Fandom

Ventura Daniel Wiki

יהדות טורינו

7,344דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Synagogue de Turin (Torino).jpg

בית הכנסת בטורינו - ויקישיתוף

פרומו -'' קהילות מדליקות'' - טורינו02:44

פרומו -'' קהילות מדליקות'' - טורינו

פרומו - קהילות מדליקות - טורינו
הקש לצפייה בסרטון המלא

Rav-di-porto-piccola-300x168.jpg

הר אריאל דה-פורטה רבה של טורינו 2014

Rabino di torino.png

הרב אליהו בירנבוים - רבה של יהדות טורינו מאז 2010

Bar mitzva 1.png

בר מצווה בבית הכנסת בטורינו (מהסרטון הנ"ל

יהדות טורינו מהווה את הקהילה היהודית הרביעית בגודלה באיטליה, אחרי יהדות רומא, יהדות מילאנו ויהדות פירנצה. היא מספקת שירותי דת למשפחות היהודיות המתגוררות ביותר מעשרה ערים במחוז פיימונטה. מספר היהודים בעיר נאמד ב-1,200 נפש. קהילת טורינו מפעילה תוכנית לשיקום בתי כנסת יהודיים במחוז פיימונטה. בעזרת משאבים כספיים של רשויות המדינה היא הצליחה לשפץ אחדים מבתי הכנסת ולעודד את ביקורי תיירים בהם. הטיפול בתיירות נימסר לחברת הדרכה המתמחת בארגון תיירות. היא עורכת, לפי הזמנה, סיורים מאורגנים ב-12 בתי הכנסת , הפתוחים היום לציבור. בקהילת טורינו בית כנסת גדול הפתוח בחגים ולידו בית כנסת רגיל, בו מתפללים בשאר ימי השנה. בקהילה בית ספר עממי, בית ספר על יסודי, בית אבות וספריה גדולה בנושאים יהודיים באיטלקית ובעברית.

מיום 1 בספטמבר 2014 רב הקהילה הוא אריאל דה-פורטה, בוגר בית המדרש לרבנים באיטליה שברומא. המקור

מתור האתר יהדות המיסתוריןעריכה

זה היה מרכז תקשורת חשוב, פרשת דרכים לצבאות במחצית הראשונה של ימי הביניים, הנשלטת על ידי הביזנטים והלומברדים. עד 1424, היו 10 יהודים בעיר. מי שברח לצרפת העדיף להישאר במרכזי הקרובים לגבול. הרובע היהודי היה כמו הישן במרכז פיאצה Carlina, רשמית בשם Piazza קרלו אמנואלה השני. הגטו החדש, לעומת זאת, התרחב באזור סמוך, בין באמצעות סן פרנצ'סקו דה פאולה, פיאצה Carlina ואת המסלול של היום des אמברואז, אשר התפשט בית באמצעות סנטה קרוצ'ה, הידועה בשם החצר של הירח. מה עכשיו את השומה, תהפוך את בית הכנסת של האמנציפציה היהודית בטורינו. זה לא היה מסיבות כלכליות. סנט אנסלם של Via ו Via San Pio V הם בית הכנסת החדש ומוסדות יהודיים, נפתח רשמית בשנת 1884. בחוץ יש בסגנון מורי, ארבע כיפות לכסות את מגדלי המערכת. הפנימי הוא גדול ויכול להכיל 1,400 אנשים. נהרסו על ידי פצצה בשנת 1942, נבנה מחדש בשנת 1949/

Fu un importante centro di comunicazione, passaggio obbligato per gli eserciti nell'età classica e nei primi secoli del Medio Evo, dominata dai Bizantini, Longobardi e dai francesi. Nel XV secolo, Torino comincia ad assumere caratteristiche cittadine. La storia dell'Italia è molto legata quella della Città. Ne fu, infatti, la capitale e sede del potere regio; ma anche luogo importante delle iniziative risorgimentali e liberali. Oggi ha una sua Università, è sede di rilevanti iniziative editoriali ed è un centro industriale di notevole prestigio. In città, fino al 1424, si contavano una decina di ebrei. Quelli in fuga dalla Francia preferivano fermarsi nei centri più vicini al confine.

In città, fino al 1424, si contavano una decina di ebrei. Quelli in fuga dalla Francia preferivano fermarsi nei centri più vicini al confine. Il ghetto vecchio ebbe come centro piazza Carlina, denominata ufficialmente piazza Carlo Emanuele II. Il ghetto nuovo, invece, si espanse in una zona vicina, tra via San Francesco da Paola, piazza Carlina e l'odierna via des Ambrois, che si estese ad una casa in via Santa Croce, detta il cortile della Luna. Quella che è oggi la Mole Antonelliana, avrebbe dovuto diventare la sinagoga dell'emancipazione degli ebrei torinesi. Non lo divenne per motivi economici. Tra via Sant'Anselmo e via San Pio V si trovano le nuove istituzioni ebraiche e la sinagoga, solennemente inaugurata nel 1884. All'esterno essa si presenta in stile moresco; quattro cupole a cipolla coprono i torrioni perimetrali. L'interno è grandioso e può contenere 1.400 persone. Distrutta da una bomba nel 1942, fu ricostruita nel 1949

המקור

תולדות הקהילהעריכה

Remember for holocast jews a torini.jpg

בשלט נכתב: מתחנת רכבת זו נשלחו גולים פוליטיים למחנות הריכוז

היהודים הראשונים הגיעו למחוז פיימונטה במאה ה-14 מצרפת ומספרד. התעודה הראשונה המעידה על הימצאות יהודים בטורינו היא משנת 1424. משפחות יהודיות בעיר זוכות לקבל אישור להקים בנק, לפתוח אטליז למכירת בשר כשר ולהקים בית קברות. היהודים התגוררו באזור המכונה "סטודיום" (Staudium}.

היהודים זכו לאוטונומיה מהדוכס לבית סבויה. עם זאת היא עברה גם תקופות קשות בין השנים 1553-1580. בשנת 1679 רוכזו 763 יהודי טורינו בגטו הגדול (Ghetto Grande) בין הרחובות : Maria Vittoria, Bogino, Principe Amedeo, San Francesco da Paola. בשנים 1737 - 1794 גדלה הקהילה ב-1,300 תושבים והוקם גטו חדש (Ghetto Nuovo) בין הרחובות: S.Francesco, Des Ambois וכיכר Carlina. ניתן להבחין בקווי האופי המיוחדים של תחום המגורים ליהודים עד היום.

בשנת 1848 המלך, קרלו אלברטו, העניק שיויון ליהודי העיר במסמך שכונה Statuto Albertino ומאז היו היהודים חופשיים לגור ברחבי העיר.

בשנות הכיבוש הגרמני 1943 - 1944 כ-400 מיהודי העיר הוגלו למחנות ההשמדה. שלט לזכרם הוצב בתחנת הרכבת של העיר (ראו את שלט הזכרון שהוצב בתחנת הרכבת).

בית הכנסתעריכה

ראו אתר מורחב:בית הכנסת בטורינו

Torino italian synagogue.jpg

בית הכנסת האיטלקי היה בComunita ebraica di Chieri

מרכז הקהילה היהודית נמצא ברחוב פיוס החמישי, בככר הקטנה שזכתה להקרא על שמו של הסופר היהודי המופרסם, יליד העיר, פרימו לוי. המבנה הבולט בככר הוא של בית הכנסת, שנחנך בשנת 1884 לאחר ארבעת שנות עבודה ואחר שניטש המבנה הקודם שתוכנן להיות בית הכנסת והפך להיות למולה אנטונליאנה. בשנים קודמות היו בעיר שני בתי כנסת: האחד בנוסח הספרדים והשני בנוסח איטליה. בבית הכנסת הנוכחי 1,400 מקומות.

בית הכנסת בטורינו הוא אחד משורה של בתי הכנסת גדולים ומפורסמים שהוקמו בסוף המאה ה-19, בעידן איחוד איטליה, יחד עם בית הכנסת הגדול של רומא ובית הכנסת הגדול של פירנצה ועוד. הוא נחשב לאחד המונומנטים המפארים את העיר טורינו. זהו בניין מרכזי בעל כיפת-תוף על תיליים. בפינותיו ארבע מגדלים קטנים . במבנה כולל שלוש חזיתות שבכל אחת בנוי מבנה משנה של כניסה. בחזית המזרחית קיים שקע ובו מקום לארון הקודש המוצב בתוך בית הכנסת. לעיטור החיצוני והפנימי השתמשו במוטיביםמוריים וביזנטיים מרובי גוונים. בקומה השנייה |עזרת נשים המקיפה את המבנה משלושה צדדים ( לא כולל המזרח - אליו פונות המתפללות בזמן התפילה) .

בבית הכנסת מתפללים רק בחגים ובאירועים חגיגיים. באשר ימות השנה מתפללים בבית כנסת, בנוסח יהודי איטליה, שהכניסה אליו היא בצד מבנה בית הכנסת. בית הכנסת הקטן שימש מאפיה לייצור מצות. הוא בנוי בצורת אמפיתיאטרון. ריהוט בית הכנסת הובא מהעיר "קיארי" והוא מעוצב בסגנון בארוקי פיימונטזי. קיר לבנים מפריד בין בית הכנסת הקטן לבין חדר תפילה שנועד לתפילה בנוסח אשכנז. לפניו שש שורות של כיסאות, המוצבות לפני ארון קודש בעל ערך אומנותי עם דלתות בצבע כהה, כביטוי אבל למותו של המלך "קרלו אלברטו" בשנת 1849, השליט שהעניק אמנציפציה ליהדות טורינו. בדלתות הארון חרוטים תבליטים המתארים את העיר ירושלים.

בית הכנסת נפגע מהפצצה אוירית בשנות מלחמת העולם השנייה ונהרסו הקישוטים הפנימיים והריהוט של בית הכנסת. בשנת 1949 הוא שוקם ונפתח מחדש לשירות יהדות טורינו.

סיור בגטו היהודיעריכה

בשני מקומות באזור אפשר עוד להבחין בשערי הרובע היהודי: Via Maria Vittoria 25 ו- Via Des Ambois 2. הבתים באזור זה שמרו על המראה המקורי: גובה המבנים הוא בין שלוש לארבע קומות כאשר יש תוספות עליוניות בחלקים הפנימיים של המבנה. בין המבנים יש חצרות המאפשרות מעבר צר בין הבתים. בקומות התחתונות של הבתים היו פעם בתי מלאכה וחנויות. במבנים אחדים, הצופים על פני העיר, הנמצאת מחוץ לגטו, יש עדיין חלונות החסומים בקיר. למעשה יהודי הגטו לא יכלו להתבונן באופן חופשי במה שמתרחש מחוצה לו. נחצר הפנימית של הבית ברחוב Bogino מספר 17 היה אחד משלושת בתי הכנסת שהיו בגטו. היום אין סימן לכך במקום.

שירותים יהודיים נוספיםעריכה

במבנה בית הכנסת מצויה ספריה על שם "אמנואלה הרטום" , אחד מגיבורי המחתרת האנטי פשיסטית גרמנית, בזמן הכיבוש הגרמני של איטליה, הכוללת 4,000 ספרים באיטלקית ועוד 6,000 ספרים בשפה העברית, שמקורם היה במרכז היהודי בעיר ורצ'ילי.

ליד הספרייה, אוסף של ספרים ותשמישי קדושה שנתרמו לקהילה על ידי האחים "טרצ'ינא" שהיו במקור מהעיר אסטי. מעניין שחלק מהספרים הם בשפה הפורטוגזית, דבר המעיד על המקור של חלק מיהידות פיימונטה.

באותו מבנה נמצאים משרדי הקהילה היהודית, המשרתת את מחוז פיימנטה. וכן בית המדרש לרבנים על שם "מרגוליס דה-סג'ני". בטורינו בית ספר יהודי עממי על שם "קולונה ופינצי" ובית ספר על יסודי על שם "א. הרטום" ומושב זקנים המשרת את הקהילה. א. הרטום היה מגיבורי תנועת ההתנגדות נגד הפשיזם והכובש הגרמני במלחמת העולם השנייה.

נפתחה מסעדה כשרה בטורינועריכה

מסעדה כשרה בטורינו.PNG

צילום מהסירטון

מסעדה כשרה, המכונה "אלף" נפתחה בטורינו. לטקס הפתיחה, נסגר הרחוב ותזמורת פצחה בניגונים יהודיים. רב אליהו בירנבוים, רבה של העיר, קבע את המזוזה. המסעדה היא גם בר, מאפייה וקונדיטוריה, ומקום של אירועי תרבות . היא מצויה במבנה של הקהילה: בין בית הכנסת לבין המרכז הקהילתי.

הרב אליהו בירנבויםעריכה


Turin welcomes new chief rabbi July 7, 2010

ROME (JTA) -- Rabbi Eliyahu Birnbaum, the former chief rabbi of Uruguay, has taken the chief rabbi's post in the Italian city of Turin.

Birnbaum, a director of the Israel-based outreach organization Shavei Israel, officially took up his post July 1. The Uruguay native succeeds Rabbi Alberto Somekh, who was dismissed in May.

Somekh's ouster, the first time in Italy that a community's chief rabbi had been removed, highlighted deep divisions between strictly Orthodox and non-observant members of the community.

The lingering tensions and complexity of the situation led community leaders to contact Birnbaum for the post as a "rabbi and dayan of clear fame and recognized prestige in Israel and the international Jewish world." Birnbaum made aliyah in 1972.

Birnbaum was chief rabbi of Uruguay from 1992 to 1997 and is the director of Machon Amiel, which trains rabbis and spiritual leaders for work in Diaspora communities. He also is a judge on the Chief Rabbinate of Israel Conversion Court.

At least initially, Birnbaum will remain in Israel and visit Turin at least once a month.

המקור

ראו גםעריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • In Piedmont Sixteen Synagogues, בהוצאת הקהילה היהודית בטורינו.
  • Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986

קישורים חיצונייםעריכה


טורינועריכה

Torino-mole01.jpg

מולה אנטונליאנה - ויקישיתוף

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית