Fandom

Ventura Daniel Wiki

יואנינה

7,415דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מיקום יואנינה - ליד אלבניה בקרבת לחוף הים האדריאטי

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Ioannina Greece.jpg

נוף העיר המקור

יואנינה (ביוונית: יאנינה, היא העיר הראשית במחוז אפירוס ואוכלוסייתה מנתה 70,203 תושבים בשנת 2001. העיר שוכנת 450 צפונית-מערבית לאתונה, על גדותיו של אגם פאמבוטיס. במרכזו של האגם שוכן האי "ניסאקי" (ביוונית; "אי קטן"). פירוש שמה של העיר ביוונית הוא "עירו של יוחנן הקדוש" (איוס יאניס, אחד משנים עשר השליחים של ישו). למרות זאת, רבים, ובניהם היהודים, מעדיפים את השם "יאנינה".

היסטוריה עריכה

היסטוריה מוקדמת עריכה

העיר נוסדה במאה השישית לספירה על ידי הקיסר הביזנטי יוסטינוס השני לאחר מסע הצלב הרביעי ב-1204 ייסדו השליטים הביזנטים שנמלטו מקונסטנטינופול שנכבשה בידי הצלבנים הלטינים את דספוטט אפירוס. בתקופה זו פרחה העיר והפכה למרכז תרבותי ומסחרי. בשנת 1430 נפלה העיר לידי העות'מאנים. השלטון הטורקי היה סובלני לאוכלוסייה היוונית והיהודית. אמנם ניבנו בעיר מסגדים אך ניתן חופש דת ויואנינה הפכה למרכז פיננסי בייצוא סחורות, בעיקר ממלאכת יד ודברי אמנות.

תקופת שלטונו של עלי פאשה (1821-1789) עריכה

עלי פאשה נולד בשנת 1741 בעיר טפלנה באלבניה. בגיל צעיר הצטרף לצבא והצטיין בקרבות נגד האוסטרים. בשנת 1789 קיבל את השלטון ביואנינה. הוא ניצל את חולשת השלטון והגדיל את "ממלכתו" שכללה את רוב אלבניה, מערב יוון והפלופונסוס. עלי פאשה היה עריץ ואכזר, וכשלורד ביירון פגש בו הוא הוקסם מאישיותו ומכושרו לשלוט אך הביע גם את סלידתו מאכזריותו. אחד הסיפורים המפורסמים על אכזריתו של עלי פאשה היה שכאשר ניסה לאנוס את פילגשו היווניה של בנו ונתקל בסירובה, הוא ציווה לקשור אותה בשלשלאות ביחד עם עוד 17 נערות יווניות והטביע אותן באגם פאמבוטיס. השולטן הטורקי החלש העלים עין מממלכתו של עלי פאשה כי זה הגן על גבולה המערבי של יוון, אך הדבר השתנה כשעלה הסולטאן מהמוט השני לשלטון וביקש לבצע רפורמות ולהחזיר את סמכות השלטון המרכזי. בשנת 1820 שלח עלי פאשה שליחים שרצחו מתנגד פוליטי שלו בקונסטנטינופול. דבר זה העלה את חמת הסולטאן שדרש מעלי פאשה להתפטר, וכשזה סירב שלח הסולטאן צבא שצר על יואנינה במשך 15 חודשים. עלי פשה הסתגר במנזר על האי ניסאקי. לבסוף שלחו הטורקים סוכני חרש שהצליחו להסתנן למעונו ולרצוח אותו. ראשו נשלח לסולטאן. המנזר בו נרצח עלי פאשה משמש כיום כמוזיאון המתאר את תקופת שלטונו של העריץ. בקירות הקומה השנייה אפשר עדיין להבחין בחורי היריות שהרגו אותו.

המאה ה-20 עריכה

בשנת 1913 בעקבות מלחמת הבלקן השנייה צורפה יואנינה ליוון, ובשנת 1922 בעקבות תבוסת יוון במלחמה עם טורקיה וחתימת הסכם לוזאן, בוצעו חילופי אוכלוסין והטורקים בעיר הוחלפו בפליטים יוונים מטורקיה.

במלחמת העולם השנייה נכבשה יואנינה על ידי הגרמנים. בתחילה שלטו בה האיטלקים אבל לאחר שפרשה איטליה מהמלחמה תפסו את מקומם הגרמנים, דבר שחרץ את גורל היהודים בעיר.

יהודי יואנינה עריכה

ראו ערך מורחב:רומניוטים

Ioannina Synagogue 1.jpg

בית הכנסת - רדיומן - נוצר על ידי מעלה היצירה

Bundesarchiv Bild 101I-179-1575-08, Ioannina, Deportation von Juden.jpg

גירוש יהודי יואנינה להשמדה, 25/03/1944

התיישבות היהודים ביואנינה, כמו בערים יווניות רבות, החלה כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. הם דברו בניב רומניוטי המכונה יווניטיקה והיה להם נוסח תפילה משלהם. עם גירוש ספרד הצטרפו לקהילה אך מעט דוברי לדינו, והקהילה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שמרה על הנוסח הקדום שנהגו בו יהודי ביזנטיון. בניגוד לנוסח התפילה בשאר קהילות יוון, שנבלע בנוסח הספרדי בימים שלאחר גירוש ספרד, נוסח יואנינה נותר רומניוטי ייחודי והיה היחיד ששימר את הנוסח הקדום. בתחילת המאה ה-20 היגרו חלק מהיהודים לארצות הברית וחלק הגיע ארצה ופתח בשנת 1925 בשכונת אהל משה בירושלים את בית הכנסת "בית אברהם ואהל שרה של קהילת יהודי יאנינא". היהודים בעיר, ערב מלחמת העולם השנייה, מנו למעלה מ-2,000 איש ועסקו במלאכות שונות כמסחר ותעשייה זעירה בפרט תעשיית גבינה וכן מעט בעלי מקצועות חופשיים. רובם היו במצב כלכלי נמוך והחיים היהודיים התרכזו בשתי שכונות קהילתיות שנוצרו סביב שני בתי הכנסת, הישן בתוך חומות העיר העתיקה והחדש, מחוץ לחומות.

לאחר כיבוש יוון על ידי הגרמנים ב-1941 נמצאה יואנינה בשטח הכיבוש האיטלקי. האיטלקים התייחסו אל היהודים בסובלנות והחיים היהודיים נמשכו באין מפריע, בתמורה לכך שהקהילה נדרשה לממן את המאמץ המלחמתי על ידי עבודת כפייה ומיסים כבדים. המצב הורע כאשר פרשה איטליה מהמלחמה בספטמבר 1943 כשאת מקום האיטלקים תפסו הגרמנים. ב-25 במרץ 1944 (יום העצמאות היווני) נצטוו כל יהודי יואנינה להתרכז ליד חוף האגם. נאמר להם שהם מובלים ל"התיישבות מחדש". הם הועלו על משאיות והוסעו לעיר לאריסה ששם הייתה תחנת רכבת. בלריסה שהו היהודים כשבוע ואז הועלו על רכבת עם קרונות בקר והוסעו משך ימים רבים למרחק עד שב-11 באפריל 1944 הם הגיעו לאושוויץ-בירקנאו. עוד באותו יום הוכנסו רובם לתאי הגזים. לאחר המלחמה שרדו כ-150 יהודים.

כיום יש ביואנינה קהילה של פחות מ-50 יהודים. קיים בית כנסת אחד ששופץ בתרומת יוצאי יואנינה בארץ ובארצות הברית. בית הכנסת סגור רוב ימות השנה ופתוח לתיירים ובימים הנוראים. בבית הכנסת טבלות שיש ובהן חקוקים שמות הניספים.

קישורים חיצוניים עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית