FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב: החץ על Via dell’Inferno

מבט מעל

Logo comunità ebraica bologna

סמל הקהילה

100 7508

הכתיב המקורי של שם העיר על סף הכניסה לבית הכנסת

מומלץ לערוך סיורים באזור שהיה הגאטו בעיר: בתחומי הרחובות: Via Dei Giudei, via del Carro, Via Valdonica, Via dell’Inferno and Vicolo Del Mandria. Between Via Zamboni and Via Oberdan. - Bologna

בית הכנסת היום נמצא כ-400 מטר דרומית-מזרחית לגאטו : Via de' Gombruti, 9


Bologna

בית הכנסת המקור: אתר מוקד via Gombruti 9 40123 Bologna Tel. 39 051232066 Fax 39 051229474 e-mail:segreteria@comunitadibologna.it

על הקהילהעריכה

הקהילה היהודית בבולונייא(כתיב עתיק שם שם הקהילה) היא אחת הקהילות היהודיות הקטנות באיטליה. היא מונה 200 נפש. תום כהן, חבר הקהילה, הוסיף: בעבר היו בעיר כאלף סטודנטים מישראל. מספרם היום נמוך יותר: 200 עד 400. קשוריהם רופפים עם הקהילה וגם עם שליח חב"ד בעיר. לצערנו גם חלק התבולל. יצויין כי בשנת 1922 היו בעיר 1כ-1,000 יהודים המקור: "Lunario ebraico per l'anno 1922", של מהדורה "Tipografia Scarambellin" שבעיר ויניציה. בבית הכנסת נערכת תפילה בשבתות ובמועדים. רב הקהילה הוא אלברטו סרמונטה (Alberto Sermoneta)

תיאור הגאטועריכה

Bolognia 201215:19

Bolognia 2012

סיור כללי בעיר - כולל המוזיאון על שרידי מצבות יהודיוצ

Visit a Bolognia 201211:56

Visit a Bolognia 2012

הקש לצפיה בסיור באתרי העיר

בבולוניה קיים אזור ששימר את תצורתו המקורית הוא הגטו היהודי (Ghetto Ebraico). רובע מרתק זה מתאפיין ברחובותיו הצרים דמויי המבוך ובחנויות בעלי המלאכה שבו. שורשיה של הקהילה היהודית של בולוניה נטועים אי שם במאה ה-12, אך הגטו הוקם במהלך המאה ה-16. מומלץ לבקר כאן ברחוב היהודים (Via dei Giudei), ברחוב הגהנום (Via dell'Inferno), שבבבניין מספר 16 בו תמצאו יד זיכרון לבית הכנסת שעמד במקום, וברחוב ולדוניקה (Via Valdonica), שם פועל המוזיאון היהודי (Museo Ebraico) המשוכלל והמרשים. (המקור:Wcities)

ב-ויא גויטו (רחוב קטן היוצא מ-ויא אינדיפנדנצה), קיים בניין אשר חרות על קירותיו באותיות עבריות פסוק מספר תהילים מצד אחד של דלת הכניסה לבניין, ומשפט בלטינית מצידו השני (נעשה בהזמנת בעל הבניין שהיה בולונייזי נוצרי).

סיור בגאטועריכה

(ראו מפה לעיל)

Bet haceneset bolgnia

רחוב בית הכנסת [http://maps.google.com/maps?q=Via de' Gombruti, 9, Bologna, Italia

המקור - הקש וקרא את כל התיאור - להלן רק ההקדמה

(תרגום אוטומטי)

Ghetto1

ה"גאטו" המקור: האתר לעיל

Bologna, Cimitero

בית הקברות בבולוניה המקור:אתר הקהילות היהודיות באיטליה לכבוד יום התרבות האירופאי 2011

תולדות הגאטועריכה

בגטו של בולוניה, בלב ליבה של ימי הביניים, נשמר עד היום, מרקם הבנייה העירוני המקורי. ניתן להבחין באוירה ששררה בעיר בימי "מדינת הכנסייה" - שנת 1556 - בה הוכרז על הקמת הגאטו. באזור מסדרונות צרים והחצרות בה גרו היהודים.

הגאטו היה קיים עד שנת 1569. באותה שנה גורשו היהודים בפעם הראשונה. הם שבו בשנת 1586, אך בשנת 1593 גורשו שוב. בסיכום, 900 אנשים עזבו את העיר. במשך מאתים השנים הבאות הותר רק לקבוצה יהודית מאורגנת לחיות בעיר.

רחוב via dell’Inferno (רחוב הגיהנום) היה העורק הראשי של הגטו, שלתוכו הובילו שאר רחובות הגאטו:via dei Giudei (un tempo via S. Marco e poi via delle due Torri), via Canonica (un tempo via Canonica S. Donato), vicolo di S. Giobbe, vicolo Mandria, via del Carro e via Valdonica.

הגאטו נסגר על ידי שני שערים: הראשון נמצא בכניסה ל:via dei Giudei, השני: via Oberdan (un tempo via Cavaliera), nell’arcone che dà su vicolo Mandria attraverso l’attuale vicolo Tubertini . ברחוב ה"גיהנום", בבית מספר 16 היה בית כנסת. כיום המבנה הוא שלט הוצב. היהודים של המאה הט"ו בולוניה היה מרכז חשוב של היהדות, הודות לנוכחות של הרבנים ובתי הדפוס שהיו בעיר.

רבי עובדיה ספורנו היה בעיר משנת 1525 והקים בה ישיבה ונפטר בה בשנת 1550. בעיר היה גם רבי עזריה מן האדומים בן המאה ה-16. . בשנת 1488 כאשר הוקמה האוניברסיטה הוקמה קתדרה ללימודי יהדות.

(המקור) Il ghetto di Bologna, in pieno centro medievale, conserva, ancor oggi, la propria struttura urbanistica originaria. La zona presenta quegli stessi paesaggi cupi, gli stretti androni e cortili dove furono rinchiusi dallo Stato della Chiesa gli ebrei di Bologna a partire dal 1556. Vi rimasero inizialmente fino al 1569, quando furono espulsi una prima volta, e poi ancora tra il 1586, quando fu loro permesso di rientrare a Bologna, e il 1593, quando furono definitivamente cacciati: 900 persone lasciarono la città e per oltre due secoli non fu permesso a un gruppo ebraico organizzato di vivere in città. La via dell’Inferno era l’arteria principale del ghetto, verso la quale confluiva un intreccio di stradine: via dei Giudei (un tempo via S. Marco e poi via delle due Torri), via Canonica (un tempo via Canonica S. Donato), vicolo di S. Giobbe, vicolo Mandria, via del Carro e via Valdonica. Una vasta area, dunque, chiusa da due cancelli: il primo si trovava all’imbocco di via dei Giudei; il secondo nell’attuale via Oberdan (un tempo via Cavaliera), nell’arcone che dà su vicolo Mandria attraverso l’attuale vicolo Tubertini. In via dell’Inferno al numero 16 vi era la sinagoga. Oggi sull’edificio vi è stata collocata una lapide ricordo. La Bologna ebraica del Quattrocento era un importante centro di studi ebraici, grazie alla presenza di dotti rabbini e di tipografie dove erano stampati i libri sacri. Dal 1525 Ovadià Sforno aveva diretto in città una scuola di studi talmudici; quanto ad Azzarià de’ Rossi, uno dei principali studiosi del XVI secolo, aveva soggiornato a lungo a Bologna. Nel 1488 all’Università cittadina era stata istituita una cattedra di ebraismo

אתר מפורטעריכה

כולל הסבר, מפה ותמונות

המוזיאון היהודיעריכה

Telephone:+39.051.2911280 Via Valdonica 1/5 - BolognaJewish Museum of Bologna

                Opening Hours: Sunday - Thursday: 10 AM - 6 PM

Friday: 10 AM - 1 PM Saturday: Closed אתר המוזיאון

מצבות מבית קברותעריכה

Ventura crest

מצבה משנת 1555 עם סמל משפחה - וינטורא במוזיאון בבולוניה - Museo civico medievale


במוזיאון מקומי יש מצבות יהודיות שהוסרו מבתי קברות שנהרסו. באתר הקהילה נכתב: Nel corso dei secoli gli studiosi parlano di antichi cimiteri ebraici a Bologna, il più importante dei quali sarebbe stato quello cinquecentesco dell’attuale via Orfeo presso un convento di monache. Da questo cimitero deriverebbero le quattro lapidi monumentali conservate presso il Museo Civico Medievale di Bologna

אתר הקהילהעריכה

כולל צילומים של שרידים מימי הביניים : Gli interventi sono stati realizzati nel complesso edilizio denominato Sinagoga di Bologna, ubicato fra via Gombruti n.9, e via Mario Finzi, di proprietà della Comunità ebraica di Bologna.

תולדות הקהילה בעת החדשהעריכה

(הדף האחרון מתוך ארבע עמודים)

(תרגום אוטומטי לעברית)

התוצאות הטרגיות של מלחמת העולם השנייה עריכה

בשנת 1938, עם חוקי הגזע, גם עבור היהודים היו הטרדות . כתוצאה מכך הגירוש של מורים ותלמידים מבתי ספר ציבוריים ובאוניברסיטאות, הוקמו בקהילה, בתי ספר יסודיים ותיכוניים יהודיים, גם כאשר אנו קוראים את הדפים של ג 'ורג' Sacerdoti זכרונות של יהודי בבולוניה (ראה "Memories מורה בבית הספר התיכון של עברית בבולוניה, "" בתי הספר היהודיים בבולוניה, לאחר החוקים נגד היהודים "ו -" בית הספר היהודי של בולוניה, בזיכרונות של סטודנט ") . הגירושים שביצע פגע הפשיסטית הנאצית קשה בנובמבר 1943 את הקהילה של בולוניה, אשר היה 84 קורבנות ביניהם אורבייטו הרב (הרב של בולוניה ברציפות במשך 44 שנים 1899-1943) ואשתו מרגרט שלו קנטונים.

יחסו של העם האיטלקי (עם מעט יוצאים מן הכלל) היא מופת ממש מרגש, ועוד רבים, מודע לסכנה הם נחשפו, להצלת חייהם של יהודים איטלקים וזרים. יהודים רבים, על אף הנסיבות עצוב, מבקשים לסייע לאחיהם מעבר לאלפים רבים המגיעים לאיטליה ללא אמצעים הזקוקים לטיפול. Delasem (המשלחת שירות המהגרים) עושה את ההפרשה של הפליטים צריך. הצעיר מריו פינצי - השופט ומוסיקאי, אשר עמד בראש הדרך של בית המקדש - יעבוד Delasem עד שהוא נתפס על ידי הגרמנים ונשלחו לגרמניה.

יהודים רבים היו שותפים פעילים מאבקי ההתנגדות, כאן בבולוניה זוכר הצעיר פרנקו Cesana, הצעירה של איטליה פרטיזן, עורך דין מריו IACC.

בהודעה מיידית למלחמה עריכה

לאחר המלחמה, קהילה של בולוניה התארגנה מחדש. חבריה היו אלה שנשארו בעיר ב-20 באפריל, 1945. בין אלה, היה פרופ. Ubaldo לופס Pegna, שהיה בחנות של כתיבה קטנה בכניסה הראשית לאוניברסיטת דרך , 33.Lungo Casaglia ורחוב Zamboni היו אצל משפחת Govoni, החביא את Albahary. הם זייף מסמכים, אבל הם תמיד היו הכהנים pericolo.Giancarlo יכול לחזור בולוניה מאזור קסטיליונה dei Pepoli אפריל 22. ביאנקה פינצי Colbi successivo.Si את היום עם המשפחה ניסו להפגיש בין יהודים שנשארו או חזרו לבולוניה, על מנת לפתוח מחדש את הקהילה היהודית, ב רחוב Gombruti אמנם היהודים אחדים חזר לבולוניה אך הרב גורש בימי המלחמה וכן מועצת הקהילה לא הייתה יותר פעילה. בית הכנסת נהרס ולא היית ה כל התכנסות מקומית. ראו גם: ""Le prime "luci dell’Alba


Le tragiche conseguenze della seconda guerra mondiale Nel 1938, con le leggi razziali, anche per gli ebrei bolognesi vi furono grandi vessazioni. In conseguenza all’espulsione di docenti ed alunni dalle scuole pubbliche, nonché dell’Università, si costituirono, presso la Comunità, le scuole elementari e medie ebraiche, come si legge anche nelle pagine di Giorgio Sacerdoti Memorie di un ebreo bolognese (vedere "Ricordi di un’insegnante della Scuola Media Ebraica di Bologna", "Le Scuole Ebraiche di Bologna, dopo le leggi antiebraiche" e "La Scuola Media Ebraica di Bologna, nei ricordi di un’allieva"). Le deportazioni nazi fasciste perpetrate dal novembre 1943 colpirono duramente la Comunità bolognese che ebbe 84 vittime fra cui anche il Rabbino Orvieto (rabbino di Bologna ininterrottamente per 44 anni dal 1899 al 1943) e la moglie Margherita Cantoni. Il contegno del popolo italiano (salvo poche eccezioni) è veramente esemplare e commovente; molti, consci del pericolo a cui si esponevano, salvano la vita a ebrei italiani e stranieri. Molti ebrei, malgrado le tristi condizioni, cercano di aiutare fratelli d’oltr’Alpe che arrivano numerosi in Italia privi di mezzi e bisognosi di cure. La Delasem (Delegazione Assistenza Emigrati) provede i profughi del necessario. Il giovane Mario Finzi – magistrato e musicista, a cui è intestata la strada del Tempio – lavorerà per la Delasem finché verrà catturato dai tedeschi e deportato in Germania. Molti ebrei parteciparono attivamente alle lotte della Resistenza; qui a Bologna ricordiamo il giovanissimo Franco Cesana, il più giovane partigiano d’Italia, e l’avvocato Mario Iacchia.

L’immediato dopo guerra Terminata la guerra, la Comunità di Bologna si riorganizza. Non erano in molti i componenti della Comunità rimasti in città in data 20 aprile 1945. Fra questi, vi era il prof. Ubaldo Lopes Pegna, che aveva una piccola bottega di cartolaio all’ingresso principale dell’Università in via Zamboni, 33.Lungo la via di Casaglia, presso la famiglia Govoni, erano nascosti gli Albahary. Avevano i documenti falsi, ma erano sempre in pericolo.Giancarlo Sacerdoti riuscì a tornare a Bologna dalla zona di Castiglione dei Pepoli il 22 aprile. Bianca Colbi Finzi con la famiglia il giorno successivo.Si cercò di raggruppare gli ebrei che erano rimasti o stavano tornando a Bologna, per riaprire ufficialmente la sede della Comunità Ebraica, in via Gombruti.Infine pochi ebrei erano tornati a Bologna. Il rabbino era stato deportato e il Consiglio della Comunità non esisteva più.Tuttavia la sinagoga era distrutta e non c’erano locali di riunione.(vedere "Le prime luci dell’Alba").

בית חב"ד בולוניהעריכה

בהנהלת הרב אלי דוד בורנשטיין כתובת: Via Dagnini 24 Bologna 40137 טל.: 39-51-623-0316 טל. נוסף: 353-1-406-4818 פקס: 39-51-623-0316 דוא"ל: eborens@pin.it

אישים יוצאי יהדות בולוניהעריכה

שלטים באולם הכניסה לבית הכנסתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

references עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית