Fandom

Ventura Daniel Wiki

יהדות גיברלטר

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

V02p109001 Aron.jpg

בית כנסת בעיר - ויקיפדיה

Gibraltar Synagogue.jpg

יהדות גיברלטר היא קהילה קטנה מאוד, כ-680 נפש התוך 30,000 נפש, בדרום חצי האי האיברי במקום בו נמצאת כיום גיברלטר. היא בעלת אופי ספרדי, בריטי ומרוקאי. בני הקהילה מתפרנסים בעיקר מהיותה של גיברלטר מרכז סחר בינלאומי ומקלט מס. רבים מהם עורכי-דין, רואי-חשבון וסוחרים בינלאומיים.

תולדות הקהילהעריכה

היהודים הראשונים שהתיישבו בגיברלטר היו יהודים צאצאים ליהודים שהיו בגירוש ספרד ושהתגוררו בבריטניה.

מסמך מ1356 מראה שהקהילה הגישה בקשה לתשלום כופר לחילות יהודים שנתפסו על ידי שודדי ים. מסמך נוסף מספר כי מספר היהודים האנוסים שנסו מרדיפות ב[[אנלוסיה] ובקשו להתיישב בגיברלטר היה 1,473 [1]. בשנת 1713, בחוזה אוטרכט, קיבלה לידיה בריטניה את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית" ובין הסעיפים נרשם כי ישנו איסור חמור על מכירת נכסי נדל"ן ליהודים וערבים. הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם מרוקו. ספרד נהגה להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו. הסוחרים היהודים במרוקו קבלו על עצמם את העברת האספקה לצבא הבריטי ולאזרחי המושבה וכך הפכו לתושבי המקום. וכך משנת 1704 יש נוכחות רצופה של יהודים בעיר. בשנת 1749 הוסרו המגבלות החוקיות על ההתישבות היהודית בעיר.

הקהילה היהודית צמחה עד שבסוף המאה ה-18 נפוצה הידיעה כי ספרד תכבוש את השטח מידי בריטניה ולכן רבים עזבו את גיברלטר לאיטליה, אנגליה, הולנד ומדינות נוספות. בשנת 1781 ערכו התושבים במקום פרעות קשים ביהודים, נרצחו עשרות מיהודי הקהילה ונשרף בית הכנסת [2].

במהלך המאה ה-19 זכתה הקהילה לשגשוג וצמיחה והיא רק גדלה לאורך השנים.

במהלך מלחמת העולם השנייה בריטניה הצליחה לשמור על גיברלטר, ומשום כך השואה פסחה על יהודי גיברלטר, אך הפינוי הגדול של תושבי גיברלטר - על ידי הצבא הבריטי, שנזקק לבתים - לא פסח על הקהילה היהודית. חלק גדול מהמפונים העדיף שלא לחזור, והדבר הקטין מאוד את הקהילה היהודית.

ייחודה המסורתיעריכה

למרות קוטנה של הקהילה, מדובר בקהילה "חזקה" , במובן הדתי, עד כי "בשבת יותר ממחצית חנויות העיר הקטנות סגורות" עקב העובדה שכל יהודי הקהילה שומרים שבת‏[1]. מוסדות הקהילה כוללים חמישה בתי-כנסת, הפעילים בשבתות ומלאים מתפללים. במטרה לשמור על תפעולם נקבע כי כל אחד מבית כנסת העיקריים ישרת את כל הקהילה בימות החול שלשה חודשים [1]. התפילה היא בנוסח ספרד ובניגונים ספרדיים. אך המנהגים דומים יותר למנהגי יהדות מרוקו. קיים גם שריד למנהגים שהיו קיימים בספרד לפני גרוש ספרד כמו לקרוא את שיר השירים בחול המועד פסח בשפת הלדינו וכן את פרקי אבות, שנוהגים לקרוא בין פסח לבין שבועות, אף הם נקראים בלדינו. מנהג נוסף הוא לשיר בערב שבת שיר הידוע בשם "בנדיגאמום" (Bendigamos),(נברך) שהוא מעין תחליף לברכת המזון, אותו שרו האנוסים במקום ברכת המזון כדי להסוות את מוצאן. היום שרים אותו בנוסף לברכת המזון [1]. אליהו בירנבוים בביקורו בקהילה מספר "כי אין נישואי תערובת בקהילה.

המרא דאתרא של הקהילה משנת 1985 הוא הרב חן חסיד מאנגליה. נשיא הקהילה הוא חיים לוי.

מוסדות הקהילהעריכה

בית הכנסת הראשון בעיר הוקם בשנת 1724. בשנת 1749 הגיע מלונדון רבה הראשון של המושבה, הרב אייזק נייטו והקים את קהילת "שער השמים" - את בית הכנסת העתיק של העיר הנושא שם זה [1]. מלבדו הוקם בשנת 1781 בית הכנסת "נפוצות יהודה" - אחד מבתי הכנסת היפים ובעל עושר הקישוטים הגדול ביותר בעיר. באותה שנה הוקם גם בית הכנסת "עץ חיים" ובשנת 1820 בית הכנסת "אבודרהם", וכן קיים בית-כנסת לצעירים הפועל בבניין בית-הספר הקהילתי. אז גם נוסד בית-הקברות העתיק של הקהילה, במעלה הצוק, במקום הנקרא עד היום "שער היהודים". כיום אין קוברים בבית-קברות זה, אלא בבית-הקברות החדש, ליד שדה התעופה.

מוסדות החינוךעריכה

שלושה בתי-ספר בעיר : לילדים (מעורב) - ובו 90 ילדים, בית ספר תיכון לבנים - 22 תלמידים ובית ספר תיכון לבנות 16 תלמידות [1]. ישנו "כולל" קטן, שהאברכים שלו (שאינם מבני הקהילה) עוסקים גם בהוראה. רוב בני הקהילה שולטים בעברית. המשך הלימודים הוא באנגליה בחורים החפצים בכך לומדים בעיקר בישיבת גייטסהד שבאנגליה או בישראל . בגיבלרטר אין מוסדות להשכלה גבוהה. חלק מבוגרי בית הספר שלמדו בישיבות חזרו והיו למנהיגי הקהילה. כן קיימות חמש חנויות כשרות ומסעדות כשרות.

הקשר עם בריטניהעריכה

יהודי העיר מתגאים בסר יהושע חסן, ראש הממשלה הראשון של גיברלטר. לאחר מלחמת העולם השנייה חסן יזם תנועה שדרשה שלטון עצמי למובלעת הבריטית על אדמת חצי האי האיברי (מלבד ענייני חוץ וביטחון). ממשלת בריטניה הסכימה, הוא נבחר ל "ראש השרים", ולא "ראש הממשלה. עוד על הקשר ההדוק תעיד העובדה שהיהודים שרים את ההמנון הבריטי בעברית. הם מברכים גם את "בעלה".[1]

יהודי טטואן אשר חלקם מוצאם מגיברלטר המשיכו תקופה ארוכה להחזיק הנתינות בריטית, אשר הגנה עליהם מפני השלטונות המקומיים.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 אליהו בירנבוים
  2. קהילות ארצות ערב, הבלקן והמזרח הרחוק, אברהם בן יעקב, מחניים ס"ו

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית