FANDOM


Remember to Josef ben Shelomo לזכרו של פרופ יוסף בן שלמה05:37

Remember to Josef ben Shelomo לזכרו של פרופ יוסף בן שלמה.wmv

דברים שנאמרו לזכרו בקדומים ביום ב' אייר תש"ע

(לפי אתר ערוץ שבע) פרופ` יוסף בן-שלמה מן הבולטים שבהוגי הדעות, נפטר בשבת לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. לפני מס' ימים זכה לביקור של מאות מתלמידיו שבאו לחזק ידיו והרעיפו עליו אהבה, וגם אז לא הסתיר את דאגתו מן המצב הקיים בישראל. פרופ' בן שלמה, היה מרצה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב ובמכינות הקדם צבאיות.

מוקיריו סיפרו הערב לערוץ 7 כי הפרופסור יוסף בן שלמה לא חדל ללמד את אלפי תלמידיו אפילו יום אחד. פרופסור בן שלמה, איש אמת בכל דרכיו שכונה סוקרטס היהודי, תבע מתלמידיו מצוינות לימודית, ציונות בלתי מתפשרת, אומץ לב, אהבת המדינה, אהבת הארץ ואהבת העם.


קורות חייו

פרופסור יוסף בן-שלמה, נשוי ואב לשתי בנות ובן, מתגורר בקדומים אשר בשומרון (והחל מ1998 ועד היום מתגורר לסירוגין בקיבוץ מעין ברוך שבגליל העליון). בן-שלמה נולד בשנת 1930 בקרקוב, פולין, ועלה לארץ ישראל בשנת 1933. בילדותו התגורר בתל אביב והיה למדריך ומרכז סניפים בתנועת נוער "המזרחי". כשהתבגר התנדב ללחימה בשירות ארגון ה'הגנה' ומשהוקם צה"ל שירת בחטיבת 'גולני'. למרות שחלם בצעירותו על קריירה של רופא או פסנתרן הובילו אותו ידיו ה'שמאליות' ללימודים עיוניים באוניברסיטה העברית.

בתחילת דרכו התמקד בלימודי הפילוסופיה. בין מוריו באותה התקופה אפשר למנות את : יוליוס גוטמן, שמואל הוגו ברגמן, ח"י רות, שלמה פינס ונתן רוטנשטרייך. אולם מפגשו עם פרופ' גרשום שלום, מורו ורבו, יצר תפנית מהותית בחייו והביא לעיסוקו בלימודי הקבלה ומחשבת ישראל. בגיל 32 השלים תואר דוקטור בהדרכת פרופ' גרשום שלום, בנושא: 'תורת האלוהות של ר' משה קורדובירו'. לימים, כתב בן-שלמה את הערך על הרמ"ק באנציקלופדיה העברית וספרו על קורדובירו זיכה אותו בשיר מפרי עטו של ש"י עגנון. בשנת 1977 זכה בפרס ע"ש טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגום כתבי גרשום שלום מגרמנית לעברית. גרשום שלום ראה בבן-שלמה את ממשיכו המובהק, ובן-שלמה מצידו מחזיק עד היום באסכולה המקורית של שלום. במשך השנים פרסם ספרים ומאמרים רבים בפילוסופיה כללית, פילוסופיה יהודית ובקבלה, עימם נמנים, בין היתר, 'פרקים בתורתו של ברוך שפינוזה' ו'שירת החיים - פרקים במשנתו של הרב קוק' הכתובים במתכונת המאפשרת לציבור הרחב להתוודע למשנותיהם של ההוגים החשובים הללו. מחקרו המקיף על התהוות שיטתו של שפינוזה, שפורסם תחת הכותרת 'שפינוזה, המאמר הקצר על אלוהים, אדם ואושרו' מהווה עד היום אחד מספרי היסוד החשובים בנושא.

במהלך חייו עסק יוסף בן-שלמה רבות בחינוך והוראה. הוא לימד ספרות, פילוסופיה ומחשבת ישראל בתיכונים 'אוולינה דה-רוטשילד' ו'התיכון שליד האוניברסיטה'. במשך עשור לימד באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה לפילוסופיה כללית והיה חבר במכון ללימודים מתקדמים על שם טרומן בירושלים. החל משנת 1976 שימש כמרצה בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. תחום התמחותו הוא בפילוסופיה של הדת, כשמומחיותו כשפינוציסט הקנתה לו שם עולמי. במקביל, לימד כפרופסור אורח בקתדרה ללימודי היהדות באוניברסיטה של מרילנד ובמחלקה ללימודי הדתות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. בשלבים מאוחרים יותר, לימד מחשבת ישראל בבתי הספר לפיקוד ומטה וחשף את מפקדיו הבכירים של צה"ל לעומק המחשבה היהודית על שלל רבדיה. עושרו התרבותי לצד כישוריו המחקריים הפכו אותו לאחד המרצים המבוקשים ביותר במסגרות הלימודיות השונות בהן פעל במהלך השנים, תוך שהוא קובע רף חדש בהוראה, לימוד וחינוך.

בן שלמה לא הסתפק בעיסוק האקדמי ופעל רבות להטמעת תפיסות העולם החינוכיות והחברתיות שלו בקרב הממסד החינוכי. בשנים 1979-1980 מילא תפקיד יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והתרבות. במסגרת זו הנהיג שתי מהפכות חשובות: הכנסת לימודי השואה בבית ספר תיכון. וכן הנהיג לימוד קריאה מגיל הגן.

יצירתו נעה בין חקירה מעמיקה בפילוסופיה כללית פילוסופיה של הדת לבין פובליציסטיקה. במסגרת זו פרסם מאמרים רבים בסוגיות רחבות יריעה. כחלק משאיפתו להפיץ את המחשבה היהודית ולהפכה לנחלת הכלל עסק גם בתקשורת האלקטרונית. בן שלמה מוכר לרבים מהופעותיו הטלוויזיוניות - אם כמנחה ואם כמשתתף, בתוכניות בעלות צביון אקדמי ובתכניות אקטואליה, בהן נחשב אורח מבוקש על שום הבהירות בה הוא מבטא את השקפת עולמו הפוליטית חברתית, המושרשת בחזון הציוני-התיישבותי ומימוש הלאומיות היהודית. סדרת התכניות בהן התארח אצל ירון לונדון, בנושא פרשת השבוע במשך שנה שלמה, פתחה בפני ציבור צמא דעת צוהר לחשיבה על הכתבים התנ"כיים מנקודת מבט פילוסופית וזכתה לביקורות מרגשות.

בן שלמה, חובב מושבע של מוסיקה, ספרות וקולנוע, שהיה בן-בית בבתיהם של גרשום שלום, מרטין בובר וש"י עגנון, מעולם לא הסתפק בחיי התרבות והרוח וחתר תמיד להגשים בעצמו את העקרונות בהם הוא מאמין.

בשנים האחרונות, אחרי שפרש ממשרתו באוניברסיטת תל-אביב, דחה מספר הצעות עבודה של מוסדות מחקריים ברחבי העולם. הוא העדיף להורות בהתנדבות במדרשות הישראליות (הקדם-צבאיות) למנהיגות חברתית. היה שותף פעיל ביסודן של אותן מדרשות: 'נחשון' שבקיבוץ נתיב הל"ה, מכינת 'מיצר' שבקיבוץ מיצר ברמת הגולן, מכינת 'גליל עליון', שבקיבוץ מעין ברוך, מכינת 'עין פרת' שבכפר אדומים ו'המדרשה הגבוהה למנהיגות' בישוב אלון. כחלק מיסוד מוסדות אלו התגורר שנה בקיבוץ מיצר ומ1998 עבר לקיבוץ מעין ברוך שבגליל. משקמה המדרשה למנהיגות בכפר אדומים, בן שלמה נע ונד חליפות בין בתיו בגליל למדבר יהודה ומורה מחשבת ישראל לתלמידי המדרשות וגם בימים אלה בתקוף אותו מחלתו הקשה הוא מוסיף להורות ללא ליאות ובמסירות נפש.

גישתו הרחוקה מכל גילוי של שררה או כבוד, הניכרת בצניעות-מידותיו החומרית אל מול עושרו הרוחני ורוחב-אופקיו, מאפשרים לו להתחבר גם לאותם בני נוער ספקנים, היושבים בביתו עד השעות הקטנות של הלילה, מאזינים ליצירות מוסיקה קלאסית, מגלים יחד איתו את קפקא, עגנון ושייקספיר ומתחבטים יחדיו בשאלות קיומיות ושאלות הזהות והמחשבה היהודית. בן שלמה רואה בבחירתו זו ביטוי מעשי לחשיבות העליונה שהוא מייחס לחינוך דור המנהיגות העתידית במדינת ישראל.

ביכולתו הפנומונולוגית מצליח בן שלמה לחבר את כלל תלמידיו אל עולם המחשבה היהודי; כשם שידע לחבר אלפי תלמידים לעולם זה באוניברסיטת תל אביב, כשם שידע לחבר בין ראשי צבא הגנה לישראל (המציינים את הלימוד עמו כמשמעותי ביותר להם מבחינת עיצוב זהותם היהודית) לרוח של לימוד המחשבה היהודית ככלי מפעיל וחי, כך מחולל יוסף בן שלמה מהפכה מחשבתית בכלל הספירות המשפיעות בחברה בישראל.

יוסף בן-שלמה הינו ישראלי מזן מיוחד. דמותו החידתית במובנים רבים ואישיותו הכריזמטית הקנו לו מעמד ייחודי בקרב תלמידיו. לא ניתן לקטלג אותו במשבצות חד-ממדיות: הוא בעל רקע דתי-חרדי אך מנהל אורח-חיים חילוני. הוא מתמחה במחשבה יהודית אך שואף לשלבה בתרבות האוניברסלית, אשר גם אותה הוא מכיר על בוריה. הוא בעל עושר מחשבתי אך מתנהל מתוך סגפנות חומרית. בימי חייו נע בין מסגרות רעיוניות של שמאל סוציאליסטי לימין שמרני מתוך ביקורתיות שאינה נותנת לו מנוח ומעמידה במבחן מתמיד את השקפתו הפוליטית. תפישת-עולמו מגובשת אך הוא מקפיד לנקוט בגישה דידקטית פנומנולוגית - למרות האידיאולוגיה המוצקה שלו מעולם לא כפה דעותיו על שומעיו הוא מעדיף ליצור מסגרות המאפשרות לבני/בנות שיחו לעצב את עמדתם שלהם מתוך ראייה עצמאית ביקורתית.

מכלול עשייתו של פרופ' יוסף בן שלמה, באקדמיה ומחוצה לה, מביא לחשיפת היסודות התרבותיים היהודיים בפני קהל רחב ומגוון ומהווה אבן שואבת לאנשים רבים ושונים, מן המגזר החילוני והדתי, בעלי השקפות פוליטיות מימין ומשמאל, מקשת גילאים רחבה ומכל רחבי הארץ. אין תימה על כך שרבים מציינים אותו כאחד האישים שהשפיעו יותר מכל על השקפת-עולמם.


לפי הויקיפדיה העבריתעריכה

(כדאי לראות קישורים חיצוניים)

[[
Ben shelomo

פרופ' יוסף בן שלמה - המקור:הויקיפדיה העברית

פרופסור יוסף בן שלמה (1930 - 21 באפריל 2007), חוקר בתחום הקבלה והפילוסופיה, מהידועים בהוגי הדעות הישראלים, ודובר בולט של גוש אמונים.

חייועריכה

יוסף בן שלמה נולד בקרקוב שבפולין בשנת 1930. בגיל 3 עלה לארץ ישראל עם הוריו, והתגורר בין בני ברק לרמת גן. בן שלמה גדל בילדותו בבית ציוני-דתי, ואף היה פעיל בתנועת הנוער של המזרחי, אך בבגרותו בחר לקיים אורח חיים חילוני. עם זאת, הסתייג מאתאיזם, וטען: "פגשתי בחיי רק שני אתאיסטים, כל השאר מכחישים". שאלת אמונתו האישית באלוהים הייתה לדידו שאלה אינטימית, שסירב לדון בה בפומבי. לפני קום המדינה לחם ב"הגנה", ולאחר מכן שירת בחטיבת גולני.

למרות שחשב בתחילה להיות פסנתרן או רופא, החל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה העברית. במקביל לימד ספרות, פילוסופיה ומחשבת ישראל בתיכונים אוולינה דה-רוטשילד והתיכון שליד האוניברסיטה. המפגש שם עם פרופ' גרשם שלום גרם לו לעבור ללימודי קבלה ומחשבת ישראל. גרשום שלום ראה בבן שלמה את ממשיכו, והדריך אותו בעבודת הדוקטורט על ר´ משה קורדובירו, שבן שלמה השלים בגיל 32.

בן שלמה השתלם באוניברסיטת אוקספורד, ולאחר מכן לימד כעשר שנים במחלקה לפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית, והיה חבר במכון ללימודים מתקדמים על שם טרומן. תחום התמחותו היה הפילוסופיה של הדת, והוא קנה שם עולמי במומחיותו למשנת הפילוסוף ברוך שפינוזה, שאת כתביו גם תרגם.

בין השנים 1976-1997 שימש כמרצה בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ותקופה ארוכה אף שימש כראש החוג. שימש גם כפרופסור אורח בקתדרה ללימודי היהדות באוניברסיטה של מרילנד ובמחלקה ללימודי הדתות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

תקופה מסוימת לימד קצינים בכירים בצה"ל מחשבת ישראל במסגרת המכללה לפיקוד ולמטה. למזגו הסוער וללהט האינטלקטואלי שלו נתוודעו רבים כאשר הגיש יחד עם ירון לונדון תוכנית טלוויזיה שעסקה בפרשת השבוע.

בתחילה היה בן שלמה איש שמאל, ולאחר מלחמת ששת הימים נמנה עם החותמים על כרוז המתנגד להתיישבות היהודית בחברון. בעקבות החלטות ועידת חרטום חש שהמאבק בין ישראל ומדינות ערב הוא מאבק קיומי, והצטרף לאנשי "גוש אמונים". הוא אף העתיק את מקום מגוריו לישוב קדומים שבשומרון, והתגורר שם בדירה צנועה. בן שלמה שימש כדובר בולט של "גוש אמונים", ורואיין פעמים רבות באמצעי התקשורת. לאחר חתימת הסכמי אוסלו טען, במאמר שפרסם בעיתון "הארץ", כי הסכמי אוסלו מבשרים את קץ הציונות.

בשנת 1997, לאחר שיצא לפנסיה ממשרתו באוניברסיטת תל אביב, ויתר על שנת שבתון בחו"ל, והחל להקדיש את זמנו להוראת פילוסופיה כללית ויהודית לנערים ונערות לפני גיוס במכינות הקדם-צבאיות. תחילה שימש כמנהל פדגוגי וכמורה לפילוסופיה כללית ויהודית ולתולדות הציונות במכינה בקיבוץ מיצר שבגולן. לאחר שנה החל ללמד במכינת גליל עליון בראשות יוסי ברוך, ובמכינה לדתיים וחילוניים בעין פרת בראשות ארז אשל. בעבודתו החינוכית במכינות שקד בן שלמה להרחיב את השכלתם של התלמידים, ולגעת בבעיותיהם הקיומיות, כדי שיהיו להם הכלים להפעיל מחשבה עצמאית.

תלמידיו הגישו את מועמדותו לפרס ישראל על מפעל חיים, אך הוא לא זכה.

אחד מתלמידיו הבולטים הוא פרופ' שלום רוזנברג, ששיעוריו של בן שלמה הזינו את אהבתו לפילוסופיה.

בשנותיו האחרונות התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה נפטר בג' באייר תשס"ז, בגיל 77. ימים מעטים לפני פטירתו נפרד ממאות מתלמידיו שבאו לבקרו במיטת חוליו, בקדומים. הותיר אחריו שתי בנות ובן.

מספריועריכה

בן שלמה עסק בעריכה וההדרה של ספרי פילוסופיה וקבלה שונים, ובהם מספריו של גרשם שלום. הוא נחשב לאחד מחוקריו הבולטים של הרב קוק, ועסק במשך רבע מאה בכתיבת ספר על שיטתו, בהיקף של למעלה מ-1,500 עמודים בכתב יד, אולם לא זכה להשלים אותו.

בן שלמה פרסם חמישה ספרים (שניים מהם באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל) ו-25 מאמרים מדעיים. לתלמידיו אמר: "אדם צריך לבחור מה ישאיר אחריו - ספרים או תלמידים. אני העדפתי ללכת לכיוון התלמידים. אני גם חושב שאני מדבר טוב יותר מכפי שאני כותב".

חיבוריועריכה

בעריכתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • פרופ’ יוסף בן-שלמה - רשימה ביבליוגרפית, נדפסה ב"דעת", 59, תשס'ו 2006.

יותר מעשרים מאמרים פרי עטו, בנושאים שונים הקשורים בתחומי מחקריו, רשומים בקטלוג של בית הספרים.

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית