Fandom

Ventura Daniel Wiki

יהדות הונגריה

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Shulle333.jpg

חזית בית הכנסת הניאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם

יהדות הונגריה היא מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. היישוב היהודי רצוף בהונגריה מימי האימפריה הרומית. תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית שיגשגה הקהילה היהודית, וזכתה להתפתחות, הכרה, ומתן זכויות. בזמן השואה הושמדה מרבית יהדות הונגריה, אם במשלוחם של למעלה מ-400,000 יהודים לאושוויץ על ידי הגרמנים, ואם במחנות ריכוז ומחנות עבודה, בצעדות המוות ובפרעות שנערכו על ידי הפשיסטים ההונגרים, ובהם אנשי מפלגת צלב החץ. ניסיון הירואי שעשו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל לסייע לאחיהם בהונגריה במשלוח צנחנים, נכשל, אך הביא למיתוס הגבורה של חנה סנש.

בזמן השלטון הקומוניסטי נאסר על הפעילות הציונית, והחינוך היהודי, וקיומם של טקסים דתיים נראה בעין צרה. אנשי הקהילה היהודית, אשר ניסתה להשתקם ממוראות השואה, היו נתונים לרדיפות ולגירושים.

ב-2012 חייו בהונגריה בין 50 ל-150 אלף יהודים, רובם בעיר הבירה בודפשט. מאז סוף שנות ה-2000 הולכת וגוברת תופעת האנטישמיות במדינה, המלובית על ידי מפלגת הימין הקיצונית יוביק, בעוד ממשלת הונגריה ספגה ביקורת על שאנונתה.

ימי הבינייםעריכה

ימיו של היישוב היהודי בהונגריה תחילתם כבר בימי הרומאים. נראה שהיהודים הראשונים הגיעו בעקבות הלגיונות הרומאיים אל הפרובינקיות של פאנוניה ודאקיה. שרידים יהודיים נמצאו בחפירות שנערכו במחנות וביישובים הרומיים. באינטרסיקה (כיום דונאווורוש) נמצאה מצבה שהוקמה על ידי "קואיסמוס, מפקד תחנת המכס, וגבאי בית הכנסת". מתקופה זו ועד ימינו קיים בהונגריה יישוב יהודי רצוף.

הגעת המדיארים להונגריה במאה העשירית, ותחילתה של הממלכה הפיאודלית המדיארית בשטח שהיה נחלתם של שבטי ברברים, כהונים וקלטים, יצרה תמריץ אף להגעת היהודים, ואכן עקבות ראשונים לקיומם של יהודים בהונגריה מצויים במאה ה-11, כאשר לשטחי המדינה הגיעו יהודים כוזרים ויהודים מגרמניה ומצ'כיה (שנקראה אז בוהמיה ומורבייה). עד כדי כך הייתה קליטתם והתבססותם של היהודים גדולה, שכאשר נתן המלך אנדרה השני את הצו המכונה "בולת הזהב" בו הסדיר, בשנת 1222 את זכויות המלוכה אל מול האצולה, מצא אף מקום להסדיר את מעמדם של היהודים, והבולה כללה אף מספר הגבלות החלות על היהודים.

ככל יהודי אירופה היו יהודי הונגריה נתונים לפרעות ולגזירות, לעלילות דם ולרדיפות, אך גם לתקופות של פריחה, למתן זכויות ולשגשוג כלכלי. קהילות גדולות קמו בערים, ומרכזי לימוד תורה חשובים החלו לפעול בערים פרסבורג (נכתב גם פרשֹבורג, כיום ברטיסלבה, בירת סלובקיה), אובודה (כיום אחת משלוש הערים שהתאחדו לעיר בודפשט) ושטולויסנבורג (סקשפהרוואר, במרכז הונגריה). בסוף המאה ה-14 התפרסם הרב אייזיק מטירנא, מחברו של "ספר ההנהגה".

הונגריה נקראת בדרך כלל בכתבים הרבניים מימי הביניים ואילך "ארץ הגר".

הכיבוש העות'מאני ולאחריועריכה

לאחר קרב מוהאץ' ב-1526 כבשו העות'מאנים חלק ניכר מהונגריה. בשאר המדינה שלט בית הבסבורג מלכי אוסטריה, כאשר בטרנסילבניה קמה נסיכות הונגרית עצמאית. בהונגריה ההבסבורגית, הקתולית הקיצונית, הורע מאוד מצבם של היהודים, והם היו נתונים לרדיפות. כמשקל נגד לכך, בשטחי טרנסילבניה העצמאית, שהיו נתונים עם הונגריה ההבסבורגית בסכסוך שעיקרו היה דתי בין קתולים ופרוטסטנטים, ניתנו ליהודים זכויות. המנהיג גאבור בתלן אשר שלט בטרנסילבניה באמצע המאה ה-17 העניק ליהודים פריוולגיה מלכותית ב-1623. מצבם של היהודים תחת השלטון העות'מאני, שהיה בעל סובלנות רבה בענייני דת, היה הטוב ביותר. היהודים יצרו קשר עם קהילות רבות סמוכות, מן הבלקן, שהיו אף הן תחת השלטון העות'מאני. בתקופה זו התפרסם הרב אפרים הכהן (1616 - 1678) רבה של בודה, אשר כתב ספר שאלות ותשובות בשם "שער אפרים". לאחר מאה וחמישים שנות שלטון עות'מאני כבש בית הבסבורג את הונגריה כולה באמצע המאה ה-18. עם העות'מאנים הנסוגים עזבו רבים מן היהודים, וייסדו במדינות הבלקן קהילות של "יוצאי הונגריה". ככלל, ניתן לומר, כי גירושם של העות'מאנים, ועמם רבים מן היהודים, מהווה קו שבר בתולדות יהודי הונגריה. מספרם של היהודים בתקופה שמיד לאחר עזיבת העות'מאנים היה קטן, והם היו נתונים למגבלות כלכליות ומשפטיות, ולרדיפות. במהפכה של שנת 1848 אשר קראה למתן זכויות אזרח לכלל ההונגרים, היו היהודים פעילים מאד, והמורדים אף החליטו על מתן שוויון זכויות ליהודים. דיכויו של המרד הביא לנסיגה במעמד היהודים, והוטל עליהם קנס קיבוצי בשל השתתפותם במרידה.

עד כיבושה של הונגריה על ידי העות'מאנים היו יהודי הונגריה מבודדים לחלוטין מן המרכזים הרוחניים של גלויות ישראל. עם הכיבוש העות'מאני נוצר הקשר בין יהודי הונגריה לבין הקהילות של פליטי ספרד שנוסדו בתחום שליטת העות'מאנים. בשנת ה'תכ"ו (1666) הייתה קיימת בעיר אובין (בודה*) שעל חוף הדנובה קהילה יהודית חשובה, שהזמינה את ר' אפרים בר' יעקב הכהן, שהיה רבה של וינה, לשבת על כס הרבנים באובין והוא יסד במקום ישיבה גדולה וחשובה.

האימפריה העותמאנית שחדרה מאסיה הקטנה וארצות הבלקנים עד אובין שבמרכז אירופה, יצרה את הזיקה בין יהודי הונגריה לבין גלויות המזרח והמערב, באמצעות הקהילות החדשות של פליטי ספרד שהשתקעו בארצות האימפריה הטורקית. שער פתוח זה יצר מעתה קשרים משמעותיים שהלכו והתרחבו בין יהודי הונגריה לבין שאר שבטי ישראל וזאת למרות שהעות'מאנים גורשו לאחר מכן מאירופה, והקהילות של היהודים הספרדים התנתקו ממקור חיוניותם הרוחנית, במרכז אירופה שבשליטת העות'מאנים לשעבר.

האימפריה האוסטרו-הונגריתעריכה

האמנציפציהעריכה

במאה ה-18, בזמן שלטון בית הבסבורג בהונגריה, היגרו להונגריה יהודים רבים מן המזרח (מגליציה) ומן המערב (בוהמיה, מורביה והדוכסות הגדולה של אוסטריה) - חבלים שהיוו כעת יחידה פוליטית אחת עם הונגריה. הקהילה שנוצרה צמחה מ-81,000 יהודים בשנת 1787 עם כיבושה של בודפשט על ידי האוסטרים, לכדי 542,000 יהודים בשנת 1869. יהודים אלו, ככל יהודי אירופה, היו חשופים להתפתחות החברתית והאינטלקטואלית של זמנם - מחד השכלה, ואף התבוללות, ומאידך, התפתחות חיים יהודיים, שמירת מסורת ומצוות.

מתן האוטונומיה להונגרים, וייסוד האימפריה האוסטרו-הונגרית אשר בבסיסה ההכרה בצורך ההונגרי לקיום חיים לאומיים, הביאו אף למתן אמנציפציה ליהודים. מנהיגי הליברלים הלאומיים ההונגרים פרנץ דאק וגיולה אנדרשי ראו בחיוב את שילוב היהודים בחברה, ואחד מן המעשים הראשונים של הממלכה ההונגרית החדשה שנוסדה בשנת 1867 הייתה חקיקת חוק אמנציפציה, הנותן ליהודים זכויות שוות לכל אזרחי הארץ. בשנת 1895 הוכרה הדת היהודית כאחת מן הדתות במדינה, וזכתה למעמד שווה לדת הקתולית ולדת הפרוטסטנטית.

קובץ:Ketuba from Hungary.jpg

אורתודוקסים וניאולוגיםעריכה

ההשכלה והרפורמה הדתית, אשר התפשטו ביהדות אירופה בשנים אלו, לא פסחו על הונגריה. משנות ה-30 של המאה ה-19 התפתח בממלכה ציבור יהודי גדול שנטה אליהן, הנאולוגים, והעימות בינו ובין האורתודוקסים הלך והחריף. בין 1869 ל-1871 התמסד הפירוד בין המגזרים, לאחר שהאורתודוקסים פרשו מקונגרס הייסוד של מה שנועד להיות הארגון הארצי של קהילות היהודים בהונגריה, מחשש לשליטת יריביהם בגוף החדש. כמעט כל הקהילות בשליטת הנאולוגים קיבלו על עצמן את התקנות שנקבעו באסיפה והקימו את "הלשכה היהודית הארצית", שחבריה נודעו גם כבני "פלג הקונגרס"; האורתודוקסים יצרו ועד משלהם, "הלשכה האורתודוקסית האוטונומית." בתווך נותרו קהילות שבחרו להיוותר עצמאיות ולא להסתנף לאף אחד מהפלגים. אלה כונו קהילות הסטטוס קוו, והן הקימו לעצמן ארגון-גג משלהן ב-1928.

האורתודוקסיה ההונגרית הקימה קהילות ובתי מדרש שזכו לתהילה ברחבי העולם היהודי. ממשיכי דרכו של החת"ם סופר, שמרכזם היה בפרשבורג ובסביבתה, הגיעו לרמה גבוהה ביצירת ספרות תורנית ובתי מדרש. בצפון מזרח המדינה התפשטה בהדרגה גם החסידות.

בטבלה למטה מצויה התפלגות האוכלוסייה היהודית בממלכת הונגריה לאורך השנים לפי חברות בקהילות שהשתייכו ללשכה היהודית המרכזית, ללשכה האורתודוקסית האוטונומית או לסטטוס קוו. מ-1920, עקב חוזה טריאנון, אבדו שטחים נרחבים שמרבית היהודים בהם היו אורתודוקסים: סלובקיה ורוס התת-קרפטית שנמסרו לצ'כוסלובקיה וטרנסילבניה הצפונית שעברה לרומניה. מפקד 1944 נערך באפריל, בשטחיה הונגריה שלאחר טריאנון בלבד, לפני תחילת השילוחים למחנות; מפקד 1948 שיקף את אובדן החיים בשואה.[1]

שנה קונגרסאים/ניאולוגים (%) אורתודוקסים (%) סטטוס קוו (%) יהודי הונגריה (סך הכל)
1880 238,947 (38.2%) 350,456 (56.1%) 35,334 (5.7%) 624,737
1910 392,063 (43.1%) 472,373 (51.9%) 45,155 (5.0%) 909,591
1920 300,026 (63.4%) 146,192 (30.9%) 27,092 (5.7%) 473,310
1930 292,155 (65.7%) 134,972 (30.4%) 17,440 (3.9%) 444,567
1944 269,034 (62.1%) 156,418 (36.1%) 7,653 (1.8%) 333,105
1948 106,130 (79.3%) 23,451 (17.5%) 4,281 (3.2%) 133,862

התפשטות החסידותעריכה

החסידות הגיעה להונגריה לקראת סוף המאה ה-18 על ידי רבי יצחק אייזיק טויב יליד העיירה סרנץ' (Szerencs) שבחבל טוקאי ותלמידם של רבי שמואל שמלקא הורוביץ מניקלשבורג ורבי אלימלך מליז'נסק. בשובו להונגריה בסביבות שנת ה'תקמ"א - (1781) התמנה לרבה של העיר קאליב וכל חבל סַבּוֹלץ' (Szabolcs) תפקיד אותו מילא במשך ארבעים שנה עד פטירתו. השפעתו פשטה באזור.

חיזוק נוסף קיבלה החסידות בהונגריה בדמותו של רבי משה טייטלבוים (הראשון) שמונה בשנת ה'תקמ"ח (1808) כרבה של אויהל. צאצאיו נמנו על רבני העיר סיגט שבטרנסילבניה. אדמו"ר ידוע נוסף היה רבי יחזקאל פאנט שימש כרבה של קרלסבורג והרב הכולל של חבל טרנסילבניה.

בהונגריה מעולם לא הייתה מערכה חריפה של התנגדות לחסידות בין תומכיה למתנגדיה, שנודעו שם בהתאמה כ"ספרדים" ו"אשכנזים" על שום נוסחי התפילה שלהם (מינוח זה רווח גם בגליציה), כשם שהייתה במזרח אירופה. היו לכך מספר סיבות: אף בשיאה הייתה החסידות מוגבלת ליהדות אונטרלנד שבצפון-מזרח הממלכה, והשפעתה גם שם הייתה קטנה עד אמצע המאה ה-19. חולשתה, תלות מרבית הקהילות ברבנים יוצאי ישיבת פרשבורג והייחוס והלמדנות שאפיינו את מרבית האדמו"רים הקטינו את האפשרות לחיכוך. היחס לחסידות נקבע גם על ידי גדול רבני הארץ, החת"ם סופר, שגילה כלפיה הסתייגות קרירה אך לא עוינות: בינו לבינו אמנם כתב ש"החסיד מימין מחלל, והאפיקורס בשמאל זורק ומולל, הת"ח בתוך ידום ויחולל", אך הקפיד על אדיבות והוגנות כלפי נציגיה. לאחר מותו שימש האדמו"ר חיים הלברשטאם מצאנז כמפשר הגדול, שכן רבנים הונגרים אשכנזים פנו אליו לעתים קרובות. רק לאחר 1850 חל גידול ניכר בכוחם של הספרדים, אף כי הם נותרו תמיד מיעוט גם באונטרלנד. ההתעצמות התבטאה בסכסוכים מקומיים ובכפיית רבנים בצפון-מזרח הארץ, מרביתם אשכנזים, לאמץ מנהגים חסידיים. על אף המתח, היה בהונגריה רק מתנגד קיצוני ופעיל אחד ידוע, ירמיה לעוו אב"ד אויהל, שחזר וטען כי החסידים גרועים מהנאולוגים. אף בקרב פשוטי העם רווחה ההתנגדות לשינויים ולחידושים שהנהיגה החסידות. אך הופעתה על הזירה ככח משמעותי בשלב מאוחר, כשהאיום הנאולוגי היה חמור ומובהק, דחקה הצידה כל מחשבה על עימות לטובת עמידה מול היריב המשותף.[2]

במחצית השנייה של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הפכה החסידות לזרם חשוב ביהדות הונגריה וכיהנו בה עשרות אדמו"רים. ביניהם נמנו רבי צבי הירש פרידמן מליסקא תלמידו של ה"ישמח משה" ותלמידו האדמו"ר רבי ישעיה מקריסטיר, האדמו"ר רבי ישראל הגר בעל "אהבת ישראל" שהתגורר בעיר גרוסוורדיין, האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק וייס בעל ה"חקל יצחק" מספינקא שהתגורר בסליש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים רבה של סטמאר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם רבה של קלויזנבורג ורבים אחרים. רבים מיהודי הונגריה, טרנסילבניה ומרמורש נמנו על החסידויות השונות ואף נהגו לנסוע לחצרות האדמו"רים בגליציה כמו חצרות צאנז, בעלזא ואחרות. באונטרלנד הוקמו חצרות מקומיות, ביניהן חסידות מונקאטש, חסידות סיגט שממנה יצאה חסידות סאטמאר הנחשבת לגדולה בעולם, חסידות ספינקא, חסידות טאש וחסידות פאפא. גם תולדות אהרן ויתר חצרות שומר אמונים מוצאן מהארץ. לאחר השואה, הסגירות שאפיינה האורתודוקסים יוצאי הונגריה רבתי וההשפעה החסידית הביאה לכינונן של קהילות הדומות מבחינות רבות לחצרות, כמו ערלוי ודושינסקיא.

אנטישמיותעריכה

שיעורם של היהודים בין המובילים בחיי הכלכלה, המסחר, המשפטים והתרבות עלה במהירות לקראת סוף המאה ה-19. בעוד ששיעורם בכלל האוכלוסייה עמד על כארבעה אחוז, היו כמחצית מן הסוחרים, הרופאים ועורכי הדין יהודים. מעמדם של היהודים התחזק לאחר מתן האמנציפציה, והקיסר פרנץ יוזף (אשר כונה על ידי היהודים "הקיר"ה" - הקיסר ירום הודו) נטה להם חסד.

בנסיבות אלו הופיעה האנטישמיות המודרנית בהונגריה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. תנועה פוליטית אנטישמית הוקמה על ידי חבר פרלמנט בשם ויקטור אישטוצי. בשנת 1882 אירעה עלילת דם, במהלכה נטען כי ילדה בכפר בשם טיסה אסלר נחטפה על ידי יהודים, ונרצחה לצורכי פולחנם הדתי. 15 יהודים הובאו למשפט בקשר לרצח, וזוכו מן ההאשמות. לטובת היהודים התערבו מנהיגים פוליטיים הונגרים רבים, ביניהם לאיוש קושוט וקלמן טיסה. המשפט גרם למהומות אנטישמיות ואף לפוגרומים בפרסבורג (כיום ברטיסלבה) ובערים אחרות והממשלה נאלצה להכריז על משטר צבאי ולשלוח פלוגות צבא לאזורים שבהם התגוררה אוכלוסייה יהודית. ראש הממשלה, טיסה, הכריז שכל עוד הוא מכהן בתפקידו לא ירשה פגיעה ביהודים חפים מפשע.

הציונות לא נקלטה כמעט בהונגריה. בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו נולדו אמנם בארץ, אך למעט שכבה צרה של אינטלקטואלים מתבוללים מחד ומיעוט זעיר בקרב האורתודוקסים מאידך, דחו בני כל ההשקפות את רעיונותיהם עד עליית האנטישמיות אחרי מלחמת העולם הראשונה. ההיסטוריון אמיל לנגייל ציין כי "יהודי הונגריה היו האנטי-ציוניים ביותר על פני תבל." האורתודוקסים והנאולוגים גם יחד שללו לחלוטין את האידאולוגיה מטעמים דתיים ואזרחיים בה במידה. המלחמה בציונים הייתה הנושא היחיד כמעט שיכלו להסכים עליו. כשעלה החשש שהציונים עלולים לשכנע את הממשלה הליברלית להכיר בהם, מנע שיתוף-פעולה הדוק בין שני הזרמים את הצעד והם הצליחו לשכנע את הרשויות להערים על הציונים הגבלות שונות.[3]

בין שתי מלחמות העולםעריכה

במלחמת העולם הראשונה גילו היהודים נאמנות, ורבים נלחמו ואף נהרגו בשורות הצבא האוסטרו הונגרי. הסופר והמשורר אביגדור המאירי מתאר בספריו "השיגעון הגדול" ו"הגיהנום של מטה" את מלחמתם של היהודים במסגרת הצבא ההונגרי. הונגריה נחלה במלחמה תבוסה, והממלכה הדואלית האוסטרו הונגרית פורקה.

בשנת 1919 אירעה תקופה קצרה של שלטון קומוניסטי בהונגריה, בראשו עמד עיתונאי יהודי בשם בלה קון. שלטון זה ארך אך 133 ימים בטרם הובס על ידי הרומנים אשר פלשו לבודפשט על מנת להכריתו, ועל ידי "הצבא הלבן" שהוקם על ידי לאומנים הונגרים בדרומה של המדינה. כיבושה של בודפשט על ידי הרומנים, ומצעדו של הצבא הלבן צפונה אל בודפשט, לוו ב"טרור לבן" שכוון אל הקומוניסטים, אך בראש ובראשונה אל היהודים. כשלושת אלפים יהודים נהרגו בפרעות אלו.

לאחר גירושם של הקומוניסטים עלה לשלטון בהונגריה האדמירל מיקלוש הורטי שהיה בעל נטיות אנטישמיות, החל מצר את צעדי היהודים, ואף חוקק חוק המגביל את מספר היהודים במוסדות להשכלה גבוהה (נומרוס קלאוזוס) עוד בשנת 1920. בשלב זה עוד נהנו יהודי הונגריה משוויון הזכויות שהיה להם במהלך קיום האימפריה האוסטרו הונגרית, אך המגמה האנטי יהודית של השלטונות הביאה לאווירה שהרעה מאוד את מצבם של היהודים, וגרמה להפחתה במעמדם, שהלכה והחריפה, עד לנטילת זכויות מלאה.

שואת יהודי הונגריהעריכה

בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה חלה התקרבות בין הממשל ההונגרי, בראשותו של מיקלוש הורטי ובין גרמניה הנאצית, הן מבחינת השאיפות המדיניות, והן מבחינה אידאולוגית. בהונגריה נוסדו מפלגות פשיסטיות ואנטישמיות, שהתאחדו בשנת 1938 לתנועה בשם צלב החץ בראשות קצין הצבא בדימוס פרנץ סלשי. התקרבות זו הביאה להונגרים רווחים טריטוריאליים: בשנים 1938 ו-1940 שטחים נרחבים מצ'כוסלובקיה המקוצצת והמבותרת שלאחר הסכם מינכן ומרומניה.

במאי 1938 בהשפעת ההתקרבות לגרמנים, נחקק "החוק היהודי הראשון" שקבע מכסות המגבילות את מספר היהודים ל-20% במקצועות שונים, ואסר על השחיטה הכשרה. בשנת 1939 נחקק "החוק היהודי השני" שהגדיר יהודי כאדם שאחד מהוריו, או שניים מהורי הוריו הם יהודים. הייתה זו הפעם הראשונה שההתייחסות אל היהודים בהונגריה לא הייתה לפי ההצהרה על דתו של האדם, כי אם לפי מוצאו. גישה זו התאימה יותר לרוח שנשבה מגרמניה, והיא צעד מכריע בדרך לאסונם של יהודי הונגריה הממשמש ובא. לאחר שהצטרפותה של הונגריה למלחמה לצדה של גרמניה הייתה לעובדה מוגמרת, וחיילים הונגרים לחמו לצד הגרמנים בברית המועצות באוגוסט 1941 נחקק "החוק היהודי השלישי", שנועד למנוע נישואי תערובת בין יהודים ונוצרים. שוויון הזכויות שקיבלה הקהילה היהודית בשנת 1895 בוטל, ותהליך סימונם של היהודים כגזע נחות שדמו מותר הושלם. כן הופקעו אחוזות חקלאיות של היהודים, בנימוק כי היהודים הם גזע זר, שאינו קשור לאדמה ההונגרית.

בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. אמנם זכויותיהם נשללו, אך חייהם לא היו בסכנה, והם יכלו לחיות באשליה של יציבות. הגזרה הגרועה ביותר שהושתה עליהם הייתה "שירות עבודה". לאחר שנשללו זכויותיהם בחוק, נאסר עליהם לשרת בצבא, והיהודים שבגיל הגיוס גויסו ל"פלוגות העבודה" שלמעשה היו יחידות לעבודות כפייה בתנאים קשים ביותר, בחזיתות השונות בהן נלחם הצבא ההונגרי. כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם ביחידות אלו עד לסוף מלחמת העולם.

עם התקדמות הצבא האדום במלחמתו כנגד הנאצים, ולאחר התבוסות הגרמניות בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק, אשר הביאו אף למותם של מאות אלפי הונגרים שלחמו בחזיתות אלו, הגיע העוצר ההונגרי, האדמירל הורטי, למסקנה כי האינטרס ההונגרי מחייב את עזיבת בריתו עם היטלר, והחל במגעים ליציאתה של הונגריה מן המלחמה. צעדים אלו הביאו לכיבושה של הונגריה על ידי הגרמנים ב-19 במרץ 1944, ולתחילתה של התקופה הנוראה ביותר בתולדות יהדות הונגריה. גץ עלי סובר כי יהודי הונגריה ידעו על השואה בפולין אבל העריכו שההשמדה לא תתרחש בארצם התרבותית, הונגריה.[4]

מיד לאחר הכיבוש הגרמני סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם. היהודים נצטוו לעבור לגטאות שהוקמו בכל עריה של הונגריה. עד לאמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה בגטאות. ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. פעולות אלו נוהלו על ידי אדולף אייכמן. לפי יהודה באואר במאי 1944 עם התחלת הגירוש לאושוויץ, תנועות הנוער הציוניות בהונגריה ארגנו הברחת יהודים אל מעבר חגבול הרומני. להערכתו כ 4000 יהודים הוברחו לרומניה, כולל הברחה מאורגנת זו ושל אלה ששילמו ישירות למבריחים. השלטונות הרומנים הסכימו להרשות כניסת יהודים אלה, למרות לחץ כבד של הגרמנים.[5]

ב-15 במאי החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ. התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים. עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.

ג'ורג' מאנטלו (|George Mantello) יהודי ודיפלומט של סאן סלבדור בשווייץ, יזם נסיעה של בלדר לבודפשט לבירור המצב. משה קראוס מסר לו דו"חות כולל תמצית של דו"ח ורבה-וצלר וב 21.6.1944 הדוח"ת הגיעו לג'ורג' מנטלו, שמיד הפיץ מיד עותקים ליעדים רבים, בשווייץ ובעולם, וההשמדה באושוויץ עלתה לכותרות העיתונים השווייצרים ואחר כך העולמים. בעקבות הרעש התקשורתי פנו מדינות וגופים רבים לשליט ההונגרי מיקלוש הורטי בבקשה להפסיק את ההשמדה.

נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט שלח מכתב מאיים (על ידי שר החוץ קורדל הול) ב-26 ביוני 1944 לשליט הונגריה מיקלוש הורטי ובו נכתב: "אני סומך לא רק על שיקולים הומניטרים אלא גם על כוח הנשק... גורל הונגריה לא יהיה כמו אף אחת מהארצות התרבותיות... אלא אם המשלוחים יופסקו מידית"[6]. מספר ימים אחר כך, ב 2 ביולי 1944 בודפשט הופצצה קשות על ידי 600 מפציצים אמריקאים. המכתב (עם מכתבים נוספים של מלך שבדיה, האפיפיור ועוד) יחד עם ההפצצה שכנעו את הורטי להפסיק את המשלוחים לאושוויץ.[7] ואכן הורטי עצר את המשלוחים ב-9 ביולי למעט יוצאים מהכלל. בתקופה זו שבין יולי לספטמבר 1944, חדלה ההשמדה לשבועות מספר. גירוש יהודי בודפשט לאושוויץ תוכנן ל 25 אוגוסט 1944 אולם ברגע האחרון בוטל על ידי הימלר. באואר סובר כי הביטול נבע מההבטחות חסרות הכיסוי שסאלי מאייר נתן להימלר.[5]

כאשר עמד הורטי על סף הודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ותומכת בצידן של בעלות הברית, הוא הודח על ידי הנאצים ב-15 באוקטובר 1944, ובמקומו מונה לראש הממשלה, הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי, ראש מפלגת צלב החץ, ולמעשה לשליט הבלעדי של המדינה.

עם עלייתו של סלשי לשלטון תמה הגנת השלטונות על יהודי בודפשט. כנופיות "צלב החץ" השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם. אדולף אייכמן לא הצליח להשיג רכבות למשלוח לאושוויץ ושלח עשרות אלפים למסעות מוות ולעבודת כפייה. כמאה אלף מן היהודים שנותרו, רוכזו בגטו בחודש דצמבר 1944 בתנאים קשים. אף שאת עיקרה של שואת יהודי הונגריה ביצעו הגרמנים ועושי דברם בהונגריה בתקופה שקדמה לשלטונו, אחראי סלשי לרציחתם של אלפי יהודים במקום המצאם, באכזריות שאינה פחותה מאכזריות הנאצים.

קצב הרציחות הואט באמצעות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות, ובמיוחד של ראול ולנברג הנציג השבדי, ושל קרל לוץ הנציג השווייצרי. במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (בהם גם אדולף אייכמן). בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שבדיה, הבטיח את שחרורם. הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה. בשואה נרצחו 564,500 מיהודי הונגריה.

לאחר השואהעריכה

לאחר השואה נותרו בהונגריה כ-145,000 יהודים. התנועה הציונית גברה מאד, ורבים החלו עולים למדינת ישראל. בין העולים אישים שהיו לאחר מכן למרכזיים בחיי הרוח, התרבות והפוליטיקה ישראליים כאפרים קישון, יוסף לפיד, משה זנבר, המלחין אנדרה היידו, המשורר איתמר יעוז קסט והקריקטוריסטים זאב ודוש.

השלטון הקומוניסטי שעלה בהונגריה בסוף שנות הארבעים היקשה מאוד על חיי הקהילה היהודית. החינוך היהודי נאסר כמעט כליל. אבל בית המדרש לרבנים המשיך לפעול בבודפשט והיה לבית המדרש הרבני היחיד בכל העולם הקומוניסטי ובית הספר התיכון היהודי "אנה פרנק" (הקרוי כך משנת 1965) פעל גם הוא ללא הפסקה (בהתחלה כשני בתי ספר נפרדים) משנת 1945. יש לציין כי קיומם של שני מוסדות חינוך יהודי אלה במדינה קומוניסטית היה ללא אח ורע. לעומת זאת כן נאסרה כל פעילות ציונית. המוסדות הניאולוגים, האורתודוקסים ומוסדות ה"סטטוס קוו" אוחדו תחת חסות ארגון קהילות אחד. זרם ה"סטסטוס קוו אנטה" הפסיק להתקיים בעוד קהילות אורתודוקסיות המשיכו לפעול כאוטונומיות ,החל משנת 1953 במסגרת ארגון הקהילות. אמנם בוטלו כל החוקים של השלטון ההורטיסטי והנאצי נגד היהודים אבל רבים מהיהודים התקשו להסתגל למשטר הכלכלי החדש. השלטון הקומוניסטי התחיל בהדרגה להפעיל טרור בסגנון סטליניסטי עד סוף שנות ה-50. מאידך, חלק מהיהודים החילונים שהיו מלכתחילה בעלי אוריינטציה סוציאליסטית, אהדו את המשטר הקומוניסטי ואף לקחו חלק פעיל במוסדות המפלגה כפקידים בכירים (הפוליטיקאי היהודי-קומוניסטי מתיאש ראקושי הגיע למעמד ללא תקדים והנהיג כדיקטטור את המדינה בין השנים 1945-1956 כראש המפלגה הקומוניסטית השלטת. גם יורשו ב-1956 בראש המפלגה, ארנו גרו, היה יהודי). מסיבה זו, למרד ב-1956 היו גם סממנים אנטישמיים בולטים. מצד שני,יהודים נמנו עם שני המחנות בעימות. המרד ודיכויו הביא להמלטותם של אלפי יהודים מהמדינה, רובם בעלי השקפות ליברליות, ציוניות או אנטי-קומוניסטיות.

בהונגריה כיום (מ-1989)עריכה

נפילת השלטון הקומוניסטי והרפורמה הדמוקרטית בהונגריה בשנות התשעים הביאו להתעוררותה של הקהילה היהודית, חידוש הקשרים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל סייע אף הוא בהתעוררות הקהילה. כיום (2012) חיים בהונגריה לפי ההערכות בין 50 ל־150 אלף יהודים, רובם המכריע מתגורר בבודפשט הבירה. במיפקדי אוכלוסין הם אינם נחשבים מיעוט אתני, ומפני שלכמעט כולם שפת אם הונגרית, הם רשומים כהונגרים.

ישנם כ-20 בתי כנסת ומוסדות רבים לקידום חיי רווחה, דת, וחינוך. מרבית אנשי הקהילה משתייכים לזרם הנאולוגי, הזרם הרפורמי הייחודי להונגריה. בשנת 2003 מונה הרב שלמה כובש (Slomó Köves) מחב"ד לרב, ובכך היה לרב האורתודוקסי הראשון שהוסמך בהונגריה מאז השואה. בטקס נכחו הרב הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, כמו גם נשיא הונגריה. שנה אחר כך נפתח בבודפשט מרכז לתיעוד השואה; יומיים לפני טקסט החניכה עצרו שלטונות הונגריה שלשה מוסלמים שתכננו לפוצץ את המבנה.[8]

מאז נפילת הקומוניזם הכו במדינה לסירוגין גלים של אנטישמיות. בשנת 1992 הגיעה התופעה לשיא לפני עזיבת האגף האנטישמי במפלגה השלטת MDF. בעקבות הידרדרות המצב הכלכלי בסוף שנות ה-2000 באה האנטישמיות לידי ביטוי גלוי בבחירות 2010, עם התחזקות כוחה של המפלגה הלאומנית הקיצונית "יוביק", שעבורה הצביעו 16.7 אחוזים - למעלה מ־855 אלף הונגרים.[9] במסגרת שיתוף הפעולה בין יוביק לאגף האנטישמי במפלגת השלטון פידס (Fidesz), שונתה בין היתר שמה של כיכר רוזוולט בבודפשט, בעוד שכיכרות אחדות נקראו על שמו של אלברט וואס שהורשע ברצח נשים יהודיות ושל רומנים בטרנסילבניה. במקביל נוצרו בשנות ה-2000 מליציות ימניות מאורגנות שראו עצמן כממשיכותיהן של תנועות אנטישמיות כגון "צלב החץ".

בסקר משנת 2012 של הליגה נגד השמצה שבחן את עמדות האירופאים כלפי סטריאוטיפים אנטישמיים, מוקמה הונגריה במקום הגבוה ביותר, עם 75 אחוז מההונגרים שהשיבו כי ליהודים יש כנראה כוח רב מדי בשווקים הכלכליים הבינלאומיים, זאת לעומת 59 אחוז שנתנו תשובה דומה בשנת 2009.[10] עם זאת, לאנטישמיות בהונגריה אין בדרך כלל מימד של תקיפות פיזיות של אנשי הקהילה, ייתכן שהדבר נובע מכך ששנים של נישואי תערובת, שינוי שמות לשמות הונגריים ממניעים פטריוטיים, והתבוללות כללית הביאו לכך שלרוב יהודי הונגריה אין מראה יהודי גלוי.[11]

עם זאת, מפלס האנטישמיות הגואה בא לידי ביטוי מוחשי במגוון דרכים אחרות. במאי 2012 הניחו אלמונים ירכי חזיר על פסלו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג,[12] וביולי אותה שנה הושחתו 57 קברים בבית העלמין היהודי בעיר קפושבאר, ככל הנראה בתגובה למעצרו של הפושע הנאצי לאסלו צ'אטארי.[13] באותו חודש הכריז יו"ר הכנסת רובי ריבלין על יו"ר הפרלמנט ההונגרי, לאסלו קובר, כעל אישיות לא רצויה, לאחר שהששתף בטקס לזכר יוזף ניירו, סופר אנטישמי שהשתייך למפלגה ההונגרית הפרו נאצית "צלב החץ". על רקע זה אף החזיר חתן פרס נובל אלי ויזל את אות ההצטיינות שקיבל מממשלת הונגריה ב-2004.[14] במהלך משחק כדוגל בין נבחרות ישראל והונגריה קראו אלפי אוהדים הונגרים קריאות אנטישמיות לעבר נבחרת ישראל, פעולה שגונתה על ידי ממשלת הונגריה.[15] התגברות האירועים האנטישמיים גררו גינויים מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומצד ארגונים של ניצולי שואה בישראל.

ב-2013 ערכה סוכנות האיחוד האירופי לזכויות אדם בסיסיות סקר מקוון נרחב בקרב יהודים בתשע מדינות אירופיות. בשלוש מתוך תשע המדינות - צרפת, בלגיה והונגריה, 40-50 אחוז מהמשיבים אמרו שהם שוקלים להגר משום שלא הרגישו בטוחים.[16][17]

הקהילותעריכה

נכון ל-2014 קיימות בקרב קהילות יהודי הונגריה ארבע התארגנויות:

  1. ברית הקהילות היהודיות בהונגריה (Magyarországi Zsidó Hitközségek Szövetsége – MAZSIHISZ), המזוהה עם היהדות הניאולוגית. בראש הממסד הדתי שלהם עומד הרב רוברט דויטש. בית הכנסת המרכזי שלה הוא בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן בבודפשט.
  2. הקהילה היהודית האורתודוקסית האוטונומית בהונגריה (Magyarországi Autonóm Orthodox Izraelita Hitközség - MAOIH): ארגון זה הוא יורשה של הלשכה האורתודוקסית הנפרדת שפעלה במדינה מ-1871 ונכפה עליה איחוד עם הנאולוגים, בלחץ השלטון, ב-1950. בשנת 1989 הצטרפו חבריה לברית הקהילות, אך פרשו ממנה ב-1993. בפועל, ראש הקהל האורתודוקסי משמש כסגן הארגון הקודם. מרכזה הוא בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט.
  3. הקהילה היהודית המאוחדת של הונגריה (EMIH - Egységes Magyarországi Izraelita Hitközség): שהתאגדה ב-2004 ומציגה עצמה כיורשת של קהילות הסטטוס קוו אנטה. הארגון הוקם על ידי תנועת חב"ד, ודוגל בגישה פתוחה יותר לקהל חילוני כדי לקרבם. בראשה עומד הרב שלמה כובש. חב"ד השתרשה בהונגריה אחרי 1989, בהנהגתו של הרב ברוך אוברלנדר.
  4. יהדות רפורמית: קהילת "שים שלום" בהנהגת הרבה קוטולין קלמן קמה בשנת 1992 וקיבלה הכרה רשמית של השלטונות בשנת 2004. קהילת "בית אורים" קם ב-2006 בהנהגת הרב פרנץ רואי.

נכון לשנת תשס"זעריכה

לאור ביקורו של הרב אליהו בירנבוים (להלן קישור). הנה קטע נבחר:

כיום יש בבודפשט כ-20 בתי כנסת (שישה אורתודוקסיים והשאר ניאולוגיים). חלקם פעילים בחגים, אחרים בשבתות ובודדים במשך השבוע. שלושת בתי הכנסת הקיימים כיום בקהילה האורתודוקסית הם קוזינצי, דשפי ופשטי שול. בית הכנסת קוזינצי נבנה בשנת 1913, לפי דוגמת בית הכנסת הגדול בפרנקפורט דמיין. פארו והדרו של בית הכנסת ניכרים בו עד היום. במשך השנים התפללו בו חזנים ידועים ובעלי שם. שני בתי חב"ד פעילים במקום, אחד לקהילה המקומית והשני מיועד לישראלים בלבד, שכן כאלף סטודנטים ישראלים לומדים באוניברסיטאות המקומיות, נוסף לאנשי עסקים ותיירים ישראלים. בקהילה הניאולוגית פעילים פרט לבית הכנסת המרכזי 'דוהאני', עוד כעשרה בתי כנסת בינוניים וקטנים. בתי כנסת אלו פעילים כל שבת, ובחלקם יש מניין גם בימי השבוע.

בבודפשט קיימים גם שלושה בתי ספר (יסודי ותיכון). בבית הספר האורתודוקסי 'מסורת אבות', בו לומדים 150 תלמידים, ניתן לראות מחזה ייחודי: ילדים חרדים יושבים בספסלים לצידם של ילדים חילונים ולומדים יחדיו. שני בתי הספר הנוספים הם בית הספר הניאולוגי ע"ש אלכסנדר שייבר (שהיה במשך שנים ראש בית המדרש לרבנים), ובית הספר הקהילתי 'לאודר', בכל אחד מהם לומדים כ-500 תלמידים. עוד יש בבודפשט שלוש מסעדות כשרות – שתיים עם הכשר אורתודוקסי ואחת עם הכשר ניאולוגי, אטליז כשר, מקווה טהרה, בית אבות יהודי ובית קברות יהודי. עד לפני מספר שנים מערכת השחיטה היתה כפולה והתקיימה בנפרד לקהילה האורתודוקסית ולקהילה הניאולוגית. כיום השוחט האורתודוקסי מספק את הבשר לשתי הקהילות.

בית המדרש לרבנים אשר נחנך בבודפשט ב-1877 מתקיים עד היום. מטרת המוסד הייתה לשלב בין לימודי רבנות לבין השכלה כללית והיה לו מקום של כבוד בהיסטוריה של יהדות הונגריה. המוסד נשאר במסגרת הקהילה הניאולוגית לאחר הפילוג והוחרם על ידי היהדות האורתודוקסית. תחת השלטון הקומוניסטי המשיך בית המדרש להוציא רבנים לכל הגוש המזרחי (גם הרב שייביץ, הרב הראשי של רוסיה, למד בבית המדרש הזה).

הניאולוגים והאורתודוקסים בהונגריה אינם צאצאים ביולוגיים ואף לא רוחניים ליהודים אשר החלו את הפילוג העמוק ביהדות הונגריה ואשר השאיר את אותותיו עד היום. כיום האורתודוקסים בהונגריה הם הציבור הדתי והניאולוגים הם הציבור החילוני או מסורתי, אבל לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך חלוקה קהילתית וסוציולוגית.

בעבר היה נתק עמוק בין הקהילה האורתודוקסית לקהילה הניאולוגית, אולם כיום נדמה שיש קשר בין הקהילות, לפחות ברמה הבסיסית. שתי הקהילות חברות ב'ברית הקהילות היהודיות' בה הנשיא הוא ניאולוגי וסגנו הוא אורתודוקסי. בכל אופן, הקהילה האורתודוקסית שומרת על השם 'הקהילה האורתודוקסית האוטונומית', ללמדנו שהיא אינה תלויה באחותה הגדולה אלא היא עצמאית בקבלת החלטותיה – כפי שביקשו מנהיגיה הקדומים כשבאו לפרלמנט ההונגרי בסוף המאה הי"ט וביקשו, בשם חופש הדת, קיום עצמאי, ואכן קיבלו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. Anna Szalai. In the Land of Hagar: the Jews of Hungary, History, Society and Culture. Beth Hatefutsoth, 2002. עמ' 109.
  2. מיכאל ק' סילבר, ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה.
  3. Robert Perlman, Bridging Three Worlds: Hungarian-Jewish Americans, 1848-1914, University of Massachusetts Press, 2009, עמ' 62‏ Raphael Patai. The Jews of Hungary: History, Culture, Psychology. Wayne State University Press, 1996. עמ' 340-342.
  4. “The Uneasy Closeness to Ourselves” Interview with Dr. Götz Aly, German Historian and Journalist
  5. 5.0 5.1 Yehuda Bauer, American Jewry and the Holocaust: The American Jewish Joint Distribution Committee, 1939-1945, Wayne State University Press, 1981, עמ' 354, 415.
  6. David Kranzler, The Man Who Stopped the Trains to Auschwitz, Syracuse University Press, 2000, עמ' 117.
  7. משפט אייכמן, עדות פרודיגר, ממנהיגי יהדות הונגריה, [1]
  8. "המטרה הייתה מוזיאון השואה ולא קצב", באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2004
  9. ברנאר אנרי לוי, שעה אפלה בהונגריה, באתר הארץ
  10. Attitudes Toward Jews In Ten European Countries, באתר הליגה נגד השמצה, מרץ 2012
  11. הונגריה, ופתאום גל אנטישמיות, באתר וואלה
  12. הועתק מהויקיפדיה העברית סוכנויות הידיעות, פסלו של ראול ולנברג הושחת בהונגריה, באתר nrg מעריב, 23 במאי 2012
  13. שירי הדר, אנטישמיות בהונגריה: הושחתו 57 קברים יהודיים, באתר ynet‏, 23 ביולי 2012
  14. בכירים בהונגריה באו לטקס לזכר תומך נאצים - אלי ויזל החזיר פרס, באתר ynet
  15. עופר אדרת, ‏אנטישמיות בהונגריה אלפי אוהדים קראו "יהודים מסריחים" במשחק נבחרת ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2012
  16. ד"ר דב מימון, יהדות אירופה: איתותים והפרעות, 28 בנובמבר 2013
  17. אפליה ופשעי שנאה כלפי יהודים במדינות החברות באיחוד האירופי, באתר הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופי

(מהויקיפדיה העברית)

יהדות אירופה
<td> אוסטריה · אוקראינה · אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איטליה · אירלנד · אלבניה · אסטוניה · ארמניה · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · בריטניה · גרמניה · דנמרק · הולנד ·הונגריה · צ'כיה · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · מולדובה · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סלובניה · סלובקיה · ספרד · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קפריסין · רומניה · רוסיה · שבדיה · שווייץ · טורקיה
ראו גם:יהדות אשכנז · מזרח אירופה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית