Fandom

Ventura Daniel Wiki

יום השואה

7,414דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה הוצע כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אבל היות והוא חל ביום י"ד בניסן, ערב חג הפסח, הוחלט בשנת 1951 לקבוע את כ"ז בניסן fיוֹם הַזִּכָּרוֹן לַשּׁוֹאָה וְלַגְּבוּרָה. המועד שנקבע הוא שבוע לאחר חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל. יום השואה חל בימי ספירת העומר שהם ימי אבל לעם ישראל.

יום הזכרון לשואה מקובל בקרב החוגים הדתיים ביום צום עשרה בטבת, אשר נקבע על-ידי הרבנות הראשית לישראל את כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, כבר בשנת 1949,

מדינות אירופה הנהיגו את יום הזכרון לשואה ביום אחר: 27 בינואר, יום השנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. בעקבותיהן קבע האו"ם יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

ככה זה התחיל - חוקי הגזעעריכה

La difesi della razza 2.jpg

מבטאון חוקי הגזע - יהודים מוצצים דם מנערה קתולית

ביצוע השואה לא היה ניתן לביצוע ללא הכנת העם אשר בתוכו שכנו היהודים. לכן, הצעד הראשון היה החלת חוקי הגזע. באיטליה יצא מסמך, בחתימת עשרות אנשי מדע, לפיו העם היהודי אינו צאצא לעם הקדום ממנה בא מייסד דת הנצרות. וכך מנוסח סעיף 9, הידוע לשמצה:

"מבני שם אשר הגיעו במרוצת ההיסטוריה לחופי מולדתנו הקדושה, לא נותר כמעט זכר. כיבוש סיציליה בידי הערבים גרם לכך שתהליך התבוללותם היה מהיר. רק קומץ מהם, היהודים, מייצגים את אוכלוסיה שלא התבוללה באיטלקים. מקורם בגזעים לא אירופים ולכן הם שונים לגמרי מאיתנו""

מלבד העובדה שהיהודים נאלצו להפרד ממקומות עבודתם ומרכושם, במידה שהיה מסדר גודל מסויים, רושם חזק הותירו חוקי הגזע על הילדים, הנוער והצעירים. בבת אחת, "הדור הצעיר" נדרש לצאת ממוסדות הלימוד, לא להכנס לספריות ציבוריות ולנתק מגע עם החברים שאיתם הוא גדל - וכל זה ללא מורת רוח מצד חבריהם הלא-יהודים והציבור האיטלקי. הדעה הייתה שאם המדינה החליטה כך והשליט תומך בצעדים, הרי יש הצדקה לכך. היה בודדים בלבד, אשר הביעו מורת רוח מחוקי הגזע ‏‏.

החוק חייב לספק חינוך עממי. לכן, הילדים היהודים הורשו ללמוד בכיתות מיוחדות בבתי הספר הממלכתיים, לאחר שעות הלימוד. ברוב קהילות איטליה הוקמו מוסדות חינוך יהודיים עבור הנערים מעל לגיל בית הספר העממי. הם קלטו גם את המורים אשר פוטרו ממוסדות החינוך הממלכתיים.

"כאשר חנה חצתה את הכביש"עריכה

(מתוך רומן היסטורי על תולדות משפחתי - משפחת ונטורה בימי השואה)

La mama.jpg

חנה על רקע מחנה הריכוז בפוסולי

חצית הכביש, פעם אחת יותר מדי, הביאו למעצרה של אנה ונטורה, בתקופה בה היהודים נרדפו באיטליה - דצמבר 1943. הם המשיכה ללכת בדרכה, חלפה על פני שפת המדרכה, ולא הססה היא לא בלמה את מסעה לעבר האסון הבלתי נמנע. כל מה שהיא בקשה היא לחצות את הכביש לעבר ביתה, ממנה נמלטה באישון לילה, על מנת לאסוף את התרופות שנשכחו בעת מנוסה עבור האימא הזקנה שלה. שם כבר חיכו לה חיילי האס.אס. וכך היא נלקחה למחנה הריכוז בפוסולו ( Fossoli) ולאחר מכן לאושוויץ. זה סיפור של "משפחה אחת" בהוצאת Giunta. הסופר פאולו קמפי כתב, לאחר פירסום הספר: "חלפו שבועות אחדים ואני מנסה לשוב ולחשוב על תוכנו של הספר. לחשוב כיצד רצון העם האיטלקי והנסיבות הביאו לידי כך שהמעבר בכביש הביאו כמעט לסיום דרכה של "משפחה אחת".

האומנם, ההבדל טמון במועד בו חוצים את הרחוב. אם לא חוצים בזמן הנכון, הכל עלול לקרות בכמה מטרים המפרידים בין המדרכה בצד השני. הספר הציג את תולדות המשפחה הזאת, חשבנו על הרבה פעמים וכל פעם הוא התגלתה לי תופעה שלא ציפית לה. ואז עולה התפרצות של רגשות שאינה מובנת לי - איני מצליח לרדת לעומקו של עניין - זה קורה לנו גם בבית.

יוצאים מהבית, הדלת נסגרת מאחורי. ולאחר מכן את הצעדים הראשונים ברחובות בשכונה שלי, סך הכל אני מתכנן לבקר במקומות בודדים: לרכוש את העיתון, לממש את הקופון שהיה צמוד לפרסומת בעיתון וליטול כיכר לחם אפוי מהמאפייה החביבה עלי. לפעמים, באופן לא מפתיע, המחשבה נופלת עלי רגע לפני המעבר ברחוב, עצר ברמזור או ממתין מול התמרור הירוק במעבר להולכי רגל בצומת מסוכן, שבו אף אחד קופץ בראש עובר דרך.

כן, זה קורה בעיקר שבריר שנייה אחרי בא לעבור את המדרכה להתפוגג ואז האספלט, כאילו כדי להדגיש כי אין תזוזה, אפילו בנאלי, אפילו לא מורגש, זה טעון עם התוצאות. ואני לא יכול להתאפק, כי הבזק של מחשבה משאיר אותי שם, נאלץ רפלקס בלי רצון, כמעט טיק עצבני. לכופף את הראש, סורקת את הבהונות, את הנעליים נראה כבד כמו קוביות בטון. לעצור. היסוס. עדיין נייח.

בערך כמו כשאתה על לצלול לתוך המים של בריכת שחייה, עם תחושה של המתנה בקור בשבילך. ויש באותו רגע, כי הרגע המדויק שקודם האחר שבו אתה להתנתק קצה, כאשר אתה לא יכול להתאפק. מועמד שאינו אפילו זמן לצלם של האצבעות שלו, הוא לא חזק מספיק כדי להחזיק מחווה או נחישות חדשה. מספיק לא יותר תשובה חסרת תועלת. כאן, כמו רגע זה. קו פרשת מים, כמו וילון היורד בין הראשונה ואת המערכה השנייה. רגע חשוך מרפא.

כמו רגע של יום אחד בשנת 1943, כאשר אנה מחליטה לחצות את הכביש

המקור : Pubblicato da paolo ciampi a 04.03

פעילות הבריגדה היהודיתעריכה

Bet olim treviso.jpg

בית עולים בטרוויזיו

בתום המלחמה רוכזה הבריגדה בעיר טרוויזיו , ליד משולש הגבולות של איטליה, אוסטריה ויוגוסלביה. כך היא איפשרה תנועה חופשית של פליטים יהודים, אשר נותרו בחיים במרכז אירופה, לנמלי איטליה, בדרכם לארץ ישראל. ביולי 1945 הועברה הבריגדה לבלגיה ולהולנד . לאורך כל הדרך אספו חיילי הבריגדה פליטים יהודיים רבים, ריכזו אותם בהכשרות, חלקם במשקים חקלאיים, וסייעו לשארית הפליטה באירופה לעלות ארצה. עד למועד העלייה ערכו פעולות חינוך ותרבות בקרב "העקורים" (כך נקראו הפליטים) וילדיהם. בסוף המלחמה יצרו חיילי הבריגדה קשר עם השרידים ב מחנות הריכוז והשמדה (כדוגמת שחרור מחנה ברגן בלזן).

פעילות מסוג נוסף היה לחיילי הבריגדה. חלקם עלו לארץ ישראל בשנות ה-30- ה-40 והם החליטו לבקר את משפחותיהם שנותרו בגולה. הביקורים החלו רק בתום המלחמה, כאשר חיילי הבריגדה הופיעו במקומות הולדתם עם מדי הצבא הבריטי הכובש. כתב יחזקאל שמשא (מתושבי קדומים) , מחיילי הגדוד העברי השלישי (מתוך מכתב ארצה):

היום שבתי מביקורי בארצות הדמים - פולין וגרמניה - הייתי מהלך על קברי אבות, בקשתי למצוא את הורי ואת אחיותי, אך לא מצאתים.
דב קנוהל, ביקור בפולין, עמוד 398

כאשר סבר כי גילה פרטים על אחותו הבכורה, נסע לעיר הקרובה ואחר כך המשיך למחנה עקורים בגרמניה, שנמסר לו ששם אולי ראו אותה. היות והמסע כולו היה ללא רשות, הוא כותב מכתב זה מהכלא הצבאי.

כך הוא מסכם מה שהוא ראה בפולין: ילדים חיוורים גזוזי שער, גמדיים בבית הספר של "פועלי ציון שמאל", חיים נטולי חזון של חברת נוער שחזרו מהמחנות, עינים עצובות וגעגועים בחברה יהודית אינטילגנטית. מסכם יחזקאל, אנו אנשי הבריגדה חוזרים ארצה, מי ימלא את מקומינו ויסייע לשארית הקליטה להתאושש ולעלות ארצה.

פרטים פורמליים על היום ראו באתר הויקיפדיה העברית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית