FANDOM


לצערי לא הצלחתי לקבל הבהרה רישמית - גם זו חלק מן הבעיה!


ניסיתי למצוא מקור מסכם ולא מצאתי. ובכן, בתור תושב קדומים וחבר מועצה מקומית לשעבר, אתיחס רק לגבי התושבים היהודיים היהודה ושומרון
הבהרה שלי - על התושבים אזרחי ישראל חלים צווים מיוחדים של הממשל האזרחי, כפי הועתקו מהתחיקה במדינת ישראל. הם חלים רק על התושבים הגרים בתחומים המוניציפליים של הישובים המוכרים. כך הם נדרשים להתייצב לשירות צבאי ולשלם מיסים. אם יש "לקונה" ויש ! - המימשל הצבאי מנסה למצוא פתרון.

כיום החלת החקיקה הישראלית על אזרחים ישראלים היא באמצעות צווים של מפקד האזור דברי חקיקה מעטים הוחלו ישירות על האזרחים הישראלים בחקיקה של הכנסת, ובהם הוראות שעניינן מיסוי, דין פלילי, בחירות ועוד. כלומר (מצוטט מדברי הכנסת - ישיבה של ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בתאריך כ"ד חשון תשע"ד, 28/10/2013 12:00)

אשר להצעה של אורית סטרוק, בה נאמר: "חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק), מגן על זכויותיהן של נשים במטרה לקדם את שילובן במקום עבודתן. החוק מעניק הגנות שונות לאישה העובדת, לרבות הגנה מפני פיטורין במהלך הריונה, במהלך חופשת הלידה ובמשך תקופה נוספת של שישים ימים לאחר החופשה. כמו כן, שומר החוק על זכויותיהן של נשים שעוברות טיפולי פוריות ועל זוגות המעוניינים לאמץ ילד ונאלצים בשל כך להיעדר מעבודתם. החוק, בנוסחו הנוכחי, חל על שטחה הריבוני של מדינת ישראל והוא אינו חל על אזרחים ישראלים המתגוררים ביהודה והשומרון. בשל כך נרמסות זכויותיהן של נשים באזורים אלה, והן אינן יכולות ליהנות מהזכויות שהמחוקק ביקש להעניק להן.

מוצע להחיל את החוק על כל יחסי העבודה המתקיימים בישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, ולמנוע בכך מצב בו מופרות זכויותיהן של נשים, בין אם מדובר בעובדות בעלות אזרחות ישראלית ובין אם מדובר בעובדות בעלות אזרחות אחרת ובלבד שהעבודה מתבצעת עבור מעסיק ישראלי.

ההצעה האחרונה היא להתקין צו המוסיף את חוק עבודת נשים למועצות האזוריות ביו”ש.

החסרון הגדול הוא האכיפה. במדינת ישראל האכיפה באמצעות משרד הכלכלה. בצו זה למשרד הכלכלה אין מקום. (אחת מהנשים שפנתה לקבלת סיוע ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לאחר שפוטרה בהיותה בהריון, נענתה כי אין בסמכות המשרד לסייע לה מאחר שהיא מתגוררת בשומרון. - ציטוט)

הערות לדיוןעריכה

  1. הארץ מיום 1 אוקטובר 2013 כתב:"מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, שיגר ביום חמישי מכתב לשרי הממשלה שבו עדכן אותם על כך שאלוף הפיקוד חתם על צו "המאמץ את הוראות חוק עבודת נשים במסגרת תחיקת הביטחון באזור יהודה ושומרון". מנדלבליט הוסיף במכתב כי אם תחליט ח"כ אורית סטרוק או כל גורם אחר בכנסת לקדם את הצעת החוק למרות צו האלוף, "עמדת הממשלה תהיה להתנגד להצעת החוק".
  2. הצעת החוק חלה על נשים המועסקות על-ידי מעביד ישראלי: כולל ערביות, ולא מוגבלות לנשים הגרות בתחום המוניציפלי של הישובים היהודיים. לפי המקור לעיל:"משמעות החוק היתה החלה גורפת של החוק הישראלי על מאות אלפי נשים פלסטיניות שאינן אזרחיות המדינה.(לא נראה לי סביר - הערה שלי - הרי יש הגבלה על מעסיק ישראלי).
  3. אורית סטרוק בעיקר טענה נגד המצב בו ניתן לפטר נשים בהריון ונשים לאחר לידה העובדות ביו"ש.

קריאתה של אורית סטרוק לראש הממשלהעריכה

עוזי ברוך, פרסום ראשון: כ"ה באלול תשע"ג, 31/08/13 22:57

ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) חוששת כי בכוונתו של ראש הממשלה נתניהו להיכנע לשמאל הקיצוני ולמנוע את ההצבעה על החוק המחיל את חוק עבודת נשים גם ביהודה ושומרון.

הצעת החוק של סטרוק קוראת להחיל את חוק עבודת נשים גם על ישובי יהודה ושומרון. החוק מעניק הגנות שונות לאישה העובדת ובכלל אלה קובע כי זו תזכה להגנה מפני פיטורין במהלך הריונה, חופשת הלידה ובמשך תקופה נוספת של שישים ימים לאחר החופשה. כמו כן, שומר החוק על זכויותיהן של נשים העוברות טיפולי הפריה ועל זוגות המעוניינים לאמץ ילד ונאלצים בשל כך להיעדר מעבודתם.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה ווינשטיין סבור שלא נכון להחיל חקיקה בנושא על יו"ש ונכון להסתפק בצו אלוף או בחקיקה צבאית כדי להסדיר את המהלך. ויינשטיין טוען כי החלת החוק עשוי להתפרש כסיפוח שטחי יו"ש.

על רקע חששה שיגרה הערב סטרוק מכתב לראש הממשלה.

המכתב המלא:

אדוני ראש הממשלה, שבוע טוב

לקראת ישיבת הממשלה מחר, אני פונה אליך ומבקשת שלא תמנע הצבעה על הצעת החוק שלי, ושל חברות כנסת נוספות, ההצעה המבקשת להחיל את חוק עבודת נשים גם ביהודה ושומרון.

כשהכנתי את הצעת החוק הזו, נתקלתי בחברות כנסת שסירבו לחתום עליו, משום שעבורן הויכוח הפוליטי על עתיד יהודה ושומרון חשוב יותר מזכויות אדם שוויוניות לכל.

(כן, לכל, שהרי גם נשים פלשתיניות ייהנו מההגנות והזכויות שהחוק הזה מעניק).

אך היו גם חברות כנסת מהשמאל, כאלה המאמינות וחותרות דווקא לוויתור על חבלי ארץ אלה, שכן חתמו על החוק – אלה חברות כנסת שהשנאה למתיישבים לא העבירה אותן על דעתן.

ועכשיו, אותם שרים שדורשים ממך למנוע את ההצבעה על החוק, שייכים לאותו חלק בשמאל שמנסה בכל דרך לייצר דה-לגיטימציה לעצם חייהם של יהודים ביהודה ושומרון, לפגוע תדמיתית בנורמאליות של החיים הישראליים בחבלי ארץ אלה, שאתה, אדוני ראש הממשלה יודע עד כמה הם נורמאליים וצריכים להישאר נורמאליים.

אל תתן את ידך למגמות זדון אלה.

קראתי בעיון את הערותיו של היועץ המשפטי לממשלה. בכל הכבוד, אין שום קשר הגיוני בין הנתונים שהוא-עצמו מביא בפסקה הראשונה והשניה, ובין ההצעה שהוא מציע בפסקה השלישית.

היועץ המשפטי לממשלה כותב בעצמו, שבעיה משפטית קיימת רק ביחס ל"הצטברות של חקיקה ישראלית בעלת אופי טריטוריאלי באזור" וש"הכנסת הגבילה את חקיקתה באיו"ש לענייני תחולה אישית ישירה על אזרחי מדינת ישראל".

כלומר: חקיקה טריטוריאלית – היא בעייתית במידת-מה, ואילו חקיקה אישית-פרסונאלית – כבר נחקקה בעבר והיא נורמה מקובלת.

וכי מה הוא חוק עבודת נשים, אם לא חוק אישי-פרסונאלי, שכל עניינו זכויות אדם, זכויות עובדים, זכויות נשים?

מדוע יהיה חוק זה שונה מחוקים אחרים שהיועץ המשפטי לממשלה בעצמו מציין שכבר הוחלו ביהודה ושומרון, כמו "מיסוי, דין פלילי, שירות ביטחון, בחירות וכיו"ב"?

  1. מדוע כאשר רבים מאתנו, מתיישבי יהודה ושומרון, מלווים אל הבקו"ם את נכדיהם (כי אכן אנו מגדלים כאן כבר דור שלישי ורביעי), על פי חוק ולא על פי צו – זה אינו סיפוח;
  2. כאשר כולנו, במשך עשרות שנים, משלמים מיסים לקופת המדינה על פי חוק (גם חוק מס ערך מוסף וגם פקודת מס הכנסה) ולא על פי צו, או משלמים את אגרת הטלוויזיה על פי חוק ולא על פי צו – זה אינו סיפוח;
  3. כאשר כולנו כפופים, על פי חוק ולא על פי צו, לחוקי התנועה –זה אינו סיפוח;
  4. גם כאשר מוצבות קלפיות ברחבי יהודה ושומרון, ומטות הבחירות של כל המפלגות פועלים במרץ על מנת לשכנע אותנו להצביע עבורן – גם זה אינו סיפוח,

ולפתע פתאום אם יזכו הנשים שבתוכנו להגנות הקבועות בחוק עבודת נשים – יש כאן חשש לסיפוח או ל"השלכות במישור המשפט הבינלאומי", וצריך דווקא צו צבאי??!

האם זה מתיישב עם ההיגיון, או שמא, כדברי רבותינו, "השנאה מקלקלת את השורה"?

אני קוראת לך לפעול בהתאם לכלל שהיועץ המשפטי לממשלה עצמו קבע, ולפיו חקיקה אישית פרסונאלית היא מקובלת (ולא בהתאם לעצה שיעץ, שאינה עולה בקנה אחד עם הכלל הזה עצמו) – ולהעלות את החוק להצבעה.

שמעתי בקשב רב את דבריך ביום תשעה באב, לאחר שפורסמו הנחיות החרם של האיחוד האירופי. אמרת אז שלא תתן להפלות לרעה את מאות אלפי האזרחים הישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון.

אם כנים דבריך, אדוני ראש הממשלה, אל תיכנע לשמאל, אל תמנע הצבעה על הצעת החוק הצודקת הזאת.

אתה יודע כמוני, אדוני ראש הממשלה, שאם אך תעלה את החוק להצבעה, הוא אכן יתקבל ברוב גדול, כיון שרוב שרי הממשלה ודאי אינם מקבלים את ניסיונות הדה-לגיטימציה של השמאל.

לכן, כל החלטה על הימנעות מהצבעה תהיה למעשה ניצחון המיעוט על הרוב –

אדוני ראש הממשלה, אל תתן לשמאל את הניצחון הזה.

בכבוד רב, ובברכת שנה טובה

ח"כ אורית סטרוק

חוק הנורמותעריכה

אמילי אמרוסי תארה בעיתון "ישראל היום" מיום 7 בנובמבר 2014 את המצב הקיים במאמר תחת הכותרת "לא נורמלי להיות נורמליים" .
Cquote2 "הדין החל ביהודה ושומרון נשען היום על מערכת מבולגנת של חקיקה עותמאנית, ירדנית, בריטית וישראלית, ובנוסף מערכת צבאית גדולה וחלקית המחילה רק חלק מחוקי מדינת ישראל Cquote1
- והנה דוגמא להמחשה, בתכנון בתים בשומרון

החוק העות'מאני, החוק הבריטי, החוק הירדני וצווי האלוף קובעים את המסגרת. אציין, כי בכתבות שלה היא מתארת את תהליך בניית ביתה, כך שהניסיון שלה הוא ממקור ראשון.

חוקי הגנת הסביבה, למרות שהם עשויים להגן על שליש מן המים המגיעים למדינת ישראל - אינם בתוקף.

חוק הנורמות(כך הוא כונה) החדש המוצע על-ידי נורית סטרוק ולוין מציע שכל חוק חדש שיחוקק בכנסת יחוקק בתוך 45 יום גם ביהודה ושומרון באמצעות צו-אלוף"

סיכום בינייםעריכה

באותו נושא יהונתן ליס, ‏השרים אישרו בניגוד לעמדת וינשטיין: חוקים חדשים יחולו גם בגדה, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2014

הטענה היא

Cquote2 הבוקר פורסם ב"הארץ" כי היועמ"ש, יהודה וינשטיין, הודיע על התנגדותו להצעת החוק להחלת חוקי הכנסת על ההתנחלויות. בחוות דעת שהעביר לחברי ועדת השרים לחקיקה קבע היועץ שההצעה פוגעת במעמדו של אלוף פיקוד המרכז כריבון בשטחים.

"בהצעה מופקעת למעשה סמכותו של המפקד הצבאי - הריבון בשטחי האזור - ומועברת לידיה של הכנסת, וזאת בניגוד למסגרת המשפטית של דיני התפיסה הלוחמתית לפיה מנוהלים שטחי האזור", כתב וינשטיין. עוד צוין בחוות הדעת, שבמקרים מסוימים המפקד הצבאי מחוקק באזור צווים בעלי תוכן מקביל לחוקים ישראליים ספציפיים, אולם ״חקיקה זו נעשית לאחר שהמפקד הצבאי בחן את נחיצותה והלימתה למגבלות הדין הבינלאומי החל בשטחי האזור". לדבריו, דוגמה לכך ניתן לראות בעבודת המטה הנרחבת המבוצעת על ידי היועץ המשפטי הצבאי לאיו"ש בשיתוף עם משרדי המשפטים והכלכלה, לצורך החלת דיני העבודה בשטחי האזור.

Cquote1