיה ולהמשיך את הקשר עם הקייסים על מנת לבחון דרכים מתאימות לשיתוף פעולה. הקייסים מאמינים כי יש בפעולה זאת פריצת דרך היסטורית. לראשונה בישראל, אחר שלושים שנות קליטה, יש הטוענים כי המנהיגות הרוחנית של הקהילה היא חלק מהפתרון ולא הבעיה.

מתוך תפיסה זאת, מדברים כעת על ניסיון להקים הנהגה רבנית־רוחנית שתוביל לשינויים בתוך הקהילה, מחוצה לה ולמענה, במספר מעגלים: תקשורת, שותפות עם הציבור הרחב ועם מנהיגים בחברה, פסיקת הלכה כגוף (הכולל את הקייסים) ולא כיחיד. תהיה זאת מנהיגות הדוגלת בראייה אחראית, שאינה קובלת על הרשעה או על הבערות אלא מוסיפה חכמה וצדק. מנהיגות הדוגלת בעקרונות יסוד כמו תורה, שוויון, דמוקרטיה וציונות. מנהיגות הדוגלת בעקרונות כמו אחריות, אהבת התורה ואהבת העם בישראל. מנהיגות הרואה את עצמה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, כזו שצריכה להאמין שתורת ישראל שייכת לכל יהודי.

אין לנו אלא לעודד ולשאוף להמשכת הדרך הזו. יש לקרוא להידברות תוך שימת דגש על המשותף במקום התמקדות בשונה. על מנהיגות זאת לקבל את מרותו של מוסד הרבנות הראשית ובה בעת להקפיד שבמסגרת הפסיקה יישמרו ערכי יסוד יהודיים, כגון שמירה על אחדות העם והקפדה על כבוד הבריות. והחשוב מכול: יש למנות קייסים ולהעניק שוויון מלא, מתוך הבנה שרק דרך זו תספק מענה הולם לצרכים הרוחניים של הקהילה.

הרב ראובן יאסו עוסק ומלמד מעל 20 שנה בתחום הגיור בקרב הקהילה האתיופית בישראל‎

. הרב ד"ר שרון שלום הוא רב הקהילה האשכנזית קדושי ישראל בקרית גת

הערות שולייםעריכה

  1. ר' דוד בן זמרא, ממגורשי ספרד. חי בקהיר ועמד בראש יהודי מצרים במשך 40 שנים. בסוף ימיו עלה לארץ, נפטר בשנת 1573 ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק של צפת.
  2. כלומר כאשר הנילוס עולה על גדותיו בקהיר הרי תקופת הגשמים בארץ אל חבשה היא בשיאה.
  3. מנחם ולדמן, מעבר לנהרי כוש , ישראל תשמ"ט.
  4. שו"ת יביע אומר חלק ח, אבן העזר סימן יא. וראו שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן סו (ושוב בחלק יז סימן מח, ועוד) שחולק על הרב עובדיה ומעדיף שלא להכיר בהם כיהודים.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית