Family Wiki
Register
Advertisement


(הועתק מהויקיפדיה העברית)

רבי יעקב ישראל עמדן (1698 - 1776], מגדולי הרבנים]] במאה ה-18. נודע בקיצור בכינוי - יעב"ץ, כלומר יעקב בן צבי.

Emden, Rabbi Jacob signature

חתימתו של יעקב עמדן

תולדות חייו[]

Jacob Emden

מצבתו של יעקב עמדן בבית הקברות היהודי באלטונה

רבי יעקב נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיון ה'תנ"ח לאביו רבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי". נישא בשנת ה'תע"ו לנכדתו של רבי נפתלי כ"ץ והתגורר בברסלאו. בשנת ה'תפ"ח הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, שממנה קיבל את שם משפחתו "עמדן", או "עמדין". עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, פתח בית דפוס עברי, שלח ידו במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (כנראה בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד". עסקי פרנסתו לא מנעוהו מלעסוק בתורה, ואת מיטב עתותיו הקדיש למחקריו ולחיבוריו, שהוציאו לו מוניטין כאחד מגדולי החכמים בדורו.

ההתנגדות לשבתאות ומאבקו ברבי יהונתן אייבשיץ[]

Emden1730

העיר אמדן בשנת 1730

רבי יעקב עמדן היה ממובילי מסע ההתנגדות לשבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. סכסוך קשה על רקע זה פרץ בינו ובין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבא לידו אחד הקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פיענח את הכתוב בו וטען שיש בו רמזים לאמונה בשבתי צבי. עמדן יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבותו של המלך פרידריך החמישי חזר לאלטונה. בסופו של פולמוס זה, שעורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום, מקובל בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. לעומת זאת, במחקר מקובלות דעות שונות, כי רבי יעקב צדק בחשדותיו.

בנוסף, הצטרף למאבקו של ידידו רבי משה חגיז]], בפולמוסו עם הרמח"ל.

חיבוריו[]

Jacobemdenkingdenmark

מכתבו של יעקב עמדן למלך דנמרק, אוגוסט 1743

מלבד חוברותיו הרבות בעניין הפולמוס עם אייבשיץ, חיבר רבי יעקב עמדן למעלה מארבעים ספרים בכל מקצועות התורה.

הנודעים שבהם:

הגהותיו וחידושיו שנרשמו על גיליון התלמוד שלו, נדפסו בש"ס וילנא.

הדפיס גם סידור לתפילות כל ימות השנה בצירוף כל הדינים והמנהגים הקשורים בהן.

חשיבות היסטורית נודעת לספרו של רבי יעקב עמדן, בשם "מגילת ספר", אשר בו הרצה את תולדות חייו ותיאר את הפולמוס הגדול שהרעיש את עולם היהדות בזמנו. בחיבור אוטוביוגרפי יוצא דופן זה מתאר עמדן גם עניינים אינטימיים, מתשוקות נעורים ועד בעיות כוח גברא. הוא רומז שאת אשתו השנייה לא אהב כראשונה, שממותה לא התאושש.

בספר זה הוא מתאר גם את התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה, ויש חוקרים המחשיבים אותו בשל כך כאחד ממבשרי ההשכלה בקרב יהדות גרמניה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.

בכתביו באה לידי ביטוי מגמה נוספת האופיינית לתקופתה של תנועת ההשכלה, והיא הקריאה לסובלנות בין בני הדתות השונות: הנצרות, היהדות והאסלאם, והדגשת המקור המשותף שלהן.

רבי יעקב נפטר באלטונה בל' בניסן ה'תקל"ו.


קישורים חיצוניים[]

Advertisement